## Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther

###### Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:1
[Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:1](https://torahapp.org/share/book/Tze%27enah%20Ure%27enah/s/Megillot,_Megillat%20Esther/r/1:1)

**וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ** אוּנ עֶשׂ אִיז גִיוֶוען אִין דִיא טֶעג פוּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ דִיא חֲכָמִים זָאגִין וואוּ עֶשׂ שְׁטֵייט וַיְהִי אִיז אַין צָרָה אוּנ דָא אִיז אוֹיךְ גִיוֶוען צוּ יִשְׂרָאֵל אַין צָרָה דֶען אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אִיז גִיוֶוען אַיין גְרוֹישֶׂער רָשָׁע:

**A Critical Translation into English; Edited and translated by Morris M. Faierstein. De Gruyter, 2017:**
“*And it was in the days of Ahasuerus*” [1:1]. And it was in the days of Ahasuerus. The sages say that wherever it says “*and it was*” refers to a trouble that occurred in the world and it also affected Israel,¹ 10b. since *Ahasuerus* was a great evildoer all his days.

footnotes:
¹ B. Megillah,


###### Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:2
[Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:2](https://torahapp.org/share/book/Tze%27enah%20Ure%27enah/s/Megillot,_Megillat%20Esther/r/1:2)

**הַמוֹלֵךְ** עֶר הָאט פוּן זִיךְ זֶעלְבֶּרְט גִיקִינִיגְט אוּנ אִיז נִיט גִיוֶוען פוּן זֶרַע מְלוּכָה אוּנ עֶר אִיז גִיוֶוען אַיין מֶלֶךְ אִיבֶּר הוּנְדֶרְט אוּנ זִיבִּין אוּנ צְוָואנְצִיג מְדִינוֹת אַזוֹא וִויא עֶר אִיז גִיוֶוען אַיין מֶלֶךְ פוּן הוֹדוּ בִּיז כּוּשׁ וָושׂ זֵיי זַיינֶן גִוֶוען נָאהִינְט בַּיי אַנַאנְדֶר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הָאט זוֹכֶה גִוֶוען צוּ זַיין אַיין מֶלֶךְ אִיבֶּר הוּנְדֶרְט אוּנ זִיבִּין אוּנ צְוָואנְצִיג מְדִינוֹת וַוייל עֶר הָאט גִינוּמֶן אֶסְתֵּר פַאר אַיין וַוייבּ וָואשׂ זִיא קוּמְט אַרוֹיש פוּן שָׂרָה וָואשׂ זִיא הָאט גִילֶעבְּט הוּנְדֶרְט אוּנ זִיבֶּן אוּנ צְוָואנְצִיג יָאר אִיז קָשֶׁה וָוארוּם הָאט מֶען גִימַאכְט אוּם פּוּרִים זָאל מֶען לֵייעֶנֶן דִיא מְגִילָה אוּנ אוּם חֲנוּכָּה הָאט מֶען גִימַאכְט אַיין אַנְדֶרִין זִכָּרוֹן אוֹיף דֶעם נֵס אוּנ נִיט קַיין מְגִילָה לֵייעֶנֶן דֶער תִּירוּץ אִיז אוּם חֲנוּכָּה הָאט מֶען בַּאשֵׁיידְלִיךְ גִיזֶעהֶען דֶעם נֵס דָאשׂ וֵויינִיג יהוּדִים הָאבִּין פִיל טוֹיזִינְט אוֹישׂ גִיהַרְגֶתְּ דְרוּם הָאט מֶען נִיט גִידַארְפְט קַיין מְגִילָה לֵייעֶנֶען אָבֶּר בַּיי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וֶועלִין דִיא לַייט זָאגִין עֶשׂ אִיז קַיין נֵס נִיט גִיוֶוען נָאר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הָאט לִיבּ גִהַאט צוּ אֶסְתֵּר אוּנ הָאט דוּרְךְ אִיר אוֹיס גִיהַרְגֶתְּ פִיל עֲמָלֵקִים וַוייל זִיא הָאט אִים גִיבֶּעטִין אוּנ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אִיז מְשׁוּגָע גִוֶוען אוּנ אַיין נַאר דְרוּם הָאבִּן דִי חֲכָמִים גִימַאכְט מֶען זָאל לֵייעֶנֶען דִי מְגִילָה וָואשׂ שְׁטֵייט דְרִינֶן דָאשׂ וַשְׁתִּי וואשׂ זִיא אִיז גִיוֶוען אַיין מִיוּחֶסֶת דָאס אֵינִיקִיל פוּן דֶעם גְרוֹיסְן מֶלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַר פוּן דֶעשְׂט וֶועגִין הָאט זִיא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ נִיט גִחַנְפֶתְּ אוּנ הָאט זִיא גִיהֵייסְן הַרְגֶנֶן אזוֹ זֶעהֶען מִיר דָאשׂ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הָאט נִיט גִיטָאן קַיין אוּם רֶעכְט פוּן וֶועגִין וַוייבֶּער נָאר גָאט הָאט גִיטָאן אַיין נֵס אוּנ הָאט גִימַאכט דָאשׂ דִי יְהוּדִים הָאבִּין דֶר שְׁלָאגִין פִיל פוּן דִי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים:

**A Critical Translation into English; Edited and translated by Morris M. Faierstein. De Gruyter, 2017:**
“*Who ruled*” [1:1]. He made himself a king and killed many ministers. He was not born of a king.² He was the ruler of one hundred and twenty-seven lands, just like he was the king of *Hodu and Kush*, which were next to each other.³ 11a. Ahasuerus was worthy to be the king of one hundred and twenty-seven lands because he took Esther as his wife. She was a descendant of Sarah who lived one hundred and twenty-seven years.⁴ 1.8. Here one asks a question. They were supposed to suppress the book of Esther and not read it and they were supposed to make a memorial for the miracle that the Holy One saved us. However, at *Hanukkah* we do not read a scroll. The answer is that on *Hanukkah* we saw publicly that a few Jews killed many thousands of the enemy. Therefore, there is no need to read a scroll. However, concerning Ahasuerus, people would say that there was no miracle, but Ahasuerus loved Esther very much. Therefore, he killed many Amalekites because Esther asked him to do it. People would say that Ahasuerus was crazy and a fool and that is why he killed many Amalekites. Therefore, the sages ordained that the Scroll should be read. It is written that *Vashti* was descended from a great king, *king Nebuchadnezzar.*⁵ 10b. Also, he was not flattering anyone when he allowed *Vashti* to be killed even though he loved her. Therefore, one can see that he did not do an injustice out of love for his wives. Rather, the Holy One made a miracle and caused him to kill many of the Amalekites.

footnotes:
² Rashi, Esther, 1:1.
³ B. Megillah,
⁴ Esther Rabbah,
⁵ B. Megillah,


###### Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:3
[Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:3](https://torahapp.org/share/book/Tze%27enah%20Ure%27enah/s/Megillot,_Megillat%20Esther/r/1:3)

**בַּיָּמִים הָהֵם** דֶער פָּסוּק לֶערִינְט אוּנְז דָאשׂ גָאט הָאט אַיין טוֹבָה גִטָאן אוּנ הָאט גִימַאכְט דָאשׂ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ טוּט וואוֹנֶן אִין שׁוּשַׁן וואוּ מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר זֵיינֶן גִיוֶוען דֶען פְרִיעֶר הָאבִּן דִי מְלָכִים גִוואוֹנְט אִין בָּבֶל אוּנ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִיט אַלֶע זַיינֶע שָׂרִים הָאבִּין גִיוואוֹנְט אִין שׁוּשַׁן כְּדֵי מָרְדְּכַי אוּנ אֶסְתֵּר זָאלֶן זַיין נָאהִינְט צוּם מֶלֶךְ צוּ מַצִיל זַיין דִיא יִשְׂרָאֵל פוּן זֵייעֶרֶע צָרוֹת:

**A Critical Translation into English; Edited and translated by Morris M. Faierstein. De Gruyter, 2017:**
“*In those days, when Ahasuerus ruled*” [1:2]. The verse teaches us that the Holy One did a favor and caused Ahasuerus to live in the city of Shushan where *Esther* and *Mordecai* lived. Previously, all the kings lived in *Babylon*, but now Ahasuerus and all of his ministers lived in the city of *Shushan*, awaiting that *Mordecai and Esther* should be near the king to protect [Israel] in their time of trouble.


###### Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:4
[Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:4](https://torahapp.org/share/book/Tze%27enah%20Ure%27enah/s/Megillot,_Megillat%20Esther/r/1:4)

**לְכָל שָׂרָיו וְעֲבָדָיו** אִיז קָשֶׁה וָוארוּם שְׁטֶעלְט עֶר פְרִיעֶר דָאשׂ עֶר הָאט גִימַאכְט אַין סְעוּדָה צוּא זֵיינֶע קְנֶעכְט אוּנ דֶר נָאךְ זָאגְט עֶר **וְשָׂרֵי הַמְדִינוֹת** דָאשׂ עֶר הָאט גִמַאכְט אַין סְעוּדָה צוּ דִי שָׂרֵי הַמְדִינוֹת דֶר תִּירוּץ אִיז אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הָאט בֶּעסֶר לִיבּ גִהַאט דִיא קְנֶעכְט וָואשׂ עֶר הָאט גִיהַאט פוּן פְרִיעֶר אֵיידֶר עֶר אִיז אַיין מֶלֶךְ גִיוָוארִין מֶער וִויא דִיא שָׂרֵי הַמְדִינוֹת:

**A Critical Translation into English; Edited and translated by Morris M. Faierstein. De Gruyter, 2017:**
“*For all of his ministers and servants*” [1:3]. Here one asks a question. Why does it say that he made a banquet for his servants and afterwards its says, “*and the ministers of the government*” to the ministers? Was it was correct that one should first write about the servants and then the ministers? The explanation is that the ordinary servants whom Ahasuerus had for a long time before he became a king, and he considered them more important than the ministers who had been ministers for a long time and had served other kings.


###### Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:5
[Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:5](https://torahapp.org/share/book/Tze%27enah%20Ure%27enah/s/Megillot,_Megillat%20Esther/r/1:5)

**שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם** עֶר הָאט גִימַאכְט סְעוּדוֹת אוּנ הָאט גִיוִויזִן זַיין עֲשִׁירוֹת הוּנְדֶערְט אוּנ אַכְצִיג טֶעג אוּנ דְרוּם זָאגְט עֶר נִיט זֶעקְס חֲדָשִׁים אַזוֹ וִויא עֶשׂ שְׁטֵייט וַוייטֶער בַּייא דִיא וַוייבֶּר דָאשׂ מֶען הָאט זֵיי גִיצִירְט זֶעקְס חֲדָשִׁים דֶען הוּנְדֶערְט אוּנ אַכְצִיג טֶעג זֵיינֶן דָאךְ זֶעקְס חֲדָשִׁים דָאשׂ וַוייזְט מִיר דָאשׂ עֶר הָאט אַלֶע טָאג אַיין אַנְדֶרֶע עֲשִׁירוֹת אוּנ אַנְדֶרֶע חִדוּשִׁים גִיוִויזִן פַר אַלֶע וָואשׂ זֵיינֶן גִיזֶעסִין:

**A Critical Translation into English; Edited and translated by Morris M. Faierstein. De Gruyter, 2017:**
“*One hundred and eighty days*” [1:4]. He made banquets and displayed his great wealth for one hundred and eighty days. Here one asks a question. Why did he not simply say six months? He might have shown his treasures, but one hundred and eighty days is six months, as he later says concerning the clothing of the women was six months.⁶ The reason is, that this teaches us that for one hundred and eighty days he showed different treasures and novelties every day.

footnotes:
⁶ Esther, 2:12.


###### Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:6
[Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:6](https://torahapp.org/share/book/Tze%27enah%20Ure%27enah/s/Megillot,_Megillat%20Esther/r/1:6)

**לְמִגָדוֹל וְעַד קָטָן** עֶר הָאט גִימַאכְט אַין סְעוּדָה פוּן גְרוֹישׂ בִּיז קְלֵיין אוּנ דְרוּם שְׁטֵייט לְמִגָדוֹל וְעַד קָטָן אוּנ בַּיי לוֹט שְׁטֵייט מִקָטוֹן וְעַד גָדוֹל וַוייל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הָאט אִיטְלִיכִין מְכַבֵּד גִיוֶוען אוֹיף דֶער סְעוּדָה אזוֹ וִויא דֶר סֵדֶר אִיז דֶעם גְרֶעשֶׂערִן פְרִיעֶר:

**A Critical Translation into English; Edited and translated by Morris M. Faierstein. De Gruyter, 2017:**
“*Both great and small*” [1:5]. Here one asks a question. Why does it say that he made a banquet for the great and important people and later for the simple ordinary people? Concerning *Lot* it is written, “*both small and great*” [Genesis 19:11], the small first and then the great. The reason is, Ahasuerus wanted to do what was correct for each person and it is correct that the most senior and important should be honored first at the banquet.


###### Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:7
[Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:7](https://torahapp.org/share/book/Tze%27enah%20Ure%27enah/s/Megillot,_Megillat%20Esther/r/1:7)

דֶער יַלְקוֹט שְׁרַייבְּט אוֹיף דֶעם פָּסוּק **בְּהַרְאוֹתוֹ** דָאשׂ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הָאט אָן גִיטָאן דִי קְלֵיידֶר פוּן דֶעם כֹּהֵן גָּדוֹל אוּנ הָאט זִיךְ גִיזֶעצְט צוּא דֶער סְעוּדָה אוּנ הָאט גִיוִויזִן זַיין עֲשִׁירוֹת אוּנ אַז דִי יִשְׂרָאֵל הָאבִּין גִיזֶעהֶען דִיא כֵּלִים פוּן דֶעם בֵּית הַמִּקְדָשׁ הָאבִּין דִי יִשְׂרָאֵל אָן גִיהוֹיבִּין צו וֵויינֶן אוּנ גִיוָואלְט אַוֶועק גֵיין הָאט אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ זֵיי גִיהֵייסִין מַאכֶן אַיין בַּאזוּנְדֶער אָרְט דָאשׂ זֵיי זָאלִין נִיט זֶעהֶען דִי כֵּלִים פוּן דֶעם בֵּית הַמִּקְדָשׁ אוּנ דָאשׂ עֲשִׁירוֹת הָאט אַחַשְׁוֵרוֹשׁ גִיפוּנֶען אִין דֶר עֶרְד וָואשׂ נְבוּכַדְנֶצַר הָאט עס דָארְטִין בַּאהַאלְטִן:

**A Critical Translation into English; Edited and translated by Morris M. Faierstein. De Gruyter, 2017:**
The *Yalkut* writes, “*he displayed*” [1:4], that he donned the garments of the *High Priest* and sat at the banquet, allowing his treasures to be displayed.⁷ 12a. The Jews saw the vessels from the Temple and the Jews began to cry and wanted to leave. Ahasuerus said that a separate place should be prepared for them so that they would not see the vessels. *Ahasuerus found that Nebuchadnezzar* had hidden great treasures in the ground.⁸, Esther, *Remez,* 1047.

footnotes:
⁷ B. Megillah,
⁸ Yalkut Shimoni


###### Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:8
[Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:8](https://torahapp.org/share/book/Tze%27enah%20Ure%27enah/s/Megillot,_Megillat%20Esther/r/1:8)

**חוּר כַּרְפַּס** עֶר הָאט גִיזֶעצְט דִי לַייט אִין אַיין גָארְטִין וָואשׂ אִיז גִיוֶוען שֵׁיין גִיצִירְט מִיט גִילְדֶרְנֶע בֶּעטְן אוּנ זִילְבֶּרְנֶע אוּנ דִיא עֶרְד אִיז גִיוֶוען גִידֶעקְט מִיט אֲבָנִים טוֹבוֹת אוּנ דְרוּם אִיז נִיט גִיוֶוען קֵיין כְּלֵי זְמָרִים בַּיי דֶער סְעוּדָה וַוייל אַחַשְׁוֵרוֹשׁ הָאט גִיטָאן אִיטְלִיכִן זַיין וִוילִן אוּנ מִיט כְּלֵי זְמָרִים הָאט עֶר נִיט גִיקָאנט טָאן אִיטְלִיכִן זַיין וִוילִן דֶען אֵיינֶר הָאט לִיבּ טְרוּמֵייטְן אוּנ דֶר אַנְדֶערֶר הָאט לִיבּ פַייפְלִין אוּנ דֶר הָאט לִיבּ פִידְלִין דְרוּם הָאט עֶר גָאר קַיין כְּלֵי זְמָרִים נִיט גִינוּמֶען:

**A Critical Translation into English; Edited and translated by Morris M. Faierstein. De Gruyter, 2017:**
“*Fine white cotton hangings*” [1:6]. He placed the people in a garden where there were golden and silver couches and the ground was covered with *precious stones.* One asks, why were there no *musicians* at the banquet? The answer is that *Ahasuerus* provided each person with their desires. If one wanted trumpets, then another wanted violins, etc. Therefore, no musicians were brought.


###### Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:9
[Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:9](https://torahapp.org/share/book/Tze%27enah%20Ure%27enah/s/Megillot,_Megillat%20Esther/r/1:9)

**וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים** דִיא כֵּלִים פוּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ זֵיינֶען וָוארִין פַאר עֶנְדֶערְט אַנְטְקֶעגִין דִי כֵּלִים פוּן דֶעם בֵּית הַמִּקְדָשׁ. אוּנ נָאךְ אַיין פְּשַׁט אִיז אַז אֵינֶר הָאט אוֹיס גִיטְרוּנְקֶן דִי כֵּלִי הָאט מֶען אִים אִין אַיין אַנְדֶרֶע כֵּלִי גִיגֶעבִּן צוּ טְרִינְקֶן. נָאךְ אַיין פְּשַׁט אִיז דִי כֵּלִים זֵיינֶען וָוארִין פַאר עֶנְדֶערְט מִיט אַלֶערְלֵיי גוּטֶע וַויינֶען זִיסֶע אוּנ שְׁטַארְקַע:

**A Critical Translation into English; Edited and translated by Morris M. Faierstein. De Gruyter, 2017:**
“*And they gave them to drink in golden vessels and the vessels were diverse*” [1:7]. That is to say, the vessels of Ahasuerus were changed in comparison to the vessels of the Temple.⁹ to Esther 1:7, the other vessels at the banquet changed their appearance to the likeness of lead in the presence of the vessels from the Temple. Another explanation is that as soon as someone finished drinking, the vessel was lifted and he was given another vessel from the treas- ury.¹⁰ Esther, *Remez*, 1048. This was done for everyone. Another explanation, the vessels were changed with all sorts of sweet and strong wine.

footnotes:
⁹ According to Targum Rishon
¹⁰ Yalkut Shimoni,


###### Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:10
[Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:10](https://torahapp.org/share/book/Tze%27enah%20Ure%27enah/s/Megillot,_Megillat%20Esther/r/1:10)

**וְהַשְׁתִיָה כַדָת** אוּנ דָאס טְרִינְקֶן אִיז גִיוֶוען אַזוֹ וִויא דֶר דַת פוּן דֶר תּוֹרָה אִיז מֶען זָאל מֶער עֶסִין וִויא טְרִינְקֶען. אוּנ דִיא וַויינֶן הָאט מֶען אִיטְלִיכִין גִיגֶעבִּין נָאךְ זֵיינֶע יָארִין נָאךְ אַזוֹ וִויא עֶר אִיז אַלְט גִיוֶוען אַזוֹא אַיין וַויין הָאט מֶען אִים גִיגֶעבִּין. אוּנ מֶען הָאט אִיטְלִיכִין גִיגֶעבֶּן וַויין פוּן דֶעם לַאנְד וָואשׂ עֶר אִיז גִיבָּארִן גִיוָוארִין דָאשׂ עֶר אִיז מִיט אִים גִיווֹאנְט:

**A Critical Translation into English; Edited and translated by Morris M. Faierstein. De Gruyter, 2017:**
“*The drinking was according to the law*” [1:8]. The drink was what was proper from the Torah, more food than drink. Each person was given wine according to his age. He was given wine as old as he was. Each person was also given wine from the country of his birth and that he was accustomed to drink.¹¹ 12a.

footnotes:
¹¹ B. Megillah,


###### Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:11
[Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:11](https://torahapp.org/share/book/Tze%27enah%20Ure%27enah/s/Megillot,_Megillat%20Esther/r/1:11)

**אֵין אוֹנֵס** מֶען הָאט קֵיינֶם נִיט גִינֵייט צוּא טְרִינְקֶן. רַבִּי לֵוי זָאגט דֶר סֵדֶר אִיז גִיוֶוען אִין לַאנְד פָּרָס וֶוען אֵיינֶר הָאט גִימַאכְט אַיין סְעוּדָה הָאט מֶען גִשְׁטֶעלְט אַיין כֵּלִי פוּן פֶערְצִג מָאס אוּנ אִיטְלִיכֶר הָאט גִימוּזְט דִי כֵּלִי אוֹישׂ טְרִינְקֶן עֶר זָאל אֲפִילוּ שְׁטַארְבִּין אוּנ דִי כֵּלִי הָאט גִיהֵייסְן אוּשְׁקָא אוּנ וֶוער עֶשׂ הָאט נִיט גִוָואלְט דִי כֵּלִי אוֹישׂ טְרִינְקֶן הָאט עֶר גִימוּזְט גֶעבִּן שׁוֹחַד צוּם שַׂר הַמַשְׁקִים עֶר זָאל אִים דִיא כֵּלִי נִיט אָן גִיסִין אָבֶּער בַּייא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הָאט מֶען דִי כֵּלִי נִיט גִשְׁטֶעלְט דְרוּם שְׁטֵייט **אֵין אוֹנֵס** מֶען הָאט קֵיינֶם נִיט גִינֵייט צוּא טְרִינְקֶן. נָאךְ אַיין פְּשַׁט אִיז אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הָאט בַּאפוֹילִין מֶען זָאל נִיט נֵייטִין קַיין יְהוּדִי צוּא טְרִינְקֶן יַיִן נֶסֶךְ כְּדֵי דֶר יְהוּדִי זָאל מִיט זַיין גוּטִן וִוילִין טְרִינְקֶן יַיִן נֶסֶךְ אַזוֹא וֶועט עֶר טָאן אַיין עֲבֵירָה אָבֶּר אַז עֶר וֶועט טְרִינְקֶן מִיט נוֹיט וֶועט עֶר קַיין עֲבֵירָה נִיט הָאבְּן. נָאךְ אַיין פְּשַׁט אִיז עֶשׂ אִיז בַּייא דֶעם טִישׁ פִיל כֵּלִים גִיוֶוען דָאשׂ מֶען הָאט נִיט גִידַארְפְט קֵיינֶם נֵייטִין עֶר זָאל גִיךְ אוֹישׂ טְרִינְקֶן וַוייל מֶען דַארְף אִין דֶר כֵּלִי אַיין אַנְדֶערִן גֶעבִּן:

**A Critical Translation into English; Edited and translated by Morris M. Faierstein. De Gruyter, 2017:**
“*No compulsion*” [1:8]. Rabbi Levi says that the custom in the land of *Persia* was that when someone made a banquet, one was given a vessel containing forty measures. Each one must finish drinking it, even if he died. The vessel was called *suskah* and the ministers gave large bribes that they should not be given that vessel. However, at the *banquet of Ahasuerus* that vessel was not brought out. That is why it is written, “*no compulsion.*” No person was compelled. ¹², Esther, *Remez,* 1048. Another explanation is that *Ahasuerus* commanded that no Jew be given wine offered as a libation,¹³ 2.13. since if he will be compelled then the Jew will have no alternative. Therefore, let him drink wine offered as a libation willingly and he will commit a sin and he will be punished for it. Another explanation is, since there were many vessels on the table, so nobody needed to be compelled to drink. That is to say, to continue drinking so that the other person will also drink.

footnotes:
¹² Yalkut Shimoni
¹³ Esther Rabbah,


###### Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:12
[Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:12](https://torahapp.org/share/book/Tze%27enah%20Ure%27enah/s/Megillot,_Megillat%20Esther/r/1:12)

**כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ** אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הָאט גִיוָואלְט גִינוּגִין טָאן צוּ מָרְדְּכַי אוּנ צוּ הָמָן הָאט גָאט גִיזָאגְט דוּ רָשָׁע אֵיינֶר פוּן זֵיי מוּז גִיהַאנְגֶן וֶוערִין אוּנ דֶר אַנְדֶערֶער וֶועט חָשׁוּב אוּנ הוֹיךְ זַיין אוּנ וִויא וֶועשְׂטוּ קֶענֶן צוּ אִיטְלִיכִן זַיין וִוילִן טָאן נָאר גָאט קֶען טָאן צוּ אִיטְלִיכִן בַּאֲשֶׁעפֶענֶשׁ זַיין וִוילִין:

**A Critical Translation into English; Edited and translated by Morris M. Faierstein. De Gruyter, 2017:**
“*According to each person*’*s wishes*” [1:8]. Ahasuerus wanted to fulfill the desires of *Mordecai* and *Haman.*¹⁴ 12a. The Holy One said, you evildoer, one of them must be hanged and the other will become mighty and important. You will not be able to do the will of each one. However, the *Holy One* does His will for each person, his creature.¹⁵, Esther, *Remez,* 1048.

footnotes:
¹⁴ B. Megillah,
¹⁵ Yalkut Shimoni


###### Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:13
[Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:13](https://torahapp.org/share/book/Tze%27enah%20Ure%27enah/s/Megillot,_Megillat%20Esther/r/1:13)

**בֵּית הַמַּלְכוּת** דִיא מַלְכָּה וַשְׁתִּי הָאט גִמַאכְט אַיין סְעוּדָה צוּ דִי וַוייבֶּר אִין דִי גִמָאלְטָע חֲדָרִים פוּן דֶעם מֶלֶךְ. רַבִּי אָבִין זָאגְט דִי וַוייבֶּר הָאבִּן מֶער הֲנָאָה פוּן שֵׁיין גִימֶעל אוּנ צִירוּנְג וִויא פוּן עֶסִין אוּנ טְרִינְקֶען:

**A Critical Translation into English; Edited and translated by Morris M. Faierstein. De Gruyter, 2017:**
“*The royal house*” [1:9]. Queen,Vashti made a banquet for the women in decorated chambers. *Rabbi Abin* said: they much preferred the beautiful paintings and jewelry rather than good food and drink, since women desire only beautiful objects.¹⁶ 3.10.

footnotes:
¹⁶ Esther Rabbah,


###### Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:14
[Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:14](https://torahapp.org/share/book/Tze%27enah%20Ure%27enah/s/Megillot,_Megillat%20Esther/r/1:14)

**בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי** אִין דֶעם זִיבֶּעטִין טָאג אַז עֶשׂ אִיז וואוֹל גִיוָוארִין דָאשׂ הַארְץ פוּן דֶעם מֶלֶךְ אִין וַויין הָאבִּין זִיךְ דִיא שָׂרִים בַּארִימְט אִיטְלִיכֶער הָאט גִיזָאגְט אִיךְ הָאבּ אַיין שֵׁיין וַוייבּ הָאט אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ גִיזָאגְט אַייעֶרֶע וַוייבֶּר הֵייבְּן זִיךְ נִיט אָן אַנְטְקֶעֶגְן מַיין וַוייבּ מִיט אִיר שֵׁיינְקַייט אוּנ אִיר זָאלְט נִיט מֵיינֶן וַוייל זִיא גֵייט אִין שֵׁיינֶע קְלֵיידֶר פוּן אַיין מַלְכָּה דְרוּם אִיז זִיא שֵׁין אִיךְ וֶועל זִיא הֵייסִין בְּרֵיינְגֶן נַאקֶעט וֶועט אִיר זֶעהֶן אִיר שֵׁיינְקֵייט אַזוֹא בַּאלְד הָאט אַחַשְׁוֵרוֹשׁ גִיהֵייסֶן בְּרֵיינְגֶן צוּא וַשְׁתִּי נַאקֶעט נָאר דִיא קְרוֹין זָאל זִיא אָן טָאן אוֹיף אִיר קָאפּ. רַבִּי אַבָּא זָאגְט דֶער זִיבֶּעטֶער טָאג אִיז גִיוֶוען שַׁבָּת.

**A Critical Translation into English; Edited and translated by Morris M. Faierstein. De Gruyter, 2017:**
“*On the seventh day*” [1:10]. When the seventh day came, the king was in good spirits and the ministers started boasting to one another. Each one said, I have a beautiful wife. The *fool Ahasuerus* came and said, your wives are nothing compared to my wife when it comes to beauty. You should not think that because she is wearing beautiful clothes and she is a queen, is why she is beautiful. The ministers said, let her come naked, without clothes, then we will see if she is beautiful. Immediately, Ahasuerus said that *Vashti* should be brought naked, but she should wear her crown.¹⁷, Esther, *Remez,* 1049. *Rabbi Abba* said: the seventh day was the Sabbath when Vashti was brought naked and she was killed on the Sabbath. This is because she took Jewish daughters on the Sabbath and they had to spin on the Sabbath, naked.¹⁸ 12b.

footnotes:
¹⁷ Yalkut Shimoni
¹⁸ B. Megillah,


###### Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:15
[Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:15](https://torahapp.org/share/book/Tze%27enah%20Ure%27enah/s/Megillot,_Megillat%20Esther/r/1:15)

אִיז קָשֶׁה וָוארוּם שְׁטֵייט **לְהַרְאוֹת הָעַמִים וְהַשָׂרִים אֶת יָפְיָהּ** אזוֹא שְׁטֵייט פְרִיעֶר דָאשׂ וָוארְט הָעַמִים וָואשׂ דָאשׂ וַוייזְט אוֹיף פְּרָאסְטֶע לַייט אוּנ דֶר נָאךְ שְׁטֵייט דָאשׂ וָוארְט וְהַשָׂרִים וָואשׂ דָאשׂ וָוארְט אִיז טַייטְשׁ דִי הַארִין עֶשׂ וָואלְט גִיקֶענְט פַאר קֶערְט שְׁטֵיין אִין פָּסוּק פְרִיעֶר דָשׂ וָוארְט הַשָׂרִים וָואשׂ דָאשׂ וַוייזְט אוֹיף דִי הַארִין אוּנ דֶער נָאךְ וָואלְט גִיקֶענְט שְׁטֵיין דָאשׂ וָוארְט וְהָעַמִים דֶען דִי הַארִין זַיינֶען גְרֶעסֶער פוּן דִי פְּרָאסְטֶע דֶער תִּירוּץ אִיז אִיבֶּר דֶעם שְׁטֵייט פְרִיעֶר דָשׂ וָוארְט הָעַמִים דֶען דִי פְּרָאסְטֶע לַייט זִיצִן אוּנְטְן וֶועלֶן זֵיי פְרִיעֶר זֶען וִויא דִי מַלְכָּה קוּמְט אָן. נָאךְ אַיין תִּירוּץ אִיז דִי פְּרָאסְטֶע לַייט הָאבִּין לוּשְׂט צוּ זֶעהֶען אֲבָנִים טוֹבוֹת אוּנ גָאלְד דְרוּם שְׁטֵייט **בְּכֶתֶר מַלְכוּת לְהַרְאוֹת הָעֲמִים** זִיא זָאל אַרַיין קוּמֶען מִיט דֶר קְרוֹין צוּ וַוייזִין דָאשׂ דִי פְּרָאסְטֶע לַייט אוּנ דֶר נָאךְ שְׁטֵייט **וְהַשָׂרִים אֶת יָפְיָהּ** דִיא שָׂרִים הָאבִּין נִיט גִיוָואלְט זֶעהֶען דִי קְרוֹין נָאר דָאשׂ שֵׁיינְקַייט פוּן דֶר מַלְכָּה.

**A Critical Translation into English; Edited and translated by Morris M. Faierstein. De Gruyter, 2017:**
“*And the queen refused*” [1:12]. Vashti did not want to come. *Rabbi Yose* said: she became leprous and she was ashamed. Some sages say that the *angel Gabriel* came and gave her a tail on her forehead.¹⁹ 12b. One asks a question. Scripture says, “*to display her beauty to the people and the ministers*” [1:11]. Why did they first show the queen to the ordinary people and afterwards the ministers? The answer is that the ordinary people were at the end of the table and thus they would see the queen first, before the ministers. Another explanation is that one should show the ordinary people the crown, which is something they desired, but to see *precious stones* and gold that shines. Therefore, it is written, “*with the royal crown to show the people*” [1:11], and afterwards it is written “*and the ministers her beauty*” [1:11]. That is, the ministers were not interested in seeing the crown, but would rather see the beauty of the queen.

footnotes:
¹⁹ B. Megillah,


###### Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:16
[Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:16](https://torahapp.org/share/book/Tze%27enah%20Ure%27enah/s/Megillot,_Megillat%20Esther/r/1:16)

אוֹיךְ אִיז קָשֶׁה וָוארוּם שְׁטֵייט **לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה** שְׁטֵייט פְרִיעֶר וַשְׁתִּי אוּנ דֶר נָאךְ מַלְכָּה אוּנ אִין אַנְדֶרֶן פָּסוּק שְׁטֵייט **וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי** שְׁטֵייט פְרִיעֶר דָשׂ וָוארְט מַלְכָּה דֶר תִּירוּץ אִיז דָאשׂ זִיא הָאט בַּאפוֹילְן צוּם מֶלֶךְ אִיךְ בִּין אַיין מַלְכָּה אָן דִיר דֶען אִיךְ בִּין וָוארִן גִיבָּארִן אַיין מַלְכָּה וַוייל מַיין פָאטֶר אִיז אַיין מֶלֶךְ גִיוֶוען דְרוּם שַׁאף נִיט צוּ פִיל מִיט מִיר אוּנ זִיא הָאט אִים גִיזָאגְט דוּ נַאר טָאמֶער זֵיינֶן אַנְדֶרֶע וַוייבֶּער שֶׁענֶער פוּן מִיר אַזוֹ וֶועשְׂטוּ אַיין לִיגְנֶר בְּלַייבִּין אוּנ אוֹיבּ אִיךְ וֶועל זַיין שֶׁענֶער וֶועלִין דִי שָׂרִים דִיךְ הַרְגֶנֶן אוּנ וֶועלִין מִיךְ פַאר אַיין וַוייבּ נֶעמֶען:

**A Critical Translation into English; Edited and translated by Morris M. Faierstein. De Gruyter, 2017:**
One asks a question. Why is it written, “*to bring Vashti the queen*” [1:11]? It says Vashti first and afterwards queen. In the next verse it says, “*and the queen Vashti refused*” [1:12]. The explanation is that the queen responded to the king, I am a queen without you. I am a queen because my father was a king.²⁰ 10b. Thus, I was a queen even without you. Therefore, don’t command me too much. She also said, you fool, perhaps other wives are more beautiful than me and you will be a liar. If I am more beautiful, the ministers will kill you and take me as a wife.²¹ 3.14.

footnotes:
²⁰ B. Megillah,
²¹ Esther Rabbah,


###### Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:17
[Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:17](https://torahapp.org/share/book/Tze%27enah%20Ure%27enah/s/Megillot,_Megillat%20Esther/r/1:17)

אַזוֹ הָאט דֶער מֶלֶךְ גִילֵייגְט דֶעם מִשְׁפָּט פַאר דִי שָׂרִים **כְּדָת מַה לַעֲשׂוֹת בַּמַלְכָה וַשְׁתִּי** עֶר הָאט גִיוָואלְט מֶען זָאל זִיא נִיט אוּם בְּרֵיינְגֶן דְרוּם הָאט עֶר גִיזָאגְט זִיא אִיז פְרִיעֶר אַיין מַלְכָּה גִיוֶוען אֵיידֶער אִיךְ הָאבּ זִיא גִינוּמֶן:

**A Critical Translation into English; Edited and translated by Morris M. Faierstein. De Gruyter, 2017:**
And the king laid the judgment before the ministers and said, “*what shall be done to the queen Vashti, according to the law?*” [1:15]. The king was ashamed that she should be killed. Therefore, he said, “*with queen Vashti*” [1:15]. That is to say, she was a queen before she became my wife.


###### Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:18
[Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:18](https://torahapp.org/share/book/Tze%27enah%20Ure%27enah/s/Megillot,_Megillat%20Esther/r/1:18)

**וַיֹּאמֶר מְמוּכָן** הָאט הָמָן גִיזָאגְט אוּנ עֶר הֵייסְט מְמוּכָן וַוייל עֶר אִיז גִיוֶוען אָן גִיגְרֵייט צוּ אַלֶע צָרוֹת הָאט עֶר גִיזָאגְט נִיט דֶעם מֶלֶךְ אַלֵיין הָאט וַשְׁתִּי אַיין חַרְפָּה גִיטָאן נַייעֶרְט זִיא הָאט אַלֶע שָׂרִים אַיין חַרְפָּה אָן גִיטָאן דֶען זֵייעֶרֶע וַוייבֶּער וֶועלִין זֵייא אוֹיךְ נִיט וֶועלִין פָאלְגִין אַזוֹ וִויא דִי מַלְכָּה הָאט גִיטָאן דְרוּם זָאל מֶען פַאר שְׁרַייבִּין אִין בּוּךְ פוּן פָּרַס וּמָדַי וַוייל דִיא מַלְכָּה הָאט נִיט גִיוָואלְט קוּמֶען פַאר דֶעם מֶלֶךְ הָאט מֶען זִיא גִיהַרְגֶתְּ אוּנ אִיר מְלוּכָה זָאל דוּ מֶלֶךְ גֶעבִּין צו אַיין אַנְדֶרֶע אִשָׁה **לִרְעוּתָהּ הַטוֹבָה מִמֶנָה** דָאשׂ אִיז טַייטְשׁ מֶען זָאל אוֹישׂ קְלַייבִּין אַיין אִשָׁה וָואשׂ זִיא אִיז גוּט פוּן זִיךְ זֶעלְבֶּרְט אוּנ קוּמְט נִיט אַרוֹיס פוּן מְלָכִים דֶען דִיא אִשָּׁה וָואשׂ זִיא אִיז אַיין מְיוּחֶסֶת דִיא הַאלְט זִיךְ חָשׁוּב אוּנ וִויל נִיט צוּ הֶערְן צוּ אִיר מַאן:

**A Critical Translation into English; Edited and translated by Morris M. Faierstein. De Gruyter, 2017:**
“*Memucan said*” [1:16]. *Haman* said. This was *Memucan* who was prepared for all troubles.²² 12b. Haman said, not only did Vashti disgrace the king, but it is not right for the ministers. Their wives will also not do what their husbands will tell them to do, just like the queen did to the king. Therefore, it should be written in the annals of the *Persians and Medes* that the queen did not want to come and her throne should be given to another woman. That is to say, he said, “*to another who is better than her*” [1:19]. This means, a woman should be selected who is good in her own right, who is not noble and is not descended from a king. A woman who has a noble pedigree considers herself important and does not take care of her husband. Therefore, he says, “*better than her*” [1:19], she who is good in her own right.

footnotes:
²² B. Megillah,


###### Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:19
[Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:19](https://torahapp.org/share/book/Tze%27enah%20Ure%27enah/s/Megillot,_Megillat%20Esther/r/1:19)

**לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שׂוֹרֵר בְּבֵיתוֹ** מֶען הָאט דִי בְּרִיב גִישְׁרִיבּן אִין אַלֶע לֶענְדֶר דָאשׂ אִיטְלִיכֶר מַאן זָאל גִיוֶועלְטִגִן אִין זֵיין הוֹיז אוּנ דָאשׂ וַוייבּ זָאל אִיבֶּער אִים נִיט גִיוֶועלְטִיגִין כְּדֵי עֶשׂ זָאל אִיר נִיט גִישֶׁעהֶן אַזוֹ וִויא צו וַשְׁתִּי אִיז גִישֶׁעהֶען:

**A Critical Translation into English; Edited and translated by Morris M. Faierstein. De Gruyter, 2017:**
“*So that every man will rule in his own house*” [1:22]. He wrote letters to all the lands that each man should rule in his house and the wife should not have dominion over her husband, so that what happened to Vashti should not happen to her.


###### Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:20
[Tze'enah Ure'enah, Megillot, Megillat Esther 1:20](https://torahapp.org/share/book/Tze%27enah%20Ure%27enah/s/Megillot,_Megillat%20Esther/r/1:20)

**וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמוֹ** אוּנ דָאשׂ וַוייבּ זָאל רֵיידִין מִיט דֶעם לָשׁוֹן וָואשׂ דֶר מַאן רֶעט:

**A Critical Translation into English; Edited and translated by Morris M. Faierstein. De Gruyter, 2017:**
“*And should speak the language of his own people*” [1:22]. The wife should speak the same language as the husband speaks.²³, Esther, *Remez* 1051.

footnotes:
²³ Yalkut Shimoni