## Tzaverei Shalal, Haftarah of Kedoshim

###### Tzaverei Shalal, Haftarah of Kedoshim 2:1
[Tzaverei Shalal, Haftarah of Kedoshim 2:1](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20of%20Kedoshim/r/2:1)

**ואתן להם את חוקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם לדעת כי אני ה' מקדשם.** לא נאריך בדקדוקים. ואפשר ואתן להם את חוקותי כלומר בדרך מתנה ולא דרך מקח שאם האדם קונה איזה חפץ יכול לבזותו ולאבדו כי כספו הוא. אמנם גדול שנתן מתנה אין למקבל לזלזל במתנה אחר שקבלה כי נמצא מזלזל בנותן וכמו שאמרו כת הקודמים והארכנו בזה בדרוש שבת כלה בס"ד. וז"ש ואתן להם את חוקותי בתורת מתנה כדי שיכבדום ולא יזלזלו בם. ועל שאר מצות שמעיות שיש להם טעם עפ"י מדות שהתורה נדרשת וכיוצא סברות אמיתיות אמר ואת משפטי הודעתי אותם שהודעתים טעמי הדינים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אפשר במה שידוע דעל ידי המצות שמקי' האדם בזריזות ושמחה מגרש הסט"א אשר בקרבו ושורה קדושה המתיחסת למצות ההם ונמצא שמגרש הסט"א בחי' מות ומשרה קדושה ע"י עשיית המצות וכמ"ש מעבירין את המ"ת מלפני הכלה וז"ש אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כי הם חיותו ומגרש המות ויחי. וכ"ת אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ואם ח"ו חטא אין לו תקומה. לז"א וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות וכו' כלומר דבזה נודע שהם בחי' בנים ולא עבדים דהמשתמש בשרביטו של מלך חייב מיתה ואיך אנו שומרים שבת אלא מוכרח שאנו בנים וז"ש וגם את שבתותי כלומר עוד טובה גדולה נוספת שנתתי שבת שמורה שהם בנים ובזה אם חטאו ושבו מתקבלים דאב שמחל על כבודו כבודו מחול. א"נ אשר יעשה אותם האדם וחי שבאמצעות המצות יושפע עליו מהקדושה שהיא חיים וחי. ומלבד זה עוד זאת יתירה וגם את שבתותי שבאה נשמה יתירה לדעת כי אני ה' מקדש"ם א"נ במשז"ל דכל השומר שבת אפי' עע"ז כאנוש מוחלין לו וז"ש ואתן להם את חוקותי וכו' וגם את שבתותי וכו' דאם באולי חטאו בשמירת שבת מתכפר להם הכל:


###### Tzaverei Shalal, Haftarah of Kedoshim 2:2
[Tzaverei Shalal, Haftarah of Kedoshim 2:2](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20of%20Kedoshim/r/2:2)

**א"נ** אפשר במה שאמרו פרקא קמא דחגיגה את ה' האמרת היום וכו' אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם אף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם וכתבו בתוספות אמרו במדרש שלשה מעידין זה על זה ישראל ושבת והקדוש ברוך הוא הקדוש ב"ה ושבת מעידין על ישראל שהם יחידים באומות ישראל ושבת מעידין על הקדוש ברוך הוא שהוא אחד הקדוש ברוך הוא וישראל מעידין על השבת שהוא יום מנוחה. ופירשו המפרשים דקשיא להו להתוספות במה שאמרו דישראל והקב"ה מעידין זה על זה דהרי איבא למיחש לגומלין ח"ו וכמ"ש פ"ד דדמאי. והעדות הזה ודאי כלפי הגוי' אשר אינם מאמיני' ולזה הוצרך עדות ומאחר שכן מאי אהני האי סהדותא אכתי יאמרו דח"ו הם גומלין זה את זה. לכן התוספות מייתו המדרש דקאמר שלשה מעידין זה על זה והשתא כל דאיכא תלתא אין לחוש לגומלין. ואפשר דזה רמז וגם את שבתותי נתתי להם לאות ביני וביניהם כלומר דהשבת יעיד על הקדוש ברוך הוא שהוא אחד ועל ישראל שהם גוי אחד בארץ. לדעת כי אני ה' יחיד מקדש' להיות גוי אחד בארץ. וכשיש עדות השבת יצטרף עם השבת ישראל להעיד על הקדוש ברוך הוא שהוא אחד. והקב"ה עם השבת להעיד על ישראל שהם גוי אחד בארץ:


###### Tzaverei Shalal, Haftarah of Kedoshim 2:3
[Tzaverei Shalal, Haftarah of Kedoshim 2:3](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20of%20Kedoshim/r/2:3)

**א"נ** ואוציאם מארץ מצרים ואביאם אל המדבר ואתן להם את חוקותי וכו' במשז"ל אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרי' על מנת כן פדיתיך וכתיב בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה ואמרו ז"ל בערובין דף נ"ד אם משים אדם עצמו כמדבר שהכל דשין בו תורה נתנה לו במתנה גם אז"ל לא נתנה תורה אלא לאוכלי המן. ואמרו ז"ל כשבאו ישראל ליכנס לארץ אמרה תורה לפני הקדוש ברוך הוא עתה יכנסו לארץ זה רץ לשדהו וזה לכרמו תורה מה תהא עליה ואמר ליה הקדוש ברוך הוא כבר נתתי לישראל השבת שיעסקו בו בתורה. ובזה נבא אל הביאור ואוציא' מארץ מצרים על מנת לקבל התורה ואביא' אל המדבר שהוא הפקר לכל ולרמוז שאם יהיו כמדבר שהכל דשין בו תורה נתנה להם במתנה וזה רמז אל המדבר ואתן להם דאם משים עצמו כמדבר תורה נתנה לו במתנה וזהו ואת"ן להם במתנה. וגם היה במדבר שהיו אוכלי המן ויכולי' לעסוק בתורה וכי תאמרו ואחר שבאו לארץ שהם טרודים למצוא טרף ולעבוד את האדמה תורה מה תהא עליה לזה אמר וגם את שבתותי נתתי להם. כלומר אם יעסקו במלאכת' ימי השבוע כבר יש שבת שיכולי' ללמוד בו תורה לשמה ויתקיים זה וזה בידם:


###### Tzaverei Shalal, Haftarah of Kedoshim 2:4
[Tzaverei Shalal, Haftarah of Kedoshim 2:4](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20of%20Kedoshim/r/2:4)

**א"נ** השינוי דבתחילה אמר ואתן להם את חוקותי והדר אמר וגם את שבתותי נתתי להם אפשר במשז"ל שבת ודינין במרה אפקוד ונמצאו כשבאו נגד הר סיני כבר היו מצווי' על השבת במרה. וזה שאמר ואתן להם את חוקותי וכו' דהיינו במעמד הר סיני וקוד' לזה וגם אני נתתי לשעבר את שבתותי שנצטוו במרה:


###### Tzaverei Shalal, Haftarah of Kedoshim 2:5
[Tzaverei Shalal, Haftarah of Kedoshim 2:5](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20of%20Kedoshim/r/2:5)

**ואפשר** לתת טעם למה שהקדוש ברוך הוא זריז קדים לצוות על השבת במרה קודם שיקבלו התורה במה שאמרו ז"ל שמלאכי השרת היו רוצי' התורה כמש"ה תנה הודך על השמים ופירשו הראשונים דמכח דינא דבר מצרא אתו עלה מלאכי השרת כי הם בשמים שרפים עומדים ממעל וזוכים בתורה מכח דינא דבר מצרא:


###### Tzaverei Shalal, Haftarah of Kedoshim 2:6
[Tzaverei Shalal, Haftarah of Kedoshim 2:6](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20of%20Kedoshim/r/2:6)

**ומורינו** הרב מהר"י הכהן זלה"ה היה אומר כי הנה הרב שפתי כהן בח"מ סימן קע"ה עלה ונסתפק אם לגבי בן איכא דינא דבר מצרא והוא מפורש בשיטת הראשונים אסיפת זקנים לרבינו בצלאל זלה"ה דשם בפירושא אתמר דלגבי בן ליכא דינא דבר מצרא ע"ש מעתה אין להם למלאכים שום טענה מטע' דינא דבר מצרא כי ישראל הם בנים ולגבי בן ליכא דינא דבר מצרא ובזה היה מפרש הרב ז"ל משנת חסידי' חביבין ישראל שנקראו בנים חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה וכו' אלו דברי הרב ז"ל:


###### Tzaverei Shalal, Haftarah of Kedoshim 2:7
[Tzaverei Shalal, Haftarah of Kedoshim 2:7](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20of%20Kedoshim/r/2:7)

**ועל** פי אמרי קדוש אפשר שזהו הטע' שהקדים הקדוש ברוך הוא לתת להם השבת במרה וגם במן כתיב והיה ביום הששי והכינו וכו' הוא אשר דיבר ה' שבתון שבת קדש וכו' ראו כי ה' נתן לכם השבת וכו' אל יצא איש ממקומו וכו' וכל זה קודם מעמד הר סיני. וכתבו המפרשי' דמהשבת ניכר דאנחנו בנים לה' דהא קי"ל אין משתמשים בשרביטו של מלך וק"ו לשמור השבת יום קדוש הוא לה' וזה טעם דקי"ל גוי ששבת חייב מיתה דודאי אין לגוי לנוח ביום מנוחה אשר שבת ה' כב יכול ועז וחדוה בשמי' ושמי השמים כי קדש הוא. אך ישראל שהם בנים לה' כב יכול רצה האב שינוחו בו כמעשהו ממנו. ובכן זה טוב טעם לצוותם על השבת והתחילו לנהוג בקדושתו משירד המן וזה לפרס' שהם בנים. ואחר זה באו להר סיני לקבל התורה ואין להם למלאכים לפצו פה בטענת דינא דבר מצרא דלגבי הבן ליכא דינא דבר מצרא וזכו ישראל בתורה באין אומר ואין דברים:


###### Tzaverei Shalal, Haftarah of Kedoshim 2:8
[Tzaverei Shalal, Haftarah of Kedoshim 2:8](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20of%20Kedoshim/r/2:8)

**ואחרי** הודיע אלהים אותנו את כל זאת נפרש קראין בסגנון האמור בהרחבה והוא הדבר אשר דיבר ואוציאם מארץ מצרי' ואביאם אל המדבר לתת להם התורה דעל מנת כן הוצאתים ממצרים. ואתן להם את חוקותי וכו' ואמר ואתן לשום מתנה כי בזה לא יהיה פתחון פה למלאכים לזכות בתורה מכח דינא דבר מצרא דקי"ל דבמתנה ליכא דינא דבר מצרא וזה שאמר ואתן להם את חוקותי במתנה. ואם נפשך לומר דהא מיהא יוכלו המלאכים לטעון דגם להם יתננה במתנה ואמאי עביד טצדקי להוציאה מהם וליתנה לישראל. לז"א ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם וזהו עשיית המצות בפועל כפשטן והא מילתא ליתא במלאכי' כי הם לא שאלו אלא חלקי סודות התורה אבל הפשט לא שייך בהם דמיתה ורציחה וגזל וכיוצא אין ביניהם. ומאחר דישראל שייכי בשתיהם בפשט ובסוד ליכא דינא דבר מצרא דאפילו אם הלוקח נותן זוזי טבי ותקילי מה שאינו נותן המצרן ליכא דינא דבר מצרא וכ"ש הכא דכל חלקי הפש' והמעשה בפועל לא שייכי במלאכי רום וכמו שכתבו המפרשים כל זה. וזה שאמר ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם דאיכא מעשה וחיות ומיתה וכיוצא. ונוסף עוד אמר וגם את שבתותי נתתי כבר להם במרה ובמן להיות לאות ביני וביניהם כי הם בנים ויכולים להשתמש בשרביטו של מלך. והקדמתי השבת למעמד הר סיני לדעת כי אני ה' מקדשם בתורה ואין למלאכי השרת לפצו פה ולצפצף מטעם דינא דבר מצרא כי הודעתי בתת להם השבת שהם בנים ולגבי בנים ליכא דינא דבר מצרא כמו שנאמר:


###### Tzaverei Shalal, Haftarah of Kedoshim 2:9
[Tzaverei Shalal, Haftarah of Kedoshim 2:9](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20of%20Kedoshim/r/2:9)

**א"נ** אפשר קרוב לזה כי הנה אמרו ז"ל על פסוק וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן דהקב"ה החזיר התורה לעשו וישמעאל ולכל א"ה ולא רצו לקבלה ואח"כ נתנה לישראל ושמא יעלה על לב כי באמת היה רוצה לתת התורה לא"ה ומשו' שלא רצו נתנה לישראל. לזה הקדים לצוות לישראל על השבת מקודם להראות שהם בני' כמו שאמרנו ומזה נבין דחפצו ורצונו דוקא לתת התורה לישראל רק שלא יערערו על ישראל ושלא יהיה להם פתחון פה א"ל אם רוצים לקבלה וכמו שהאריכו בזהר הקדוש פרש' בלק דף קצ"ב ע"ש וז"ש ואתן להם את חוקותי וכו' וכי תימא זה היה מטעם שא"ה לא רצו לקבל התורה ומאי טיבותא לישראל. לזה אמר וגם את שבתותי נתתי להם כבר במרה ובזה ניכר שהם בנים ומזה נשמע דכל מעיני בהם ומה שאמרתי לשרי א"ה שיקבלו התורה היא שלא יערערו על ישראל ולטובת ישראל כמו שהאריכו בזה"ק שם ועמ"ש בז"ח בשלח ט' שציום במרה שבת. [ועמ"ש בעניותי בקונטרס פני דוד פ' ואתחנן על פי דברי הזהר חדש בס"ד]: