## Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary Chapter 4

###### Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 4:8:1
[Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 4:8:1](https://torahapp.org/share/book/Tziunei%20Maharan%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Admission%20into%20the%20Sanctuary/r/4:8:1)

**ואין הציץ מרצה אלא בזמן שהוא על מצחו שנאמר והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני ה'.** וכתב הכ"מ בפ' כיצד צולין דף ע"ו ובריש יומא דף ז' ע"ב פלוגתא דר"י ור"ש ופסק כר"י. ועי' בגמ' שם ותמצא דר"י דס"ל דאינו מרצה אלא בזמן שהוא על מצחו יליף מדכתיב על מצח ונשאו ור"ש יליף מתמיד לרצון לפני ה' דאפילו אינו על מצחו מרצה ולר"י אצטריך ההוא תמיד שלא יסיח דעתו ממנו ע"ש, ורבינו פוסק כר"י ודייק מקרא דתמיד דדוקא עודיהו על מצחו מרצה וזה להיפך מהגמ' ודברי הכ"מ תמוהים, ועי' בהג' רצ"ח שם ביומא שעמד בזה. אולם דברי רבינו נובעים מהירושלמי פ"ק דיומא ה"ב דאיתא שם אית תניי תני הציץ מרצה על מצחו אית תניי תני אפי' בזוית מ"ד הציץ מרצה על מצחו והיה על מצחו תמיד ומ"ד אפי' בזוית מן הדא דיוה"כ ע"כ. הרי דבירושלמי דייק המ"ד דדוקא על מצחו מרצה מקרא דתמיד כדברי רבינו. וראה רבינו לסמוך על הירושלמי נגד הגמ' דידן משום דדברי הירושלמי היו נראין לו יותר פשוט דוהיה על מצחו תמיד משמע דדוקא על מצחו מרצה וכמש"כ בשו"ת מהרי"ק בשורש ק' וז"ל הרמב"ם רגיל לפסוק ע"פ הירושלמי יותר מכל הפוסקים הידועים אצלנו, ואפילו במקום שאין תלמודנו מוכיח כדברי הירושלמי לפעמים יפסוק כמותו היכא שתלמודנו מעמיד משנה או ברייתא בשנויי דחיקי והירושלמי מפרשה כפשטא תופס לו שיטת הירושלמי ע"כ: