## Tzaverei Shalal, Haftarah of Noach

###### Tzaverei Shalal, Haftarah of Noach 3:1
[Tzaverei Shalal, Haftarah of Noach 3:1](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20of%20Noach/r/3:1)

**כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא ימוש וכו' אמר מרחמך ה'.** אפשר במה שכתבו התוספות בשבת דף נ"ה משם ר"ת דהגם דזכות אבות תמה אבל ברית אבות לא תמה ור"י סבר דזכות אבות תמה לרשעים אבל לא לצדיקים והרב יפה תואר סוף פ' ויקרא יש לו שיטה אחרת דאע"ג דזכות אבות תמה היינו לעשות נס או הצלה שלמה בזכותם אבל להצלה פורתא לעולם לא תמה וגם על ידי בקשת רחמים יזכור ה' זכות אבות להושיע עש"ב. ואפשר דהכתוב רמז הג' שיטות וז"ש כי ההרים ימושו הם האבות שנקראו הרים והגבעות הן אמהות כמשז"ל על פסוק זה ובכמה דוכתי וז"ש כי ההרים ימושו וכו' כלומר בזמן שזכות אבות ואמהות תמה וזהו ימושו ותמוטינה כי כבר תמה זכותם בדור אחרון ה"ד לרשעים אבל לצדיקים לא וחסדי מאת"ך לא ימוש מאתך שאת צדקת כמ"ש ברישא רני עקרה דלא ילדה בנים לגהינם ובצדיקים עדיין זכות אבות ואמהות כשי' ר"י. ועוד וברי"ת שלומי לא תמוט דברית אבות לא תמה אף לרשעים כשי' ר"ת. וגם זכות אכות כשמבקשים רחמים או להצלה פורתא איתיה כשיטת הרב יפ"ת וז"ש אמר מרחמך העונה בעת רחמים אמר ה' מדת רחמים:


###### Tzaverei Shalal, Haftarah of Noach 3:2
[Tzaverei Shalal, Haftarah of Noach 3:2](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20of%20Noach/r/3:2)

**ובמסרה** וחסדי מאתך לא ימוש לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה אפ' לומר כמו שאז"ל אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה ואמרו פ"ק דבתרא אין פורענות בא לעולם אלא בשביל עמי הארץ וז"ש וחסדי מאתך שהוא הת"ח הנמשל לאשה כמ"ש ביומא אליכם אישים אקרא אלו ת"ח שדומים לנשים שהם תשושי כח ולז"א לשון נקבה וחסדי מאתך לא ימוש ואל תירא משום פורענות אימתי כאשר לא ימוש ספר התורה וכו'. א"נ על כללות ישראל ידבר ועל גאולה העתידה שהיא בזכות התורה כמ"ש בזהר חדש. ואפשר שזה רמז הכתוב זאת אשיב אל לבי ע"כ אוחיל לו ואין זאת אלא תורה והיינו דקאמר זאת שהיא התורה אשיב אל לבי שאעסוק בתורה ע"כ אוחיל לו שבזכותה יגאלני. וזהו שאמר וחסדי מאתך לא ימוש ואגאלך בתנאי אשר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך. א"נ במשז"ל כל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום ובזהר הקדוש מפורש דצריך לחבר ולקשר לילה ביום וז"ש וחסדי מאתך לא ימוש דחוט של חסד לא ימוש והיינו כאשר לא ימוש ספר התורה והגית בו יומם ולילה דייקא שתחבר יום ולילה שתעסוק בלילה ותחבר עם היום אז וחסדי מאתך לא ימוש כמשז"ל יומם יצוה ה' חסדו משום דבלילה שירה עמי. ועוד כלל באומרו וחסדי מאתך לא ימוש שמזונו מוכן לו כמ"ש בזהר הקדוש פ' אמור. ואמר וברית שלומי לא תמוט כי הקם בחצות לילה ללמוד הוא במדרגת צדיק וההוא נהלא אתרק על רישיה. אמר מרחמך ה' לשון אהבה כמו רחימא דנפשאי דהוא נקרא אוהב למלך כמ"ש בזהר הקדוש פ' אחרי. א"נ אפשר במ"ש בכתובות דף ס"ו דפליגי רבנן ור"ע אי העדפה ע"י הדחק הויא לבעל או לאשה ור"ע סבר דהוי לעצמה ורבנן סברי דהוי לבעל וגם הראשונים נחלקו כמאן הויא הלכתא דהרי"ף והרמב"ם פסקו כרבנן ורבינו חננאל פסק כרבי עקיבא כאשר יראה הרואה הלא בספרתם. והשתא יש לפרש המסרה לכל אחד מהדעות כי הנה כתב הרא"ש בפסקיו שם דהעדפ' על ידי הדחק היינו כגון שעושה מלאכה ביום ובלילה. וידוע דאנן עם הקב"ה יש לנו כביכול כדין אשה לבעלה ומעשה ידינו לבעל אדון הכל כמו אשה דמעשה ידיה תחת מזונותיה ולדעת רבנן גם אם עשתה מלאכה ביום ובלילה דהעדיפה ע"י הדחק הוי לבעלה. וא"כ השכר של מצות הם מתורת חסד כי מן הדין הכל לבעל וז"ש וחסדי מאתך לא ימוש וחסדי דייקא מתורת חסד ולא מן הדין מאתך דיש לך דין אשה דמעשה ידיה תחת מזונותיה לא ימוש. אף כי לא ימוש ספר התורה והגית בו יומם ולילה דהוי העדפה ע"י הדחק מ"מ אינו מן הדין דהוי לבעל וקורא אני וחסדי מצד החסד דהלכה כרבנן. ולדעת ר"ע דהוי לעצמה הכא מודה דהוי לבעל דהתם כי תקינו רבנן לאשה שעושה מלאכה לבעלה ביום תקינו וזאת העדיפה לעשות גם בלילה הוי לעצמה. אבל הכא הוא יתברך ציונו לעסוק ביום ובלילה וא"כ הוי לבעל וז"ש וחסדי מאתך לא ימוש מתורת חסד וכי תימא הא באשה עשתה מלאכה בלילה הוי לעצמה לז"א דע דלגבי דידך הוא לבעל אפי' לר"ע מאחר שאנכי מצוך והגית בו יומם ולילה א"כ לא העדפת וכך חובתך ולזה אמרתי וחסדי כי הוא בתורת חסד: