## Tziyyun LeNefesh Chayyah on Rosh Hashanah Daf 32b

###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Rosh Hashanah 32b:1
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Rosh Hashanah 32b:1](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:1)

פליגי ר' יוסי ור' יהודה אי פקדונות הרי הן כזכרונות. ופסק הרמב"ם בפ"ב מה' שופר כר' יהודה דפקדונות אינן כזכרונות. והרי"ף כתב דאע"ג דר' יוסי ור"י הלכה כר' יוסי כאן נהגו עלמא כר' יהודה: והנה דבר זה טעמא בעי למה נהיגי עלמא דלא כר' יוסי. ועוד קשה על הרמב"ם דכתב דרך פסק הלכה ופקדונות אינן כזכרונות ולא כתב מטעם המנהג דמשמע מלשונו שהוא מן הדין וצריך טעם הלא קיי"ל כר' יוסי דנימוקו עמו עיין במס' עירובין (דף מ"ו ודף מ"ז) דבכל מקום הלכה כר' יוסי:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Rosh Hashanah 32b:2
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Rosh Hashanah 32b:2](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Rosh%20Hashanah/r/32b:2)

ונראה לתרץ דבגוף הדבר אי הלכה כר' יוסי אף נגד רבים הוא פלוגתא דאמוראי שם במס' עירובין דאיכא אמוראי דס"ל דהלכה כר"י אף מחביריו אמנם ר' יוחנן ור' יעקב ב"א ס"ל דהלכה כר' יוסי מחבירו ולא מחביריו ע"ש בתוס' (דף מ"ו ע"ב) בד"ה כר"י מחביריו וכאן בפלוגתא זו אי פקדונות הרי כזכרונות איכא תנאים דס"ל כר' יהודה דפקדונות אינן כזכרונות ולכך נהגו עלמא כרבינו וגם הרמב"ם פסק דלא כר' יוסי הואיל ורבים פליגי עליו בזה ולבאר דבר זה נקדים סוגיא דלעיל (דף ל"ב ע"א) דתני במתניתין סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עמהן ואינו תוקע דברי ר' יוחנן בן נורי אמר לו ר' עקיבא אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר. וקאמר בגמרא למה הוא מזכיר רחמנא אמר אדכר אלא למה עשר לימא תשע דהואיל ואשתני אשתני ופירש רש"י ז"ל הואיל ואשתני מלכיות מזכרונות לענין תקיעה שאין תוקעין בהם אשתני נמי לפחות מהן עכ"ל רש"י ע"ש. והדבר יפלא איך תלי' זה בזה ומה ענין תקיעות למספר עשרה מלכיות והלא טעם לעשרה מלכיות קאמר בגמ' לקמן שהם נגד עשרה הילולים שאמר דוד וכנגד עשרת הדברות וכנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם. וא"כ אף שאין תוקעין למלכיות אפ"ה איכא טעמא רבה לומר עשרה מלכיות ולפי חומר הענין נ"ל לומר כוונה אחרת בדברי ר"ע והוא על פי מה דצריך ביאור מ"ט דר"י ב"נ דסובר שאין תוקעין למלכיות מה נשתנה מלכיות מזכרונות ושופרות ונראה בזה דהגמ' קאמר [לעיל דף ל"ב ע"א] מנין שאומרים מלכיות רבי אומר אני ה' אלקיכם ובחודש השביעי וגו' זו מלכיות ר"י ב"י אומר אינו צריך הרי הוא אומר והי' לכם לזכרון לפני ה' אלקיכם שאין ת"ל לפני ה' אלקיכם אלא זה בנה אב לכל מקום שנאמר בו זכרונות יהיו מלכיות עמהם עיין בגמ' והנה ראיתי בספרי הובא במדרש ילקוט פ' בהעלותך אני ה' אלקיכם למה נאמר לפי שנאמר דבר אל בני ישראל לאמר בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה אבל מלכיות לא שמענו ת"ל וה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו אלו שופרות ומלכיות ר' נתן אומר אינו צריך שהרי כבר נאמר ותקעתם בחצוצרות הרי שופרות ע"כ לשון המדרש ע"ש בילקוט. והנה דברי הת"ק במדרש דמפיק מקרא דתרועת מלך בו אלו שופרו'. ומלכיות והוא תמוה מאד דלשופרות לא צריך לימוד אחר דהא התחיל ואמר לפי שנאמר באחד לחודש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה אבל מלכיות לא שמענו. הרי דמהדר למצוא קרא למלכיות אבל לשופרות אינו צריך שום דרש דשופרות נאמר בפירוש בגוף הקרא (שנאמר בפירוש) גבי ראש השנה באחד לחודש השביעי יהיה לכם זכרון תרועה הרי נאמר זכרונות ושופרות וביותר קשה דהאי ותרועת מלך בו שאמר בלעם [בפ' בלק אין הכוונה ללשון תקיעה דהאי תרועת מלך בו הוא הפירוש לשון אהבה וריעות ועיין בפי' רש"י בחומש בפ' בלק [במדבר כ"ג כ"א] ותרועת מלך בו לשון חבה וריעות כמו רעה דוד אוהב דוד ויתנה למרעהו וכן תרגם אונקלוס ושכונת מלכהון ביניהן עכ"ל רש"י ע"ש הרי דהאי תרועת אינו לשון תקיעה כלל **הגה"ת נכד המחבר ולכאורה יש בזה סתירה מש"ס דילן דתני בהדיא דלא כפי' תרגום אונקלס דהא בהדי' תניא בברייתא מלכיות שיש עמו תרועה כגון ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו אומרה עם מלכיות ואומרה עם השופרות דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינו אומר עם המלכיות לבד הרי מוכח מברייתא דתרועת מלך בו האי תרועה הוא תרועת שופר ולכאורה יש לומר דר"י ור"י פליגי בזה דר' יוסי סובר דהאי תרועת מלך הוא תרועה ממש לכך ס"ל דאומרה גם עם השופרות ור"י סובר כתרגום אונקלס דהאי ותרועת מלך בו הוא לשון חיבה דאין לו שייכות כלל לתקיעות שופר ולכך אינו אומרה עם השופרות ולפ"ז יש לתמוה על פי' רש"י ז"ל בפי' התורה בפ' בהעלותך דנמשך אחר תרגום אונקלס וקא שביק דעת ר' יוסי דהלכתא כותיה דאומרה גם עם השופרות ע"כ ס"ל דהאי תרועת מלך בו הוא תרועה ממש:** וצריכין אנו לומר דהספרי נקט גם שופרות אגב שיטפא ועיקר הדרשא הוא למלכיות דהאי ת"ק דספרי דרש מלכיות מהאי קרא דתרועת מלך בו אך מתשובות ר' נתן שם בספרי דמשיב על דברי הת"ק אינו צריך שהרי כבר נאמר ותקעתם בחצוצרות הרי שופרות מזה מוכח דת"ק יליף גם שופרות מהאי קרא דתרועת מלך בו והוא תמוה כמו שנתבאר וצ"ע גדול עכ"פ יצא לנו מדברי ספרי לימוד למלכיות מקרא דתרועת מלך בו. ולפ"ז יש למצוא טעמא דר"י ב"נ דסובר דאין תוקעין למלכיות הואיל ומפיק מלכיות מהאי דרשא דספרי מקרא דתרועת מלך בו לכך סובר דאין תוקעין למלכיות דבשלמא זכרונות ושופרות נפקא לן מקרא הנאמר בר"ה עצמו לכך תוקעין בהם אבל מלכיות נפקא ליה לר"י ב"נ מקרא דתרועת מלך בו דנאמר בפ' בלק וסובר דלשון ותרועת מלך הוא לשון חיבה וריעות כתרגום אונקלס ולכך אין תוקעין בו דלא נזכר בו תקיעה ומעתה יש לומר דר"ע ור"י ב"נ פליגי בזה דר"י ב"נ מפיק למלכיות מדרשא דספרי דתרועת מלך בו לכך אין תוקעין במלכיות אבל ר"ע יליף לה מדרשא דרבי או מדרשא דר"י ב"י א"כ נאמר לרבי מלכיות בר"ה עצמו ולר"י ב"י יליף בבנין אב מיתורא דקרא הנאמר בחצוצרות, ולכך תוקעין גם במלכיות אך היא גופא קשיא לר"י ב"נ הא איכא דרשא דרבי דנאמר מלכיות בר"ה עצמו ודרשא דר"י ב"י נאמר מלכיות גם בחצוצרות ולמה אין תוקעין במלכיות וצריכין אנו לומר דר"י ב"נ סובר כר' יהודה לקמן ע"ב דשמע ישראל ה' אלקינו ואתה הראת לדעת ה' אלקים אין עוד אינו נחשב בתוך המלכיות ולכך ליכ' למדרוש מדרשא דרבי ומדרשא דר"י ב"י חיובא לומר מלכיות דשם לא נאמר אלא אלקיכם ולא מחשב למלכיות הואיל ואשתני מלשון מלך דלשון אלקים ואלקיכם אינו במשמעות מלכיות וליכא אלא דרשא דספרי מקרא דתרועת מלך בו כנ"ל והנה לקמן פריך הש"ס בשלמא זכרונות ושופרות איכא טובא אלא מלכיות תלת הוא דהוין ואנן עשר בעינן ומתרץ ר"ה דאתי' כר"י ב"י דסובר ה' אלקינו וכן ה' אלקים אין עוד הוא מלכיות ומעתה (לפי מה שכתבתי דר"י בן נורי סובר דאלקיכם לא נחשב מלכיות הואיל ואשתני ולא נאמר כלשון מלכות ולפ"ז) הן הן הדברים שהשיב ר"ע לר"י בן נורי אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר והיינו מנא לך שאומרים מלכיות אי מדרשא דרבי ור"י בר יהודה הלא נאמר מלכות בראש השנה ובחצוצרות והוי לן לתקוע במלכיות וצ"ל דאית לך דרשא דספרי דמפיק מלכיות מקרא דתרועת מלך בו וע"כ סבירא לך דאלקים ואלקיכם לא מחשב בהדי מלכיות א"כ קשה לימא תשע ורצונו לומר כיון דאלקים לא משמע מלכיות אם לא נאמר בתורה כי אם שלשה מלכיות וליכא אלא תשע ג' בתורה וג' בנביאים וג' בכתובים ואין לומר בתירוץ ר"ה דשמע ישראל ה' אלקינו וה' הוא אלקים אין עוד מחשב מלכיות הא הואיל ואשתני אשתני כיון דלא ילפת עיקר חיוב אמירות מלכיות מדרשא דרבי או מדרשא דר"י ב"י הואיל ואשתני דלא כתיב מלכיות אלא אלקיכם א"כ גם בזה אשתני דלא נחשב בהדי מלכיות וליכא אלא תשע ודוק ומעתה אני אומר דעד כאן לא ס"ל לר"ע ולרבי ולר"י ב"י דאלקים מחשב בהדי מלכיות ולא הוי אשתני הואיל ויש להם דרשא לחיוב אמירות מלכיות מכח דרשא דסמיכות אני ה' אלקיכם ובחודש השביעי וגו' כמו שדרש רב"י או מכח יתורא דלפני ד' אלקיכם כמו שדרש ר"י ב"י א"כ עיקר מלכיות נאמר בלשון אלקיכם ולא הוי אשתני אבל אי לא הוי האי סמיכות לרבי או יתורא דקרא לר"י ב"י הוי אמרינן לכ"ע דאלקיכם לא מחשב מלכות והוי אמרינן מכח סברא הואיל ואשתני דאל"כ לא הוי צריך רבי לדרוש סמוכות ור"י ב"י לא צריך למדרש יתורא דקרא ומפשוטו דקרא שנאמר אני ה' אלקיכם הוא משמעות מלכיות שהוא לשון אדון אני לכם כמו שכתב רש"י בד"ה אני ה' אלקיכם אלא ודאי אי לאו סמיכות לרבי ויתור קרא לפני אלקיכם לא הוי מפיק לן מלכיות מלשון אלקיכם הואיל ואשתני הרי דס"ל לרבי ולר' יוסי בר יהודה דסכיל סברא אמרינן דאשתני ולפ"ז גבי פקדונות דליכא שום דרשא שיהי' מחשב כזכרונות לכ"ע אמרינן הואיל ואשתני אשתני. והשתא אתי שפיר דנהגי עלמא כר"י נגד ר' יוסי וכן פסק הרמב"ם בפקדונות אינן כזכרונות הואיל ולר"ע ולר"י ב"י ס"ל כן דהיכא דליכא דרשא אמרינן מסברא הואיל ואשתני אשתני כיון דנאמר בלשון פקדונות לא מחשב לזכרונות וא"כ שפיר הוא לפסק הלכה דלא כר"י הואיל ורבים חולקים עליו בזה וסברי כר"י דפקדונות אינן כזכרונות ולפי הסוגיא במס' עירובין הנ"ל ס"ל לר' יוחנן ולר"י ב"א דהלכה כר"י מחבירו ולא מחביריו ודוק כי נכון הדבר מאד: