## Tzaverei Shalal, Haftarah of Chukat

###### Tzaverei Shalal, Haftarah of Chukat 5:1
[Tzaverei Shalal, Haftarah of Chukat 5:1](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20of%20Chukat/r/5:1)

**ויאמר יפתח אל זקני גלעד אם משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון ונתן ה' אותם לפני אנכי אהיה לכם לראש וכו'.** הרואה יראה דזקני גלעד אמרו ונלחמת והיית לנו לראש דברישא ילחם ואח"ך יהיה לראש והוא סבר וקביל וא"ל אם לא כדברך כן נעשה. ואח"ך אנו רואים דתכף מינוהו לראש ואח"ך שלח לדבר לבני עמון ויצא ונלחם ולמה שינו ממה שאמרו לו וגם הוא הודה בדבר. ואפשר במ"ש במציעא דף כ"ב אמימר ומר זוטרא ורב אשי אקלעו לבוסתנא דמרי בר איסק אייתי אריסיה תמרי ורמוני מר זוטרא לא אכל אתא מרי בר איסק אמר ליה אמאי לא יהבית מהנך יפות אמרו לו השתא אמאי לא אכיל מר אמר להם דילמא מחמת כסופא אמר הכי לא אמרו כלך אצל יפות אלא לענין תרומה בלבד. ומשמע בש"ס ובפוסקים דאם בא בעה"ב והוסיף תו לית בה חששת כסופא וכדתנן ואם בא בעה"ב והוסיף תרומתו תרומה הא למדת דבהוספה מפקא חששת כסופא. ומשם יש ללמוד דכשמוסיפין על הדבר אות לטובה כי נעשה הדבר ברצון מלב ונפש. וכיוצא כתבו המפרשים דמה שמוסיפין ישראל גדרים וסייגים ודקדוקי מצות הוא תוכ"חת מגולה כי ברצון הם עושים ותנתק ותמוש טענת מודעא רבא לאוריתא דאלמלא היו עושים באונס לא הוסיפו על המצות בגדרות וסייגים וענפי שריגי מצות. ואף אנו נאמר דזה כיונו זקני גלעד אשר בתחילה פירשו מאמר סתום הא דרישא תחילת דיבר הם אמרו והיית לנו לקצין ונלחמה בבני עמון וביררו כונתם ואמרו והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראש לכל יושבי גלעד פירשו שיחתם כאשר י"פרש השו"חה לשחו"ת ולברר הדברים דרצונם שילך עמהם וילחם ואח"ך יהיה לראש ויפתח הבין דבריהם וגם הוא רצה לפרש הדברים ואמר אם משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון ונתן ה' אותם לפני אנכי אהיה לכם לראש כלומר עתה רצונכם להשיב אותי כלומר להיות מתושבי גלעד ואל אחוזת אבותי בזה שאלך להלחם כי זאת ההכנה להחזיק בדרך להלחם יספיק להשיבני אתכם. ואם אזכה ונתן ה' לפני באמת אתם מקבלים שאהיה לראש וכיון שאתם צבור אין צריך לדקדק עמכם לעשות חזוקים על פי הדין דהצבור דבריהם כמעשה וכמסודר בב"ד חשוב. והשיבו לו ה' יהיה שומע וכו' אם לא כדברך וכו' ולפייס דעתו דברו אליו שהם מעידין עליהם ה' דהו"ל כשבועה בצד מה. וכל זה ניכרין הדברים דבין יפתח בין הזקנים שוו בשעוריהם דאחר המלחמה יהיה לראש. ולהראות הזקנים יושר לבם וצדקתם כי רצונם בו בלב שלם לכן הוסיפו תוספת טובה ותכף שמוהו לראש כמ"ש וילך יפתח עם זקני גלעד הורה בזה שהליכת יפתח היתה כהדיוט ושוי אנפשיה כי הזקנים הם עיקר כמ"ש ר"ת דעם עיקר והאי דתנן יפה ת"ת עם דרך ארץ עיקר כמ"ש תוס' ישנים בסוף יומא והגמ"יי פ"ג דת"ת וז"ש וילך יפתח עם זקני גלעד דהזקנים הם עיקר. אבל הזקנים וכל העם תכף שמוהו לראש כמ"ש וישימו העם אותו עליהם לראש ובאומרו העם כלל הזקנים בכלל העם ובזה הורו כי הכל בישרת לבב וברצון ולכך הוסיפו על מה שהתנו דגם יפתה נתרצה דאחר שובו מהמלחמה יהיה לראש. ועתה הנה מהרה קודם דקודם שמוהו לראש ובזה יפתח בעיניו יראה כי בלב שלם עושים דהתוספ' מוכיח והוא עד כדאמרינן ואז וידבר יפתח את כל דבריו לפני ה' במצפה. כלומר כל דבריו להודות לה' על כל תגמולוהי אשר מאשפות ירים אביון להושיבי עם נדיבים וכן יעשה להטיב לנצח המלחמה. וזו מסורת היא דהמודה לה' על נס הנעשה לו זוכה ליעשות לו נס אחר וכמ"ש הראשונים בפי' הכתוב כי חמת אדם תודך שארית חמות תחגור: