## Tzaverei Shalal, Haftarah of Pinchas

###### Tzaverei Shalal, Haftarah of Pinchas 3:1
[Tzaverei Shalal, Haftarah of Pinchas 3:1](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20of%20Pinchas/r/3:1)

**ותשלח איזבל מלאך אל אליהו לאמר כה יעשון אלהים וכה יוסיפון כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם וירא ויקום וילך אל נפשו וכו'.** הדברי' מתמיהין חדא על איזבל אשר ידעה כח אליהו דנשבע שלא יהיה מטר והקב"ה קיים שבועתו ומוחזק מאד ויום אתמול כי יעבור הוכו נביאי הבעל עד בלתי השאיר להם שריד וכל העם רואים ברדת אש מן השמים וכהנה רבות. א"כ איך פצו שפתיה לומר כי כעת מחר וכו' והם דברי תהו וגם אומרה כה יעשון אלהים וכו' על הע"ז הלא ידעת כי אין בה ממש. ותו איך אליהו זכור לטוב הוצרך לצאת מממשלת איזבל. והפשוט בזה דגם איזבל ידעה כי אין ממש בע"ז ואליהו הנביא זכור לטוב אם יפטיר בשפה לא ישאר ממנה ומלכותה כלום. אך ידעה כי הצדיקים אינם סומכין על הנס ואינם רוצים להטריח בוראנו ית"ש כל מה שיכלו ולכן שלחה לומר לו כן כדי שיברח כמדת הצדיקים שאינם סומכים על הנס. ובזה תרויח ריוח גדול כי ידעה כי כל העם הודו ואמרו ה' הוא האלהים כי עין בעין ראו האמת וגם אחאב בעלה ראה בעיניו אשר הפליא לעשות אליהו. ואם אליהו ישאר שם קרוב הדבר שהע"ז תתבטל ואחאב וכל ישראל יהיו עבדי ה' באמת. וזו חכמתה להרע לשלוח לאליהו שליחות זה כדי שאליהו יברח. ואז יכנס ספק בלבם וישוב אחאב וכל העם לעע"ז:


###### Tzaverei Shalal, Haftarah of Pinchas 3:2
[Tzaverei Shalal, Haftarah of Pinchas 3:2](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20of%20Pinchas/r/3:2)

**אמנם** אפשר לומר בהקדים מ"ש בס' חלק בני יהודה דף מ"ג דלפי שבועז עשה מריבה עם הקליפות והוציא בלעם מפיהם קטרגו עליו ומת באותה לילה כי אין אדם צדיק בארץ וכו' ע"ש ואפשר שזו היתה כונת איזבל דמאחר דאליהו זכור לטוב הפליא לעשות מריבה גדולה לנתוש ולנתוץ הסט"א יקומו לקטרג עליו וימות מיתת עצמו או ימסר בידה וז"ש כה יעשון וכה יוסיפון סט"א רבים עלמא דפרודא כה יוסיפון על מה שעשו עם בעז הצדיק ראש הסנה' אשר מת באותה לילה כה יוסיפון לקטרג עליך ויצליחו כי מדקדק עם חסידיו כחוט השערה ולמחר אשים את נפשך וכו'. וירא אליהו הנביא זכור לטוב שהוא ח"ו הטיח דברים כלפי מעלה שאמר ואתה הסבות את לבם אחורנית כמ"ש בברכות דף ל"ב ויקם וילך אל נפשו ויבא באר שבע אשר ליהודה דאין סומכין על הנס: