## Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary Chapter 9

###### Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 9:2:1
[Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 9:2:1](https://torahapp.org/share/book/Tziunei%20Maharan%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Admission%20into%20the%20Sanctuary/r/9:2:1)

**ואין הזר חייב מיתה אלא כו'.** עי' בכ"מ ובמה שהקשה המ"ל. והנה לכאורה לפמ"ש בשו"ת נו"ב מהד"ק חאה"ע סימן נ"ט דכלל זה דהלכה כר"י לגבי ר"ל לא איתמר רק היכא דפליגי בבבלי ולא בירושלמי, לפ"ז ל"ק קושית המ"ל, אך כבר כתבתי במ"א שמדברי הגמ"י בפ"ה מהל' יסוה"ת ה"ה והב"י ביו"ד סי' קנ"ז והט"ז שם בסק"ז לא נראה כן ע"ש. ונראה דהנה שם בגמ' איתא מ"ט דרב דכתיב ואתה ובניך אתך כו' ועבדתם עבודת מתנה אתן את כהונתכם והזר הקרב יומת עבודת מתנה ולא עבודת סילוק כו' ולוי ריבה רחמנא לכל דבר המזבח ורב ההוא לאתויי שבע הזאות שבפנים ושבמצורע ולוי נפקא ליה מדבר וכל דבר ורב דבר וכל דבר לא דריש. והנה בפסחים דף מ"ג ע"ב נחלקו רבנן ור"א דר"א דריש כל ורבנן לא דרשו כל ופסק רבינו בפ"א מהל' חו"מ הל"ו כרבנן ע"ש במ"מ ולח"מ, ומש"ה פסק בכאן דלא כר"י דדריש מוכל. ועי' בחי' הריטב"א שם ביומא שכתב דלאו למימרא דרב לא דריש ליה כלל כל דהא ליכא בתלמודא מאן דלא דריש לכל כו'. אבל דבריו צ"ע דהא באמת שמעינן לרבנן בפסחים דלא דרשו כל. ועי' בתוס' שם ד"ה מאן שמעת שכתבו דאף דרבנן דרשו בעלמא כל היכא לא דרשו בדבר שאין סברא לרבות כגון עירובין וכגון נשים משום היקשא כו', ועי' בלח"מ בפ"א מהל' חו"מ הל"ו ופ"ה מהל' איסורי המזבח הל"א, וה"נ הוי דבר שאין סברא לרבות דמעבודת מתנה יש למעט עבודת סילוק:


###### Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 9:5:1
[Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 9:5:1](https://torahapp.org/share/book/Tziunei%20Maharan%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Admission%20into%20the%20Sanctuary/r/9:5:1)

**אבל היוצק והבולל והפותת כו' אע"פ שנפסלו והרי הוא מוזהר על כל אלו ולוקה.** עי' בדברי רבינו לקמן בפי"ג מהל' מעה"ק הי"ב וצ"ע:


###### Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 9:10:1
[Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 9:10:1](https://torahapp.org/share/book/Tziunei%20Maharan%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Admission%20into%20the%20Sanctuary/r/9:10:1)

**הטמא ובעל מום כו'.** עי' בכ"מ שכתב ובעל מום לא הוזכר במשנה ורבינו הזכירו אפשר שסובר רבינו דלאו דוקא נקט במתני' הני אלא ה"ה לכל חיוב שחייבין משום עבודה כו'. ולא היה צריך לזה שדברי רבינו הם ברייתא ערוכה בתו"כ אמור פרשתא ג' ברייתא ד' איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום לא יגש להקריב כו' יכול יהיו חייבים על כולם ת"ל לחם מה לחם מיוחד שהוא משום עבודה יצאו אותן שאינן משום עבודה ע"כ. וע"ש בז"ר: