## Tziyyun LeNefesh Chayyah on Rosh Hashanah Daf 23b

###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Rosh Hashanah 23b:1
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Rosh Hashanah 23b:1](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Rosh%20Hashanah/r/23b:1)

תוס' ד"ה משום ביטול מלאכה כו' פי' בקונטרס אין לך ר"ה כו' ובחנם דחק לפרש ר"ה דבכל ראש חדש נמי לא היו רגילין לעשות מלאכה כו' ע"ש בתוס' והנה רש"י במס' מגילה באמת מפרש כמו שפי' התוס' הדא ונלע"ד לומר דלפי סוגי' דהכא צריך רש"י לפרש דתירוץ הגמ' משום ביטול מלאכה שני ימים קאי על ר"ה אבל על ר"ח לא שייך תירוץ דגמ' ונשאר קושי' הגמ' וליעבד אמלא ותירוץ הגמ' הוא רק על ר"ה דהיינו ר"ח תשרי. דהנה התוס' בד"ה גזרה וכו' כתבו ה"נ דהוי מצי למימר משום ר"ח מלא שחל בשבת ולענ"ד נראה לומר דמה שאמרו איתנוסי הוא דאיתנוס לא הכוונה כמו שנראה מפי' רש"י ותוס' בשכרות של סעודת שבת שזה הוא דוחק לומר דבדבר המסור לב"ד ניחוש לשכרות ואי משום סעודה שלישית שהוא חיוב הלא היו יכולין להקדים סעודה שלישית ביום ועיין במג"א [סי' תרצ"ו ס"ק יוד] שכתב במקום הרוקח היו עושין סעודה שלישית קודם מנחה וא"כ למה ניחוש שיתעצלו הב"ד בכך לעשות הסעודה סמוך ללילה וימנעו מלעשות משואות שהוא צורך גדול לכל בני הגולה לידע מתי נתקדש החודש ובודאי ליכא סברא לומר דחשש שכרות קאי על אותן האנשים שעושין המדורה בראשי הרים דאם הם שלוחי ב"ד בודאי המה זריזין וג"כ לא יתעצלו לעשות הסעודה סמוך ללילה ולכן נראה לי, לומר שהכוונה הוא ע"פ מה שמביא המג"א בריש סי' תי"ט שאם חל ר"ח בשבת יש למשוך סעודה שלישית עד הלילה משום סעודת ר"ח ע"ש. ולפ"ז יש לפרש איתנוסי דאיתנוס בסעודת ר"ח. ומעתה זה הוא דוקא אם ר"ח חל בשבת אבל בשאר שבתות דלית ביה ר"ח לא שייך חשש שכרות ולפ"ז מתורץ קושיית התוס' דלא מצי למימר משום מלא שחל בשבת דא"כ נשארה קושיית הגמ' דלא ליעבד אז אמלא כלל ואין לומר דיאמרו חסר הוא והא דלא עבדו איתנוסי דאיתנס דמאי אונס שייך במוצאי שבת אם ר"ח הי' בערב שבת הא כבר קיימו סעודת ר"ח בע"ש. ובזה מתורץ נמי קושיית התוס' בד"ה והא דלא עביד דמקשים השתא נמי דלא עבדו אמלא כי מיחל ר"ח מלא בשבת יאמרו חסר הוא והא דלא עבדי איתנוסי דאיתנסי ולפי דברי הנ"ל אתי שפיר דאם חל ר"ח בע"ש לא שייך למתלי באונס משום שכרות:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Rosh Hashanah 23b:2
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Rosh Hashanah 23b:2](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Rosh%20Hashanah/r/23b:2)

אך נראה דרש"י ותוס' ז"ל מיאנו בפירושי הנ"ל כמו שמבואר בדבריהם בד"ה וליעבד אמלא וכו' משום דלפי דברי נסתרה קושיות הגמ' ונעבד אמלא ולא נעבד אחסר כלל הרי יפסידו דעכשיו קמה קושיות התוס' בחסר שחל בע"ש. ואמרו מלא הוא ואיתנס בע"ש בסעודת ר"ח. משא"כ דעתה עבדינן אחסר ולא אמלא אין זה חשש אמנם עדיין י"ל דאפ"ה פריך הגמ' שפיר ואף שאין כאן קושי' לפי האופן שנקטו התוס' עדיין יש להקשות באופן אחר דהיינו ר"ח מלא שחל באחד בשבת יאמרו חסר הוא והא דלא עביד משום דאיתנס בסעודת ר"ח וא"כ כשם שיש חשש כשעבדינן אמלא כך יש חששא כשעבדינן אחסר ושפיר פריך הגמ' ונעבד אמלא אבל משום הא לא הוי פריך הגמ' כיון דאין הפסד ואין יתור ואין מעלה במה שעבדינן אמלא לא שייך להקשות ונעבד אמלא דמאי חזית הא תמיד יש חששא וכשנעבד אמלא אז היית מקשה איפכא ונעבד אחסר. אבל כשמפרשינן בפי' רש"י ותוס' ז"ל דאיתנוסי בשכרות של סעודת שבת לחוד שפיר פריך הגמ' ונעבד אמלא שיש בו יתור דאי עבדינן אחסר יש בו שני חששים אחד כי מקלע ר"ח מלא בשבת יאמרו שהוא חסר והא דלא עבדי משום דאתנוסי איתניס כקושיית התוס'. ועוד יש חששא בר"ח מלא שחל באחד בשבת יאמרו חסר הוא והאי דלא עבדי במוצאי שבת משום שכרות כמו שכתבתי לעיל וא"כ יש לחוש לתקלה בשני אופנים אבל אי עבדינן אמלא אף שיש חששא בר"ח חסר שחל בע"ש יאמרו מלא הוא וכנ"ל אכתי אין החשש אלא באופן זה לבד ושפיר פריך הגמ' וליעבד אמלא דליכא למיחוש אלא באופן אחד משא"כ השתא דעבדינן אחסר יש לחוש לתקלה בשני אופנים אך משום הא לא ארי' דגם בזה אי עבדינן אמלא ג"כ יש לחוש לתקלה בשני אופנים אחד בר"ח חסר שחל בע"ש שיאמרו מלא הוא ועוד יש חשש אם חל ר"ח חסר בחמישי בשבת שיאמרו מלא הוא והא דלא עבדי משום איסור שבת ובליל מ"ש לא עבדי משום שכרות ואתנוסי הוא דאיתנוס ולפ"ז הדרא הקושי' לדוכתא מאי פריך הגמ' וליעבד אמלא מה יתרון יש בזה אם נעבד אמלא ולא אחסר הא יש לחוש לתקלה בכל שני אופנים בזה כמו בזה: ובישוב קושי' זו נראה שאין כאן חששא כלל בר"ח חסר שחל בחמישי בשבת דהנה זה ודאי אי עבדינן אחסר לא עבדינן אלא בליל עבורו דהיינו לילה שאחר ר"ח דבלילה שלפניו לא אפשר דמנא ידעינן שלמחר יתקדש דשמא לא יבואו עדים ויהיה מעובר וכן אי הוי עבדינן בין אמלא ובין אחסר לא הוי אפשר למעבד אמלא אלא בליל ל"ב דהיינו לילה שאחר ר"ח דנהי שידעו כבר בלילה שלפניו שעכ"פ למחר יתקדש מ"מ המשואות בלילה ההוא הוא סימן על ר"ח חסר אבל כי עבדינן אמלא ולא אחסר א"כ עבדינן בליל שלפני ר"ח שהרי בודאי יתקדש למחר וא"כ קושיית הגמ' הוא שפיר וליעבד אמלא ולא אתסר ובאמת יעשו המשואות בליל שלפני ר"ח והשתא ליכא למיחוש כשמקלע ר"ח חסר בחמישי בשבת שיאמרו מלא היא דא"כ למה לא עבדו המשואות בלילה במיפוק יום ה' ואז לא שייך שום אונס וכשחל ר"ח מלא בשבת דאי אפשר לעשות המשואות בלילה שלפניו משום איסור שבת יעבדו בליל מוצאי שבת] וליכא חשש כי אם כשמקלע ר"ח חסר בע"ש שיאמרו מלא הוא ובמ"ש איתנוס עכ"פ אין החשש אלא באופן אחד בלבד ושפיר פריך הגמ' אמלא:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Rosh Hashanah 23b:3
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Rosh Hashanah 23b:3](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Rosh%20Hashanah/r/23b:3)

ומעתה א"כ הוא שקושיית הגמ' הוא ונעבד אמלא היינו שיעשו המשואות בליל שלפני ר"ח. קשה מאי מתרץ הגמ' משום ביטול מלאכה שני ימים הא ליכא ביטול שני ימים דהא כשיבא ליל ל"א ולא יהיו משואות ידעו בני הגולה שהחודש חסר הוא וכבר עבר ר"ח ויעשו מלאכה למחר דאז מעובר הוא היו עושין המשואות בליל שלפני ר"ח וצ"ל דתירוץ הגמ' דאיכא ביטול עם ממלאכה שני ימים היינו בחודש תשרי שהוא מלא דאי אפשר לעשות המשואות בלילה שלפניו שהרי הוא ליל יו"ט. של ר"ה [ולא מבעי אי לא אמרי' הואיל והותרה הבערה כו' שאסור לעשות משואות ביו"ט אלא אפי' למ"ד הותרה עכ"פ צריך להיות צורך היום קצת והמצוה לא נחשב לצורך היום שהרי יכול לעשות למחר ואפי' שריפת חמץ לא הוי צורך היום להרבה פוסקים ועוד הבערה זו אינו צורך היום כלל רק לידע אימת יהי' יום כיפור וחג הסוכות ולכ"ע לא אמרי' בזה מתוך [ועיין במס' פסחים דף מ"ז ע"א] וא"כ בחודש תשרי יהי' ביטול להעם שני ימים ומעתה מתורץ ומסולק קושיית התוס' על רש"י דשפיר צריך לרש"י לפרש תירוץ הגמ' משום ביטול העם שני ימים הוא על ראש השנה ודוק היטב ואין להקשות שאי אפשר שיעשו המשואות בליל שלפני עבורו דהא אמרינן לעיל (דף כ"א ע"ב) דאין השלוחין יוצאין ליל ניסן ועל תשרי עד שישמע מפי ב"ד מקודש ופי' רש"י ותוס' שם דגם כשחודש מעובר דודאי ידעינן שלמחר יהי' ר"ח אין השלוחין יוצאין עד שישמעו מפי ב"ד מקודש וא"כ איך אפשר לומר שיעשו המשואות בליל שלפניו הא המשואות הם במקום שלוחים זה אינו דבשלמא בשלוחים שיצאו בין אחדש מלא ובין אחדש חסר ובחודש חסר כשנראה בעליל ביום כ"ט או בליל שלשים לא יצאו שלוחים עד שישמעו מפי ב"ד מקודש משום דחיישינן דלמא ממלכי ב"ד ויעברו את החודש לכך גם בחודש מעובר לא יצאו עד שישמעו מפי ב"ד מקודש דגזרינן הא אטו הא כמו שמבואר שם בתוס' סוף ד"ה על ניסן ע"ש. אבל במשואות לפי הקושי' שלא נעבד אחסר כלל רק אמלא ליכא למגזר הא אטו הא שפיר יש לומר דנעבד המשואות בליל שלפני ר"ח ודוק בזה: