## Tziyyun LeNefesh Chayyah on Megillah Daf 22a

###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Megillah 22a:1
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Megillah 22a:1](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Megillah/r/22a:1)

והלכתא דולג ואמצעי דולג הרי"ף סובר דזה קאי על ר"ח והקשה הרמב"ן דאכתי איכא גזירת נכנסין שהרואה אותו מתחיל בפסוק שלישי שבפרשה יאמר שהראשון לא קרא אלא ב"פ כדחייש שמואל בפ' בראשית ואי לא חייש לנכנסין דלא אפשר א"כ למה לן דולג כלל יקראו שנים בפ' צו והג' יקרא פ' וביום השבת ופסוק א' מפ' ובראשי חדשיכם ואי משום דאין מתחילין בפ' פחות מג"פ משום גזירת נכנסין הא אכתי גם השתא שדולג נשאר גזירת נכנסין ומה הועילו חכמים בתקנתן הלא מוטב שיקרא כדרכו ולכן סובר הרמב"ן דסוגיא זו קאי רק אמעמדות אבל בר"ח קורא כדרכו. והרשב"א תירץ דאם יקרא הג' וביום השבת ופסוק א' מבראשי חדשיכם איכא למגזר טובא בין בקריאת הג' ובין בקריאת הד' שמי שיכנס באמצע קריאת הג' יסבור שהתחיל ובראשי חדשיכם שהוא ראש הפרשה ולא קרא אלא פסוק אחד וכן מי שיכנס כשמתחיל הד' לקרות יסבור ג"כ שהג' לא קרא אלא פסוק א'. משא"כ עתה שדולג אין לגזור רק משום נכנסין בתחילת קריאת השני ולא בנכנסין באמצע קריאת הראשון והנה דעת התוס' כדעת הרי"ף כדמוכח מדבריהם בד"ה אין מתחילין ולדברי התוס' נסתר תירוץ הרשב"א דהנה יש לתמוה על דברי התוס' שכתבו גם יש להם לחשוב שא"כ לא הי' לו להניח כשהגיע לפרשה שהרי גם זו מעין פרשה וכו' עכ"ל. ולפ"ז איך קאמר בגמ' נקרי תרי מהא וחד מהנך אין מתחילין וכו' והרי טעם אין מתחילין הוא מפני הנכנסין וכאן איך יאמרו הנכנסין שזה לא קרא רק פסוק א' דא"כ הי' להם לחשוב למה הניח ד' פסוקים עוד בפרשת ובראשי חדשיכם להרביעי ולמה יקרא השלישי רק פסוק אחד וזה ארבע. אלא שלכאורה צריך להבין קושי' התוס' דאטו מה נעשה בפ' וביום השבת שהיא ב"פ ועכ"פ או השלישי יקראנה או הרביעי וא"כ מה מקשים התוס' על מנהגנו שהג' קוראה שיש לחוש לנכנסין שיאמרו שלא קרא רק ב"פ הללו ואלא מעתה אם לא יקראנה השלישי וישאר שם יש לחוש ליוצאים שיצאו אחר שקרא הש"ץ לעלות רביעי קודם שיתחיל לקרות דהיינו בין גברא לגברא שרשאי לצאת ועכ"פ שמעו שקורא הש"ץ עוד אחר לעלות ויאמרו שלא יקרא רק שני פסוקים דהיינו פרשת וביום השבת וא"כ איכא חשש יוצאים שיאמרו שזה שאחריו לא יקרא אלא ב"פ וחשש יוצאים יש לחוש יותר מחשש נכנסים כמבואר בסוגי' ובפוסקים וצריכין לומר דקושי' התוס' הוא דאם יניחנה הג' אין לחוש אלא ליוצאים עתה אבל עתה שקוראה השלישי יש לחוש לשני מיני נכנסים אלו שיכנסו בעת שקורא הג' באמצע הקריאה כשכבר קרא פ' וביום השבת ולא שמעו שכבר קרא גם למעלה וכן לנכנסין בשעת התחלת הרביעי ובראשי וכו' ואמרו שזה שקרא קודם לא קרא רק פ' וביום השבת. ועל זה תירצו שזה שיבוא בעת שיתחיל הרביעי ודאי לא יצא באמצע הקריאה ויראה שזה קורא חמשה פסוקים שיש להם לחשוב למה הניח הראשון ולא קרא רק ב"פ אבל הא ודאי שעדיין יש לחוש לאלו שיבואו באמצע קריאת השלישי ויאמרו שלא קרא רק ב"פ והם ילכו בין גברא לגברא ולא ידעו כמה יש להקרות עוד דאטו כ"ע דינא גמירי וידעו כמה עולים לתורה בר"ח אבל נגד זה אי אפשר לתקן שאם יניחנה להרביעי יש חשש יוצאין שהוא חשש יותר. ולפ"ז שפיר קאמר בגמ' נקרי תרי מהא וחד מהנך אין מתחילין והיינו חשש הנכנסין באמצע קריאת הג' כשכבר קורא ובראשי חדשיכם וילכו בין גברא לגברא ולאלו אין הוכחה ממה שהניח ד"פ כי יאמרו שיש עוד כמה קרואין לעלות הרי דלשיטת התוס' אין חשש אם נקרי תרי מהא וחד הנך רק לחד נכנסין שיבואו באמצע קריאת השלישי ועתה כשדולג יש ג"כ חשש נכנסין וקשיא קושיית הרמב"ן מה הועילו חכמים בתקנתן:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Megillah 22a:2
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Megillah 22a:2](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Megillah/r/22a:2)

ובמה שכתבתי יש לתרץ הדקדוק של הפני יהושע שדקדק למה אחז הגמ' נקרי ב' מהא וחד מהנך ה"ל למימר נקרי ב' מהא וב' מהנך ולדידי ניחא לא מבעי' תרי מהנך ודאי דלא דיש לחוש גם לנכנסין בעת התחלת קריאת הרביעי ויאמרו שזה שקדים לא קרא רק ב' ואף שזה קורא ג' אין ראי' דה' פסוקים יש בכל הפ' ואי אפשר להשוותם ועל כרחך קורא א' ב' וא' ג"פ ולכן אמר וחד מהנך ואז אין לחוש לנכנסין בעת קריאת הרביעי שיאמרו שזה השלישי לא קרא רק אחד דא"כ למה יקרא זה ארבעה ועל זה קאמר אפ"ה אין מתחילין בפ' משלשה משום חשש נכנסין באמצע קריאת השלישי ויצאו בין גברא לגברא ולא ישמעו כמה יקרא הרביעי ויסברו שזה קרא רק פסוק אחד:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Megillah 22a:3
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Megillah 22a:3](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Megillah/r/22a:3)

והנה הר"ן תירץ על קושי' הרמב"ן דזה תקנת חכמים שאין משיירין ואין מתחילין בפחות משלשה פסוקים ואף שבר"ח אין ברירה מ"מ העומדים בבה"כ יסברו שמותר לעשות כן תמיד ויבא מזה תקלה בפעם אחר מחשש נכנסין ויוצאים ולכך עשו שינוי שידלג וישאלו על מה זה השינוי ויאמרו להם משא"כ אם יקרא כדרכו וזה השלישי יקרא תרי מהא וחד מהנך לא יהי' שום שינוי ויעשה כן בפעם אחר ויבוא מזה תקלה. ובזה אפשר להבין קושיית הגמ' למאן דאמר דולג נדלוג דמה נתקן בזה ואיזה חשש יש שנתקן בזה הדילוג וצ"ל שזה חשש הוא מי שישמע בבה"כ שזה מתחיל ב"פ סמוך לפרשה ויצא באמצע קריאה יסבור שלא יקרא רק ב"פ ולכן יותר טוב לדלוג ואי משום שיתחיל ב"פ תוך הפרשה ויש לחוש לנכנסין שיסברו שזה שלפניו קרא רק שתים זה אינו שהרי ת"ק סובר נכנסין שיילי ויודיע להם שדילג משא"כ עתה שלא ידלג יש לחוש ליוצאים שיסברו שזה לא יקרא רק ב"כ ולמי ישאלו שהרי אין מי שיגיד להם מה שעתיד לקרא ובזה מתורץ דברי התוס' בד"ה ואי איתא וכו' מ"מ הי' להם לתקן שלא יטעו הנכנסים לפי שמתחיל בשני פסוקין וכו' ולכאורה דבריהם מחוסרי הבנה הלא הנכנס ישמע שיקרא עוד פסוק מפרשה שאחריו אלא ודאי כוונתם הנכנסין ישמעו התחלתו ויצאו באמצע ולדעתי טעות סופר בדבריהם וראוי' להיות היוצאים שגם אלו שהמה כבר בבה"כ ויצאו באמצע קריאתו יש חשש זה ועכ"פ כל חשש דבריהם מחשש היוצאים באמצע קריאה והנה מדבריהם בדיבור הקודם מוכח דלא חיישינן שיצאו באמצע קריאה וכמו שפירשתי לעיל דאל"כ אכתי יש לחוש גם לנכנסין אחר התחלת הרביעי ויצאו באמצע קריאה שלא ידעו כמה יקרא הרביעי אלא ודאי שאין זה חשש אמנם הכוונה בדברי התוס' שבודאי לפי האמת אין זה חשש לפי שאסור לצאת באמצע קריאה רק בין גברא לגברא וכאן דבריהם לפי קושיית המקשן נדלוג א"כ סובר שמותר לצאת באמצע קריאה א"כ גם למ"ד פוסק קשה ג"כ נדלוג ונתחיל מחצי הפסוק וזה כוונת המג"א בסי' קל"ח ס"ק א' ודו"ק:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Megillah 22a:4
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Megillah 22a:4](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Megillah/r/22a:4)

ואין להקשות כיון שהמקשן חשש לזה היכא מצינו במסקנא שאין זה חשש יש לומר שזה עצמו תירוץ הגמ' שאני התם דאפשר בהכי פירוש בזה שקורין בפרשה שאחריו כבר מתוקן חשש זה שהרי יראו שקורא שלשה וליוצאים באמצע קריאה אין לחוש לפי שאסור לצאת באמצע קריאה. והנה לסברת הר"ן הקושי' של הגמ' כפשוטה נדלוג בשביל חשש פעם אחר שיסברו שמותר להניח פחות מג"פ ובזה יש לתרץ מה שרש"י במס' תענית סותרים לדברי רש"י כאן דשם פירש רש"י בהדיא דגרסינן למ"ד פוסק נפסוק וכאן פרש"י דלא גרסינן ליה ונראה דסברת הר"ן דחיישינן בשביל פעם אחר הוא אם אמרינן בר"ח דולג ומוכח סברא זו מכח קושיית הרמב"ן ולמאן מוכח דחיישינן בשביל פעם אחר היינו למ"ד דולג אבל למ"ד פוסק התיקון בשביל עתה שלא יהי' עתה חשש נכנסין ולעולם דלא חיישינן בשביל פעם אחר אבל אם לא נימא כסברת הר"ן ואז למ"ד דולג ג"כ לא חיישינן בשביל פעם אחר וא"כ המקשן שהקשה למ"ד דולג נדלוג ע"כ סובר שמותר לצאת באמצע הקריאה א"כ ממילא גם למ"ד פוסק קשה כמ"ש התוס' ומעתה במס' תענית דשם פלוגתא דרב ושמואל לענין מעמדות ומתוקמא מלתא דרב דולג כפשטי' שהרי אין לנו פסוק כל הצורך ואין לנו הכרח שחוששין לפעם אחר א"כ מה הקשה למ"ד דולג אלא ודאי סבר המקשן שמותר לצאת באמצע קריאה ולפ"ז גם למ"ד פוסק קשה ולכך שפיר גרע רש"י שם שהקושי' הוא גם למ"ד פוסק אבל כאן במגילה דקאי פלוגתא דרב ושמואל גם לענין קריאת ר"ח ויש הכרח לסברת הר"ן מכח קושי' הרמב"ן וא"כ אין הכרח לומר שהמקשן סובר שמותר לצאת באמצע קריאה דהרי יש לפרש הקושי' כפשוטים נדלוג בשביל חשש פעם אחר ולכך לא גרס רש"י הכא למ"ד פוסק נפסוק


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Megillah 22a:5
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Megillah 22a:5](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Megillah/r/22a:5)

והנה עכ"פ התוס' לא ס"ל סברת הר"ן דאל"כ לא הי' קשה למ"ד פוסק א"כ נשאר על התוס' קושי' הרמב"ן והנה בגוף דברי הרי"ף שפסק דגם בר"ח דולג לכאורה מוכח כן מדברי הגמ' ונתרץ ג"כ מה שיש לדקדק על מנהגנו בר"ח שהשני דולג והלא לא אמרו בגמ' אמצע דולג ובר"ח שקורין ד' גברא השני והשלישי שניהם אמצעים נינהו מנ"ל דהשני דולג ודלמא השלישי דהיינו שהראשון ושני קורין כל אחד ג' והשלישי דולג פסוק אחז למפרע ועיין בר"ן ואומר אני במעמדות דסבר רב דולג וא"כ קורא הראשון בבראשית שלשה ומשייר פחות מג' פסוקים ויש חשש יוצאי' ושוב דולג ומתחיל השני פסוק למפרע דהיינו ב' פסוקים מהך פרשה ויש חשש נכנסים וזהו כוונת שמואל דלא אמר דולג משום הנכנסין ויוצאי' אלא דקשי' הלא חשש יוצאים קדים לחשש נכנסים והוה ליה למימר להיפוך שמואל מ"ט לא אמר דולג משום חשש יוצאים ונכנסי'. והנראה משום דחשש יוצאים יש רק במעמדות אבל חשש נכנסי' יש ג"כ בר"ח ורב גם בר"ח אמר דולג לכך מקדים לומר משום חשש נכנסי' שהוא שייך גם, בר"ח ואח"כ אמר חשש היוצאי' שהוא רק במעמדות וכל זה אם השני דולג אבל אם השלישי דולג א"כ נהפוך הוא שחשש יוצאי' יש בין במעמדות ובין בר"ח וחשש נכנסי' יש רק במעמדות לחוד וגם במעמדות גופא חשש יוצאי' קדים לנכנסי' א"כ ה"ל למימר להיפוך משום היוצאים ומשום הנכנסי' ומדהקדים נכנסין מכלל שהשני דולג בר"ח ומזה מוכח כדברי הרי"ף דגם בר"ח אמר רב דולג. ומדהא גופא שהשני דולג ולא השלישי מוכח דלמסקנא יותר חיישינן לחשש יוצאין מחשש נכנסין היכא דאי אפשר לתקן תרוייהו עדיף הוא לתקן חשש יוצאי':


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Megillah 22a:6
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Megillah 22a:6](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Megillah/r/22a:6)

אמנם להתוס' לא נראה להו לדקדק זה להקדים חשש היוצאים לנכנסי' שזה אורחא דגמ' וכמו שכתבו התוס' בריש מס' פסחים גבי לעולם יכנס אדם וכו' וא"כ היא גופא קשי' לפי הנראה מדברי התוס' בד"ה אין מתחילין וכו' שהתוס' ס"ל כשטת הרי"ף דאי כהרמב'"ן א"כ איך יסברו שקרא רק וביום השבת והלא לדבריהם שם מוכח דאסור לצאת באמצע קריאה דאל"כ לא הוי משני מידי וכיון דס"ל דאסור לצאת א"כ ממילא ישמע שקורין לו עוד פסוק אחד בפרשת ובראשי חדשיכם אלא ודאי דגם התוס' ס"ל כהרי"ף וכמנהג שלנו וא"כ מנ"ל הא דלמא באמת כהרמב"ן ונראה דמוכח ממה דאמר במסקנא והלכתא דולג ואמצעי דולג ובשלמא אם קאי על ר"ח הוכרח לומר ואמצעי דולג משום דיש הוה אמינא שהאחרון דולג עיין בר"ן אבל אי קאי רק אמעמדות למה הוצרך לומר ואמצעי הא בלא"ה ליכא למימר דהאחרון דולג דא"כ הראשון קרא ג' מבראשית והשני קרא ב' הנשארים מבראשית וחד מבויהי רקיע והשלישי דולג ומתחיל יהי רקיע וא"כ אין בשום אחד גזירת נכנסין כלל רק גזירת יוצאין יש שני פעמים דהיינו היוצאים בין גברא לגברא אחר שיסיים הראשון שיסברו שהשני יקרא רק ב' פסוקים הנשארים והיוצאים בין שני לשלישי יסברו שהשלישי לא יקרא רק ב' פסוקים אבל חשש נכנסים ליכא ואפילו הנכנסים בעת שיתחיל השני הלא מוכח כבר דאסור לצאת באמצע קריאה כמ"ש לעיל א"כ ממילא ישמעו שיקרא עוד פסוק שלישי בויהי רקיע וא"כ דליכא רק חשש יוצאין ובר"ח לא אמר רב דולג קשה איך קאמר בגמ' אליבא דשמואל משום חשש נכנסי' יוצאים נכנסים מאן דכר שמי ואמנם משכחת חשש נכנסים באמצע קריאת האמצעי בשעה שקורא פסוק אחד בויהי רקיע ויסברו שלא קרא אלא פסוק אחד דהיינו ויהי רקיע אלא דלפי זה פשיטא דאמצעי דולג דאם אחרון דולג יש ג' חששות שני מיני יוצאין ואחד נכנסין] אלא ודאי דאמצעי דולג ושפיר יש חשש נכנסין וא"כ כיון דממילא מוכח דע"כ אמצעי דולג למה הוצרך לומר אמצעי דולג אלא ודאי ע"כ צ"ל דקאי גם על ר"ח וכל זה למסקנא ושפיר עולים דברי התוס' בד"ה אין מתחילין אבל המקשן שהקשה למ"ד דולג נדלג על כרחך לאו משום סברת הר"ן את' דהיא גופא מנ"ל דרב קאי גם על ר"ח הלא עדיין לא ידע מהמסקנא אלא ודאי דגם בלי סברת הר"ן מקשה משום שסבר שמותר לצאת באמצע הקריאה א"כ שפיר כתבו התוס' בד"ה ואם איתא שגם למ"ד פוסק יש להקשות ודו"ק: