## Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat Daf 23b

###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:1
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:1](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/23b:1)

גמ'. ובשבת מ"ט לא מתוך שמצוה עליו לשרפו גזרה שמא יטה. וברש"י ד"ה שמצוה עליו לבערו דלמא אתי לידי תקלה דאכילה. ולקמן (דף כ"ה ע"א) פירש"י שמצוה לבערו משום דדמיא לקודש ועוד משום תקלה. הרי שפי' רש"י תרי טעמי וכאן החליט רש"י וכתב משום תקלה. ונראה דסובר רש"י ששריפת קדשים שנטמאו הוא ג"כ דוקא ביום כמו נותר וכן הוא בספרי ולא כדמשמע מדברי הרמב"ם בסוף הל' פסולי המוקדשין פי"ט ה' ה' דדוקא נותר ופיגול הוא דנשרפין ביום ומעתה אי מצות שריפת התרומה הוא משום דדמי לקודש א"כ בלילה ליכא מצוה בשריפתה. אלא שאם מדליקה ביום לא איכפת לן במה שדולקת בלילה וממילא דולקת אבל שיטה בלילה כדי למהר שריפתה אפי' ישכח שהוא שבת מ"מ כיון שהוא לילה לא יטה למהר שריפתה שזה המהירות הוי כמו ששורף בלילה ואין שריפת קדשים בלילה ולכן פירש"י כאן שמצות שריפת תרומה לא משום לתא דקודש אלא משום תקלה [וע' עוד לקמן]:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:2
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:2](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/23b:2)

אלא מעתה ביו"ט לשתרי גזרה וכו' ור"ח אמר וכו'. הנה באיסור שמן שריפה ביו"ט דלרבה משום גזרה אטו שבת ולרב חסדא משום דאין שורפין קדשים ביו"ט וסיפא דמתני' פירושא דרישא היא. הנה מלבד החומרא דרבה יותר מרב חסדא בכל שבתות השנה ביו"ט עצמו ג"כ מחמיר רבה טפי דאילו לרב חסדא אין האיסור אלא בליל יו"ט אבל מבעו"י שרי שהוא מבעירו בחול וממיל' דולק ביו"ט ולרב' דאמ' גזר' יו"ט אטו שבת אסו' גם מבעו"י:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:3
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:3](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/23b:3)

ולפי זה נוכל לומר דגם רבה סבר אין מדליקין בש"ש ביו"ט והא דמקשה ליה אביי אלא מעתה ביום טוב לשתרי היינו מבעו"י וסיפא דקתני אין מדליקין לרבה דלא פירושא קמפרש א"כ מסתמא דומיא דשמן שריפה דרישא דשבת דאסור היינו מבעו"י ה"נ אין מדליקין דסיפא היינו מבעו"י ואהא הקשה דמבעו"י לשתרי ומשני גזירה יו"ט אטו שבת:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:4
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:4](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/23b:4)

ולפי זה לא הקשו התוס' כלום בד"ה גזרה יו"ט אטו שבת מה שהק' הר' אליעזר דהכא מפרש רבה משום גזרה ולקמן מפיק מקרא וכו' וכן בדף כ"ד ע"א ד"ה גזרה יו"ט וכו' שהקשו מהא דתנן וכו' ועל החלה שנטמאת וכו' דהתם לא שייך בה למגזר יו"ט אטו שבת וכו' ג"כ לא הקשו כלום:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:5
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:5](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/23b:5)

אמנם על כרחין רבה לית ליה הך דאין שורפין וכו' דאי אית ליה א"כ לא הקשה אביי כלום לרבה דביו"ט לשתרי ועיין בתוס' מ"ש בשם הרשב"א דעיקר הקושיא שע"כ ביו"ט ג"כ הטעם משום שמא יטה דאל"כ לא שייך הכא במס' שבת דיני יום טוב. והנה נוכל לומר דבודאי ביום טוב עצמו שייך אין שורפין ביו"ט אבל להדליק בעיו"ט מבעו"י לא שייך אין שורפין שהוא אינו שורפו ביו"ט אלא מדליקו מעיו"ט וממילא הוא מתבער ביום טוב הן אמת שדעת הירושלמי שגם זה אסור מן, התורה מטעם שאין קדשים מתבערים ביו"ט ורוצה ליתן טעם שאין מדליקין בשמן שריפה בשבת לפי שאף שמדליקו בע"ש מ"מ מתבער הוא בשבת אמנם תלמודא דידן בודאי לא ס"ל טעם זה דאל"כ הרי טעם שמן שריפה פשוט ולא הוצרכו רבה ורב חסדא לטעמים שלהם אבל זה ודאי שהמטה הנר בשבת הרי הוא מדליק בשבת שהרי הוא חייב משום מבעיר וכן לפי זה המטה הנר ביו"ט הרי הוא כמבעיר ביו"ט אלא שביו"ט אין איסור להבעיר הנר אבל כשמדליק שמן שריפה מעיו"ט אנו חוששין מתוך שמצוה עליו לבערו שמא יטה בי"ט ונמצא מבעיר קדשים ביו"ט. וא"כ הרי הטעם דסיפא דאין מדליקין בשמן שריפה ביו"ט הוא ממש הטעם שמא יטה כמו רישא דבמה אין מדליקין ושייך שפיר כאן בפרק זה ונסתר קושיית אביי:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:6
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:6](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/23b:6)

ולכן נלע"ד דאביי לא ס"ל כסברת הירושלמי דתרומה כיון שנטמאת הוי כמו שעבר זמנה ויהי' שריפתן בין ביום ובין בלילה אלא ס"ל דלא שייך בתרומה עבר זמנה ואי ס"ד דילפי' תרומה מקדשים א"כ כשם שקדשים אין נשרפין אלא ביום כך תרומה לא תשרף אלא ביום. אלא כיון שהוא מדליקה ביום אף שהיא דולקת כל הלילה לא מיקרי מבעיר בלילה וכמו שפירשתי לעיל בדברי רש"י. ואמנם אי אמרי' שמא יטה א"כ בכל יום יהי' אסור לשרוף שמן שריפה שיומשך דליקתו בלינה שמא יטה ונמצא שורף בלילה ואין שורפין קדשים בלילה: ומאי איריא שבת אפי' חול כה"ג שיומשך אורו בלילה ג"כ אסור ושפיר הקשה ביום טוב לשתרי אפי' ביום טוב עצמו ונמצא גם הקושיות של התוס' עולים כהוגן:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:7
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:7](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/23b:7)

ועוד נלע"ד דעל כרחין אי אמרי' דתרומה לא שייך עבר מצותה ואי ילפינן לה מקדשים ממילא אינה נשרפת בלילה א"כ לא שייך כלל למגזר בשבת שמא יטה שהרי עיקר החשש שישכח שהוא שבת ויטה. אבל על כרחין לא ישכח שהוא לילה ואיך יטה כדי למהר שריפתה והרי רואה שהוא לילה ואין שריפת תרומה בלילה ואם ישכח שהוא תרומה א"כ למה יהי' בהול לשרפו ולמה יטה. אלא ודאי דלרבה אין בתרומה לתא דקדשים כלל. ומה שאומר שמצוה עליו לבערו היינו משום תקלה כפירש"י ודו"ק:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:8
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:8](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/23b:8)

ובזה אין אנו צריכים לסברת הרשב"א בתוס' שעיקר קושית אלא מעתה הוא שאין מקום למשנת אין מדליקין בשמן שריפה ביו"ט כאן במס' שבת ולדידי אלא מעתה היינו דמדברי רבה מוכח דלא גזרינן משום לתא דקדשים:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:9
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:9](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/23b:9)

אמנם בעיקר הוכחה שהוכחתי דע"כ ליתא משום לתא דקדשים דאל"כ לא שייך בליל שבת שמא יטה יש לדחות. דלפי הנראה אף דיש בו משום לתא דקדשים היינו לענין ביעורו ביום טוב אבל לענין שריפתו בלילה לא גזרינן תרומה אטו קדשים והוא ע"פ מ"ש בהג"ה של משנה למלך פ"א מה' יו"ט דאף דגם באיסור לאו עבדו הרחקה כמו באיסור כרת מ"מ היינו דוקא באיסור לאו שיש בו מלקות אבל אם אין בו מלקות לא עבדו הרחקה ומעתה שריפת קדשים ביום של יו"ט שיש בו מלקות משום לא תעשה כל מלאכה עבדו הרחקה בשריפת תרומה ביום אבל שריפת תרומה בלילה לא גזרו אטו קדשים דגם שריפת קדשים בלילה ליכא מלקות ואין כאן רק לאו הבא מכלל עשה ביום הוא שורף ולא בלילה.


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:10
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:10](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/23b:10)

אמנם בירושלמי משמע דגם לענין לילה מדמינן תרומה לקדשים וז"ל מעתה אין מדליקין שמן שריפה על שם שאין שורפין את הקדשים בלילה וכו' עד כאן שנטמאה נמי שעבר זמנו ע"ש וקשה הן אמת שמועיל תירוצו דלא גזרו לענין שריפת תרומה בלילה אטו קדשים משום שאפילו קדשים עצמם אם עבר זמנם מותרים לשרוף בלילה אבל אכתי גוף ההנאה המותרת בתרומה טמאה למה לא גזרו אטו קדשים טמאים אותן שהיו מותרים קודם שנטמאו שיהנה מהם גם אחר שנטמאו כמו תרומה:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:11
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:11](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/23b:11)

ונראה דדעת הירושלמי לא משום דגזרינן תרומה אטו קדשים אלא סובר שתרומה כיון שאיקרי קודש דינו כקודש ומדאורייתא אסור לבערו ביום טוב וכמו כן הי' אסור מן התורה לבערו בלילה אלמלא שע"י טומאתו מיקרי עבר זמנו אבל לאסרו בהנאה מן התורה אי אפשר כמבואר בסוגיא כאן דאמרה תורה בשעת ביעורי' ליתהני מיניה:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:12
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:12](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/23b:12)

אלא דאם יסבור הירושלמי שתרומה מדאורייתא אינה נשרפת ביו"ט א"כ קשה הא דאמרי' שם אמר ר' אבוה שנה לי ר' יונתן בן עכמאי בת כהן שהיתה עומדת ע"ש עם חשיכה ובידה נר ובתוכו שמן שריפה הרי זו מוספת לתוכו שמן חול כל שהוא ומדלקתן והנה לקמן יתבאר דלהכי מהני כשנתן לתוכו שמן חול דשוב ליכא למיחש לא משום לתא דקדשים ולא משום שמא יטה וכמו שיבואר שם. וכל זה אי תרומה משום גזירה דקדשים אם הוא מן התורה אין שום תועלת לא בנתינת שמן של חול ולא במה שהוא עם חשיכה:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:13
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:13](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/23b:13)

אמנם חוץ לשיטת הירושלמי נראה עפ"י מ"ש לעיל דלהכי לא גזרו שריפת תרומה בלילה אטו קדשים דהא גם בשריפת קדשים בלילה ליכא מלקות וכמ"ש הג"ה של משנה למלך שהבאתי לעיל דבדבר שאין באיסור לאו מלקות לא עבדו הרחקה. ומעתה גם באיסור הנאת קדשים טמאים הוא רק ק"ו ממעשר הקל כמבואר בתוס' [לקמן דף כ"ה ע"א ד"ה ביו"ט וכו'] ואין מזהירין מן הדין ולית בי' מלקות ואף דהיקשא הוא מ"מ לדעת הרמב"ם ליכא בשום איסור הנאה מלקות וכבר מבואר זה אצלנו במקום אחר וא"כ קדשים שהיו מותרים קודם שנטמאו וכבר יצאו מידי מעילה שוב אף שנטמאו ואסורים בהנאה מן התורה מ"מ מעילה לית בהו ועל שאר איסורי הנאה אף שהם בל"ת ליכא מלקות ולכך לא גזרו תרומה אטו קדשים:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:14
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:14](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/23b:14)

תוס' ד"ה גזירה וכו' וא"ת בכל השמנים שאין מדליקין בהם נגזור יו"ט אטו שבת וי"ל וכו' ולענ"ד נראה במה שיש לדקדק עוד דאיך שייך לגזור בהדלקת נר יו"ט אטו שבת הא סתם הדלקת נר יו"ט הוא בליל יו"ט עצמו ואיך שייך לאסור אטו שבת ואטו מי שייך הדלקה בליל שבת כלל. ולגזור ליל י"ט אטו הדלקת ע"ש מבע"י לא גזרו רק בדדמי ולגזור ערב יום טוב אטו ע"ש י"ל הדלקה בעיו"ט מבע'"י מלתא דלא שכיחא ולא גזרו ועוד כיון שבלילה ליכא למיגזר ואם נאסור מבע"י ונתיר בלילה הוה לי' מלתא דרבנן כחוכא. וכל זה בשאר שמנים אבל בשמן שריפה אי אפשר בלילה בלא"ה משום שאין שורפין קדשים ביו"ט ולהכי דוקא בשמן שריפה גזרו יו"ט אטו שבת ולא בשאר שמנים:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:15
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:15](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/23b:15)

בא"ד אא"ב דמיירי ביו"ט שחל להיות בע"ש וטעמא לפי וכו' דהא מה שייך יו"ט למיתני הכא וכו'. יש להקשות ואטו לרב חסדא מי ניחא הן אמת דמשנה דלקמן אין מדליקין וכו' שייכא להך מתני' לפרש טעמא ולא בשמן שריפה. אבל היא גופה קשיא. מה מקום ללא בשמן שריפה במס' שבת כיון שאין הטעם משום שבת כלל אלא דמיירי ביו"ט שחל להיות ע"ש והטעם משום איסור יו"ט ולא משום איסור שבת ומה מקום לדין זה כלל:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:16
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:16](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/23b:16)

וכבר רציתי לומר שעל משנתינו לא קשיא שבא להשמיענו דין לדיני שבת והוא עפ"י מה שמבואר בדברי רמ"א באו"ח סי' רס"ד סעיף א בהגה דאם יש נר אחד מדברים המותרים מותר להשתמש אצל נרות האחרים שהם משמנים האסורים דשוב לא גזרינן שמא יטה כיון שיש נר א' יפה. והנה הא ודאי דבשמן שריפה לכל מר כדאית ליה רבה ור"ח לא מהני מה שיש נרות אחרים דלר"ח שמיירי ביו"ט לענין איסור שריפת קדשים ביו"ט מה מועיל מה שיש עוד נרות ואפי' לרבה שהטעם שמא יטה מ"מ הרי אין חשש הטיה זו בשביל חשכת אור הנר אלא הטעם משום שמצוה לבערו וזה שייך אפי' יש עוד הרבה נרות. וקמ"ל משנתינו דגם שאר שמנים דומיא דזה ולאפוקי מדעת רמ"א:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:17
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:17](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/23b:17)

ולדעת רמ"א ג"כ יש לתרץ ואדרבה שאר שמנים מיירי דליכא נר אחר ואז הוה אמינא שיהא מותר אפי' שמן שריפה אפי' ביו"ט שחל ע"ש. והוא ע'"פ המתבאר בירושלמי שהבאתי לעיל אמר ר' אבוה שנה לי וכו' בת כהן שהיתה עומדת ע"ש עם חשיכה ובידה נר ובתוכו שמן שריפה הרי זו מוספת לתוכו שמן חול כל שהוא ומדלקתן. והנה דברי הירושלמי צריכין ביאור. דמה מועיל שמן כל שהוא ובין לטעם רבה ובין לטעם רב חסדא אין תועלת וק"ו לדעת הירושלמי עצמו שמה שדולק בליל שבת אף שהודלק מבע"י מקרי מתבער בשבת ואסור לבער קדשים ביו"ט וק"ו בשבת. ומה שרצה המפרש בתוספות שם לפרש הטעם משום ביטול הם דברי תימה דמה מועיל ביטול שמן כל שהוא ואטו בכל שהוא יש כדי ביטול:


###### Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:18
[Tziyyun LeNefesh Chayyah on Shabbat 23b:18](https://torahapp.org/share/book/Tziyyun%20LeNefesh%20Chayyah%20on%20Shabbat/r/23b:18)

ואמרתי שכוונת הירושלמי עפ"י דברי התוס' לקמן (דף כ"ד ע"ב) בד"ה לפי וכו' דבתרומה לא שייך איסור שמן שריפה ביו"ט שהרי הוא נהנה ומשתמש לאורו ולא גרע משמן חולין אלא שגזרו תרומה אטו קדשים ע"ש. ואמרתי שפירושו שהגזירה היא שהרואה לא ידע שמדליק לצורך הנאתו ויסבור שאינו מדליקו רק למצותו לשרפו ויאמר כשם ששריפת תרומה מותרת למצותו הה"ד שריפת קדשים. וזה שייך אם אינו נותן לתוכו שמן חול אבל אם מערב לתוכו שמן חול ודאי ניכר שמדליקו להנאתו דאי למצותו למה נותן עוד שמן חול לשרפו חנם אלא שלהנאת אורו הוא צריך ומוסיף שמן שידלק יותר יפה או יותר זמן ארוך זהו טעם של הירושלמי: ואחד מהתלמידים אמר שגם לטעמי' דרבה ג"כ ניחא. שהרי אם הי' רוצה זה לחוש לתקלה ולמהר הבערתו לא הי' מוסיף בו שמן חול שהרי על ידי זה ידלק זמן יותר אלא ודאי שאינו חושש למהר להדליקו וא"כ ליכא חשש שמא יטה: והנה יש לנו לדקדק עוד בדברי הירושלמי דקאמר שהיתה עומדת עם חשיכה למאי הלכתא קאמר עם חשיכה. וסתם הוה ליה למימר מהו להדליק בשמן שריפה על ידי תערובות של חול כל שהוא ולכן נלענ"ד שדברי התלמיד הנ"ל נכונים שטעם שמא יטה הוא בשביל האדם עצמו וכשנותן לתוכו שמן חול א"כ אין דעתו שיכלה מהר ולא יטה. אבל מה שאמרתי אני להסיר בזה חשש לתא דקדשים. שהרואה שזה נותן לתוכו שמן חול ידע שכוונתו להנאת אורו. ואטו הרוא' יראה שעירב לתוכו שמן חול ולכן נלע"ד שהירושלמי חשש לשני הסברות, לחשש לתא דקדשים ולחשש שמא יטה וכשמדליק ע"ש עם חשיכה ואין שם נר אחר. וכבר הוא עם חשיכה ששוב לא יוכל להדליק נר אחר שכבר בודאי ניכר שמדליקו לאורו שהרי נר של שבת חובה ויצאנו מחשש שריפת קדשים וע"י עירוב שמן חול יצאנו מחשש הטיה ולכן התיר וזהו דעת הירושלמי אבל בבבלי לא נזכר היתר זה וגם כל הפוסקים לא הזכירו. ומעתה אומר אני שדבר זה רמזה משנתינו לרב חסדא ושנה פסול שמן שריפה ביו"ט שחל בע"ש ואז אף שבודאי מדליקו להנאתו שהרי נר שבת חובה ואפי' הכי אין מדליקין ושלא תימא דמיירי שיש עוד נר אחר וא"כ לכך אסור שאינו ניכר שהודלק להנאתו לפי שכבר יש לו נר אחר. להכי שנאו בין שאר שמנים ואלו השמנים ודאי מיירי שאין לו נר אחר דאל"כ היה מותר כדברי רמ"א ודומיא דהכי מיירי שמן שריפה ואפילו הכי אסור: