## Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot Daf 7b

###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 7b:1
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 7b:1](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Berakhot/r/7b:1)

עד שבא אברהם אבינו וקוראו אדון שנא' ויאמר אד' אלקים במה אדע וגו' עיין בע"י מ"ש בשם הרשב"א ועיין בח"א ושורש דבריהם שעד אברהם אבינו היו אומרים שעזב ה' את הארץ ומסר הממשלה למערכות השמים והכל תלוי במזל ובזה לא היו חושבים את הק"בה לאדון בעולם ואברהם הודיע כי הכל הוא בהשגחת הבורא והוא אדון על כל המעשים ואנחנו כל באי העולם עבדיו הם והכל לפי הזכות והחוב ככל מה שמפורש בתורה והנה בפרשת מה תתן לי ואנכי הולך ערירי והק"בה השיב לו מאשר יצא ממעיו הוא ירשנו אין בזה כל כך תשובת המינין כי גם הכופרים בהשגחה ואומרים שמסר עולמו ביד מערכת הכוכבים והמזלות אעפי"כ אינם מכחישים שהק"בה יודע כל העתידות אלא שסוברים שאינו משנה דבר ממה שהוא ע"פי המזלות ויודע כל מה שיהי' ע"פ מערכת השמים בכל זמן עד סוף כל הדורות ואברהם אבינו אמר מה תתן לי ואנכי הולך ערירי והודיעו הקיבה כי עתיד הוא להוליד אבל אין מזה ראי' שהוא שידוד המערכות רק הם מפרשים שהודיעו שכך מערכת מזלו שיוליד לעת זקנותו ומה שנאמר בתחלת הפרשה שכרך הרבה מאד הם יכולים לפרש שעל שכרו בעולם הבא הבטיחו שאף שהם אומרים שעוה"ז נמסר ביד מערכת השמים אעפ"כ הם מודים בגמול ועונש לאחר מיתה והג"ע והגיהנם לא נמסר ביד מערכת השמים והק"בה אדון הנשמות לענשם ולשלם להם שכר טוב לעוה"ב אבל אינו אדון העולם הזה ולהוציא ממחשבה הרעה הזאת תקנו בברכת המחזיר נשמות לומר רבון כל המעשים אדון כל הנשמות ואמנם בפסוק במה אדע כי אירשנה שפירושו באיזה זכות כמו שפירש רש"י בחומש בזה הורה אברהם אבינו כי הכל תלוי בזכות וחובה ירושת הארץ וכל כיוצא בענינו טובה ורעה בעלמא הדין והק"בה משגיח בהשגחה פרטיות לשלם לכל אחד כגמול ידו בזה הורה כי הוא אדון העולם הזה ג"כ ולכן הביא פסוק זה ולא הביא הפסוק המוקדם ומתורץ קושי' התוס' בד"ה לא הי' אדם:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 7b:2
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 7b:2](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Berakhot/r/7b:2)

ועוד נלע"ד לתרץ קושית התוס' דכבר ארז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכותא תלי' מלתא אלא במזלא זולתי לצדיקים גדולים מאד שהק"בה משנה בזה המזל לצרכם ומשדד המערכות ממקומם וכמו שאמר הק"בה לאברהם מה דעתך דקאי צדק במערב מהדרינא לי' במזרח והמהרש"א בח"א כתב דודאי גם אדם הראשון ושת ומתושלח ונח ושם ועבר היו יודעים דבר זה אלא שלא פרסמו הדבר להכריז ולהודיע לכל העולם כמו שעשה אברהם אבינו שמסר נפשו לפרסם ולהכריז דבר זה ולכן הפסוק המוקדם הנאמר בבשורת הזרע אף שכתב אד' וגו' היינו שאברהם עצמו הכיר והשכיל אדנותו של הק"בה לשדד המערכה אבל לא שייך להכריז דבר זה לכל העולם שהרי באמת נס גדול ושינוי המזל בדבר זה לא שייך ברוב העולם דלדידהו באמת לאו בזכותא תלי' אלא במזלא ולכן הביא הפסוק המאוחר המדבר בירושת הארץ:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 7b:3
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 7b:3](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Berakhot/r/7b:3)

ואמר ר"י משום רשב"י מנין שאין מרצין וכו'. כבר נזכר מימרא זו משום ר' יוחנן בעמוד הקודם אלא דר"י שמע דבר זה משני רבותיו מר' יוסי ומר' שמעון ב"י ולעיל סדרם בין כל אידך מימרות שאמר ר"י משמי' דר' יוסי וכאן חזר וסדרו בין הנך דאמר ר' יוחנן משום רשב"י ולפי שכבר הרחיב בו הדיבור לפרש מהו שעת זעם ומי שיודע לכוין השעה לכן כאן הזכירו רק בקיצור גוף המימרא ולא הפלפול שעליו:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 7b:4
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 7b:4](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Berakhot/r/7b:4)

והנה יש הפרש בין שני המאמרים בלשונם דלעיל אמר דכתיב פני ילכו וגו' וכאן אמר שנאמר פני ילכו וגו' והיינו משום דהך סיומא דהמתן עד שיעברו פנים של זעם לא כתיב מפורש בקרא אבל אנחנו למרים מקרא הזה שהק"בה אמר לו כן ולפי שלעיל פירש דברי הק"בה ולכן אמר דכתיב ומביא הפסוק בשביל מה שכתוב בו אבל כאן שלא סיים הך דהמתן וסמך אדלעיל ומביא הפסוק וכוונתו גם על פירושו לכן אמר לשון שנא' שכולל גם מה שאמר לו הק"בה אז:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 7b:5
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 7b:5](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Berakhot/r/7b:5)

ואר"י וכו' מיום שברא הק"בה את עולמו וכו' לעיל במאמר הראשון שאר"י משום רשב"י לענין שם אדון אמר מיום שברא הק"בה את העולם וכאן במאמר הזה שינה לשונו ואמר מיום שברא הקיבה את עולמו. ונראה דנתינת הודאה על הדבר הוא כמו ברכה שמברכין על הדבר שכשאנו אומרים ברוך אתה הכונה שבת והודאה ועיין בהכותב בעין יעקב לעיל באגדה שהק"בה מתפלל ולקמן בפ' כיצד מברכין ר' לוי רמי כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב והארץ נתן לבכי אדם ל"ק כאן קודם ברכה וכאן לאחר ברכה וזהו כוונת הגמרא כאן שעד שלא נתנה לאה הודאה לא נתן שום אדם הודאה וברכה על שום דבר והי' העולם נקרא עולמו של הק"בה כדכתיב לה' הארץ אבל אחר שחדשה לאה ליתן הודא' ושבח על הדבר שוב נקרא עולם שלנו שלאחר ברכה הארץ נתן לבני אדם:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 7b:6
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 7b:6](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Berakhot/r/7b:6)

ועוד נלע"ד דעד אברהם כיון שלא קראו להק"בה אדון ולא הכירו כחו וממשלתו בעולם והיו סבורים אף שהוא ברא את עולמו מ"מ אחר הבריאה מסרו לחלוטין לצבא מרום מערכת השמים להיותם שולטים בעולם באמת לא כינו את העולם להקרא עולמו של הק"בה רק ידעו שהוא ברא העולם לכך במאמר הקדום אמר מיום שברא הק"בה את העולם לפי שהי' קודם שבא אברהם אבל כאן שקודם שבאה לאה כבר הודיע אברהם אבינו לכל באי העולם שהק"בה הוא שליט בעולמו לכן אמר שברא עולמו:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 7b:7
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 7b:7](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Berakhot/r/7b:7)

עד שבאתה לאה וכו' מאמר זה משתוה בענינו ובלשונו למאמר הראשון מיום שברא וכו' עד שבא אברהם והשויית הלשון שבשניהם אמר מיום שברא הק"בה וכו' לא הי' אדם וכו' והשויית הענין שכשם שקריאת שם אדון שקרא אברהם להק"בה הי' הוראה כי היא שליט בעולמו וממנו יגיע הטובה הטוב להראויים לקבל טוב וכן להיפך יתן לרשע כרשעתו ואין הדבר תלוי במזל כי הוא משדד המערכות כרצונו כן נתינת הודאה להק"בה על הטובה שהטיב מורה שממנו בא הטוב שאם הי' הכל תלוי במזל לא שייך לתת הודאה למקום על שום טובה וא"כ גם לאה בהודאתה הודיעה אדנותו של הק"בה ולפי"ז הי' לו להמסדר הש"ס להסמיך הני תרי מימרות יחד ולא להפסיק ביניהם בהך מימרא דאין מרצין בשעת כעסו ובפרט דהך קרא דלאה מוקדם בתורה לקרא דפני ילכו שזהו בפ' ויצא וזה בפ' כי תשא. ונראה משום דהך מימרא דעד שבא אברהם והך מימרא דאין מרצין וכו' תרווייהו מאמרים קצרים נינהו ולא בא עליהם שום פלפול מהגמרא ולכך סמכינהו ופסקינהו ברישא דזוטר מלייהו משא"כ הך מימרא דלאה דבא על זה אריכת דברים וטעם קריאת שם ראובן ושם רות ושאר אריכות השיך לזה לכך סמכינהו להנך מימרות דבתר הכא מימרא דקשה תרבות רעה בתוך ביתו ומימרא דמותר להתגרות ברשעים דג"כ יש בכל א' אריכות וגלגול דברים והני תרי בתראי כגון הקובע מקום וגדולה שימושה אע"פי שהם ג"כ מאמרים קצרים לא אקדמינהו להך דעד שבאתה לאה לפי שהך דלאה הוא כתיב בתורת משה אקדמי להנך שהם פסוקי נביאים:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 7b:8
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 7b:8](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Berakhot/r/7b:8)

ראובן וכו' אמרה לאה ראו מה בין בכי וכו'. נלע"ד דזה מקושר להא דלעיל משום דפשוטו של מקרא שאמרה ראה בעניי וכו' היינו שסברה שרחל תשאר עקרה ולא תלד ולכן יאהב יעקב את לאה ולפי מה שקראה שם והודה שבטלה יותר מחלקה מוכח שידעה שרחל תלד ג"כ בנים דאל"כ בשארו ג' נשים ומגיע על חלקה ארבעה בנים ולמה נתנה הודאה בלידת בן הרביעי א"ו שידעה שגם רחל תלד בנים וא"כ למה קראה שם ראובן לכן בא כאן ודרש שקריאת שם ראובן באמת הי' טעמה משום ראו מה בין בני וכו' אבל בפני יעקב לא גילתה שראתה ברוח הקודש שגם רחל תלד כדי שיאהב אותה שיהי' סביר שרחל עקרה וזה שאמר הכתוב כי אמרה כי עתה יאהבני אישי פירש שבפני יעקב אמרה טעם זה אבל באמת הי' טעמה כמפורש כאן:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 7b:9
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 7b:9](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Berakhot/r/7b:9)

ואר"י משום רשב"י מותר להתגרות ברשעים בעוה"ז וכו'. הנה אמרו בעוה"ז הוא מיותר דפשיטא בעוה"ז מיירי דאי בעוה"ב לא יחומו חטאים בעדת צדיקים אלו מחיצותם למעלה בצל שוכן מעונה ואלו יורדים שאולה ולא קרב זה אל זה שיתגרה בו ולכן נלע"ד דרשב"י רמז לנו בלשונו דלאו דוקא במילי דשמיא מיירי אלא אפילו במילי דידי' דהיינו עסקי עוה"ז מותר להתגרות ולכן אמר לשון מותר דאי במילי דשמיא מאי אריא מותר אפי' מצוה וחובה איכא ודברי הגמ' דמשני הא במילי דשמיא יבואר במקומו:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 7b:10
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot 7b:10](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Berakhot/r/7b:10)

ל"ק הא במילי דידי' וכו' ואבע"א הא והא וכו' ול"ק הא ברשע שהשעה משחקת לו וכו' ואבע"א וכו' הא בצדיק גמור וכו' ואבע"א שעה משחקת לו שאני רבים ראו וכן תמהו דהך שינויא בתרא היינו שינויא תנינא ממש וראיתי יש שרצו לומר דהך ואבע"א בתרא אהך רומיא דרמי רב הונא קרא דכבלע רשע וגומר קאי וכן ראיתי בספרו של הגאון מוהרר"ן כ"ץ ואין דעתי נוחה מזה דהיכן כזכר בהני קראי דר"ה רמז משעה משחקת לו וא"כ אי הוה קאי לתרץ קושית רב הונא ה"ל למימר ואבע"א כאן בשעה משחקת וכאן באין שעה משחקת. וגם את זה ראיתי דבר תימה ולא הרגישו בו המפרשים דבמגיל' דף ו' איתא ג"כ הך סוגיא ושם הך שינויא תנינא הא והא במילי דשמיא וכו' ליתי' התם והדבר צריך טעם ואמנם שם במגילה מתחיל הסוגיא מדברי ר' יצחק אם ראית רשע שהשעה משחקת לו וע"ז מתחיל אח"כ להקשות מדברי ר"י משום רשב"י ומר' דוסתאי בר מתון וגם שם מביא ר"י ראי' שאין להתגרות ברשע מפסוק אל תתחר במרעים וגם מפסוק יחילו דרכיו וכאן לא הוזכר רק פסוק יחילו. ואומר אני שאין הכוונה בסוגיות הללו להקשות מרשב"י ור"ד על ר' יצחק דאולי פליגי ומ"ס שמותר להתגרות ומ"ס שאסור להתגרות ואף שר' יצחק הוא אמורא ורשב"י הוא תנא וכן ר"ד ב"מ ברייתא הוא אין קפידא בזה כי הנלע"ד דדוקא בדינים ומשפטים אין אמורא יכול לחלוק על תנא אבל דבר שהוא רק למסבר קראי או בהנהגת האדם בדיעות ובמדות אין להקשות על אמורא מדברי תנא אבל כל הקשיות של הגמרא בסוגיות הללו הוא למירמי קראי אהדדי ולכן לא הביא כאן בדברי ר"י קרא דאל תתחר דבשלמא במס' מגיל' עקר המאמר שם הוא דברי ר' יצחק מביא דבריו בשלימות אבל כאן הוא עקר הסוגיא דברי רשב"י ור"ד והביא ע"ז דברי ר' יצחק למירמי קראי ולכן הביא רק קרא דיחילו דרכיו וכו' דהך קרא אי אפשר לפרשו רק על הצלחת הרשע ושרואה בצריו כדכתיב כל צורריו יפיח אבל קרא דאל תתחר לא הביא שהרי אנו רואים שר"ד פירשו בענין אחר ואנו רואים בודאי דפליגי בפירושא דהאי קרא ולכן שפיר מתרץ הא והא במילי דשמיא שאף דרשב"י ור"ד ודאי מיירי במילי דידי' מ"מ איהו לתרץ קראי בא וכן התירץ הראשון הא במילי דידי' והא במילי דשמיא גם כן לתרץ קראי הוא וכן התירוץ השלישי הא והא ברשע שהשעה משחקת גם כן אדלעיל סובב שהא והא במילי דשמיא והכל לשנויי קראי ולבסוף בואבע"א האחרון בא לתרץ דברי רשב"י ור"ד וקאמר ואבע"א שעה משחקת לו שאני דהיינו אפילו במילי דידי' ג"כ יש חילוק בין שעה משחקת או לא ורשב"י ור"ד מיירי באין משחקת לו וקרא דיחילו דרכיו בשעה משחקת ושם במגילה אמר תכף בואבע"א הראשון הא והא במילי דידי' ונמצא מיושב גם אל בא רשב"י ור"ד ושוב גם ואבע"א שעה משחקת שאני קאי במילי דידי' וג"כ באין שעה משחקת מתגרה וניחא לכ"ע שוב לא הוצרך לומר עוד הפעם כאן בשעה משחקת וכאן בשאינו משחקת כמו שכפל כאן בברכות. ואמנם אכתי צ"ע קצת למה באמת קאמר כאן בואבע"א הראשון הא והא במילי דשמיא ולמה לא אמר הא והא במילי דידי' וכמו דאמר בסוגיא דמגילה וכעת צ"ע. ואולי אפשר לומר דשם במגילה ששם מקור דברי ר' יצחק ושם יליף ר' יצחק ג"כ מקרא דאל תתחר במרעים ואכ"ק על ר' יצחק מסיפי' דקרא ואל תקנא דצריך ג"כ לפרשו שלא תתגרה וקשה מקרא דאל תקנא וגו' כי אם ביראת ה' כמו שהוכיח מזה ר' דוסתאי וצריך לומר דר"י מפרש אל יקנא לבך בחטאים להתקוטט עמהם במילי דידך כי אם ביראת ה' מה שנוגע ליראת השמים תתקוטט עמהם ועיין כאן ברי"ף וא"כ ר"י גופי' מתיר להתקוטט במילי דשמיא לכן לא ניחא שם לומר הא והא במילי דשמיא שהרי בשעה משחקת ואפ"ה מתיר במילי דשמיא לכן יותר ניחא לי' לומר הא והא במילי דידי' אבל כאן לא הוזכר בדברי ר' יצחק קרא דאל תתחר וגם אין כוונתו לתרץ דברי ר"י רק לתרץ קראי מוקי לי' בכל אוקימתות דאיכא לאוקמי: