## Tzaverei Shalal, Haftarah of Vayechi

###### Tzaverei Shalal, Haftarah of Vayechi 4:1
[Tzaverei Shalal, Haftarah of Vayechi 4:1](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20of%20Vayechi/r/4:1)

**והנה עמך שמעי בן גרא וכו' והוא קללני וכו'** אפשר במ"ש הרמב"ם פ"ה דממרים דאם היו אביו ואמו רשעים אין הבן נעשה שליח להכותם ולנדותם אפי' שלא עשו תשובה. ונודע מ"ש בזהר הקדוש בסבא דדהע"ה בדרך ההוא עשה תשו' בקבלת נזיפה והיה הולך יחידי יחף רחוק ד' אמות וכו' ע"ש. גם מבואר במכות דף י"ג ובתוס' יבמות דף כ"ב דהחייב מלקות או מיתה אי עביד תשובה אינו נפטר מהמלקות או ממיתה ע"ש [ומ"ש הרב שבות יעקב בה"ב סימן קי"ג דהרי"ף והרמב"ם והרא"ש חולקים על התוספות והשיג על הרב פנים מאירות בראשון סימן תשעים דנקיט כהתוס' כבר אני בעניי בקונטריס עין זוכר מערכ' מ"ם אות ך' השבתי על דבריו ז"ל ע"ש באורך בס"ד] וז"ש והוא קללני כלומר הוא מדעתו בלי שליחות ב"ד וכי תימא הא מיהא אם עשה כן בן לאביו דקללו והכהו והיה רשע פטור ממיתה וה"ה שמעי לך לז"א ביום לכתי מחנים כלומר הא דפטור היינו כשלא עשה תשובה אבל אני עשיתי תשובה וז"ש ביום לכתי לבדי רחוק מהעם דקבלתי נזיפה. וכיון דעשיתי תשובה חייב. ואפי' שהוא עשה או יעשה תשובה עתה אינו נפטר וז"ש ועתה אין ועתה אלא תשובה כמשז"ל בכמה מקומות דכתיב ועתה והכונה אפי' ששמעי עשה תשובה אל תנקהו כי איש חכם אתה וידעת דחייב מלקות ומיתה אף שעשו תשובה לא נפטרו:


###### Tzaverei Shalal, Haftarah of Vayechi 4:2
[Tzaverei Shalal, Haftarah of Vayechi 4:2](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20of%20Vayechi/r/4:2)

**וכד** הוינא טליא פירשתי במשז"ל דדהע"ה לא הרג לשמעי מפני מרדכי העתיד לצאת ממנו וכמ"ש פ"ק דמגילה. גם אמרו דאם בא על הערוה לא יהיה לו בן חכם ומהבנים ראיה לזיווג שהיה כהוגן. וז"ש ועתה אל תנקהו כלומר לשעבר לא הרגתיו שעתיד מרדכי לצאת ממנו ועתה רואה אני ברוה"ק דכבר יצא ממנו זרע שיבא מרדכי ממנו וזהו ועת"ה השתא דנפיק מיניה פרידה טובה. אל תנקהו כי כל מה שאמ' נמרצת על עסקי אמך שקר ענה כי איש חכם אתה וזו תוכחת מגולה דאמך ראויה לי וזווגנו הגון דאי לאו לא היית חכם:


###### Tzaverei Shalal, Haftarah of Vayechi 4:3
[Tzaverei Shalal, Haftarah of Vayechi 4:3](https://torahapp.org/share/book/Tzaverei%20Shalal/s/Haftarah%20of%20Vayechi/r/4:3)

**א"נ** אפשר והוא קללני וכו' כלפי מה שאמר הוא עצמו ביום המעשה מה לי ולכם בני צרויה כה יקלל כי ה' אמר לו קלל וכו' ועתה גילה לשלמה דלא אמר כן אלא להצילו מיד בני צרויה דלפי האמת ודאי דמעצמו עשה ולא מאת ה' היתה זאת כי אמר לו קלל שהרי הוא אמר נמרצת דר"ל נואף מואבי וכו' וזה שקר דב"ש שלו. ואינו מואבי דהנקבות מותרות וא"כ מוכרח שהוא מעצמו וז"ש והו"א מדעתו מעצמו קללני וכי תימא דילמא הוא שליח מה' וכמו שאמרת אתה בעצמך כי ה' אמר לו קלל והכי קושטא דמילתא. לזה אמר קללה נמרצת דהיינו מואבי נואף והוא שקר ומזה תבין דלא אמרתי כי ה' אמר לו לקלל כי אם להצילו בעידן רתחא אבל מוכרע דהוא מעצמו ומדעתו ולא נאמר לו מה'. והוא ירד לקראתי הירדן כלומר הוא במרדו גם כי אתא לבקש מטו וכמו שפירשנו בעניותנו בפסוקים ההם דהיו דבריו מדקרות חרב והוא מ"ש התחת זאת לא יומת שמעי וזה רמז והוא ירד לקראתי והוא במרדו ירד לקראתי כלומר כנגדי בדברים קשים. ולצורך נשבעתי לו. ועתה וכו':