## Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse Chapter 8

###### Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 8:9:1
[Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 8:9:1](https://torahapp.org/share/book/Tziunei%20Maharan%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Intercourse/r/8:9:1)

**וכן אין האשה קובעת וסת בימי זיבתה שהן אחד עשר יום כו' ואם נקבע לה וסת בימי זיבתה ה"ז חוששת לוסתה וכל וסת שקבעה בימי זיבתה אם נעקרה אפילו פעם אחת נעקרה ואינה צריכה להיעקר ג' פעמים שחזקת דמים מסולקין הן לימים אלו.** וכ' המ"מ אין האשה כו' הוא מחלוקת אמוראי בנדה דף ל"ט ופסק רבינו כר"פ דאמר דלא קבעה וסת בימי זיבה אבל חוששת לו ע"כ. אבל על מש"כ רבינו וכל וסת שקבעה בימי זיבתה אם נעקרה כו' לזה לא הראו המ"מ והכ"מ שום מקור. ובמ"ע הראה מקור לזה בנדה סוף פרק האשה ופרק בנות כותים ולא נמצא שם כן. ובב"י יו"ד סי' קפ"ט העתיק דברי רבינו הללו וכ' עליו ומ"ש שחזקת דמים מסולקים לימים אלו איני יודע למה הם בחזקה זו דבשלמא גבי מעוברת ומניקה שייך לומר כן לפי שרוב הנשים אין דרכן לראות בהן אבל לימי זיבה איני מוצא טעם ומ"מ כך משמע במתני' ס"פ בנות כותים דקתני כל י"א ימים בחזקת טהרה עכ"ד. אבל דבריו תמוהין שדברי רבינו הם ש"ס ערוך בנדה דף ס"ח ע"ב ע"מ דאיתא במתני' שם אם יש לה וסת דיה שעתה נימא תהוי תיובתא דר"ה ב"ח אמר שמואל דאר"ה ב"ח אמר שמואל לומר שאין האשה קובעת לה וסת בימי זיבתה אמר לך ר"ה ב"ח כי אמרי' אין האשה קובעת לה וסת בימי זיבתה דלא בעיא תלתא זימני למיעקריה דאמרי' דמיה מסולקין וכאן דדמיה מסולקין דיה שעתה ע"כ. ומבוארין דברי רבינו דגם בימי זיבה הוא בחזקת שדמיה מסולקין:


###### Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 8:13:1
[Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 8:13:1](https://torahapp.org/share/book/Tziunei%20Maharan%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Intercourse/r/8:13:1)

[השמטה]
**האשה שלא בדקה עצמה בשעת וסתה כו'.** דברי רבינו הם ש"ס ערוך בנדה דף ט"ז ע"א דאיתא שם בעו מיניה מר"נ וסתות דאורייתא או דרבנן א"ל מדאמר הונא חברין משמיה דרב אשה שיש לה וסת והגיע שעת וסתה ולא בדקה ולבסוף ראתה חוששת לוסתה וחוששת לראייתה אלמא וסתות דאורייתא א"ד ה"ק ליה טעמא דראתה הא לא ראתה אין חוששין אלמא וסתות דרבנן וכתבו שם התוס' וא"ת היאך רוצה להוכיח דוסתות דאורייתא והלא אפי' אי וסתות דרבנן כיון דראתה עכשיו טמאה גם מזמן הוסת מספק וי"ל ה"מ לטהרות אבל מקולקלת למנינה לא הויא עכ"ל. מעתה לפי האמת דקי"ל דוסתות דרבנן שפיר כתב רבינו דאם בדקה ומצאה עצמה טמאה דאינה מטמאה את בועלה ואינה מקולקלת למניינה ואינה חוששת אלא לטהרות ורבינו פוסק כל"ק ולא כהא"ד והמ"מ כ' דרבינו למד זה מטומאת מעל"ע וא"צ: [עד כאן]: