## Yad Ephraim on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 518

###### Yad Ephraim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 518:1
[Yad Ephraim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 518:1](https://torahapp.org/share/book/Yad%20Ephraim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/518:1)

**במג"א ס"ק י"ג**ואפשר דס"ל דנר עשוי לכבות יותר כו' וא"ל דס"ל דכיון דאין בסתירתו איסור דאורייתא כו' כצ"ל.
ומ"ש המג"א אבל הר"ן והתוס' כו' ר"ל שלענין סוכה מהני כמ"ש שם המג"א ס"ק ז' מדברי התו' בשבת דף מ"ד דאיכא מ"ד הכי ע"ש ובמק"א הגי' במקום תיבת התו' צ"ל הרמב"ן וליתא.
ומ"ש המג"א אבל המאור כ' כו' תמוה מאד שדילג בדבריו דשם איתא וק"ל ביום טוב כר' יהודה ובמוקצה מחמת איסור כגון מותר השמן שבנר אפי' בשבת קי"ל כר"י כו' ע"ש מבואר דס"ל דסוכה רעועה לא יהיה מוקצ' מחמת איסור רק דאיהו לשיטתי' דביו"ט הלכה כר"י אפילו בסתם מוקצ' ואח"כ כת' דבמוקצה מ"א כגון מותר השמן אפילו בשבת קי"ל כר"י ע"ש ולדברי המג"א יהיו דברי המאור סותרין עצמם תכ"ד שהרי מתחלה כת' דרעועה אינה מוקצה מ"א ואיך כת' בסוף דאסור אפילו בשבת משום מוקצה מ"א אך באמת ז"א דודאי ס"ל דאין זה מוקצה מ"א רק דס"ל דקי"ל ביו"ט לאיסור כר"י דאוסר בכל מוקצה אפילו מחמת איסור וא"כ מ"ש המג"א שצ"ע למאי הלכתא כת' הטור כו' לק"מ דאדרבה הטור כ' כהמאור דלא הוי מוקצה מ"א ולכך כת' דלר"ש שרי ולכן גם מ"ש המג"א בס"ק שאח"ז בדעת המאור דהכא איכא תרתי כו' ליתא וכמבואר שם דמייתי מטבל והתם הפירות מוקצין מעצמ' רק שדעתו לחלק בין היכא שאפשר שיפחת מאיליו ע"ש והארכתי בחידושים בבירור הדברים וכאן קצרתי


###### Yad Ephraim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 518:2
[Yad Ephraim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 518:2](https://torahapp.org/share/book/Yad%20Ephraim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/518:2)

**(במג"א ס"ק א')**ומ"ש הע"ש כאן ר"ל דהע"ש כ' דהא דקאמר בכתובות דלמא דמסר לה בשבת ויו"ט מיירי בתוספות שבת דאסור במלאכה והן דברי התוספות בכתובות שם. והע"ש כ' דמתירוץ השני של התוס' דמיירי בנשואין בלא סעודה דלית בה משום שמחה מוכח דמותר לעשות חופה בשבת ע"ז כת' המג"א דז"א דפשוט דשם מיירי לענין דאורייתא דהתם קאי אקרא מן התור' באמת מותר וזה מוכח מדהוצרכו התוספות לאתויי הך דמו"ק דכתי' ושמחת בחגיך כו' וכתבו דדרשה גמורה היא דאל"כ הו"ל בפשיטות היכא מסר לה כדקתני הכא דלא כונסין אלא וודאי דקושיות התוספות קאי לדין תורה וע"ז תירצו שפיר דמיירי בלא סעודה ואי משום הא דלא כונסין אין זה רק מדרבנן ומדאורייתא משרי שרי: