## Yad Eitan on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property Chapter 3

###### Yad Eitan on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property 3:1:1
[Yad Eitan on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property 3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yad%20Eitan%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20One%20Who%20Injures%20a%20Person%20or%20Property/r/3:1:1)

**כיצד משערין הבושת הכל לפי המבייש והמתבייש כו'.** הלח"מ הקשה דאמאי פסק רבינו כר' יהודה דאמר בגמ' הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו ואמאי לא פסק כר"ש דאמר רואין אותן כאלו הן בני חורין כו' דמוקמינן מתני' דריש החובל כוותיה והניח בצ"ע. ולק"מ דכבר כתב מהרש"ל ביש"ש דלישנא דמתניתין לא מוכחא כלל כוותיה דר"ש טפי מדר"י והא דמוקי לה כר"ש היינו דר"ש שנאה דאי ר"י שנאה לא יתכן סיפא גבי סומא:


###### Yad Eitan on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property 3:3:1
[Yad Eitan on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property 3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yad%20Eitan%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20One%20Who%20Injures%20a%20Person%20or%20Property/r/3:3:1)

**המבייש את הישן חייב בבושת ואם מת בתוך שנתו כו' אין גובין בושת זה מן המבייש ואם תפסו היורשין אין מוציאין מידן.** מכאן ק"ל אמ"ש הכס"מ והלח"מ בר"פ י"א מהל' נזקי ממון דהיכא דלא חסריה ממון לא ס"ל לרבינו דלהני תפיסה בבעיא דלא איפשיטא. והרי בושת דלא חסריה ממונא ואפ"ה כתב כאן רבינו דמהני תפיסה בבעיא דלא איפשיטא וכן קשה ממ"ש רבינו ספ"י ממעה"ק ופי"א מזכיה: