## Urim VeTumim, Urim Siman 125

###### Urim VeTumim, Urim 125:1
[Urim VeTumim, Urim 125:1](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:1)

**שהיה חייב כו' פקדון כו'** אבל במתנה לא הוי הולך כזכי כדלקמן סעיף ה' ש"ך ופשוט:


###### Urim VeTumim, Urim 125:2
[Urim VeTumim, Urim 125:2](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:2)

**הולך מנה זה** וכן אם אמר תן בחוב ופקדון הוי כזכי וי"א דבתן והולך בעינן דווקא שנותן לו עתה כ"כ הש"ך. ואי גבי עכו"ם דלאו בר שליחות הוא תן והולך הוי כזכי או לאו עיין לעיל סימן קכ"א ועיין במבי"ט ח"א סימן קמ"ה וכת' המ"מ בפ' ט"ז מהל' מלוה כמו שהלוה א"י לחזור בו הכי נמי אין שאר ב"ח יכולים לגבות ממנה כה"ג:


###### Urim VeTumim, Urim 125:3
[Urim VeTumim, Urim 125:3](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:3)

**מנה זה כו'** כתב רי"ו אם נתן לשלוחו שטר מתנה או שום שטר שיתננו לפלוני אזי זכה בו ומפרש הסמ"ע בשם ד"מ דמיירי באו' זכה לו והש"ך סק"ג כ' דד"מ והסמ"ע לא קאי רק אסוף דברי רי"ו כשנותן שטר אבל בנותן שטר מתנה מועיל כמו בחוב ונסתייע מדברי המרדכי והריטב"א שהביאו דברי ירושלמי וכו' ע"ש באריכות וע"ת סק"א שהנכון עם הסמ"ע ואין מדברי המרדכי והריטב"א וירושלמי שום ראיה ודברי הש"ך תמוהים ע"ש:


###### Urim VeTumim, Urim 125:4
[Urim VeTumim, Urim 125:4](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:4)

**בין מת לוה** ולא מצי יורשי לוה לומר נתבטל שליחותך כמו לעיל ר"ס קכ"ב בשאר שליחות שאני הכא דכבר זכה זה להמקבל כך כתב הסמ"ע והש"ך ונכון:


###### Urim VeTumim, Urim 125:5
[Urim VeTumim, Urim 125:5](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:5)

**או מלוה וכו'** ואין המשלח יוכל לומר לא נתתי בידך אלא כדי לתת לשמעון ולא ליורשיו כיון דמיד זכהו לשמעון ממילא יורשיו יורשים זכותו סמ"ע:


###### Urim VeTumim, Urim 125:6
[Urim VeTumim, Urim 125:6](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:6)

**אבל אמר החזר וכו'** הסמ"ע הניח בצ"ע דין זה וכ' דלא כתב הריטב"א אלא גבי מתנה אבל גבי חוב ופקדון מהני החזר כמו הולך והש"ך סק"ט חולק והסכים לדינא דהרב ועיין תומים סק"ב דבררתי דהנכון עם הסמ"ע ע"ש:


###### Urim VeTumim, Urim 125:7
[Urim VeTumim, Urim 125:7](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:7)

**מחמת אונסו כו'** עיין מ"ש בתומים בסק"ג לתרץ הקו' על הרמב"ם מסוף פ"ק דגיטין דא"ל שפיר עבדינן כי תי' הט"ז לחלק בין איום לאיום דחוק דמי יתן קצבה לאיום כיון דבידו לעשות וע"ש מ"ש ונכון:


###### Urim VeTumim, Urim 125:8
[Urim VeTumim, Urim 125:8](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:8)

**וי"א כשהחזיר לו המנה וכו'** דעת הסמ"ע והב"ח והלח"מ ויתר פוסקים דלדיעה זו אפילו לא העני מ"מ רצה מזה גובה ורצה מזה גובה אבל לדעת וסברא ראשונה אם לא העני לא יוכל לגבות כ"א מראובן והש"ך ס"ק ז' חולת ועיין תומים שהסכמתי לדברי הש"ך וגם אם לא העני יתבע הלוה שמעות בידו אך כתבתי שיש הבדל דלדעת הראשון אם החזירו השליח ללוה הראשון אם הוא מע"פ ונאנס בידו השליח פטור אבל לדעת הי"א והוא דעת הרמב"ם דכתב סתם שניהם חייבים באחריותן משמע דשניהם שוים וכמו דלוה חייב אף השני חייב ועיין תומים סק"ג שכתבתי מילתא בטעמא ע"ש:


###### Urim VeTumim, Urim 125:9
[Urim VeTumim, Urim 125:9](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:9)

**הדין עם ראובן** וכתב הסמ"ע דהכא שאני ממ"ש המחבר מחמת אונסו כיון דראובן עשה ללוי לשליח לקבלם ומיד שקבלם לוי הרי הוא ממון של ראובן ואם יחזירו מציל עצמו בממון של חבירו והש"ך דחה דברי הסמ"ע וכ' דהכא אין האונס על זה הממון רק שרצה לכפור חובו וזה לא מקרי אונס ע"ש ועיין בתומים סק"ד כתבתי עוד חילוק דבעובדא דמרדכי דאמר בפירוש להחזירו כי טעה א"כ ברור היזיקו ושפיר לא פטרוהו בשביל איום משא"כ המחבר והגמרא איירי דלא ברור הזיקו ע"ש:


###### Urim VeTumim, Urim 125:10
[Urim VeTumim, Urim 125:10](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:10)

**דבפקדון וכו'** אבל בהלואה דלהוצאה ניתנה ומתחילה לא הלוה לראובן אלא למלאות בקשתו בכל ענין הוא זכות לשמעון שתבוא המעות בעין לידו משא"כ בפקדון דגם בהיותו ביד ראובן הוא בעין ושמעון הפקידו בידו להנאתו מש"ה כל שלא נעשה אח"כ כפרן אין זכות בהחזרתו משום הכי יוכל לחזור בו פרישה וסמ"ע וכ"כ הש"ך ונכון:


###### Urim VeTumim, Urim 125:11
[Urim VeTumim, Urim 125:11](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:11)

**יכול הוא לחזור** והברירה ביד הנפקד ולא אמרינן שמחויב לחזור וליטלו דמסתמא מתחילה לא ס"ד שישמרנו לעולם סמ"ע וכתב הש"ך שאינו נקרא בזה עובר ע"ד בעלים:


###### Urim VeTumim, Urim 125:12
[Urim VeTumim, Urim 125:12](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:12)

**לחזור וליטלו כו'** משמע דאע"פ שהשליח מקבל עליו כל האחריות מ"מ כיון שלא הוחזק כפרן יוכל לחזור וליטלו והב"ח כתב דמשמע מדברי הרמב"ם דאם הך שליח מקבל עליו בפי' כל האחריות ואפילו מאונסים א"י לחזור ע"ש והש"ך ס"ק ט"ו השיג וכתב דאין מרמב"ם שום הכרח ועיין מ"ש לקמן סימן רצ"א כי שם הוא מקומו:


###### Urim VeTumim, Urim 125:13
[Urim VeTumim, Urim 125:13](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:13)

**ואפילו בממציא לו שליח** פי' דא"ל מעות יש לי ביד פלוני לך ואמר לו שדעתך לבוא לכאן אם יתנם לך הביאם לי כ"כ הטור ומחבר לעיל סימן קכ"א ס"ב סמ"ע ועמש"ל. ועיין בהגהת אשרי פ"ק דגיטין על ראובן ששלח מנה לשמעון לשמרו לו וע"י אותו שליח החזיר לו שמעון ונאנס בדרך עיין שם:


###### Urim VeTumim, Urim 125:14
[Urim VeTumim, Urim 125:14](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:14)

**אם בא לחזור וכו'** המ"מ כתב דלכך ברגיל להפקיד אצלו א"י לחזור שהרי כבר נפטר באחריותו ועיין בדרישה ופרישה וסמ"ע ס"ק ט"ו ועיין תומים סק"ה מ"ש באריכות לתרץ הקו' על המ"מ מפ"ק דגיטין דא"ל לר' דוסתאי ולר"י להביא פקדונו וכו' דכמ"מ איירי שמסרו לשליח להביא למפקיד באותו עיר בלי הולכה בדרך משא"כ הגמרא איירי וכו' אך מ"מ העליתי דהרמב"ם ע"כ איירי במוליך בדרך ע"ש:


###### Urim VeTumim, Urim 125:15
[Urim VeTumim, Urim 125:15](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:15)

**ואין לו שאר נכסים** הש"ך האריך לחלוק דאפילו איכא עוד נכסים מ"מ שייך מדר"ן וכן האריך לעיל סימן פ"ו ע"ש וע"ל סי' הנ"ל מה שהארכתי ובררתי שלא כדבריו ויפה כתב הבעה"ת והטור ומחבר:


###### Urim VeTumim, Urim 125:16
[Urim VeTumim, Urim 125:16](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:16)

**אפילו אם אין לו נכסים וכו'** כתב הטור כ"ז שלא בא ליד המלוה לא פקע שליחותו ונגד המשלח אין לו מגו כיון דתן כזכי א"א לומר החזרתי ודעת הסמ"ע דאם באמת יש לו מגו להד"ם נגד המשלח נאמן ופטור ודעת הש"ך כדעת הב"ח דאף דיש לו מגו נגד המשלח מ"מ כיון דהמשלח צריך לשלם למלוה כופהו לעשות שליחותו ועיין תומים שכתבתי כי הש"ך לשיטתו אזיל לעיל סימן נ"ח דס"ל היכא דשליח מפסיד וחייב לשלם לא יוכל המלוה לטעון סטראי אבל לפמש"ל באריכות דאינו כן נכון לדינא אף כאן הדין עם הסמ"ע בכל אופן ועיין תומים מ"ש בזה:


###### Urim VeTumim, Urim 125:17
[Urim VeTumim, Urim 125:17](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:17)

**ויש מי שאומר כו'** הטעם מפורש בטור דס"ל בכל האומר תן או הולך כמ"ד זכי לו ע"מ שתבא לידו דמי וכ"ז שלא קיים תנאו כאלו לא יצא מיד הלוה דמי:


###### Urim VeTumim, Urim 125:18
[Urim VeTumim, Urim 125:18](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:18)

**במתנה כו'** הטעם דבפקדון וחוב הוא כבר של זה ששלחו לידו משום הכי בקל יוכל לזכות בשבילו משא"כ במתנה שבא עכשיו לזכות בו בעינן לשון מעולה סמ"ע וש"ך ופשוט:


###### Urim VeTumim, Urim 125:19
[Urim VeTumim, Urim 125:19](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:19)

**נעשה נדר כו'** ודעת הסמ"ע אם לא מסרו לשליח דיוכל לשאול נדרו וכן הסכים עמו הש"ך ונסתייע מהרשב"א בתשובה ונכון הוא אלא שאני מסופק לדינא אם לא יוכל לשאל על נדרו אפילו אם הגי' ליד השליח ומהרשב"א אין ראיה והארכתי בזה קצת בתומים ע"ש מילתא בטעמה:


###### Urim VeTumim, Urim 125:20
[Urim VeTumim, Urim 125:20](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:20)

**וכגון שהיה ברשותו** דעת הש"ך דגם בחוב ופקדון אפילו אמר זכי ובעינן שיהיה ברשות שליח קודם חזרה והביא ראיה מרמב"ן ותוספות ורא"ש ועיין תומים סק"ט שהסכמתי עמו לדינא מצד סברא בעלמא אבל ראיתו מרמב"ן ותוס' והרא"ש אין בו הכרה וממש שגגה יצא מלפני השליט ע"ש באריכות:


###### Urim VeTumim, Urim 125:21
[Urim VeTumim, Urim 125:21](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:21)

**אם לא יחזור הנותן** עיין תומים ס"ק יו"ד הוכחתי מכח קושית בגמרא דב"ב גבי איסור גיורא וכו' דה"ה במת בין כך הנותן הוי חזרה ע"ש ונכון:


###### Urim VeTumim, Urim 125:22
[Urim VeTumim, Urim 125:22](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:22)

**שהגביהו כו'** היינו כשאינו מונח בחצירו ורשותו אבל אם בא אח"כ לחצירו זוכה לו אע"פ שלא הגביהו לשם כך כיון דמתחילה זיכה לו ולא חזר בו הנותן סמ"ע:


###### Urim VeTumim, Urim 125:23
[Urim VeTumim, Urim 125:23](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:23)

**לא אמר זכי** אפילו איתא לפקדון בחצירו של שליח לא זכה וכו' דעת הסמ"ע דכ"ז אם לא אמר זכי אבל אם אמר זכי אם איתא לפקדון בחצירו קנה וכן נוטין דברי המחבר ועיין תומים שכתבתי שצ"ל מ"ש המחבר אבל אם א"ל זכה בעוד שהחפץ בידו ל"ד רק אפילו ברשותו והנה דעת הש"ך דזכה לו סתמא לא מהני רק בהקנה לו חצירו ועיין תומים סקי"א שהארכתי בזה קצת והבאתי ראיה מתוס' ורמב"ן בב"ב דאין הבדל כלל ודלא כש"ך ע"ש. ועיין עוד בס"ק הנ"ל כמה ספיקא ע"ש. והנה דעת הש"ך דאפילו ר"ת מודה דבחוב ופקדון בעינן מטו לידו מיד ליד כמו להרמב"ם והרמ"ה ונסתייע מדברי התוס' והרא"ש והמרדכי ועיין תומים שהארכתי בדבריו והוכחתי שאין שום ראיה מדברי הרא"ש ותוס' כי המה כותבים זאת הכל לתי' ראשון של ר"ת אבל לפי המסקנא דתי' ר"ת דתן לא הוי כזכי במתנה ליתא לזה וכן כתבתי די"ל במרדכי והבאתי שכן מורים דברי תוס' בגיטין אבל מ"מ הסכמתי לדבריו וכן מוכח מדברי הטור י"ד סימן רס"ז בלי פקפק וע"ש בתומים הדברים באריכות:


###### Urim VeTumim, Urim 125:24
[Urim VeTumim, Urim 125:24](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:24)

**ליורשי מקבל** אע"ג דבמתנה הולך לאו כזכי דמי לכ"ע היינו שיוכל לחזור בו כ"ז שהוא חי אבל כאן שמת מצוה לקיים דברי וכו' וא"כ זכה המקבל בחייו ויורשים יורשיו ש"ך ועיין בס"ק הנ"ל מ"ש:


###### Urim VeTumim, Urim 125:25
[Urim VeTumim, Urim 125:25](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:25)

**ליורשי מקבל** עיין תומים ס"ק הנ"ל דצריך למוסרו לידו ע"ש:


###### Urim VeTumim, Urim 125:26
[Urim VeTumim, Urim 125:26](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:26)

**כ"ז שלא עמד וכו'** והריב"ש בתשובה דעתו לומר בדעת רשב"א אפילו עמד אינו חוזר ועיין תומים שכתבתי ראיה מדברי הרש"י שלא כדבריו ולכן יפה עשה המחבר שהשמיטו דעתו וכן כתבתי בתומים שכדברי הטור בשם רמ"ה מבואר בפירוש בירושלמי ע"ש בתומים.


###### Urim VeTumim, Urim 125:27
[Urim VeTumim, Urim 125:27](https://torahapp.org/share/book/Urim%20VeTumim%2C%20Urim/r/125:27)

**שליחתו** דלא ימנע מליתן לו באמרו שמא לא ימות ויהיה קשה להוציא דכיון דמוסרו לשליח ליתן נותנים לו מיד משא"כ בשאר צואה סמ"ע: