## Tziyyun LeNefesh Chayyah on Chagigah Daf 7a

###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Chagigah 7a:1
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Chagigah 7a:1](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Chagigah/r/7a:1)

תוס' ד"ה ר' יוחנן אמר משמע דבעי למימר דמתניתין מיירי אף במועד הלכך לא מצי לאוקמי בראיית קרבן דאז לא מחייב כלל אבל בראיית פני' מחייב בחדא זימנא ומשם והלאה אין לו שיעור. הנה לפי זה יוקשה מי דוחקה למימר דר"ל סבר דכל אימת דאתי צריך לאתויי וממילא איתו' יראה יראה מה אני בחנם נימא דר"ל סבר דבשאר הימים כשם שחייב לאתחזויי בכל יום פעם א' ומשם והלאה אין לו שעור הכי נמי מחייב בכל יום פעם א' להביא קרבן ומשם והלאה אין לו שעור ושפיר קאמר ראיית פנים בקרבן ויראה יראה בחנם היינו בפעם שני שיכול לבוא בחנם:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Chagigah 7a:2
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Chagigah 7a:2](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Chagigah/r/7a:2)

ואומר דזה אי אפשר שיהי' חיוב קבוע בשאר הימים בכל יום להביא קרבן שהרי חגיגה אינו יכול להביא רק יום א' ובשאר הימים לדעת רש"י עובר בבל תוסיף ולדעת ר"ח עכ"פ זה מוסכם דחיוב ליכא בשאר יומי ועיין (דף ח' ע"ב) תוס' ד"ה חוזר ומקריב ואם הי' בראיית חיוב בכולהו יומי א"כ כבר ריבתה התורה בראי' יותר מבחגיגה והנה ב"ה וב"ש נחלקו אם ראי' מעה כסף וחגיגה ב' כסף או להיפך וטעמי' דב"ש דיליף מעצרת שריבה בעולות יותר משלמים וטעמיה דב"ה דיליף מנשיאים שריבה בשלמים יותר מבעולות וב"ש יהיב טעמא דיליף דורות מדורות וב"ה יהיב טעמא דיליף יחיד מיחיד אבל אם מצינו בראי' עצמה שריבה יותר מבעולות ודאי תמוה על ב"ה ולכך לא מצי ר"ל לומר כנ"ל:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Chagigah 7a:3
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Chagigah 7a:3](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Chagigah/r/7a:3)

אמנם כל הטעמים דלעיל (דף ו') לב"ש ולב"ה הוא לר' אושעי' דשיעור זה מדרבנן אבל אם שיעור זה מן התורה אין צריך טעם שהרי לא מצינו שיעור זה בכתובות ר"ל שהוא הל"מ ונחלקו כיצד נאמר ההלכה וא"כ מה צורך טעם לדבר שהוא הל"מ ותדע דאטו יש שום טעם בנשיאים עצמו שריבה בשלמים יותר או בעצרת עצמו שריבה בעולות יותר ומעתה אנו עומדים על דברי התוס' שכתבו ומ"מ צריך לומר דס"ל כר"י כדי שלא יהיה שיעור כלל ואחר כל מה שנדחק המהרש"א בדבריהם כתב שכתבו כן לפי מה שכתבו בסוף הדבור דאם נבוא להשוותם יחד וכו' ע"ש והדבר תמוה דמי הכריחם עתה לומר כן בהחלט והרי בסוף הדבור לא החליטו רק כתבו דאם נבוא להשוותם וכו' ולפי מ"ש ניחא דע"כ צ"ל כן דאל"כ מי הכריחו לומר לר"ל דכל אימת דאתי צריך לאתויי וכנ"ל:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Chagigah 7a:4
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Chagigah 7a:4](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Chagigah/r/7a:4)

אלא דלפי זה על כרחך עתה בלישנא קמא לר"ל אין שום חיוב בשאר יומין לאתחזויי כלל שאם הי' חיוב לאתחזויי הי' חיוב להביא קרבן בכל יום וזה אי אפשר דא"כ הרי ריבה בעולות יותר וכנ"ל וא"כ נימא דר"ל ג"כ סובר דא"צ לאתויי כלל אלא שגם הראי' אינה חיובית כלל בשאר יומי וא"כ בלא"ה אי אפשר לאוקמי בשאר יומי דמה שאין שום חיוב לא שייך למימר שאין לו שעור וכמו שכתבו התוס' לר"י ועל כרחך מתני' ביום הראשון מיירי וממילא הוא ראיית פניו בקרבן דגם על הקרבן שייך אין לו שעור ועוד דמפרש במחלוקת שהרי פליגי בתרתי דלר' יוחנן בכל יום חיוב להתראות ולריש לקיש אין חיוב רק בראשון ופליגי עוד אם אתי ולא אייתי לר' יוחנן רשאי ולריש לקיש אם אתי מחויב להביא קרבן ואם הי' מוקי בזו שכתבתי לא הי' מפיש בפלוגתא:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Chagigah 7a:5
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Chagigah 7a:5](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Chagigah/r/7a:5)

בל"ז הייתי רוצה לתרץ דאי אפשר לומר דמתני' קאי רק על יום ראשון דא"כ קשיא למה נקט הראשון שאין לו שעור ולא נקט חגיגה דג"כ יכול להביא כמה בהמות שרוצה ביום ראשון דבשני הוא דאינו רשאי להביא אבל בראשון כמה דבעי מפריש וכדאמרינן לקמן הפריש עשר בהמות לחגיגה (דף ח' ע"ב) אלא ודאי דמתני' מיירי בכולהו יומי ואז החגיגה שעור שאינו יכול להקריב רק מה שנשאר לו מיום ראשון ולא יותר משא"כ ראי' שכולהו יומי אין לה שעור:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Chagigah 7a:6
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Chagigah 7a:6](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Chagigah/r/7a:6)

ונראה דבשלמא עכשיו דסובר ר"ל שהראי' אינה חיובית אבל אם בא ומתחזי הקרבן חיוב שוב שייך שפיר הראשון בכולהו יומי ביום ראשון בין על הראי' ובין על הקרבן ובשאר יומי על הקרבן שאם כבר בא ומתחזי שאז הקרבן חוב ושייך שאין לו שעור אבל אי הוה סבר ר"ל דאפילו מתחזי א"צ קרבן א"כ ודאי לא קאי אשאר יומי כלל שהרי לא הראיה חיוב ולא הקרבן:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Chagigah 7a:7
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Chagigah 7a:7](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Chagigah/r/7a:7)

אלא דלאידך לישנא קשיא דהרי לר' יוחנן ודאי אין חיוב קרבן בשאר יומי כמו ראשון שהרי לא חידש בדברי ר' יוחנן בלשון כלום אלא לענין אם אתא ואייתי דעובר בל תוסיף אבל אם לא אייתי נשאר כלשון ראשון וכיון דקאמר דהיכא דלא אייתי לא פליגי א"כ גם לריש לקיש אין שום חיוב וא"כ ע"כ לר"ל דאמר ראיית פני' בקרבן היינו ביום ראשון וא"כ קשיא למה לא תני חגיגה:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Chagigah 7a:8
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Chagigah 7a:8](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Chagigah/r/7a:8)

והנה הרמב"ם פסק דעולת ראי' הוא אפילו עולת עוף וכתב הכ"מ דלא גריס בגמ' יכול אפילו בעופות רק גריס כמו דגרסינן במכילתא יכול אפילו בכספים ומשמע ליה ממילא דזבחים היינו אפילו עופות. והדברים תמוהים דהרי בכל הש"ס סתם זבחים היינו בהמה ועיין במשנה למלך שם. ונראה דהי' קשה לרמב"ם ללישנא קמא אי סלקא דעתך דס"ל לר"ל דבשאר יומין אין חיוב לבוא לעזרה כלל א"כ בלא"ה לא מצי לאוקמי בשאר יומין רק ביום ראשון ואז הוא ראיית פני' בקרבן ולמה הוצרך לחדש עוד פלוגתא בינו לר' יוחנן דפליגי גם אם אתי שיהי' מחויב בקרבן לר"ל וכמו שכתבתי לעיל אלא ודאי דללישנא קמא לר"ל חיוב בכל יום לבוא פעם א' כמו לר' יוחנן וכיון שמחויב ג"כ להביא קרבן א"כ הרי ריבה בעולות יותר מבשלמי חגיגה ומ"ט דב"ה וכמ"ש לעיל אלא ודאי עולת ראי' הוא עולת עוף וא"כ אף שריבה בצד א' יותר בעולות משלמים שמחויב בכל יום אבל בצד א' ריבה בשלמים יותר שהוא דוקא בהמה וא"כ אין מכאן ראי' כלל:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Chagigah 7a:9
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Chagigah 7a:9](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Chagigah/r/7a:9)

הרמב"ם פסק שרשאי להביא בכל יום והקשה הכ"מ למה פסק כר"ל וניחא ליה דרמב"ם מפרש פלוגתייהו על דרך הירושלמי לענין שעור מעה כסף ושתי כסף אם הם דאורייתא והקשה הלח"מ א"כ למה פסק הרמב"ם דשעור מעה כסף ושתי כסף הוא מדרבנן דלא כר' יוחנן. ולדעתי אין זה קושיא דאף דהלכה כר' יוחנן נגד ריש לקיש מ"מ בדבר זה ר' אושעי' ברבי קאי כריש לקיש:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Chagigah 7a:10
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Chagigah 7a:10](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Chagigah/r/7a:10)

עוד הקשה הלח"מ א"כ דפירוש לקרבן יש לו שעור ואין לו שעור דפליגי בלישנא בתרא הוא לענין שעור מעה כסף ושתי כסף א"כ איך הקשה הוקר רגלך מבית רעך ונלע"ד שהקושיא היא כך אם השעור דרבנן א"כ גם לחגיגה אין שעור מדאורייתא ולמה לא תני חגיגה ואם תאמר דמתניתין מיירי בכל ימי החג ולכך לא תני חגיגה שאין בה חיוב רק בראשון על זה קשה הא גם עולת ראי' ליכא רק בראשון דאחר כך אסור להביא שהרי כתיב הוקר רגלך ודוק ולא ר' יוחנן הקשה כן לרשב"ל אלא סתם גמרא הקשה כן והיינו לריש לקיש דלר' יוחנן נוכל לומר דסובר באמת דבשאר הימים אינו מביא קרבן משום הוקר רגלך וכל זה להמקשה אבל כשמתרץ דהאי בחטאות ואשמות אזי אמרינן דגם לר' יוחנן חייב להביא קרבן גם בשאר ימים: