## Tziyyun LeNefesh Chayyah on Megillah Daf 5b

###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Megillah 5b:1
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Megillah 5b:1](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Megillah/r/5b:1)

ורבי היכי נטע נטיעה בפורים כו' עד סוף הסוגיא יש לדקדק בסוגיא זו דלפי דמסיק דלרבי פשיטא ליה ולחזקי' מספקא ליה ולמה חזר מסברא דלעיל וקאמר דרבי בר חמיסר הוי וקא פשיטא ליה דטברי' מוקפת חומה מיב"נ אמאי לא קא מהדר כסברא ראשונה דרבי גל ארביסר הוי והי' פשיטא ליה דטברי' לאו מוקפת חומה מיב"נ. עוד יש לדקדק על לשון הגמ' דקאמר לקמן ומי מספקא ליה מלתא דטברי' והכתיב וכו' מאי זה לשון מלתא דטברי' ושפת יתר הוא ובפשוט ה"ל להקשות ומי מספקא ליה בטברי' עוד יש לדקדק דקאמר והא קיי"ל רקת זו טברי' מאי קיי"ל דקאמר ואף דהאמת הוא כן דרבא אמר לקמן מי איכא למ"ד דרקת לאו טברי' הוא מ"מ לא צריך הקדמה זו להקושי' דאף אי אמרינן כר' יוחנן לקמן דחמת הוא טברי' נמי קשה קושייתו דהא עכ"פ טברי' הוא מערי מבצר המפורשים בקרא וא"כ לאיזה צורך קאמר דקיי"ל רקת זו טברי'. עוד קשה בסוגי' זו קושיית המהרש"א דהמקשן דפריך א"ה אמאי מספקא ליה ע"כ ידע מזה הברייתא דאשר לו חומה פרט לטברי' א"כ למה לא פריך הך קושי' תיכף ואיפכא הו"ל להקשות דטברי' לאו מוקף חומה מברייתא דתני בה בהדיא פרט לטברי' ותירוץ המהרש"א דלא הי' להמקשה הך גירסא בברייתא פרט לטברי' אלא רק פרט למי שימה חומתה מלבד שהוא דוחק גדול אלא שאי אפשר לומר כן דאי לא הוי להמקשן הגירסא בברייתא פרט לטברי' א"כ לא פריך מידי על טברי' דדלמא הי' לטברי' חומה סביב מלבד הים וא"כ הי' הספק לחזקי' אי הך חומה שיש לטברי' הוא מימות יהושע ב"נ או דלמא לא הי' אותה החומה מיב"נ ומה שנחשב טברי' בקרא מערי המבצר הוא מחמת הים אבל חומה לא הי' שם בעת ההיא אלא ודאי ע"כ צ"ל דגם להמקשן הי' הגירסא בברייתא פרט לטברי' שפיר פריך דאי ס"ד דהי' לטברי' חומה מלבד הים אמאי קא ממעט ליה לענין בתי ערי חומה הא גם בבתי ערי חומה אמרינן אשר לו חומה אף שאין לו עכשיו ושפיר פריך. אבל לפי תירוץ המהרש"א לא פריך הגמ' מידי ונראה לתרץ קושי' המהרש"א באופן אחר ונקדים לתרץ קושיית המ"מ על הרמב"ם בפ' א' מהלכות מגילה הלכה י' וז"ל כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו אם אין ביניהם אלפים אמה הרי זה ככרך וקוראין בט"ו והקשה המ"מ שם דמלשונו משמע דאף בנראה צריך אלפים אמה ובגמ' אינו כן דהא אמרינן בגמ' (דף ג' ע"ב) גופא אריב"ל כרך וכל הסמוך לו כו' תנא סמוך אף שאינו נראה ונראה אף שאינו סמוך הרי מפורש דלא כהרמב"ם וגם על הרי"ף הקשה למה השמיט בהלכותיו הך (תנא) דתנא אף שאינו סמוך ע"ש והר"ן רוצה לדחוק ולחלק בין מה שנחשב לתחום העיר למאי שאינו נחשב לתחומי העיר ע"ש ואין זה אלא דברי נביאות דכל כי האי ה"ל לכתוב ולפרש בהדי'. ונראה ליישב שיטות הרי"ף והרמב"ם דאף דתנא בברייתא לעיל לפרש דברי ריב"ל נראה אע"פ שאינו סמוך מ"מ מסוגיא דהכא מוכח דלא כהך ברייתא אלא דצריך שתיהן נראה וסמוך דהנה לעיל (דף ב' ע"ב) אריב"ל כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך עד כמה אמר ר' ירמיה ואיתימא ר' חיי' בר אבא כמחמתן לטברי' וכן איתא בירושלמי בריש מס' מגילה בשם ר' חיי' בר אבא כגון מן הדא חמתא וקאמר שם דלא קאמר אלא כגון אבל לדינא לא צריך דהא חמתא עצמה מוקפת חומה מיב"נ דהא כתיב וערי מבצר הצדים צר וחמת ורקת כו' ע"ש בירושלמי נמצא מוכח מהירושלמי דזה החמתן דקאמר ר"ח ב"א שהוא סמוך לטברי' זה הוא חמת דכתיב בקרא מערי מבצר ולפ"ז קשה על חזקי' למה קרא בטברי' בי"ד ובט"ו נהי דהי' מסופק על טברי' עצמה מ"מ הא טברי' הי' סמוך לחמתן וחמתן בודאי מוקף מיב"נ דהא כתיב בקרא מערי המבצר כדמפורש בירושלמי וא"כ הי' לו לחזקי' לקרות רק בט"ו דהא טברי' הוא סמוך לחמתן ונידן כחמתן. ולכאורה יש לדחות ולומר דמה דאמר ריב"ל כרך וכל הסמוך לו היינו דוקא בכפר הסמוך לכרך אבל עיר גדולה הסמוך לכרך אינו נידן ככרך וכן מורים קצת לשון הטור וש"ע א"ח סי' תרפ"ה סעיף ב' דנקטו כפרים הנראים עמו אמנם אחר העיון נראה דנקט כפרים והה"ד לעיירות שאינן מוקפין דחד דינא אית להו דהא הך דריב"ל יליף לה לעיל (דף ב' ע"ב) מקרא יתירה דעיר ועיר דכל עיר ועיר הסמוך למדינה שתהי' כמותה עיין ברש"י לעיל ד"ה וכדריב"ל כו' הרי דמרבינן כל הסמוך למדינה ואין חילוק בין כפר לעיר אך לסברת הר"ן דמפרש דריב"ל לא איירי אלא מה שנחשב לתחום אפשר לחלק בין כפר לעיר דסתם עיר אינו נחשב לתחום אחרת הסמוכה אמנם כבר כתבתי לעיל שסברת הר"ן הוא דברי נביאות ואין מוזכר בפוסקים חילוק זה וכללא כייל כל הסמוך לו. וליישב זה צריכין אנו לומר דאף שחמת הי' סמוך לטברי' מ"מ לא הי' נראה עמו דטברי' הי' מונח בעמק כדאיתא במס' שבת (דף קי"ח ע"ב) דאמר ר' יוסי יהי' חלקי ממכניסי שבת בטברי' ופירש"י שם מתוך שהי' עמוקה מחשכת מבעוד יום ע"ש וא"כ טברי' הי' סמוך ואינו נראה לחמת וחזקי' לא סבר כהך ברייתא דלעיל אלא דסבר דסמוך לחוד לא מהני אלא דצריך שניהם סמוך ונראה ולכך לא הי' טברי' דידן כחמתן ועל טברי' בפני עצמה הי' מסופק אי מוקפת חומה מיב"נ ולכך הי' קורא מפני הספק בי"ד ובט"ו היוצא מזה דלפי הירושלמי מוכח דחזקי' אינו סובר כהך ברייתא אלא דסובר דתרתי בעינן נראה וסמוך ולכך שפיר השמיט הרי"ף הך ברייתא וגם הרמב"ם לא פסק כהך ברייתא הואיל ומחזקי' מוכח דלא כהאי תנא אלא דתרתי בעינן ודו"ק:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Megillah 5b:2
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Megillah 5b:2](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Megillah/r/5b:2)

אמנם כל זה הוא לפי הירושלמי דסובר דחמת הנאמר בקרא הוא חמתן הסמוך לטברי' אבל לר' יוחנן בגמ' דילן דאמר לקמן כד הוינא טלי' וכו' חמת זו טברי' ורקת זו ציפורי א"כ חמתן הסמוך לטברי' לא מצינא בקרא שהוא מוקף מיב"נ א"כ בלא"ה לא קשה על חזקי' דשפיר הי' מסופק על טברי' אי הוא מוקף מיב"נ דאף שהוא סמוך לחמתן הא חמתן גופא לא ידענו כלל אי הוא מוקף מיב"נ דהא אי חמת הוא טברי' לא נזכר בקרא כלל חמתן. היוצא מזה אי רקת הנאמר בקרא הוא טברי' א"כ חמת הוא חמתן הסמוך לטברי' כדעת הירושלמי ומעתה כך הי' סברת המקשן וכך הי' קושיית הגמ' דהמקשן הי' יודע מהא ברייתא דתנא אשר לו חומה פרט לטברי' שימה חומתה והי' סובר דים לא הוי חומה אף לענין מקרא מגילה וגם הי' סובר כברייתא דלעיל דסמוך אע"פ שאינו נראה רק שהי' המקשן סובר דחזקי' הי' מסופק אי חמתן הסמוך לטברי' זה חמת הנאמר בקרא כדעת הירושלמי וא"כ הוי טברי' סמוך לכרך ונידן ככרך וקורין בט"ו או דלמא חמת הנזכר בקרא הוא טברי' ורקת הוא ציפורי כדעת ר' יוחנן בגמ' דילן וא"כ חמתן לאו מוקף חומה מיב"נ וגם טברי' בפני עצמו לא חשיב הים חומה וקורין בי"ד וכיון שזה הי' ספק של חזקי' פריך ומי מספקא ליה מלתא דטברי' דהיינו מה שנקרא טברי' בקרא והא קיי"ל דרקת זו טברי' כמו שאמר רבא לקמן ומי איכא למ"ד דרקת לאו טברי' וא"כ כיון דרקת היא טברי' בודאי חמת הוא חמתן כדעת הירושלמי וא"כ מאי מספקא ליה לחזקי' נהי דטברי' לאו מוקף חומה מ"מ הא הוא סמוך לחמתן ונידן כחמתן כנ"ל ומתרץ הגמ' לא שהי' חזקי' מסופק אי חמת הוא חמתן דאף דחמת הוא חמתן אפ"ה לא מהני חמתן הסמוך לטברי' דהואיל ואינו נראה ותרתי בעינן סמוך ונראה כדעת הרי"ף והרמב"ם רק שזה גופא הי' מסופק על טברי' עצמו אי חשיב מוקף חומה דחד גופא הוי שודא דימא ועל זה פריך הגמ' אי הכי דזה הי' הספק אי ים חשיב חומה הא ודאי לאו חומה הוא דתנא בברייתא אשר לו חומה פרט לטברי' שימה חומתה ולפ"ז מתורץ קושיית המהרש"א דבל"ז לא הי' יכול להקשות מברייתא דטברי' לימרו מוקף הוא די"ל דחזקי' הי' מסופק לא על טברי' גופא אלא שהיה מסופק אי חמת הנאמר בקרא הוא חמת לטברי' כדעת ירושלמי או אם חמת הוא טברי' כר"י בגמרא דהכא כנ"ל אבל השתא לבתר דמתרץ ליה דהספק הי' אי ים חשיב חומה פריך ליה א"ה ודאי לאו חומה היא דהא מפורשת בברייתא דים לאו חומה היא כנ"ל וגם הדקדוקים מתורצים דשפיר קאמר מלתא דטברי' וגם קיי"ל דרקת זו טברי' דכל זה שייך לקושיית המקשן כנ"ל:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Megillah 5b:3
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Megillah 5b:3](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Megillah/r/5b:3)

ולפי זה מתורץ נמי הקושי' דלעיל דלמה לא אמר הגמ' דרבי בר ארביסר הוי ופשיטא ליה דטברי' לאו מוקף מיב"נ דאי הוי מתרץ כן הוי גם רבי סובר דסמוך ואינו נראה לא מהני דהא רקת היא טברי' וחמתן הוא חמת וא"כ הוי טברי' סמוך לחמתן הנזכר בקרא בערי מבצר ולמה לא קרא בט"ו וע"כ הוי צריכין לומר דתרתי בעינן סמוך ונראה א"כ הוי הך ברייתא דתני סמוך אע"פ שאינו נראה דלא כמאן לא כחזקי' ולא כרבי ולכך קאמר דבר חמיסר הוי ודו"ק: