## Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot Daf 60a

###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 60a:1
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 60a:1](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Berakhot/r/60a:1)

כח דהתירא עדיף לי' לכאורה הדבר תמוה דאיך מחשב כח דהתירא מה שאין צריך לברך הלא גם בכל ספק בברכות הדין הוא שהוא להקל וא"צ לברך ואדרבה כחו דר"י דסובר צריך לברך הוא כחא דהתירא שמותר לברך ולא חיישינן לברכה שאינה צריכא כי המברך ברכה שא"צ עובר על לא תשא. ורבינו הגדול הרמב"ם לא הביא דאפילו קנה וחזר וקנה יברך עיין בדבריו ריש פרק יו"ד מהל' ברכות והכ"מ נדחק ואמר כי ללישנא בתרא איצטרך לדחוקי ולומר דזה מקרי כח דהתירא עיין בדברי הכ"מ ודבריו דחוקים לדחות דברי הגמרא ולמימר שהוא שינויא דחיקא ודעת רבותינו בעלי התלמוד רחבה מדעתינו והנלע"ד בזה היא לפרש ג"כ הני תרי לישני דר' יוחנן והנה בזה נחלקו הרמב"ם עם בעלי התוס' דדעת הרמב"ם בפ"א מהל' ברכות הלכה ט"ו כל המברך ברכה שא"צ כאלו נשבע לשוא ועובר על לא תשא מן התורה ודעת התוס' שאם מברך דרך ברכה מספק אינו עובר כי לדבריהם לית בזה איסור תורה ועיין במג"א סימן רט"ו ס"ק וי"ו ולעיל בפרק אין עומדין דף ל"ג ע"א איתא הא גופא קשיא אמרת המבדיל בתפלה וכו' אלמא תפלה לחודא סגי והדר תני אם הבדיל בזו ובזו ינוחו ברכות וכו' וכיון וכו' הויא ברכה שא"צ ואמר רב ואיתימא ר"ל ואמרי לה ר"י ור"ל דאמרי תרווייהו כל המברך ברכה שא"צ עובר על לא תשא וכו'. והנה חזינן בסוגיא דהתם דאליבא דר' יוחנן איכא תרי לישני לחד לישנא לא אמר ר' יוחנן כלל הך דמברך ברכה שא"צ עובר על ל"ת רק רב או ר"ל אמרה ולחד לישנא ר' יוחנן עם ר"ל תרווייהו אמרו כן ומעתה לישנא קמא דסוגיא דכאן הוא להך לישנא דר"י ור"ל תרווייהו אמרו שעובר על לא תשא ולפי זה כחו דר' יהודה דאמר צריך לברך מחשב כחא דהתירא וא"כ אי אפשר לומר דר"י סבר אפילו קנה וחזר וקנה צריך לברך דא"כ למה פליגי ביש לו כיוצא בהם הוה להו לפלוגי בקנה וחזר וקנה להודיעך כחו דר' יהודה אלא ודאי דבזה לכ"ע א"צ לברך אבל לישנא בתרא דכאן הוא להך לישנא דלעיל דרב ואתימא ר"ל אמרו שהמברך ברכה שא"צ עובר על ל"ת אבל ר' יוחנן לא אמר דבר זה כלל ולדידי' לית בזה איסור תורה כלל וגם מספק יכול לברך וא"כ אין בדברי ר' יהודה שום כחא דהתירא ואדרבה ר"מ שפוטרו מלברך מקרי כחא דהתירא ושפיר נוכל לומר דר"מ ור"י פליגי אפילו בקנה וחזר וקנה וברייתא דנקט יש לו הוא משום כחו דר"מ וכיון דלעיל סתם גמרא פריך בפשיטות וכיון דנפק בחדא וכו' עובי משום לא תשא א"כ ודאי שהלכה כן לכן באמת פסק הרמב"ם כן בפ"א מברכות ולכן ממילא נדחה כאן לישנא בתרא דר' יוחנן ושפיר פסק הרמב"ם גם כאן כל"ק. וכל זה כתבתי כדי ליישב דעת רבינו הגדול הרמב"ם אמנם לתרץ לשון הגמרא דאמר כח דהתירא עדיף אף דדעת ר' יהודה דצריך לברך הוא יותר כח דהתירא שלא נחשב ברכה שא"צ שעובר בלא תשא נלע"ד דזה בכל יתר הברכות אבל בברכת שהחיינו אין הדין כן ויש רשות לברך שהחיינו אפילו אם אינו חובה ע"פ מה דאמרו במס' עירובין דף מ' ע"ב אבעיא לן מהו לומר זמן בר"ה וביוה"כ וכו' אמר לי' רשות לא קמבעיא לי כי קמבעיא לי חובה וכו' ע"ש הרי דאפילו דבר שאין חובה לומר עליו שהחיינו אעפ"כ הרשות למי שרצה לברך עליו שהחיינו ולא מחשב זה לברכה שאינה צריכה ובזה הונח לי לישנא דר' מאיר בברייתא דקאמר אין צריך לברך ולכאורה הוה לי' למימר אינו מברך ולפי מ"ש אתי שפיר דאינו צריך היינו שאינו חוב אבל אם ירצה לברך גם ר"מ מודה דהברירה בידו ולא מחשב ברנה שא"צ ובזה ניחא דעת רוב הפוסקים שפסקו כלישנא בתרא דר' יוחנן ועיין ברא"ש שכתב דאף דפריך ללישנא בתרא הרי משני לי' שפיר ולכאורה אכתי קשה דמה יתרון יש ללישנא בתרא נגד לישנא קמא שאין שום קושיא עליו וא"כ הוה לן למיחש לל"ק ולחוש לברכה שאינה צריכא ולפי מ"ש ניחא דכיון דעכ"פ הרשות לברך שוב ליכא חשש ברכה לבטלה וממילא אזלינן לחומרא להצריך לברך אלישנא בתרא:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 60a:2
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 60a:2](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Berakhot/r/60a:2)

ולא מהני רחמי וכו' ומי מהני רחמי כו' נראה דמתחלה הי' סבר המקשן דרחמי מהני אפי' לשנות הטבע ולכך הקשה ומי לא מהני רחמי וכאשר השיב לו אין מזכירין מעשה נסים א"נ מעשה דלאה תוך ארבעים הוה וא"כ אין רחמים מועיל לשנות הטבע כלל הקשה א"כ אפילו תוך ארבעים יום מי מהני רחמי והא הכל תלוי במי שהזריע תחלה: