## Yad Eitan on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations Chapter 5

###### Yad Eitan on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 5:4:1
[Yad Eitan on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Yad%20Eitan%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/5:4:1)

**ואזהרה להדיוט המסית מניין.** כתב הכס"מ דנביא בהדיא כתיב ביה וכתב הפר"ח דכיון למ"ש רבינו בס' המצות דאזהרת נביא השקר הוא מאמרו אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי ותמה דזה לא מקרי אזהרה וכדאמר בתמורה ובפד"מ דאזהרת עשה לא שמה אזהרה ואולי אסיפא דקרא סמך דכתיב אשר לא צויתיו לדבר וסבר דמקרי אזהרה ומסיק דהעיקר כדאיתא בירושלמי פ' הנשרפין דמפיק ליה מדכתיב לא תענה ברעך עד שקר ע"כ. ויש לתמוה עליו דע"כ ההיא דירושלמי לא אתיא אליבא דהילכתא דקיי"ל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אין לוקין עליו ואי איתא דלא תענה הוי אזהרה לנביא שקר איך מפקינן מיניה אזהרה ומלקות לעדים זוממין כדאיתא בפ"ק דמכות. ועיין תוס' שבת (קנ"ד) וב"ק (ע"ד). ול"נ דכונת רבינו בסה"מ הוא דאזהרת נביא השקר מאמרו הנביא אשר יזיד לדבר וסמיך ליה בההוא קרא ואשר ידבר בשם אלהים אחרים דהיינו מתנבא בשם עבודת כוכבים. ואיתקיש נביא שקר בשם ה' לנביא בשמה לומר דכשם שלא ענש אלא א"כ הזהיר למתנבא בשמה ה"נ לא ענש אא"כ הזהיר לנביא שקר. וכה"ג מצינו דילפינן ביומא (פ"א) אזהרה לענוי ביוה"כ ממלאכה בגז"ש מה להלן לא ענש אא"כ הזהיר כו', וכה"ג איתא בזבחים (ק"ו ק"ז) דיליף אזהרה בשחוטי חוץ בגז"ש מהעלאה דלא ענש אא"כ הזהיר אף שחיטה לא ענש כו':


###### Yad Eitan on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 5:7:1
[Yad Eitan on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Yad%20Eitan%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/5:7:1)

**ואסור לערוך דין ותשובה עם המתנבא בשם ע"א.** עיין בס' המצות:


###### Yad Eitan on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 5:10:1
[Yad Eitan on Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 5:10:1](https://torahapp.org/share/book/Yad%20Eitan%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foreign%20Worship%20and%20Customs%20of%20the%20Nations/r/5:10:1)

**הנודר בשם ע"א והנשבע בה לוקה שנאמר ושם אלהים אחרים לא תזכירו.** ובהשגות כתב הראב"ד זה לא אמר בגמ' אלא אליבא דר' יהודה דאמר לאו שאב"מ לוקין עליו ולית הילכתא כוותיה. והלח"מ פי"ח מה' סנהדרין כתב דרבינו איירי שעשה מעשה כגון שנשבע שלא יאכל ואכל והוא דחוק. וגם נתקשה בסוגיא דסנהדרין (ס"ג) דקאמר אברייתא דנודר ונשבע בשמה כר' יהודה והומ"ל אפילו כרבנן ובשעשה מעשה. אבל נראה עיקר כמ"ש הכס"מ כאן דרבינו מפרש דבהאי לאו סברי רבנן נמי כר"י בעלמא אי משום חומר עכו"ם אי מט"א ע"ש. ונראה דיש לדקדק כן מלשון הגמ' דלא קאמר ההיא ר"י היא דאמר לאו שאב"מ לוקין עליו ולשון זה הוה משמע ודאי דברייתא אתיא כר"י ומדקאמר ההיא כר' יהודה משמע דסברה כאן כר"י בעלמא. וכה"ג דקדק בחידושי ריטב"א בפ"ק דגיטין (ט' ע"ב) גבי הא דקאמר וכדברי ר"מ בארבעה ע"ש. וכפירוש זה פי' ג"כ מהרש"א בפ"ב דקידושין (נ"ד):
**ויש** לי לה"ר לפי' הכס"מ משבועות (כ"א) כי אתא רבין א"ר ירמיה א"ר אבהו א"ר יוחנן אכלתי ולא אכלתי שקר כו' ה"ד אילימא דאמר שבועה שאוכל ולא אכל מי לוקה והאיתמר ר' יוחנן אמר אינו לוקה משום דהוה לאו שאב"מ. וקשה דבסנהדרין (ס"ג) אמר רבין א"ר אלעזר הנודר בשם ע"א והמקיים בשמה לוקה ומוקי לה כר' יהודה דאמר לאו שאב"מ לוקין עליו וא"כ קשיא דרבין אדרבין דבשבועות התם משמע דרבין נמי כר' יוחנן ס"ל. ולפ"ד הכס"מ דרק בסנהדרין דוקא סובר כר' יהודה אבל לא בעלמא לק"מ: