## Tzaverei Shalal, Haftarah of Shmini

###### Tzaverei Shalal, Haftarah of Shmini 2:1
[Tzaverei Shalal, Haftarah of Shmini 2:1](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20of%20Shmini/r/2:1)

**ויכהו שם האלהים על השל וימת שם עם ארון האלהים.** צריך להבין דעל השל יתר. ועוד אומרו עם ארון האלהים ורז"ל אמרו מה הארון קיים אף עוזא בא לעה"ב. ואפשר דעוזא היה צדיק גמור ומסורת בידינו פעמים שלש עם גבר. אמנם בהיות שחטא בפרהסיא ובכבוד ארון האלהים חמיר טפי ובאחת ועלתה לו וז"ש ויחר אף ה' בעוזה שכב יכול מדת רחמים נהפך למדת הדין ולכן ויכהו שם האלהים. ולא תימא שהיה בידו עונות אחרים רק על השל שגגה זו אחת היתה ופרסמה הכתוב. וכי תימא אמאי לא העביר על חטא ראשון לז"א וימת שם עם ארון האלהים אשר פגם בכבודו בפרהסיא וחמיר ויען היותו צדיק גמור כתיב וימת שם עם ארון האלהים ע"ד שאז"ל מה שם עומד ומשמש וכו':


###### Tzaverei Shalal, Haftarah of Shmini 2:2
[Tzaverei Shalal, Haftarah of Shmini 2:2](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20of%20Shmini/r/2:2)

**והטב** חרה לו לדוד הע"ה כי ח"ו הוא הגורם כמו שאז"ל זמירות היו לי חקך ואמר הקב"ה דברי תורה אתה קורא זמירות חייך שאני מכשילך בדבר שאפילו תשב"ר יודעים דכתיב ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו. וע"ז ויחר לדוד על אשר פרץ ה' פרץ בעוזה שלא יגיע העונש אליו ח"ו דאלמלא לא היה אומר זמירות היו לי חקך היה מצוה לשאת בכתף ולא בא עוזה לזה. ולכן קרא למקום פרץ עוזה לזכור תמיד מה הי"ל לעוזה על שפגם ואחז בארון ולכן וירא דוד ביום ההוא ויאמר איך יבא אלי ארון האלהים מאחר שכל זה אנכי הסבותי:


###### Tzaverei Shalal, Haftarah of Shmini 2:3
[Tzaverei Shalal, Haftarah of Shmini 2:3](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20of%20Shmini/r/2:3)

**א"נ** אפשר להפך כי הוא לא היה סיבה כי האף אמנם נשאו את הארון בעגלה נהי שלא עשו כהוגן אמנם אם עוזה לא שלח ידו ויאחז בו לא איתרע ביה מילתא ונמצא כי הוא גרם לעצמו ולכן קרא למקו' פרץ עוזה כלומר לגרמיה הוא דעבד ונקי אנכי: