## Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot Daf 39b

###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 39b:1
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 39b:1](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Berakhot/r/39b:1)

אתמר הביאו לפניהם וכו' נקט לפניהם לשון רבים ונלע"ד להורות דאפילו רבים המסובים אין לעשות פשרה שיבצע אחד על הפתיתין ואחד על השלימין ועיין במג"א סי' קס"ח ס"ק ב' מ"ש בשם מהרש"ל ונלע"ד דאף רש"ל לא אמרו אלא בפרוסה של חטין ושלימה של שעורים דבזה כיון דמסקינן שיניח פרוסה תוך שלימה א"כ חזינן שדינא הוא לחלוק כבוד לשניהן ולכן היכי דשנים מסובים סובר רש"ל לעשות פשרה יותר עדיפא שיברך כל א' זה על השלימה וזה על חטין אבל בפתיתן ושלמין גם רש"ל מודה שהיכי שהם ממין א' אין חילוק בין הוא אחד לבדו על השלחן או אם רבים מסובים:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 39b:2
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 39b:2](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Berakhot/r/39b:2)

אמר ר"ה מברך על הפתיתין וכו' הא דלא נקט פתיתן מצוה מן המובחר וכמו שאומר ר"י שלימה מצוה מן המובחר היינו דלר"ה באמת אין כאן שייכות מצוה מן המובחר דלרב הונא שניהם שוים ועל איזה מהן שירצה מברך ומזה למדו רש"י ורבינו תם בתוס' בד"ה מברך דרב הונא לאו בדוקא קאמר שיברך על הפתיתן אלא אם ירצה קאמר אלא שבזה נחלקו רש"י ור"ת דרש"י סובר דפתיתין כולל בפירושו בין גדולים ובין בינונים וא"כ על כרחך אפילו בבינונים הם שוים כמו שלימין על כרחך בגדולים הם עדיפי משלימים ורב הונא שפיר אמר על שניהם מברך על הפתיתים שזה עכ"פ אמת בכל מיני פתיתים אלא שבקטנים מברך אם ירצה ובגדולים מברך עליהם בדוקא ור"ת סובר דפתיתן פירושו גדולים ולכן הוא סובר דגדולים הם שוים עם השלימה דעל כרחך לרב הונא מוכרחין אנו לפרש בדבריו צד השוה מדלא קאמר מצוה בפתיתן:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 39b:3
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 39b:3](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Berakhot/r/39b:3)

אבל פרוסה וכו' דברי הכל מברך על הפרוסה וכו' גם כאן יש לדקדק דהוה לי' למימר הכל מודים שפרוסה של חטים מצוה מן המובחר כמו שאמר ר"י גבי שלימה ופרוסה וצריך לומר דגם כאן מה שאמר ד"ה מברך על הפרוסה היינו אם ירצה ולקמן יבואר עוד:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 39b:4
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 39b:4](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Berakhot/r/39b:4)

כתנאי וכו' לפי מה שפרשתי בסמוך בפרוסה של חטין וכו' היינו שאם ירצה יברך על הפרוסה א"כ קשה הך כתנאי הרי הוא דלא כמאן דהרי הנך תנאי בדוקא קאמר כל חד למלתי' למר דוקא חצי גדול ולא קטן שלם ולמר איפכא ועכ"פ לשום תכא אין הדבר תלוי ברצון התורם וצריך לומר דכיון דפרוסה של חטים ושלימה של שעורים כשהן שוים בגידול אז תליא ברצונו א"כ ממילא אם הפרוסה גדולה והיא של חטים צריך הוא להקדימה כמו שפירש רש"י בפתיתן ושלמין לרב הונא ומעתה עמדנו על כוונת רש"י בד"ה אבל לא חצי בצל גדול שיש בו יותר מן השלם וגם רש"י מודה שחצי בצל גדול הוא טוב לאכילה יותר מבצל קטן ופלוגתייהו דהני תנאי הוא דר"י סבר דפרוסה של חטים ושלימה של שעורים מברך על איזה מהם שירצה והיינו כדאמרינן דדברי הכל מברך על הפרוסה וכמו שפירשנו בסמוך וא"כ גם בחצי בצל גדול אף בלי מעלת היתר שיש בו יותר הי' מצד חשיבותו שוה לבצל קטן שלם ועתה בצירוף מעלת הגדול שיש בו יותר לכן הוא אפילו עדיף מבצל קטן שלם ות"ק סובר ששלם עדיף אפילו מחשיבות עם הגידול ומכ"ש דלא ס"ל הא דאמרינן לעיל מברך על הפרוסה ובזה סרה מעל רש"י תלונות התוס' בד"ה כתנאי וכו' שכתבו ועוד דא"כ לא הוה דומיא דחשוב גבי פרוסה של חטין וכו' ולפי מ"ש ניחא:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 39b:5
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 39b:5](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Berakhot/r/39b:5)

ר' זירא הוה בצע אכולה שירותא עיין ברשב"א שפירש אכולה שירותא היינו על שני הלחמים ולענ"ד צ"ע דא"כ איך אמר אח"כ דכיון דכל יומא לא עביד הכי וכו' לא מתחזי כרעבתנותא ולפי' הרשב"א אטו בכל יום מביאין לפניו לחם משנה וא"כ אכתי בשבת דבצע אתרתי מתחזי כרעבתנותא ויאמרו אלו הי' מביאין לפניו בחול לחם משנה הי' ג"כ רעבתן ובוצע אתרוייהו משא"כ לפירוש רש"י ניחא:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 39b:6
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 39b:6](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Berakhot/r/39b:6)

תוס' ד"ה והלכתא כרבא וכו' מדתני ר"ח בירושלמי וכו' ונראה לענ"ד דאף שאין אנו נוהגין כהירושלמי היינו משום היסח הדעת כמו שכתבו התוס' בתחלת הדבור מ"מ בשבת שעל כרחנו אין אנו יכולים לחוש להסיח הדעת שהרי צריכין להם משנה וכמו שכתבו התוס' א"כ בשבת ודאי יש לחוש לדברי הירושלמי ואין נכון לרשום בסכין המקום ששם יבצע דא"כ הוא מגלה דעתו שעל המקום שעד הרושם הוא מברך ואם יפול אחר שיחתוך אכתי יצטרך לברך שנית ולכן טוב שלא רחום כלל ואז מברך על כל הפת והעולם נהגו ע"פי רש"ל הביאו הב"ח בסי' קס"ז והמג"א בסי' רע"ד בס"ק א' לרשום ואני אומר אם קבלה היא נקבל אבל לדין יש תשובה כנ"ל:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 39b:7
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 39b:7](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Berakhot/r/39b:7)

בא"ד אבל אם לא הי' צריך לברך עיין מהרש"א ולענ"ד הגירסא הנכונה אם הי' צריך וכו' דוק ותשכח והמהרש"א לפי גרסתו נדחק בדבריהם והנלע"ד כתבתי:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 39b:8
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 39b:8](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Berakhot/r/39b:8)

ד"ה מברך על הפתיתן וכו' ור"י אומר וכו' אפי' אם הפתיתים גדולים טפי וכו' לא ידעתי מנ"ל להתוס' הא דלרש"י ר' יוחנן פליג אפי' בגדולים ודלמא ר"י דוקא בקטנים פליג ומ"ש לעיל דלרש"י פתיתן כולל כל מיני פתיתין ניחא דמסתמא ר"י פליג ג"כ על כל מיני פתיתין אלא דהיא גופא מנ"ל ואולי לרש"י פתיתן היינו דוקא קטנים. גם מה שהקשו שוב התוס' ועוד תימא אמאי שינה בסמוך לשונו דנקט לשון פרוסה וכו' ג"כ קשה לי דדלמא לרבותא קאמר לקמן פרוסה דאפילו באינו גדולה אפ"ה כיון שהוא של חטים מברך עלי' וכאן נקט פתיתן לרבותא דר' יוחנן דאפילו בגדולים פליג ולכן נלע"ד דהני תרי תמיהי שתמהו התוס' חדא נינהו ובדרך ממ"נ תמהו על רש"י שאם פתיתן כולל ג"כ גדולים ואפילו בגדולים פליג ר' יוחנן א"כ הם סברות הפוכות ואם בגדולים לא פליג ר' יוחנן ופתיתין דנקט כאן הם קטנים כמו בפרוסה של חטים א"כ קשה למה שינה לשונו:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 39b:9
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 39b:9](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Berakhot/r/39b:9)

בא"ד ותימא א"כ סברה הפוכה וכו' דבריהם צריכין ביאור דמה זו תימא וכל הש"ס מלא מזה דמ"ס הא עדיף ומ"ס הא עדיף והנראה דכוונתם דלפירוש רש"י ר"ה סובר אפי' בשוים בגידול הפתיתם עם השלמים אפ"ה הברירה בידו לברך על הפתיתים ולפטור השלמים וא"כ לר"ה אין השלימות שום מעלה כלל אפילו נגד השוה כמוהו בגידול ולר' יוחנן סובר דהשלימות לא מבעיא שהוא מעלה להחשיבו נגד פתיתים שוים כמוהו אלא אפילו הוא קדים לפתיתם הגדולים ממנו:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 39b:10
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 39b:10](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Berakhot/r/39b:10)

ד"ה אבל פרוסה וכו' אפילו יהיו הפתיתם מפת נקי' וכו' כדאיתא בתוספתא וכו' הא דהוצרכו להביא ראי' מהתוספתא ולא הביא מסוגיא דכאן מדקאמר אבל פרוסה של חטין ולא אמר רבותא יותר דאפילו הם ממין א' ופרוסה נקי' ושלימה קיבר אלא ע"כ דנקי' איכו מעלה יש לומר דאי מסוגיא דכאן סגי דנדייק דנקי' אינו מעלה ליותר מהשלימות אבל אכתי איכא למימר דשוים הם ופרוסה נקי ושלם קיבר שוים הם ולכך הביאו מהתוספתא דשלם עדיף. ודע דלר"ת פתיתן משמע דוקא גדולים אבל פרוסה לר"ת משמע כל עניני פרוסה הן גדול הן קטן ותדע שהרי התוס' נקטו כאן הפתיתן מפת בקי והביאו ראי' מהתוספתא והרי בתוספתא קתני פרוסה דגלוסקאות והאיך הביאו ראי' מפרוסה על פתיתן אלא ודאי דבכלל פרוסה גם גדולה משמע:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 39b:11
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 39b:11](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Berakhot/r/39b:11)

ד"ה מניח פרוסה וכו' ולפירוש רש"י ה"פ י"ש יוצא ידי שניהן כדר"ה ור"י בפתיתן ושלימין וכו' וצריך לומר דלרש"י פרוסה גם גדולה משמע דאל"כ א"כ מאי ידי שניהן איכא והלא אם יברך על השלימה לבד ג"כ יוצא ידי שניהן דהרי לרש"י לר"ה הברירה בידו. ומ"ש התוס' דלר"ת צריך לפרש שניהם שני הלחמים לפי מה שכתבתי לעיל לדייק מדקאמר מברך על הפרוסה ולא קאמר מצוה בפרוסה של חטין מכלל דמברך היינו אם רוצה א"כ קשה הא כל היכי דעביד שפיר עביד וא"כ מהו יוצא ידי שניהן ונראה דבשלמא אם קאי שניהם על האמוראים שפיר יש לדקדק כיון דמודה ר"ה איך שייך ידי שניהן אבל אם קאי על הלחמים שפיר שייך ידי שניהן דאף שהברירה בידו על פי דין לברך על איזה שירצה מ"מ הלחם שאינו מברך עליו יש לו גרעון: