## Tziyyun LeNefesh Chayyah on Rosh Hashanah Daf 26a

###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Rosh Hashanah 26a:1
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Rosh Hashanah 26a:1](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Rosh%20Hashanah/r/26a:1)

גמ' והא תנא מפני שהוא קרן קאמר חדא ועוד קאמר חדא דאין קטיגור נעשה וכו' ועוד מפני שהוא קרן וכו'. הנה לכאורה יפלא דבין לעולא דמפרש טעמא דרבנן משום דאין קטיגור וכו' ובין לאביי דמפרש טעמא דרבנן משום גלדי גלדי וקא דוחקי' נפשי' לפרש טעם אשר עיקר חסר מהספר ואין רמז בדברי רבנן וכבר עמד על תמי' זו הרשב"א ז"ל בחידושיו למס' ר"ה בשם הרמב"ן ז"ל ומתרץ שם בשם הרמב"ן ז"ל משום דמתחזי להו טעמא דרבנן במתניתין חלוש כיון דאשכחן כולהו דאקרי קרן ואקרי שופר ש"מ היינו קרן והיינו שופר לפיכך עשו לו סניפין עכ"ל הרשב"א ז"ל. דברים אלה תמוהים ביותר דכיון דטעמא דרבנן הוא חלוש למה עזבו רבנן עיקר טעמייהו שהוא לעולא משום דאין קטיגור וכו' ולאביי משום שופר אחד ואחזו במתניתין טעם חלוש. וביותר קשה לפ"מ שכתב הרב שאגת ארי' בספר טורי אבן נ"מ בין הנך טעמי' דלטעמא מפני שהוא קרן של פרה פסול ליובל וכשר לחצוצרות ולר"ח הוא איפכא דשל פרה כשר ליובל ופסול לחצוצרות ע"ש הרי שיש נפקותא גדולה בין הנך שני טעמים ואיך לא הזכירו רבנן במתניתין טעמייהו לפסול (גם לחצוצרות בשל פרה] ועוד גם זה הטעם חלוש נדחה כמו שהשיב ר"י דפרה נמי אקרי שופר וע"כ אנו צריכין לרבנן להאי דרב מתנא דהאי שור פר הוא הפירוש שור שגדול כפר ומאי הועילו עולא ואביי בתירוצם ולשון עולא אמר ואביי אמר משמע שהם נאדו וחזרו מדברי הראשונים והלא עולא ואביי ג"כ צריכים להאי תירוצא דרב מתנא וה"ל להגמ' לומר אמר עולא אמר אביי והוי משמע שהם מוסיפים עוד טעם לשיטות רבנן לפסול של פרה: ובישוב דבר זה נקדים לתרץ גם דברי הירושלמי בשמעתין וזה לשון הירושלמי מ"ט דר' יוסי והי' במשוך בקרן היובל מ"ט דרבנן ותיטב לה' משור פר מקרן מפריס מקרן כתיב עכ"ל הירושלמי ולכאורה אינו מובן דמהאי קרא הוא סיוע לר' יוסי ואף שרבנן מתרצים האי קרא דשור פר הוא הפירוש שור שגדול כפר כדאיתא בבבלי בשמעתין מ"מ אין בו ראי' לרבנן. ועוד אין הבנה מה שסיים הירושלמי מקרן כתיב ובמס' ע"ז (דף ח' ע"א) דרשינן מהאי קרא מקרן דשור שהקריב אדם הראשון קרן אחת הי' לו במצחו ואין לו שייכות לפרש טעמא דרבנן ואין לו ענין לפלוגתא דהכא: ונראה לענ"ד בזה לתרץ הכל בחדא מחתא על פי מה שהקשה בטורי אבן למה נקט במתניתין של פרה ולא נקט בשל שור ומתרץ דאי הוי נקט בשל שור ה"א בשל פרה כשר דהא האי דאקרי קרן בשור כתב קרני ראם קרניו אבל בשל פרה דלא אקרי קרן בשום מקום ה"א דכשר ואף שלא מצינו של פרה דאקרי שופר לית לן בה דהא של יעל שבר אף דלא הוזכר בשום מקום דמקרי שופר. וע"כ כיון דלא מצינו של יעל דמקרי קרן ממילא נקרא שופר וכשר. וכמו כן ה"א כיון דלא מצינו דשל פרה אקרי קרן ממילא נקרא לכך אתי מתניתין לאשמעינן דאפ"ה של פרה פסול הואיל והוא חד מינא דשור ופרה כולם חד מין הוא ואף שחלוקים בשמותם עכ"ל ע"ש בטורי אבן. ובירושלמי דשמעתין באמת פריך על רבנן משל יעל שאינו קרוי לא קרן ולא שופר והוא כשר ומתרץ כר' לוי אין קטיגור נעשה סניגור]: והנה יש מקום עיון בזה דהא גופא מנ"ל לפסול של שור ושל פרה הואיל ואינן נקראים שופר של יעל נמי לא מצינו שנקרא שופר ואפ"ה כשר מטעם דמסתמא נקרא שופר א"כ בשל שור ופרה נמי נימא דאף דאיקרי גם שופר מקרי מסתמא וצריכין אנו לומר מדכתיב גבי שור קרני ראם קרניו ולא כתיב קרני ראם שופריו מכלל דקרא אתי דשל שור לא יהי' נקרא שופר כלל כדי לפוסלו לשופר של לתקוע בו למצוה: ולפ"ז אני אומר דעולא ואביי לית להו להאי שנוי' דרב מתנא דשור פר שהוא גדול כפר דלזה לא צריך קרא דכבר שמעינן דכל מעשה בראשית בקומתן נבראו כדאיתא במס' ע"ז (דף ח' ע"א) מדכתיב מקרן מפריס שקרנותיו קודמין לפרסותיו ופי' רש"י שם דאמר מר כל מעשי בראשית בקומתן נבראו שור עם קרניו ע"ש. ומעתה כיון דידעינן דבקומתן נבראו הך שור פר מיותר וע"כ כר' יוסי לדרוש שופר דשל פרה נמי קרוי שופר. ולכך מתרץ עולא דמהאי שור של מעשה בראשית ליכא ראי' כלל דאותו שור הראשון שנברא במעשה בראשית שפיר נקרא שופר ואם הי' לנו שופר מזה השור שנברא במעשה בראשית באמת הי' כשר וטעמא דקרא שנאמר קרני ראם קרניו לפסול בשל פרה הואיל ואין קטיגור נעשה סניגור וזה שייך דוקא בשור שהי' עגל קודם שנתגדל וכיון שהי' תחילתו עגל שוב הי' מתחלת דומה לעגל שעשו במדבר ויש בו זכרון מחטא העגל ואין קטיגור נעשה סניגור ולכך פסול בשל פרה לתקיעת שופר בר"ה אבל אותו השור של מעשה בראשית לא הי' עגל מימיו דהא נברא בקומתו באמת הי' קרוי שופר וקרניו כשרים לשופר: ואביי מתרץ היינו טעמא דרבנן דסברי טעמא דקרא דקרני ראם קרניו דשל פרה פסול משום דשופר אחד אמר רחמנא והאי דפרה קיימי גלדי גלדי ופי' רש"י דבכל שנה ושנה לכרת תוספת גלד מוסיף על גלד ראשון אבל בשור של מעשה בראשית לא הי' בו גלדי גלדי דכיון שבקומתו נברא לא נתוסף בו דבר דהכל נגמר בעת הבריאה: וע"ז פריך הגמ' והא תנא מפני שהוא קרן קאמר כלו' מפני שהוא קרן לחוד קאמר ולא קאמר הנך טעמי' ומתרץ חדא ועוד קאמר דודאי משום טעמא דאין קטיגור או משום דקיימי גלדי גלדי נמי יש לפסול רק דנקט משום קרן דממועט מקרא דוקרני ראם קרניו ולא קאמר שופריו כנ"ל: ומעתה גם דברי ירושלמי נכונים וכוונת הירושלמי כיון דעיקר תשובה שהשיב ר' יוסי לרבנן דגם של פרה אקרי שופר הוא מהאי קרא ותיטב לה' משור פר אם שור למה פר ואם פר למה שור אלא משופר וע"ז קאמר מ"ט דרבנן ר"ל מאי תשובה יש להם על דברי ר"י וקאמר ותיטב לה' משור פר מקרן כתיב. ור"ל דמה שהשיב ר' יוסי משור פר משופר זה הוא בשור שהקריב אדם הראשון שנברא בקומתו ולא הי' בו גלדי גלדי זה באמת הי' נקרא שופר וזה לא הי' פסול והוכיח דשופר של אדם הראשון לא הי' בו גלדי גלדי ולא הי' נחשב לב' וג' שופרות דמקרן כתיב לשון יחיד והוי שופר אחד אבל בשל פרה משורים שלנו אינו נופל בו שום מקרן אלא קרנים לשון רבים הואיל וקיימי גלדי גלדי ודוק היטב הדק: