## Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah Siman 72

###### Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah 72:1
[Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah 72:1](https://torahapp.org/share/book/Yad%20Avraham%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20Deah/r/72:1)

(סימן ע"ב סעיף ב' בהג"ה) **ויש מחמירין בו אפילו במליחה ואסור שאר בשר שנמלח עמו.** ולפענ"ד שאין להחמיר בזה דהכי מוכח להדיא בש"ס דפסחים (דף ע"ד) גבי הא דמשני שאני לב דשיע. פי' ולא בלע כלל אפי' מצד פנים דאל"כ אלא דמבחוץ הוא שיע. אבל מבפנים אינו שיע אלא דנבלע בו שפיר. וא"כ אפי' לפ"ז ע"כ צ"ל כבולעו כך פולטו ולא משני מידי. אלא מוכרח דשיע מבפנים קאמר ולא נבלע הדם כלל בלב. וא"כ גם שאר בשר שעמו י"ל כשפי קנה למעלה [עיין מרדכי פ' כל הבשר] דבמליחה וצלייה אמרי' שיע אפי' לדידן וכמ"ש הש"ך וש"פ. וכן מצאתי בתוספות ומרדכי שכתבו נראה דה"ה מבחוץ הוא שיע מוכח בהדי' שר"ל דשיע דש"ס קאי אמצד פנים ומש"ה כתבו דה"ה מבחוץ וכו'. ועיין במלחמות פ"ק דשבת והר"ן כתב שי"א דאף נחתך קאמרינן דשיע. ע"ש ומביאו ב"י. וכ"כ המרדכי בשם תשובת רש"י דלב שנצלה או שנמלח או שנתבשל זורקו והשאר מותר דלב שיע ולא בלע ולא פלט ע"כ. ומביאו ב"י ע"ש. ואף דבהא לא קיי"ל כוותי' דבבישול לא אמרינן דשיע. מ"מ בהא קיי"ל כוותיה דבמליחה וצלייה אמרי' שיע ולא בלע ולא פלט וא"כ אפי' שאר בשר יש להתיר ודו"ק: **וכתב** עוד הר"ן דדוקא בדם אמרי' דשיע ולא בלע אבל לא בשמנונית דאיסורא דשפיר בלע. ואם נתבשל הלב עם בשר בענין שאין ס' נגדו דנאסר הבשר גם הלב נאסר דשמנונית הבשר נעשה נבילה ואוסר הלב. עכ"ד ומביאו ב"י ותימא עליו איך הביאו בסתם שהרי הר"ן יחיד הוא בזה שהרי קיי"ל ס"ס ק"ה וסימן ס"ט דאין הנאסר אוסר אלא במקום שהאיסור עצמו יכול לילך לשם. והר"ן לטעמי' דלא ס"ל כן בס"פ כל הבשר. וכ"מ מדברי הר"ן שכתבתי בסי' ק"ב. ומיהו בזה קיי"ל כהר"ן דבשמנונית לא אמרינן דשיע. ונ"מ לדידן במליחה או בצלייה אם נמלח או נצלה הלב עם בשר נבילה נאסר:


###### Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah 72:2
[Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah 72:2](https://torahapp.org/share/book/Yad%20Avraham%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20Deah/r/72:2)

(שם) **ויש מחמירין לקלוף קצת במקום שהיה הלב דבוק.** ומטעם זה מצריך הרב רמ"א קליפה בבישול אפילו בדאיכא ס' לפי שכבר נמלח עמו ונאסר כדי קליפה. עכ"ל ש"ך ס"ק ה'. וצ"ע לפ"ז נצטרך ס' גם נגד הקליפה שנאסרה במליחה. וכמ"ש התוס' בפג"ה (דף צ"ו) ד"ה אם יש כו' והג"א שם וש"פ. וכ"פ הג"ה סי' צ"א ס"ד דכל מקום הצריך קליפה אם לא קלפוהו ובשלו כך צריך ס' נגדה. וכאן כתבו לשער ס' נגד הלב ולא הזכירו לשער גם נגד הקליפה. וצ"ל דכאן אינו אלא חומרא בעלמא לא בעינן ס' נגדה. ותירוץ זה כתב הש"ך ר"ס כ"ב גבי חוטים. ותיפוק לי' לפי מ"ש הש"ך דאפי' אינו דבוק הלב לבשר צריך ס' ואם אינו ידוע היכן נגע צריך לקלפו כולו. כדמוכח בסי' ק"ה סעיף ט' ע"ש ודו"ק. ואם נשאר ס' נגד לבו וגם נגד קליפתו הרי לא יהיה מסתמא ס' אפילו בעוף שלם. שהרי כתבו דדוקא עם העור הוא ס' כמ"ש הש"ך והאיך כתבו דמסתמא יש ס'. אלא מוכרח דלא משערינן נגד הקליפה. וכ"ש שכבר כתבתי לעיל בסמוך דחומרא בעלמא הוא: **ועיין** במ"י שהחמיר באם הלב דבוק בחתיכה אע"פ שנמלח מקודם אם אין בחתיכה עצמה ס' נגד דם הלב. וכן אם הלב אינו דבוק נעשה כולו נבילה וצריך לשער נגד כולו אע"פ שנמלח. וכן נראה דק"ו הוא מדין מוח שבראש סי' ס"ח דאם יש ס' בכל המחובר אף הראש שרי. ואפ"ה לענין זה הוי דבוק דצריך לשער נגד כולו אם אינו מחובר וכ"ש בלב: