## Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah Siman 14

###### Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah 14:1
[Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah 14:1](https://torahapp.org/share/book/Yad%20Avraham%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20Deah/r/14:1)

(סי' י"ד סעיף ד') **ואם חתך כל אבר ואבר בשעה שהוציא. אותו גם המיעוט שנשאר בפנים אסור.** זהו בעי' בש"ס ר"פ המקשה מי בעינן רובו בבת אחת או לאו ופסקה לחומרא דהוי כילוד. וצ"ע דמאי מיבעיא לי' דתפשוט לי' מהא דתנן שם (דף ס"ט) גבי בכור יצא רובו הרי הוא כילוד ונפטרה מן הבכורה. ומוכח שם להדיא בש"ס ורש"י ותוס' ורמב"ם וט"ו ר"ס שי"ט. דקאי בין שיצא רובו בבת א' ובין שיצא אבר אבר ע"ש. וצ"ל דליכא למיפשט מבכור דבפטר רחם תלה רחמנא והרי פטר ראשון הרחם ברובו ופוטר את הבא אחריו. ועיין רש"י שם. אבל גבי עובר דבלידה תלי ושמא מ"מ המיעוט שבפנים אינו כילוד. וכה"ג כתבו התוס' שם (דף ס"ח ע"ב) ד"ה הוציא כו' וריש (דף ע') ע"ש:
**ובזה** מיושב תמיהת התוספות ר"פ המקשה ד"ה טעמא כו' דאמאי לא פשיט הש"ס דיציאת ראש הוי כילוד ממה דנקט גבי בכור. ולפמ"ש לק"מ ומש"ה דייק מבכור לנחלה דלא תלה בפטר רחם לחוד אלא שיהא בן קיימא וש"מ דהוי כולו כילוד. דאל"כ הרי ראשו לבד אינו ראוי להיות בן קיימא. ועיי"ש הסוגיא ותבין שמ"ש הוא ברור:


###### Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah 14:2
[Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah 14:2](https://torahapp.org/share/book/Yad%20Avraham%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20Deah/r/14:2)

(סעיף ו' בהג"ה) **ואם שחט עובר במעי בהמה לא מקרי שחיטה.** בעיא בפ' המקשה ולא איפשטא. ולא ירדתי לסוף דעתו של הג"ה שנמשך אחר הש"ס בזה שהרי מבואר להדיא בש"ס ורש"י (דף ע"ד) ותוס' (דף ע"ה סוף ע"א) ורשב"א ור"ן דמיבעיא לי' בבן ט' חי אבל בבן ח' חי לא איבעיא לי' כלל. וכ"כ התוס' בפ"ק דביצה (דף ו' סע"א) שהרי אפי' יצא לאויר העולם אין שייך בו שחיטה שהרי הוא כמת. הרי כמחתך בבשר שחוטה כדאיתא בשבת (דף קל"ו) ע"ש. וא"כ לא ה"ל להג"ה לכתוב דין זה. שהרי אפי' יצא לאויר העולם ושחטו מיד אסור דשמא אינו בן ט' וכדכתב הג"ה לעיל סי' י"ג ס"ג ע"ש. ומיהו ז"א אלא מצד החומרא ואינו נחשב לספק כמ"ש בסמוך אבל דין זה הוי ספק גמור ונ"מ לענין ס"ס אם יש כאן ב' ספיקות שמא במעי אמו אין זו שחיטה כלל ואת"ל שהיא שחיטה מ"מ שמא אינו בן ט' מיהו כיון דפסקינן באשת כהן דא"ח ש"מ דאזלי' בתר רוב ולדות:
**גם** דברי הש"ך שכתב אסור לשחוט האם אחריו בו ביום דשמא הוי שחיטה. אינן נראין דודאי לצורך שרי לשחוט האם אחריו מיד משום ס"ס הנ"ל ולאחר שחיטת בן ח' חי ודאי דשרי לשחוט האם אחריו בו ביום. שהרי קיי"ל דבן ח' אין במינו שחיטה ואין בכלל וזבחת מבקרך ומצאנך כמבואר בש"ס רש"י פ' המקשה (דף ע"ב) וכ"פ הרמב"ם פ"ב מהלכות אבות הטומאות והרשב"א בתה"א. וכ"כ התוס' ר"פ ג"ה ד"ה בולדות כו' ובתוס' (סוף דף ק') דבן ח' אינו נקרא שור ושה עיי"ש. וא"כ אינו בכלל ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו וגו' דאין כאן לא שור ושה ולא שחיטה אלא כמת שאין שחיטתו מטהרתו אפי' מידי נבילה כדאיתא בש"ס שם וברמב"ם כנזכר ע"ש. וס"ס כזו מהני אפי' בדבר שיש לו מתירין למחר. כמ"ש הש"ך בסי' ק"י ס"ק נ"ה ועיין שם סעיף ח' בהג"ה: