## Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat Daf 13b

###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:1
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:1](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/13b:1)

גמ' האוכל אוכל ראשון והאוכל אוכל שני. בתוס' ד"ה אוכל ראשון וכו' אי תנן אוכל ראשון לחוד וכו' עיין רש"א שדברי התוס' על המשנה דמס' זבים קאי ולא על גזירת י"ח דבר ובאמת כן מורה לשון תוס' אי תנן וכו' אבל צריכים אנו לתת לב על הגוזרים למה נמנה אוכל ראשון ושני בשנים. וע' בסוף השיטה דף י"ז.] בתוס' ד"ה הניחא שבאמת נסתפקו בזה. אבל לרש"י שם ודאי נמנו לשנים והוא גופא טעמא בעי שהרי חד טעמא לתרווייהו זימנין דאכיל אוכלים טמאים וכו'. בשלמא על משקים נתנו בגמ' טעם דלא שכיחא. אבל אוכל ראשון ושני שכיחי כי הדדי. הן אמת דאיכא למימר דמתחלה גזרו על אוכל ראשון ולא על אוכל שני משו' דדמי כחוכא וכו' וע' בתוס' (דף י"ד ע"א) ד"ה ר"י אומר וכו' ולבסוף גזרו גם על אוכל שני משום דמצינו כיוצא בזה ע"י משקין. ונוכל לומר שלא גזרו על אוכל שני עד שמתחלה גזרו על אוכלין שנטמאו במשקין דהיינו גזירת כל הפוסל תרומה מטמא משקין להיות תחלה. ואז שוב שמצינו שני עושה שני ולא דמיא לחוכא גזרו על אוכל שני. ואף שבמשנה נאמר אוכל שני בריש המשנה קודם האוכלים שנטמאו במשקין י"ל דהתנא כבר רצה לשנותם בסדר הנאות וסמך אוכל שני אצל אוכל ראשון ששניהם טעם אחד להם. וכ"ז לר' יהושע אבל לר' אליעזר שגזרו על אוכל ראשון שיהי' ראשון מה שלא מצינו כיוצא בזה ואפי' טעם נכון לא מצינו לדידיה שהרי היה די לגזור עליו שיהיה שני וכבר יצאנו מכל החששות כמבואר בתוס' חולין (דף ל"ג ע"ב) בד"ה האוכל וכו' עד שהוצרכו לומר דר"א משוה מדותיו לעשות אוכל כמאכל לגמרי וא"כ ממילא אוכל ראשון ושני כחדא נגזרו ולמה נמנו בשתים. ולומר לפי שזה ראשון וזה שני וחלוקים בדינם לכך נמנו בשתים. הנה אוכל אוכל שלישי שהוא שלישי ג"כ יומנה בפ"ע ואיתוספו להו י"ח דבר בשלמא לר"י מה שאוכל שלישי שני לקודש זה לא נמנה מכלל גזירה שעל זה לא גזרו כלל אלא הוא מטעם ששמירתה טומאה היא אצל הקודש והוא עפ"י דין ולא עפ"י גזירה אלא לר"א קשה. ואם נימא דאוכל שלישי שלישי לא באותו פעם גזרו רק אח"כ היה ניחא. אבל כיון דלר"א אין טעם באוכל ראשון להיות ראשון רק משום שמשוה מדותיו וגם באוכל שלישי להיות שלישי אין שום טעם רק להשוות האוכל כמאכל וע' רש"א בשם הר"ש. וא"כ מסתמא כהדדי נגזרו. וממ"נ אי נימנינהו לתלת או כחד. ואולי דלר"א אוכל שלישי לא בו ביום גזרו. ובשלמא אוכל ראשון שעכ"פ יש טעם לגזור עליו אלא שהיה די לעשותו שני בזה אהני לעשות אוכל כמאכל להיות ראשון. אבל אוכל שלישי שאין שום טעם לגזור עליו כלל לא גזרו באותו יום כלל רק אח"כ גזרו גם בזה כדי להשוות אוכל כמאכל בכל גווני:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:2
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:2](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/13b:2)

ואמנם גם לר"י אוכל שלישי נעשה שלישי לתרומה וכמבואר במס' חולין שם שדייק בגמ' שני לקודש ואין שני לתרומה שני הוא דלא הוי הא שלישי הוה נפקא מיני' שאסור לאכול תרומה וכו' וזו מעלה בעלמא מדרבנן כמבואר במס' זבחים [דף צ"ט] לאכילה עבוד מעלה ע"ש. אמנם י"ל דאין לכוללו בגזירת ח"י דבר דכולם גזרו דבר מפני דבר. וצא ועיין בכולם ותמצא שכולם משום גזירה ולהכי אמרו גזרו בו ביום. אבל מה שאוכל אוכל שלישי שנאסר מלאכול בתרומה אין בו שום טעם לגזור מפני דבר אבל הוא רק מעלה בעלמא בלי טעם ולכן אינו בכלל ח"י דבר שגזרו בו ביום. ואעפ"כ נלע"ד שלא עשו מעלה זו אז. דאם כן למה הוצרכו לעשות אוכל אוכל ראשון ואוכל אוכל שני שני די היה שיוחשב שלישי וג"כ שוב לא שקיל משקין דתרומה ושדי לפומיה וכן בשותה משקין טמאים. ולמימר שעשאוהו שני בשביל מעשר דדלמא שקיל משקין דמעשר וכו' וכמו"ש התוס' במס' חולין א"כ תינח לרבנן בפי"א מפרה שכל הטעון ביאת מים מד"ס אסור במעשר אבל לר"מ דמותר במעשר א"כ לא אהני כלום בתקנתן למעשר הן אמת שבאוכל אוכלין עשו פעולה דשוב לא שקיל משקין דמעשר שהרי אם הוא שני שוב מטמא משקין אפי' דחולין. אבל בשותה משקין שהחשש דלמא שקיל אוכלין לא עשו שום פעולה שיהיה שני ואם היו עושין אותו ראשון שפיר היו מוציאים אותו מחששא דשקיל אוכלין דמעשר [אבל[ לעשותו שני ליכא שום תיקון לר"מ ולהכי באמת קאמר בגמ' משום תרומה שזה שייך לכ"ע בין לר"מ ובין לרבנן. וא"כ הוא גופא קשיא בשביל תרומה די שיוחשב שלישי אלא ודאי שאז עדיין לא עשו מעלה זו שאם האדם נחשב שלישי לא נאסר בתרומה. ואז עשו הכל מלתא בטעמא ואם לא היו עושים אותו שני אין טעם לאסרו בתרומה לכך הוצרכו לעשותו שני וממילא פוסל גם בנגיעה:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:3
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:3](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/13b:3)

ובמה שכתבנו יש לנו עוד טעם לומר דאי הוה נקט אוכל ראשון הוה אמינא דאוכל שני אינו פוסל כלל. ואף שהחשש שישנו באוכל ראשון ישנו גם באוכל שני משום דהוה אמינא דלאוכלי תרומה לא חששו כלל משום שכהנים זריזים הם ורק לאוכלי מעשר חששו וחשש זה שייך רק באוכל ראשון אבל באוכל אוכל שני אפי' אם שדי משקין דמעשר לפומי' אין שני עושה שלישי במעשר ואף ששני מטמא משקה אפי' דחולין דכל הפוסל תרומה מטמא משקה להיות תחלה מ"מ זה אינו רק מדרבנן ולאיסור דרבנן לא חששו אבל באוכל ראשון ושקיל משקה דמעשר יש חשש איסור תורה וחששו להכי איצטריך לומר אוכל שני:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:4
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:4](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/13b:4)

ועפ"י מ"ש הרש"א בחולין לחלק בין אוכל שלישי של חולין שנעשו עט"ת שנפסל גופו מלאכול בתרומה ובין אוכל שני של חולין גרידא אם הי' גופו נעשה שלישי לא היה אסור באוכלי תרומה ומחלק שם בין אוכל ראשון ושני דר"א ובין אוכל ראשון ושני דר' יהושע ע"ש בדבריו על דברי תוס' (דף ל"ג ע"ב) האוכל ובסוף ל"ד ע"א ד"ה שני וכו', ממילא ניחא דהוצרכו לעשותו שני בשמעתין דמיירי באוכל אוכל ראשון או שני של חולין גרידא:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:5
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:5](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/13b:5)

ובאמת גוף דברי המהרש"א שם תמוהים. דר"י דאיירי שם בחולין שנעשו על טהרת תרומה. היינו בשלישי אבל בראשון ושני דר"י איך נרמז שם דאיירי בחולין שנעשו עט"ת ולא בחולין גרידא. ואם נימא דבר הלמד מענינו כיון דשלישי דר"י איירי בעט"ת מסתמא דומיא דזה מיירי ראשון ושני דידיה א"כ קשה ואטו שלישי דר"א בחולין גרידא איירי הרי ליכא שלישי בחולין גרידא. וא"כ על כרחין שלישי דר"א איירי בחולין שנעשו עט"ת וג"כ נימא דדומיא דהכי איירי ראשון ושני דיליה:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:6
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:6](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/13b:6)

ואולי הכוונה דלר"א כיון דבחולין גרידא צריכין אנו לעשות האדם האוכל שני מטעם דלמא שדי משקין דתרומה לפיכך שוב אף בשלישי שנעשה עט"ת עשו כן אף שהיה די לעשותו שלישי לא ראו לחלק בין אוכל שני זה לאוכל שני זה אבל לר"י כבר מצינו לו חילוק בין שלישי זה לשלישי אחר שהרי חילק בין שלישי של חולין שנעשה עט"ת ובין חולין שנעשו עט"ק והיה לו לחלק גם בשני. ואם כן שני דחולין שנעשו עט"ת למה שני. ועל כן הוצרכו התוס' לפרש משום משקין דמעשר ואף דליכא לר"י שום שלישי רק בחולין עט"פ דעט"ק ס"ל דלאו כקודש דמי מ"מ הרי יש שלישי של קודש עצמו:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:7
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:7](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/13b:7)

ועוד נלענ"ד דבשני של חולין גרידא לא היה צריך ר"י למימר דמצינו שני עושה שני שהרי כשם שסבר ר"י שמירת חולין שנעשו עט"ת טומאה היא אצל הקודש הכי נמי שמירת חולין גרידא טומאה היא אצל תרומה והרי רש"י פי' בחולין [ל"ד] הטעם ששמירתה טומאה היא אצל הקודש ממה ששנינו בפ' חומר בקודש בגדי אוכלי תרומה מדרס לאוכלי קודש והכי נמי שנינו שם בגדי פרושין מדרס לאוכלי תרומה ואם כן גם שמירת החולין טומאה היא אצל תרומה. וחיישינן בשני שלה דלמא ראשון הוא ולמה ליה לר"י למימר מצינו שני שעושה שני ע"י משקין. אלא ודאי דעיקר טעמי' דר"י על שני של חולין שנעשו עט"ת ובזה היה די לעשותו שלישי והוצרכו התוס' לומר שהוצרכו לעשותו שני משום משקין דמעשר:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:8
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:8](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/13b:8)

שם בגמ' והכלים שנטמאו במשקין. הנה הא דכלים שנטמאו במשקין פוסלים התרומה מפורש בסוף שמעתין הטעם משום משקה זב וזבה. והרי כלים שנגעו במשקה הזה נעשו ראשונים וטמויי נמי מטמא א"כ קשה דהי' לנו לגזור משום משקה זב שכלים שנטמאו במשקין יטמאו תרומה. ולמה שנינו מאלו פוסלין התרומה כלים שנטמאו במשקין וע' בתוי"ט במשנה דשלהי זבים:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:9
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:9](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/13b:9)

והנה יש מקום אתי דלהכי לא גזרו שיטמאו תרומה. משום דבלא"ה יש לדקדק כי היכי דגזרו כלים שנטמאו משום גזירה דמשקה זב. א"כ גם אדם יקבל טומאה ממשקים גזירה משום משקה דזב שהרי משקה דזב מטמא אדם כדכתיב כי ירוק הזב בטהור ולמימר שהדין באמת כן והא דלא חשבי' משום כיון שגזרו על כלים ממילא דהוא הדין אדם. והא במשקים טמאים הקשו היינו הך והוצרך לומר דלא שכיחא אבל אי הוה שכיחא לא הוה צריך למימרי' משום דממילא נשמע מאוכל אוכלין טמאין וא"כ אדם וכלים דכי הדדי נינהו דבשניהם שייך גזירה משום משקה דזב נקט כלים וה"ה אדם. זה אינו דא"כ שותה משקין טמאין למאי הלכתא תניא הא כבר נטמא האדם בנגעו בשפתיו במשקים ומאי איריא שותה. ולמימר דשותה משקין טמאים היינו בתחב לו חבירו בבית הבליעה זהו דוחק. וגם מלתא דלא אפשר במשקים. אלא ודאי דבאמת משקים טמאים אינם מטמאים אדם בנגיעה רק בשתיה והיא גופה טעמא בעי דלמה בכלים שנטמאו במשקים גזרו משום משקה דזב ולמה לא גזרו ג"כ באדם שנטמא במשקים משום משקה דזב. ובתחלת העיון רציתי לומר משום דבטומאה זו עבדו רבנן היכירא שאם נטמא גבו תוכו טהור דלא נשרוף עלה תרומה וקדשים וא"כ בשלמא בכלי שיש מקום לעשות בו היכירא גזרו אבל באדם דלא שייך בו תוך וגב ואין מקום לעשות בו היכר חששו פן ישרפו תרומה וקדשים ולהכי לא גזרו כלל:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:10
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:10](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/13b:10)

אמנם לדעת הראב"ד [עד כאן מצאתי. וחבל על דאבדן] וע' עוד לקמן דף י"ד בדברי רש"י [ד"ה ר"י וכו' מש"ש]:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:11
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:11](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/13b:11)

שם מאן תנא האוכל אוכל ראשון והאוכל אוכל שני מיפסל פסילי טמויי לא מטמא הנה העולם מקשים למה הזכיר אוכלין שני והלא בזה לא נחלקו ר"א ור"י כלל ולכ"ע מיפסל פסול וטמויי לא מטמא רק באוכל ראשון פליג וה"ל למימר מאן תנא דאוכל ראשון מיפסל פסיל וכו':


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:12
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:12](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/13b:12)

ונראה לתרץ עפ"י סברת הרא"ש בחולין שהבאתי לעיל לחלק בין האוכל חולין שנעשו עט"ת אז האדם הנעשה שלישי אסור בתרומה לאכול אבל בחולין גרידא אי אפשר לעשות האדם שלישי לאסרו באכילת תרומה וצריך לעשותו שני:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:13
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:13](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/13b:13)

והנה בחולין גרידא לא סגי שלא נעשה אוכל אוכל שני שני מטעם שקיל משקין דתרומה וכו' דאי הוה משוינן לי' שלישי לא הועלנו מידי שהרי הוא מותר בתרומה וכסברת מהרש"א. וכיון שעשינו אוכל אוכל שני שני מוכרחין אנו לעשות אוכל אוכל ראשון ראשון להשוות המדה. אבל באוכל אוכל ראשון שנעשו עט"ת וכן באוכל אוכל שני סגי לעשותו שלישי שהרי ממילא אסור בתרומה עכ"פ באכילה ושתי' ואז באוכל ראשון משוינן לי' שני אף שסגי לעשותו שלישי מ"מ משוינן המדה. וכמו שבאוכל אוכל שני נחית רק חד דרגא ונעשה שלישי הכי נמי באוכל ראשון נחית חד דרגא וא"כ לא היה יכול להקשות מאן תנא דאוכל אוכל ראשון מיפסל פסיל וכו' דאיכא למימר לעולם ר"א ור"א מיירי בחולין גרידא וכאן מיירי בחולין על טהרת תרומה ולזה קאמר מאן תנא דאוכל אוכל ראשון ואוכל אוכל שני מיפסל פסיל וכו' א"כ ממ"נ דלא כר"א דאי אוכל אוכל ראשון אפי' מטמא או שאוכל שני אפי' מיפסל לא פסיל. שהרי אינו נעשה אלא שלישי ואינו אסור אלא לאכול אבל לא ליגע:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:14
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 13b:14](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/13b:14)

וזהו כונת רש"י שפי' לקמן (דף י"ד ע"א) ד"ה ופסיל להו והתורה הזהירה על שמירת התרומה וכו'. וברש"א הקשה דלמה אחז רש"י איסור זה ושביק איסור אכילת תרומה טמאה. ואף שבמה שפי' הרש"א שהוא במיתה טעות הוא שאין עונש מיתה אלא בטומאת הגוף אבל אכילת תרומה טמאה אינו אלא בעשה מ"מ עכ"פ היה יכול למימר איסור האכילה: ולפי מ"ש ניחא דהרי היה קשה לו למה הוצרך למימר מאן תנא אוכל ראשון ושני ודי באמרו אוכל ראשון דבהא הוא דפליגי. וצ"ל לחלק בין חולין שנעשו עט"ת ובין חולין גרידא כסברת מהרש"א דחולין וקשה אף בחולין שנעשו עט"ת לא סגי לעשותו שלישי דתינח לתקן מכשול דתרומ' אבל מכשול דמעשר לא תקנת ומאי אולמא דתרומה ממעשר אדרבא אכילת המעשר בטומאת המעשר חמיר יותר מאכילת תרומה טמאה שבמעשר לוקה ובתרומה אינו לוקה ולכן פירש"י שבתרומה יש עוד איסור דהיינו לטמא התרומה ובתרומה הוא דכתיב משמרת ולא במעשר: