## Tzaverei Shalal, Haftarah of Metzora

###### Tzaverei Shalal, Haftarah of Metzora 1:1
[Tzaverei Shalal, Haftarah of Metzora 1:1](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20of%20Metzora/r/1:1)

**וארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער.** יש לדקדק דהול"ל וארבע' אנשי' מצורעים היו פתח השער כמו שדקדקו המפרשים לפי דרכם. ואפשר במשז"ל דארבעה אנשים אלו היו גחזי ובניו ואז"ל דגחזי היה מונע התלמידים לבא וכתבו המפרשים דמטעם זה נמי קללו אלישע בצרעת דדעת גחזי היה דהתלמידים אין תוכם כברם וכאשר הוא השיב לאלישע לא הלך עבדך אנה ואנה א"כ הוא ודאי אין תוכו כברו וע"כ קללו בצרעת זהו תורף דבריה'. ואפ' דזה רמז הכתוב וארבעה אנשי' טעם שהיו מצורעי' היה פתח השער דסגרו פתח השער בית תלמוד לפני התלמידי' שלא יבואו ללמוד מאלישע הנביא עליו השלו'. ולכך נתקללו שיהיו מצורעים פתח השער מדה כנגד מדה:


###### Tzaverei Shalal, Haftarah of Metzora 1:2
[Tzaverei Shalal, Haftarah of Metzora 1:2](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20of%20Metzora/r/1:2)

**והנה** שמעתי באומרים טעם דרז"ל אמרו דארבעה מצורעי' היו גחזי ובניו. דגבי מצורע כתיב בדד ישב והטעם שיראה עצמו בדד ויתן אל לבו לשוב. ולפי זה אם יהיו שני מצורעים בפרק אחד צריך כל אחד לישב לבדו כדי שכל אחד בראות עצמו יחיד נגוע ומוכה יחשוב מחשבה על חטאתו וישוב וסר עונו וטהר. הנה כי כן זאת היתה לרז"ל לומר דארבעה מצורעי' אלו הם גחזי ובניו דאלו מצורעי' דעלמא היה להם לישב כל אחד לבדו. ומדחזינן דארבעתן בהדי הדדי הוו קיימי שמעינן דהם גחזי ובניו דכ' בהו וצרעת נעמן וכו' עד עולם ואין להם תקון ליטהר לזה היו יושבין ביחד כך שמעתי משם רבני אשכנז. אבל הדין הוא להפך ובהדיא שנינו בתורת כהנים לרבות מצורעים אחרים שיכולין לישב עמו ועיין מה שכתב הרא"ם בשם רבינו ישעיה ורבינו אברהם זוטרא ועיין מה שכתב קרבן אהרן. ואולי דהגם דמדינא יכולין המצורעי' לשבת יחדיו. ראוי להם להיות כל אחד לבדד ליתן אל לבו חטאתו ויחר"ט האיש כדחזי וזה תקונו ליטהר. ומדכתיב וד' אנשים היו מצורעים דאתא קרא לומר דהיו ביחד מה שאינו ראוי להם שמעינן דהם גחזי ובניו דאלו יחדיו יהיו כי גזרה גזר עליה' שלא יהיה להם תקון. ודרך פשוט אפשר לומר דרז"ל דקדקו דתיבת היו יתיר' דהול"ל וארבעה אנשים מצורעים פתח השער. ותיבת היו משמעה הוית הצרעת ואמאי קרא קאמר היו. ותו דמאי דהוה הוה ואמאי נכתב היו לרמוז שהצרעת היה לה הוייה וקיום בהם ומאי נפקא לן מינה ולזה אמרו דבא הכתוב להודיענו מי אלה הם אותם שהיתה הוייה וקיום נצחי לצרעת בהם והם גחזי ובניו שהנביא ע"ה גזר עליהם שיהיו מצורעי' עד עולם והא אשמועינן קרא וארבעה אנשים ותדע מי הם היו מצורעים אותן שנודע להם ולכל שבצרעת יש לה הויה וקיו' בהם לעולם והם גחזי ובניו: