## Tziyyun LeNefesh Chayyah on Eruvin Daf 5b

###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Eruvin 5b:1
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Eruvin 5b:1](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Eruvin/r/5b:1)

גמ' אי דמוקי ליה בהדיא אוסופי הוא דקא מוסיף עלי', פי' בודאי בשאר לחיים הנעשים לדפנות מינכרא דע"כ לשם לחי נעשה דהא חזינן ומינכרא דהלחי הזה לא לשום דבר נעשה. אבל אם יוסיף על הני ד' אמות לא מינכרא מילתא שיסברו דהני ד' אמות והך הוספה להצטרכות שלו עשה זאת ולא לשום לחי תוס' ד"ה אינו דין שיהא ניתר וכו' דכיון שאינו יכול ללמדו בק"ו ה"נ ל"ל תוכיח הקשה מהר"ם וליפרוך מינה פירכא וכו' דהא פרצותו בעשר נמי ליכא למילף בק"ו כמ"ש בדבור שאח"ז ואפ"ה פריך הגמ' פרכא כו' ע"ש ולכאורה הי' נראה לתרץ דהכי פי' הגמ' מה לחצר שכן פרצותיו בעשר ר"ל דכי אתית למילף מגריעותא דחצר שאינו ניתר בלחי למבוי יש להשיב מה לחצר דלעולם חצר הוא מעולה ממבוי והא דאינו ניתר בלחי מטעם שפרצותיו בעשר אין ניתר בלחי משהו. משא"כ אם הש"ס הי' פריך כקושית מוהר"ם לא אתי שפיר כמ"ש דמה שאין ניתר בלחי מאחר שניתר בפס ד' זה אינו חסרון אדרבה הי' לו להתיר בלחי שהוא קיל טפי. אמנם במ"ש תוס' ד"ה שפירצתו וכו' דאיכא למימר פרצה עשר תוכיח עכ"ל נסתר כל מש"ל דהא מהשתא לא נוכל לומר כתירוץ התוס' הנ"ל דלעולם חצר היא מעולה ז"א דהלא השתא קיימינן שלא יעשה ק"ו מחצר וא"כ שפיר קושית מוהר"ם.