## Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah Siman 296

###### Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah 296:1
[Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah 296:1](https://torahapp.org/share/book/Yad%20Avraham%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20Deah/r/296:1)

(סימן רצ"ו סעיף א') **וכן אם זרע שני מיני ירק וחרצן או זרע אחד ירק וזרע אחד מין תבואה כו' הרי זה לוקה.** הוא לשון הרמב"ם בפ"ה מהל' כלאים הלכה ב'. ונראה לו להכ"מ שם הלכה ג' דהתוס' במנחות והר"ן בפ' ראשית הגז פליגי על הרמב"ם בירק בכרם דלא הוי כלאים מה"ת דנקטי בלשונם תבואה של ה' מינים הוו כלאים דאורייתא בכרם אבל ירק בכרם משמע דלא הוי דאורייתא ולדידי אין זה מוכרח דאפשר דלאו לאפוקי ירק אתו רק שאר זרעוני גינה שאינן נאכלין דומיא דקנבוס ולוף דאיירי התם. אולם מדברי התוס' בעירובין (דף צ"ב) נראה כמ"ש הכ"מ גבי דיורי גדולה בקטנה ואין דיורי קטנה בגדולה כו' גפנים בקטנה מותר לזרוע את הגדולה ופירש"י ואע"ג דדיורי גדולה בקטנה אין הזרעים שבגדולה אוסרין את הגפנים שבקטנה דאמר במנחות קנבוס ולוף אסרה תורה שאר זרעים מדרבנן אסירי הך דלא עביד איסורא לא קנסו רבנן ה"נ הואיל וכשזרע הגדולה בהיתר זרע ליכא למיקנסי'. והקשו עליו התוס' דהיכי שרי להניח הזרעים כשיגדילו כיון דדיורי גדולה בקטנה דאפי' עלו מאליהן תנן במס' כלאים היה עובר בכרם וראה ירק בכרמו ואמר לכשאחזור אלקטנו אם הוסיף מאתים אסור כיון שמתייאש מללוקטו וע"כ ההיא דמנחות איירי שלא ידע בעל הכרם שהזרעים בכרמו עכ"ל ונראה דטעמייהו דלא ניחא להו לבעלי התוס' דזרעים הן מדרבנן דס"ל כמ"ש הכ"מ בדעת התוס' דמנחות דירק בכרם אינו כלאים מה"ת והיינו דקשיא להו לבעלי התוס' אפרש"י מדתנן גבי ירק בכרם דאסור אף מה שעלה מאליו דה"נ ה"ל לאסור כאן זרעים שבגדולה אע"פ שזרע בהיתר ואי משום דכלאי זרעים בכרם אינו אלא מדרבנן מש"ה לא קנסוהו הא ירק בכרם ג"כ אינו אלא מדרבנן ואפ"ה אסרו ואפילו עלו מאליהן ודעת רש"י ז"ל יש להוכיח מזה דס"ל כהרמב"ם דירק בכרם הוי כלאים דאורייתא. וכמ"ש המזרחי בפשיטות בפירש"י בחומש פ' תצא ולא זכר כלל דעת החולקים. ולק"מ תמיהת התוס' על רש"י מההיא דירק בכרם דאסור אפילו עלו מאליהן דש"ה דהוי כלאים דאורייתא משא"כ זרעים:
**אולם** ממ"ש התוס' ביבמות (דף פ"א) יש להוכיח לאידך גיסא דדעת התוס' הוא כהרמב"ם דירק בכרם הוי נמי כלאים דאורייתא שכתבו שם דתלתן בכרם הוי כלאים מה"ת ובסוכה (דף ל"ה) ס"ל להתוס' דתלתן הוא מין ירק וכן משמע דעת התוס' בזבחים (דף ע"ג) ודעת הר"ש פ"ג דערלה. ובזה סרה תלונת הצל"ח מעל המהר"ם שי"ף ריש ביצה שכתב דחבילי תלתן בכרם הוו כלאים מה"ת והא פרש"י שם תלתן מין קטנית ולא הוי כלאים מה"ת ואפי' לדעת הרמב"ם דירקות בכרם הוו כלאים מה"ת אבל קטניות לכ"ע לא הוו כלאים בכרם רק מדרבנן ולדברי התוס' דסוכה שהבאתי לק"מ דס"ל דתלתן הוא מין ירק וס"ל כהרמב"ם דירק בכרם הוי כלאים מה"ת. ויש לי להביא ראיה דתלתן לאו מין קטניות הוא כפי' התוס' מהא דתניא רפ"ק דעירובין (דף כ"ח) הפול והשעורה והתלתן שזרען לירק בטלה דעתו אצל כל אדם לפיכך זרען חייב וירקן פטור וקשה אמאי תני הני הא בכלל תבואה וקטניות הם דתני בתוספתא התבואה והקטניות שזרען לירק בטלה דעתו אצל כל אדם והירק שלהן פטור והזרע חייב בתרומה ומעשרות. וכבר הקשה כן הכ"מ בפ"ב דתרומות הלכה ז' ותירץ דאפשר לומר דמשום תלתן תני לה. והנה זה אפשר רק אי אמרינן דתלתן לאו מין קטניות הוא וא"כ אין בכלל תבואה וקטניות דתני בתוספתא ומש"ה תני לה בברייתא בעירובין. אבל אי איתא דתלתן הוא מין קטניות אי אפשר כלל לומר דמשום תלתן תני להך ברייתא והקושיא במקומה עומדת דאמאי תני לה הא כבר תני לה קטניות בתוספתא וע"כ ש"מ דתלתן לא הוי מין קטניות:
**ויש** לי לה"ר לדעת הרמב"ם והש"ע דירק בכרם הוי כלאים מה"ת מהא דאי' בסוטה (דף מ"ג ע"ב) גבי הא דמוקי מתני' דקתני דחוזר המבריך והמרכיב איירי במרכיב אילן בירק ואתיא כמ"ד דמותר להרכיב אילן בירק וא"כ משמע דלמ"ד דאסור היינו מה"ת דאי אינו רק מדרבנן לדידי' נמי ה"ל להחזיר ואפילו לריה"ג כשעשה תשובה כדמוכח התם. ועיין בצל"ח שהוכיח כדעת הרמב"ם מהסוגיא דקידושין (דף לח):


###### Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah 296:2
[Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah 296:2](https://torahapp.org/share/book/Yad%20Avraham%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20Deah/r/296:2)

(סעיף ג') **אסור לזרוע ירקות או תבואה בצד הגפנים כו'.** דעת הש"ע דהא דקיי"ל כר' יאשיה דבעי' שיזרע חטה ושעורה וחרצן היינו לענין מלקות אבל איסורא מיהא איכא אפי' בחד מינא וכ"ה דעת הראב"ן בסי' נ"ג. והר"ן פ' ראשית הגז חולק על זה. ונראה לי לה"ר לדעת השו"ע ממנחות (דף ט"ו) תניא מעשה באחד שזרע כרמו של חבירו סמדר ובא מעשה לפני חכמים ואסרו את הזרעים וכתבו התוס' היינו דלא כר' יאשיה דאמר עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד והיינו משום דהתוס' ס"ל דהא דר' יאשיה איירי נמי לענין איסורא דעד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד ליכא אפי' איסורא דאורייתא אבל לדעת הש"ע שהיא דעת הרמב"ם דאיסור דאורייתא איכא נמי בחד מינא לפ"ז שפיר י"ל דאתיא ברייתא דמנחות נמי אליבא דר' יאשיה דנהי דלא לקי איסורא מיהא איכא וגם הפירות נאסרין וכן יש לה"ר לדעת הרמב"ם והש"ע דבזה תתיישב קושיית התוס' בשבת (קל"ט) דלא פריך התם ולישלח להו כר' יאשיה גבי כשותא בכרמי מהו ולפ"ד הרמב"ם לק"מ דכיון דלענין איסור מודה ר' יאשיה דאסור בחד מינא אין נפקותא בהך דר' יאשיה שם בההיא האיבעיא דאיירי לענין איסורא עיי"ש אך לא משמע כן בבכורות (דף נ"ד):


###### Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah 296:3
[Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah 296:3](https://torahapp.org/share/book/Yad%20Avraham%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20Deah/r/296:3)

(שם סעיף ט"ו) **הקנים והורד והאטדין מיני אילן הן.** הבאה"ג ציין שהוא בירושלמי וה"נ איתא בבבלי עירובין (דף ל"ד ע"ב) אלא דבמקום הוורד אי' שם וההגין. וצ"ע דבש"ס שם מחלק בין קנים העוזרדין לשאינן עוזרדין: