## Yahel Ohr on Zohar, Addenda

###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 1
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 1](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/1)

**היכל א' לבנת הספיר
****קיצור היכלות הקדושה
**ב' רוחין. א' ספיר, שמו **סטוטריה**.ב' לבנה, שמו **אדיריה סניגי"ה**:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 2
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 2](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/2)

רוח הא' ממנו נציץ ב' נהורין. א' חוור מתנוצץ לו' קצוות. ב' סומק מתנוצץ לד"ר:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 3
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 3](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/3)

רוח הב' נהוריה סומק וחוור כאחד:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 4
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 4](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/4)

מכלילת הנהורין נפקין ד' האופנים שהן תרשישין וכל אחד יש לו ד' גלגלים ולכל גלגל ג' סמכין. ושמות ד' הגלגלים: **אהניא"ל, קדומיא"ל, יאהונה"י, י"הדונהי**:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 5
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 5](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/5)

ומכלילת הרוחין נפיק חיותא שנקרא **בזק** על האופנים הנ"ל, ושליט על י"ג מאות רבוא אופנים אחרים ומראהו כאריה וכנפי נשר. בהיכל זה פתח אחד ועליו ממונה **טהרי"אל** שממונה לקבל נשמות ותפלות ותחתיו כמה ממונים שנקראו **מארי דעיינין**. למעלה מזה הפתח פתח אחר שקב"ה חותר לבעלי תשובה והוא שערי הדמעות ועליו אופן אחד שנקרא **רחמי"אל**‏ ממונה על הד' חיות גדולות:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 6
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 6](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/6)

באמצע ההיכל עמוד אחד ושמו **אהרהני"אל** לאדבקא רוחא ברוחא:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 7
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 7](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/7)

מן הבזק מתפשט רקיע אחד על שני סמכין והן שני כרובים כלולים בד' אותיות אדנ"י, ופרחין באוירא שהוא בסוד ד' אותיות הוי"ה, ונכללין זה בזה. וכן כלילין הד' גלגלים ואופנים אחד בחבירו. והכל בשילוב הוי"ה אדנ"י. ופרחין בעמוד הנ"ל:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 8
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 8](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/8)

**היכל ב' עצם השמים
**בו ג' פתחים למזרח ולדרום וצפון. ואחד ממונה עליהם **אורפניאל** על כל הג' פתחים. ושל מזרח פתוח ועליו הממונה הנ"ל. ושל דרום וצפון סתומים. ושני ממונים עליהם תחת הממונה הנ"ל, ובידו כוס של חיים:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 9
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 9](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/9)

רוח א' בימינא נקרא **אורפניא"ל**, והוא **זהר**, ועל שמו נקרא ההיכל גם כן זהר. ונהוריה חוור. ורוח א' בשמאלו **הדרניא"ל**, ונהוריה ב' גוונים חוור ותכלת. ואין הרוחין מתגלין אלא על ידי עליות הרוחין והנהורין שלמטה בהיכל ראשון, ואז מתקשרין יחד:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 10
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 10](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/10)

וחוור של רוח השני בחוור של רוח הראשון, ותכלת בסומק של רוח השמאלי של היכל ראשון. ומתאחדין כולם כאחד. ואז מתגלה. וכל שבהיכל הראשון כולם נכללין כאן בהיכל השני הזה:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 11
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 11](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/11)

ובהיכל הזה מלאך **צדקי"אל**, ממונה על לבושין דנשמתא. ומוליכה לנהר דינור ואח"כ מלבישה. ומהתכללות הרוחין נפיק חד חי' ותחתיה ארבע חיות וכולם פני נשר, ותחתיהן שרפים בשש כנפים:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 12
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 12](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/12)

ולכל חיה ד' גלגלים, ולכל גלגל שלשה סמכין גם כן. ונכללין ונשלבין כנ"ל. ועולין להיכל הג'. ושמות הגלגלים: של מזרח **חניא"ל**, ושל צפון **קרשי"אל**, ושל דרום **עזריא"ל**, ושל מערב **עני"אל**:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 13
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 13](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/13)

**היכל ג'
**ד' פתחים לד' רוחות העולם, ובכל פתח ממונה אחד. פתח הראשון לדרום, ועליו ממונה א' **מלכי"אל** [ושני סופרים תחת ידו, א' מימינו ואחד משמאלו, ושמם **שמשיא"ל וקמו"אל**].פתח הב' למזרח ממונה אחד **גזרי"אל**, ותחתיו ממונה **עזריא"ל**, ותחת הממונה הזה שני שמשים מימינו ומשמאלו **סטרי"ה עדיא"ל**.פתח השלישי לצפון **קפציא"ל**. ותחת ידו **עירי"אל**.פתח הד' למערב ממונה אחד **פדא"ל**:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 14
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 14](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/14)

בהיכל הזה רוח א' ששולט על הכל ושמו **זהרי"אל**, וממנו יוצא נהורא חד ושמו **אהדי"אל**, וממנו יוצא ב' נהורין ומהם מתנוצץ כ"ב נהורין ומהן יוצא חיה אחת כליל משני גוונין אריה ונשר, ושמו **אהי"אל**, ומנציצו שלה יוצאין ארבע אופנים **הדרי"אל יהדרי"אל אהדורי"ה אסימ"ון** וכל אחד בשמונה כנפים וד' פנים; שני פנים מסתכלין לחיה שעליהם ושני פנים מכוסין בכנפים. ועומדין לד' רוחות העולם ומזיעתן כד נטלין האופנים יוצאין כמה חיילות לאין מספר:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 15
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 15](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/15)

ועוד עשר ממנן קיימין בכל פתח ופתח, וחד ממונה עליהם על כולם, והוא כלול בתוך הנהורא הא' **אהדי"אל** הנ"ל:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 16
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 16](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/16)

ולכל אחד מהאופנים ד' גלגלים ולכל גלגל שלשה סמכין שהן י"ב סמכין לכל אופן ושית מאה אלף רבוא כלולים בתוך הד' האופנים ובאמצע ההיכל למעלה למעלה יש מקום אחד ונקרא תא הרצים, והוא אינו עולה למעלה כלל ובשעה שמתקשרין ההיכלין זה בזה יוצאין מהמקום הנ"ל כמה חיילות ונקראין מארי תריסין ושם תולין בד' רוחות ששה מאות אלף רבוא [מגינים של זהב והן חשמלין כד סליק אלין באלין יוצא אויר אחד ונעשו כל המגינים מגן אחד] לכל רוח ורוח. ולמטה מהן מקיפין את החומות ס' שלטין:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 17
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 17](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/17)

בהיכל הזה י"ב גלגלים והן שרפים דשני גוונין לבן ואדום, ונקראו חלונות, ומהם יוצאין ארבע סמכין ונקראו חרכים והן אראלים ושמם **עירי"אל עירי"ה עריא"ל יהירי"אל**:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 18
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 18](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/18)

**היכל ד'
**בו ד' היכלין, זה לפנים מזה, ובכל אחד פתח אחד שהן ד' פתחים. פתח הראשון ממונה אחד ושמו **גזריאל**, ולחוץ עומד ממונה אחד ושמו **סנסניה**.פתח השני לדרום ממונה אחד **דהרי"אל**.פתח השלישי לצפון **גדיאל**.פתח הרביעי ממונה **אזניה**. ותחתיו שני ממונים א' לימינו ושמו **הריאל**, ואחד לשמאל ושמו **גדודיאל**. ועוד יש י"ב פתחים ובהן ממונה אחד על כל פתח והן י"ב עומדין מבחוץ להיכלא והן כרוזין, וכל הד' היכלין כלילן דא בדא:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 19
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 19](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/19)

רוח אחד שולט על הכל ונקרא **אל**, והוא זכותא, ועל שמו נקרא ההיכל 'זכות'. ובו נרשמין ג' אותיות **יה"ו** מדכורא. וממנו יוצאין שבעין נהורין כולם בעיגול, והם בהיכל הפנימי מד' היכלין הנ"ל. ושני סופרין עומדין לפניהם שיצאו מהם וכנגדן ע"ב נהורין מימין וע"ב נהורין משמאל. והראשונים הם לפנים מהכל. ואח"כ יוצא חד נהורא נהיר לד' סטרין וממנו מתפשטין ג' בתי דינין. וד' הנ"ל הן א' הפנימי לע' נהורין הנ"ל האמצעין הראשונים, וג' היכלין הם לג' בתי דינים אלו:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 20
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 20](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/20)

ועוד הן משמשין ב' היכלין לשני הע"ב נהורין של ימינא ושמאלא. וא' לשני הסופרים ואחד לשבעה עיני ה' שעומדין כאן:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 21
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 21](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/21)

כאשר נכלל הרוח' הנ"ל בכל הרוחין והיכלין שתחת ההיכל הזה מוציא חד חיותא מלהטא ועיינין לה כעיני אנשא ונקרא **תומיא"ל**, ועומד על ד' שרפים מלהט א' ושמותם **שרפיאל ברקיאל קרשיאל קרומיה**, והן כולם מלהטים כמו כפתור ופרח, והן עומדים לארבע רוחות של החיה הנ"ל לד' רוחות העולם, וכד נטלי יוצאין שביבין מהן ומאלו השביבין יוצאין ע"ב גלגלים מלהטן באש ומהם יוצא הנהר דינור אלף אלפין ישמשוניה ורבוא רבבן קדמוהי יקומון בתוך הנהר דינור. ובתוך הנהר דינור נשרפין הנשמות שעדיין לא נזדככו וממנן שתחת ההיכל שני שמקרבין לכאן. וכן שליטין דרקיעין שמכאן נטלי שולטנותם וכאשר מגיע זמן שיסור שולטנותם נשרפין כאן. וכל בקר מתחדשין:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 22
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 22](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/22)

באמצע ההיכל יש מקום התחברות דזו"נ, ומקבלא רוחא דלעילא וסלקא רוחא דלתתא. ושם כאשר נכנס שבת נכנס החי' עם השרפים וכל האלף אלפין ורבוא רבבן, ומכניסין שם שלחנות של כל בני העולם, וההוא חי' יושבת על הד' שרפים שם ונקרא המקום **ענג**:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 23
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 23](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/23)

**היכל ה'
**היכל ברקא, ונקרא **היכל אהבה**:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 24
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 24](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/24)

וכאן פתח אחד וממונה עליו נקרא **סניגוריא**:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 25
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 25](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/25)

רוח אחד שולט על הכל ונקרא **סורי'**, והוא ממונה על הכל, שכל החיילין שבכל ההיכלות תחת ידו. ונקרא אהבה כנ"ל. והוא נהיר ונציץ לכל סטרין שהוא כליל כל הד' גוונין וממנו מאיר נהורא כמראה ארגמן שכולל ד' גוונין לבן ושחור ואדום וירוק. ונכלל זה בזה. ונרקם לבן באדום, שחור בירוק. ואח"כ לבן בשחור, ונעשה חיה אחד מרוקמת ונכללו בה ירוק ואדום, וצורתה כצורת אדם שכולל הכל ונקרא **זהר** וממנו יוצאין ד' חיות גדולות והן ב'; כי ב' נראו כאחד, וכן ב' אחרים נראו כאחד. ואח"כ נכללין זה בתוך זה כמו אופן בתוך אופן, וכולם אחד. ונראו ד' ראשים לד' רוחות העולם וכולם גוף אחד:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 26
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 26](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/26)

וחיה זו הליכתה לשני רוחות. רוח אחד יוצא מרוח הנ"ל ויוצא ממנו שני נהורין שהן ארבעה, והן מתהפכים בגוונין ונקר' להט החרב המתהפכת ועומד על שבעין נהורין האמצעים של היכל זכות ומאלו הנהורין יוצא חיה אחת ועומדת על ארבעה שאינן עומדין תמיד בקיומם. שנים לימינא ושנים לשמאלא. וכאשר הרוח הזה של החיה הזה נכנס באלו הארבעה מתנוצץ מהם שני ניצוצות ויוצאין חוץ להיכלא ומתהפכין תמיד. וכאשר נכללו זה החיה בחיה הראשונה זהר יוצא מהם ניצוצא שנקרא 'שרפים', והוא יוצא אחרי שני הניצוצות שהן כבין תמיד, והוא מאיר בהם ומתחדשין. וכן עושה תמיד. והן מתהפכין פעמים אנשים, פעמים נשים, פעמים רוחין, פעמים עירין קדישין. וכאשר נכללו אלו ב' רוחין הנ"ל ונכללו כאחד אבל נראין שתים, מה שאין כן בשאר היכלות שאין נראין רק אחד יוצאין מהם חיילות בלי קץ, מהם נקראים רמונים, מהם גפנים, מהם דודאים. ועליהם שני ממונים שעומדין על כל החיילות האלו ונקראו **אהבה**:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 27
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 27](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/27)

**היכל ו'
**היכל הששי. היכל הרצון. ונקרא חוט השני. ובו ששה פתחין לו' קצוות מעלה ומטה וד' רוחות:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 28
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 28](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/28)

רוח א' שכולל הכל **רזיאל** שמו, וממנו יוצאין י"ב נהורין עלאין והם מתנוצצין ומנציצו שלהן יוצאין ד' החיות הידועות והם ארגמ"ן, וקשורים ואחודים זה בזה, ועומדין לד' רוחות העולם:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 29
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 29](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/29)

ואלו ארבעה מתפרשים לי"ב גם כן ג' ג' לכל צד. תחת **מיכאל** **יופיאל וצדקיאל**.ותחת **גבריאל** **קפציאל חזקיאל**.ותחת **אוריאל** **שמשיאל חסדיאל**.ותחת **רפאל** שנים:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 30
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 30](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/30)

ותחת כל אחד משריין עלאין כמנין הדגלים, כל אחד כמנין השבט, וכסדרם בד' רוחות:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 31
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 31](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/31)

ועוד ב' ממנן תחת כל אחד מד' חיות ארגמ"ן והן ד' וכנגדן תחתם בארץ גם כן ד', וסחרן לכל אחד מד' אשר בארץ, י"ב ממנן לכל צד שהן לבד י"ב ראשים הנ"ל, רי"ו ממנן. וכאן נכללו כל ההיכלין תתאין והן שית היכלין:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 32
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 32](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/32)

**היכל הראשון** שם עומד הרוח דהיכל זה הנ"ל וכל החיות הנ"ל ואסתמך בשני סמכין לכל צד ועומדים בחוץ להיכל ונקראין 'יתדות'. ועוד שמנה אחרים ונקראין 'מיתרים'. והיכל הזה והרוח אשר בו וכל החיות וכל אשר בו נכלל בהיכל השני ברוחא דביה, והיכל השני וכל אשר בו וכל הנכלל בו היכל הראשון ואשר בו כולם נכללין בהיכל השלישי. וכן היכל השלישי וכל אשר בו בהיכל הרביעי. וכן כולם:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 33
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 33](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/33)

שמנה יתדות שבהיכל הראשון כל אחד ממונה על י"ב אלף ממונים אחרים, וכולם נקראים 'יתדות המשכן'. ושמות השמנה הנ"ל למזרח, לימינא **קרעיאל**, לשמאלא **שמעיאל**לדרום **סעדיאל סטריאל**לצפון **פתחיאל עטריאל**למערב **פדהיאל חומיהאל**:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 34
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 34](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/34)

**היכל השני** בו גם כן שמנה יתדות וכל אחד ממונה על י"ב אלף ממונים ונקראים 'יתדות המשכן'. למזרח **יהדינאל גזוריה**לדרום **אהריאל ברהיאל**לצפון **חלחליאל קרספיהאל**למערב **סיגדיה גדריה**


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 35
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 35](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/35)

**היכל השלישי** גם כן ח' יתדות ממונים על י"ב אלף יתדות כנ"ל.למזרח **יהודיה עזריאל**לדרום **שכניאל עזיזיה**לצפון **עזפיאל קפצריהאל**למערב **עססניה אשריריה**:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 36
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 36](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/36)

**היכל הרביעי** ארבעה יתדות עלאין ושמם **חסדיהאל קסיריה קדומיה דהריאל**. ותחתם ל"ב יתדות אחרים ממנן. ותחת הל"ב חמש מאה אלף ממנן אחרנין:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 37
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 37](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/37)

**היכל החמישי** ד' יתדות עלאין ושמם **קדשיהאל סטטריהאל עסיריה קדמיאל**. ותחתם שס"ה ממנן אחרנין:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 38
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 38](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/38)

**היכל הששי** ב' יתדות לצד ימין **מלכיאל שמעיהאל**. ותחתם מאה ממנן. וב' לצד שמאל **מססרניה צפצפניה**. ותחתם גם כן מאה וכולם יתדות המשכן:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 39
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 39](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/39)

**עד כאן היכל הששי שכולל כל הששה היכלין**:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 40
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 40](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/40)

**היכל ז'
**היכל השביעי, טמיר בטמירו, כאן אין גוף כלל. קדשי קדשים. פרוכת פרוסה. כפרת וארון הברית ושני כרובים. ושם אתר גניז וטמיר לאכנשא בתוכה רבות קדשא על ידי הנהר דנגיד. ובתוכה אסתים נקודה עילאה:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 41
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 41](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/41)

**(עד כאן מכתב יד קדשו ז"ל)**


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 42
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 42](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/42)

**ליקוט מקיצור ההיכלות דסט"א
**וזהו סדר של היכלות:**בור****שחת****דומה** נגד ת"ת ומלכות, צ"ל אל תתני דמי לו כו'.**וטיט היון** דשם נכתבים כל העבירות ושם נשקעים דוגמת הבטן דקדושה שררך כו' כמש"ל.**שאול** שהיא עמוקה ושם ירד קרח ששם כל המחלוקות נגד האהבה.ונכלל‏ **וצלמות** כללא דכולא נגד חיים דיעקב ששם כל החיים, יעקב לא מת.**וארץ כו'** נגד עלאה דכולא:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 43
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 43](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/43)

וכן השמות של היצר הרע הממונה:הראשון **שטן** כמ"ש בסוף פרשת בלק דעליו כתוב והנה השטן עומד על ימינו לשטנו למסור הנשמתא ליה והוא בהיכל הראשון דקיימא נגד היכל ראשון דקדושה לקבל הנשמה הנדחית משם כמ"ש רמ"ה ב' (ח"ב רמה, ב) "אי לא זכאה הא ממנא אחרא דקיימא בסט"א", ובדף רס"ג א' (ח"ב רסג, א) "דא איהו אחיד בנשמתא כד אתדחי' כו'". ואמר שם "האי איהו קיימא לעילא ולתתא", ר"ל לעילא בהיכלות לקבל ולתתא להוריד לגיהנם, והוא "כלחוך השור", ועיין שם בפרשת בלק בארוכה "דמקלע לי' כו'".והשני **טמא** למטמא עצמו בהשחתת זרע.והג' **שונא** שהוא קטרוגא, הני ברכי כו' אוסרי לגפן עירה כו'.והד' **אבן מכשול** ששם כל המכשולים.החמישי והששי **ערך ורע** כנ"ל.השביעי **צפוני** נקודת צפון הפנימי כידוע, ונגדו בקדושה:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 44
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 44](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/44)

ובס' מ"ח מס' היכלות פ"א משנה ב' וג' אומר בור נגד רע, וצלמות נגד שטן, והשאר כמו כאן. והיכלות הטומאה סדרן כמו כאן. אף על גב שפי' לבנת הספיר על יסוד ומלכות ונוגה וזוהר על נצח והוד כמ"ש בפרשת בראשית מ"ה (ח"א מה, א) ובפרשת פקודי רנ"ח א' (ח"ב רנח, א) שם מבואר הוא על כלילתן זה בזה, דהיכל הראשון כולל מהיכל השני, דצדיק כלול בנוקבא, רצוא ושוב. וכן נצח והוד ביסוד, כי הנו"ק בתוך חמוקי ירכיך. וכן בזכר הוא עיקרו בין הירכים. אבל עיקר ההיכלות הוא ראשון במלכות, ושם אשת חיל **סבסתיא"ל** על התפלות ושערי דמעה כו'. והיכל השני הוא יסוד לכן שם החיים כוס החיים. ולכן נקרא 'עצם השמים' גוף וברית כו', ספרא דחמה כמו כוכב בשמות הכוכבים כן הוא בז' הרקיעים נקרא עצם השמים והכל לפי שכוללין כולן:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 45
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 45](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/45)

ואמר שם שבהיכל א' החיה אריה ובשני נשר ובג' אריה ונשר כחדא, לפי שהוא נצח והוד נגד יסוד ומלכות. דהמרכבה הוא חסד וגבורה ויסוד ומלכות, ונצח והוד נכללין בהם, לפיכך הד' חיות כאן באלו ד' היכלין אהבה וגבורה ועצם ולבנת ד' פנים שבזכות שלהם וכמ"ש בפרשת בהעלותך ובאהבה אדם וכמש"ל. ות"ת כולל כל הד' חיות. ואמר שם רמ"ז א' שם כמראה הקשת אשר יהיה כו' שם אורפניא"ל הדרת פנים כו' ושם החשמ"ל ושם הלבושים דנשמתא ושם מקדשי למאריהון ומברכי ושם מארי דקרזין יופיא"ל כידוע שכל הרזין וחכמתא הוא ביסוד. ועיי' בס"פ שמות וש"מ אלא דנצח והוד נכללין בהן גם כן, ולכן הרקיעים עילאין כוללין אותם בדרגין דלהון יוסף ההיכל לבנת הספיר ומעלה אותה לי' לפי כללותיה, וכן נוגה בדרגא דנביאים גם כן ע"ש כלילותיה, וכן בהיכל השלישי כלול גם כן קצת מלמעלה ע"ש, וכן בכולן. אבל אלו נכללין ברוחין, שכל אחד בו ב' רוחות להכליל זה בזה. ועיקר כנ"ל, הראשון מלכות, ב' יסוד, והג' נצח והוד שהן לעולם חד. וכ"ה בארצות ומדורין היכלין דג"ע מלמטה למעלה כמ"ש לקמן וכ"ה ברקיעים וילון, רקיע, שקחים כנ"ל. וכן בכוכבים לבנה, כוכב, נוגה כו'. אע"ג דהיכל ראשון כולל ב' רקיעין גם כן לפי כללותיהם ובכוכבים רק אחד, שבתאי כמש"ש:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 46
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 46](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/46)

וכן בשית היכלין דכלילין בהיכל הרצון. א' על עניני נשים הזיווגים ועל המגרשין נשותיהם קדמייתא בכיין אינון שבע ברכאן דילה,השני על דם ברית,השלישי על תינוקות של בית רבן ועל המעביר כו',והרביעי על הדין,והחמישי על החסד ושמחה,והששי על נשיקין כו':


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 47
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 47](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/47)

וכן בז' ארצות:**ארץ** לקבל ארץ תחתית, ושם תהום התחתון**אדמה** לקבל יסוד‏. **אדם ה'** כידוע.**גיא** נגד נצח והוד, וכ"א על פני תהום, תהום בארץ, ופני הוא יסוד שנקרא פנים והוא אדמה, וסי' פני האדמה בכ"מ אורפניא"ל, וגיא על פני,**נשיה** ת"ת,**ציה** גבורה, מקום הגיהנם,**ארקא** חסד כמש"ש:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 48
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 48](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/48)

והוא הסדר כמו שמובא בפרשת בראשית ל"ט ב' (ח"א לט, ב), דלא כמ"ש בז"ח מ"ד ג'. וכן הוא סידר בעצמו י"ב א'. ותאנא ז' שמות קרא ארץ כו'. ועמ"ש במ"א:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 49
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 49](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/49)

וכן הוא בז' מדורין דארץ דלעילא. ושם הסדר: מלכות השני, נצח והוד השלישי, גבורה הרביעי, חסד החמישי, ת"ת הששי, יסוד והוא מקום הדעת למעלה. וז"ש קרוב למלכות שמיא, ר"ל אע"ג דיסוד קרוב למלכות שמיא שהוא בהיכל הז' שמתפשט שם כידוע, ושם נימנין כל והוא הנהר היוצא מימא עלאה‏, השביעי בינה. וכמו שהוא בהיכלות. אלא דיסוד חשיב כאן סמוך לת"ת כמש"ש:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 50
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 50](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/50)

ואף בארצות בפ"ב מזכיר ת"ת למעלה מן הכל כמש"ש, ובהיכלות דג"ע שלמעלה שם מ"א א' הראשון מלכות והב' נצח והוד, ג' יסוד וזהו כל בשר כו' וכן נקרא 'בשר' כידוע, ד' גבורה, ה' ת"ת, ו' חסד, וטעות סופר שם וכצ"ל: "היכלא חמישאה הכא קיימא כו' על כל אילין נשמתין דאחידין בתיובתא ואתקיימו בההוא סטרא ואלין לעילא מכולהו תתאה. היכלא שתיתאה היכלא דא עלאה על כולא הכא קיימי' חד רוחא ומיכאל שמיה רב ממנא על כולא דקיימין כו'". ואינון מכוונים נגד היכלין דלמטה בג"ע התחתון. הא' לגרים גירי צדק, בהיכל הג' תינוקות של בית רבן, וכאן כתב השני כנ"ל, ונראה שטעות סופר כאן ונתחלף הב' בג' וג' בב' כל בשר כו'. וכן אמר שם וההוא נהרא דכליל בכל גוונין דאתאחדן ולא אתאחדן כו' והרביעי קטולי עמין כו' כמו שם, וחמישי לבעלי תשובה בת"ת, והוא מקום שבעלי תשובה עומדין שאפילו צדיקים כו' שהוא על היכלין דלתתא דצדיקים לבד החסידים, ופעמים שעולה למעלה ת"ת, והכל לפי המדרגה שגם בעלי תשובה מאהבה הם קשורים על הכל ונק' בעלי תשובה, שתשובה במלכות כמ"ש בפרשת משפטים ק"ו ב' (ח"ב קו, ב) "כדין אקרי בעל תשובה דהא כנסת ישראל תשובה אקרי", וקדמאי אמרו בעל תשובה ממש, ר"ל בת"ת דהוא בעלה ממש. ובגמרא אמרינן אריב"ל ז' שמות יש לגיהנם: שאול, ואבדון, ובאר שחת, ובור שאון, וטיט היון, וצלמות, וארץ תחתית. שאול דכתיב מבטן שאול שועתי כו'. אבדון דכתיב ואמונתך באבדון. באר שחת דכתיב כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת. ובור שאון וטיט היון דכתיב ויעלני מבור שאון מטיט היון. וצלמות דכתיב יושבי חשך וצלמות. וארץ תחתית גמרא:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 51
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 51](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/51)

והנה בור שאון הוא הראשון דכאן בור, ואמר בור שאון כמ"ש למטה מדור הא' בור כו' כולם מרעישים גיהנם ונשמע קולם ברקיע כו' קול שאון מעיר כו'. באר שחת הוא השחת דכאן. וכן אמר שם דכתיב לא תתן חסידך לראות שחת. ונקרא הראשון בור מים מכונסין וזה באר ששם נגד מלכות וכאן נגד יסוד, והבן. ואבדון הוא דומה דכאן והוא באבדון בגודל החשך שבו כמ"ש בפרשת פקודי רס"ד ב' (ח"ב רסד, ב) "היכלא תליתאה היכלא דא איהו היכלא דאפיל וחשיך ולית ביה נהורא כלל ואיהו אפיל יתיר כו'", והוא נגד היכל בקדושה שנקרא זוהר דלית ליה גוון כלל מגודל הזהר והאור, והגמרא לא חשיב כסדרן. ושאר הוא כמו כאן:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 52
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 52](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/52)

ואמר ארץ תחתית גמרא נגד הקדושה דששה אינון באורייתא דכתיב ושביעית הוא תורה שבע"פ ונראה מהגמרא וש"ס שהגיא הוא אתרא דגיהנם כמ"ש גיא שהכל יורדים לתוכו כו' וגיא בן הנם. וכן אמרו בז"ח. אבל בפרשת בראשית ב' ציה:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 53
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 53](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/53)

ושמות של היצה"ר, אמרו בגמרא ז' שמות יש להיצר הרע. הקב"ה קראו רע שנאמר כי יצר לב כו', משה קראו ערל שנאמר ומלתם את כו'. דוד קראו טמא שנאמר לב טהור כו' מכלל דאיכא טמא. שלמה קראו שונא שנאמר אם רעב שונאך כו'. ישעיה קראו מכשול שנאמר הרימו מכשול מדרך עמי. יחזקאל קראו אבן שנאמר והסירותי לב האבן מבשרכם. יואל קראו צפוני שנאמר ואת הצפוני ארחיק מעליכם:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 54
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 54](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/54)

והנה כאן כולל אבן מכשול אחד וחשיב שטן, והאי אבן מכשול אע"ג שהוא בהיכל הרביעי מכל מקום הוא בהיכל הג' כמ"ש רמ"ט ב' (ח"ב רמט, ב) אלין ארבע כד נטלין לאגחא כו' כד"א כי מלאכיו כו' פן תגוף באבן רגליך דא אבן נגף צור מכשול, והאי אקרי אבן בוחן פנת יקרת צור ישראל, והוא בהיכל נצח והוד. ואמר שם שתים אבן צור נגד נצח והוד, והוא כד נטלי מהיכלא תליתאה כמש"ש כד נטלין לאגחא קרבא מרזא דהיכלא דלעילא דאקרי בשר דאיקרי זכות כו', וכמ"ש לעיל דאינון כלילין זה בזה ולכן בהאי היכלא תליתאה הכל פסקי ב"ד מהיכלא תליתאה בין בקדושה בין בסט"א כמש"ש עש"ב, ולכן הם שנים ונחשבים לאחד:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 55
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 55](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/55)

ואמר ויעלני מבור שאון מטיט היון שהן בקדושה ב' ב"ד וכן חסד ויסוד נגדן. ואמר נגדן בסט"א לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך כו', שהחסד מתגלה בפום כו':


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 56
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 56](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/56)

המדור הרביעי כו' והעושק שכר שכיר:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 57
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 57](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/57)

המדור החמישי נקרא שאול ושם נידונין המוציא זרע לבטלה והבא על הגויה והממשכן לעני כו' והלוקח שוחד כולם נידונים במדור זה:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 58
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 58](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/58)

המדור הששי נקרא צלמות ושם נידונין אותן ששכבו עם אמותיהן ונדה:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 59
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 59](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/59)

המדור השביעי נקרא תחתית היורד לשם שוב כו' ועסותם רשעים כו'. ושם נידונין המינים והמוסרים כו' מוריד שאול ויעל כו' וכל אלו כו'. ועיין בפרשת בראשית מ' א' (ח"א מ, א) "א"ר יוסי מאן הוא ציה. א"ל כו' ר' חייא אמר דא גי' כו'", ר"ל אחר‏ דגיהנם הוא גיא וכמ"ש בז"ח שם וכן משמע בגמרא הא איכא גיהנם גי שכל כו', וכן בפסוק גיא בן הנם, וכן משמע בכל המקומות. וכן דעת רשב"י שסדר המדורין שם ואמר שם שבעה מדורין אינון לעילא דרגא כו' הכי לתתא וכולא אחיד דא בדא למהוי כולא חד כו' משמע דאינון סדורין אלו נגד אלו, והן לפי דעת ר' חייא ורשב"י ארץ במלכות כנ"ל, אדמה בנצח והוד, גיא בגבורה, נשיה בחסד, ציה בת"ת, וארקא ביסוד. וארץ הוא תוהו לדעתו, ואדמה בוהו, וגיא חשך. ואלין ג' "פני תהום". ונשיה רוח אלהים מרחפת כו'. ובהן ג' מדורין נגד ג' הנ"ל, דרוח הרביעית כלול כל הג' כמו בשם דאות י' כולל כל הג"ר כן כאן. והן ג' עלאין. והארץ היא השביעית כליל לון דלכן נקרא בינה שבע ויבנהו שבע שנים:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 60
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 60](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/60)

וז"ש שם מדורא קדמאה כו' ולא אית ביה נהורא ולא חשוכא ולא דיוקנא כלל כו' דלית ביה צורה כלל והוא תוהו כמ"ש ז"ח ט"ז א' "תוהו אתר דלית ביה גוון ולא דיוקנא ולא אתכלל כו'". ולא גרסינן "דלית ביה דיוקני' כלל". "בהו להאי אית ליה ציורא ודיוקנא כו'", והוא מדורא תניינא דאמר שם הוא אתר דנהיר שם יתיר ואיהו כו' אתחזי יתיר מן קדמאה כו' קורבא עם בני נשא ומתהנין מריחא כו' ותליתאה הוא חשך כמש"ש מדורא תליתאה הוא אתר כו' מסטרא דחשך כד"א וחשך על פני תהום, והוא אתר דגיהנם נגד הגי' ונהר דינור נגיד תמן מהיכל שלמעלה של גבורה כמש"ש בהיכלות, וברביעי אמר שם מדורא רביעאה הוא אתר דנהיר ותמן הוא נהירו למלאכי עלאה די בסטר ימינא כו' והוא חסד נגד נשיה וכאן הוא ורוח אלהים כו' לכן כל המדורין מכאן ולהלאה כולהו נהירין. ואמר שם ועלייהו כתיב עושה מלאכיו רוחות, וכן בשאר מדורין. ומדורא שתיתאה קריב למלכות שמיא כנ"ל ביסוד אבל הוא טעות סופר וצריך להגיה "דקריב לימא", דים אוקיינוס קרוב, וז"ש על פני המים. וז"ש "וביה ארבין ונהרין ונחלין דמתפלגין מגו ימא כו'". וחשיב ד' חיות שם "וכד נטיל כו'". וכן אמר ט' ב' חד דיוקנא דתורא וחד דיוקנא דנשרא וכד מתחברין אתעבידו דיוקנא דאדם וכד אינון בחשיכה מתהפכין בדיוקנא דנחש והוא נגד אריה כמ"ש ברעיא מהימנא פרשה פנחס רכ"ט ב' (ח"ג רכט, ב) מסטרא דנחש בריח דימא דאיהו אריה לגביה ביבשתא וכן ברך משה את דן גור אריה כו', ויעקב בנחש. אבל בז"ח שם אמר ארקא בתר גיא. ולפי זה אדמה ביסוד, וארקא נצח והוד, וגיא אמר שם דאיהו באמצע מקום הגיהנם. ומכל מקום הסדר בשאר הוא כנ"ל: גיא גבורה, נשיה חסד, ציה ת"ת, תבל בינה. וכסדר ההיכלין. וכמש"ש במדורין ואינון ודאי מכוון נגד המדורין כנ"ל ואין הפרש רק ביסוד שהוא סמוך למלכות ובשינוי שמהן אדמה לארקא. וז"ש שם אלקיא דשמיא וארקא אמר וארקא דאיהו תחות תבל זה ואמר שם דא נטלין בימא רבא דאינון קריבין לשם כנ"ל, וז"ש ונח איש האדמה ואמר בזהר פרשת נח שלפי שהוא צדיק נקרא "איש האדמה":


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 61
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 61](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/61)

**[הארץ על מה עומדת]
****ליקוטים על פ"ב דחגיגה השייכים לביאורו על ההיכלות
**(חגיגה יב, ב) בחגיגה (יב:) הארץ על מה עומדת על העמודים כו':


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 62
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 62](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/62)

הענין נגד ז' היכלות כנגד ז' מדורין. והארץ אחריהן ואינה מן המנין. כי ז' היכלות בו' קצוות, והארץ השביעית מלכות הפרטי, כמ"ש בפרשת בראשית בענין ההיכלות. וכאן הן ממטה למעלה:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 63
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 63](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/63)

הארץ מלכות הפרטי:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 64
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 64](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/64)

העמודים הן יסוד. וחכמים אומרים על י"ב עמודים, שהן י"ב מזלות שהן ביסוד כידוע י"ב שבטים. ויש אומרים ז' עמודים הן ז' ככבי לכת שהן שם שהוא רקיע שבו כוכבים ומזלות, ז' רועים. ר' אלעזר בר' שמעון אומר על עמוד א' וצדיק שמו הוא צדיק עצמו, והוא כלל כולם והוא כולל ג' גוונים והן הם ג' גווני הקשת כידוע. והן הכל כ"ב אותיות שביסוד. וידוע שהיסוד וכל אשר בו נקראו 'עמודים'. והענין בפשוטו שחכמים אומרים שעל י"ב שבטים עומד העולם כמ"ש שהברית כרותה לשבטים וכמ"ש ונשא אהרן את שמותם גו' לזכרון. ויש אומרים על ז' עמודים הן ז' רועים שהעולם קיים עליהם. ר' אלעזר ב"ר שמעון אומר על עמוד א' וצדיק שמו הוא כמ"ש ביומא (יומא לח, ב) אר"י ראה הקב"ה שצדיקים מועטים עמד ושתלן בכל דור כו'. אר"י אפילו בשביל צדיק אחד העולם מתקיים שנאמר וצדיק יסוד עולם כו'. והן צדיק אחד שבכל דור ודור שאין העולם חסר מהן כמ"ש שם אין צדיק נפטר מן העולם עד כו':


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 65
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 65](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/65)

עמודים על המים. מים הוא הוד מים חיים. דשם אתפשטותא דבינה מרחובות הנהר כידוע, וז"ש לרוקע הארץ על המים דאיהי בהוד:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 66
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 66](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/66)

מים על ההרים. הרים בנצח, שכל הר הוא בסטרא דימין כידוע. וז"ש (תענית ה, א) "טבא תלגא לטורי כה' מטרי לארעא". והענין דתלגא הוא טיפת הזכר כידוע, והוא בחינת יחידות יו"ד, וגבורות גשמים הוא ה' גבורות נחלקין לחמש ה"א כידוע. (וכמו שהארכתי בזה למעלה). וזהו "כה' מטרי לארעא" שהיא בהוד כנ"ל:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 67
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 67](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/67)

הרים ברוח. רוח הוא ת"ת כידוע:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 68
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 68](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/68)

רוח בסערה. סערה הוא גבורה כידוע, בסוד רוח סערה עושה דברו כמ"ש בזוהר:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 69
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 69](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/69)

סערה בזרוע של הקב"ה. זרוע הוא זרוע ימין חסד. הקב"ה הוא בינה. וזהו "זרועות עולם" בינה שנקראת 'עולם' כידוע. והן ז' מדורין כנ"ל. והארץ קיימא עלייהו:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 70
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 70](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/70)

**[ז' רקיעים]
**(חגיגה יב, ב) ז' רקיעים:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 71
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 71](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/71)

כבר כ'. רק קצת דברים מעטים:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 72
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 72](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/72)

כאהל לשבת. היא נוקבא "מנשים באהל תבורך". והנה "כתפארת אדם לשבת בית". וזהו "לשבת" כמ"ש "לא תהו בראה לשבת יצרה":


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 73
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 73](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/73)

מעון שבו כיתות כו'. כאן הוא החשמ"ל, עתים חשות ועתים ממללות. והענין כי כל שתיקה בסוד חסד ודיבור בסוד גבורה כידוע, וכמ"ש בספר יצירה מ' דוממת ש' שורקת, וגבורה לעולם נכללת בחסד. ולכן כאן חשמל. ולכן אומרות שירה בלילה סוד הגבורה וחשות ביום חסד כידוע. וז"ש יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי. שהשירה היא בלוים, סטרא דגבורה. והשמן בחשאי סטרא דכהנים, ואסורים ביין כידוע. דוד ביקש עליהם רחמים והורידן לארץ. שבגבורה דז"א הוא דינא קשיא ובארץ הוא דינא רפיא, וזהו "בקש עליהם רחמים":


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 74
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 74](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/74)

ערבות שבו כו'. עשרה דברים עשרה סמכין שבה"א עילאה כמ"ש בפרשת תצוה ק"פ ע"ב (ח"ב קפ, ב) ואשתכחת האי ה"א ברזא דעשרה, עש"ב:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 75
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 75](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/75)

מאי חשמל חיות אש ממללות. הוא בגבורה וזהו אש ממללות כנ"ל:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 76
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 76](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/76)

במתניתא תנא כו'. בחסד כנ"ל:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 77
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 77](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/77)

בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה חשות. כמ"ש ויהי קול מעל לרקיע הוא קול הקב"ה בעמדם תרפינה כנפיהם:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 78
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 78](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/78)

כאור היוצא מבין החרסי'. כבר פי' שהוא אור השמש במים:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 79
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 79](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/79)

סנדלפון שמו. שהוא בארץ עולם העשיה, שמקננא שם מלכות, ארץ החיים:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 80
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 80](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/80)

הגבוה מחבירו מהלך ת"ק שנה. הוא יסוד שהוא אופן א' בארץ יסוד דנוקבא ושם הוא ת"ק שנה ושם הוא ברכות לראש צדיק בסוד עטרה:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 81
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 81](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/81)

לבן כפר שראה כו'. ר"ל שרואה את המלך בכפר ואין מאמינים לו, שאין דרכו של מלך בכפר, עד שאומר סימנים בכך וכך חיילות וכך הוא כסאו וכל סימנים עד שמאמינים לו. וכן יחזקאל ראה אותו בח"ל שאין דרכה של שכינה בחוץ לארץ ולכן הוצרך לפרש כמ"ש בזוהר בפרשת שמות (ח"ב ב, ב) אית לשאלה אי יחזקאל נביאה מהימנא אמאי כו' (עיי"ש כל המאמר), משא"כ בישעיה שראה אותו בכרך בארץ ישראל:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 82
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 82](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/82)

כא"א ודמות פניהם כו'. הענין כי ד' חיות הם חגת"ם, ד' רגלי המרכבה. וכרובים הם נצח והוד, אנפי זוטרי שהן נקראים נערים. וחג"ת אנפי רברבי כמ"ש בזוהר בראשית (ח"א יח, ב) והן בדיקנא חתימי ואלו בלא דיקנא, והבן. ונצח והוד הם כרובי זהב, ירכתי צפון, מסטרא דשמאל, לכן נהפך שור לכרוב:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 83
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 83](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/83)

כא"א שש כנפים כו'. ענין הכנפים הן כינויים דאתכסי בהון קב"ה כידוע בסוד ולא יכנף כו'. ועיין במעשה מרכבה בז"ח. והן ד' כנפים האל הגדול הגבור והנורא, כמ"ש שם ובזוהר פרשת בראשית ופרשת פנחס. ובזמן שבית המקדש היו ששת כנפים לכל ו' קצוות. ועכשיו אינן רק לד' הנ"ל:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 84
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 84](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/84)

ואמר רב, אותן שאומרות שירה, והן חסד וגבורה שהן מעופפין כידוע במקום הידים, וכמ"ש "ועוף זה מיכאל, יעופף זה גבריאל". ורבנן אמרי אותן שמכסות רגליהן. נצח והוד. וכן הוא בזוהר לפי שאראלים שהן נצח והוד כידוע צעקו חוצה. ומצאתי‏ שש"ס הן ו' כנפים ונתמעטו קדשים וטהרות שאין נוהגין בזמן הזה והוא כרבנן. ודו"ק. ואמרו בתז"ח שש"ס הן מאכל חיות הקדש בסוד שש שעורים. והבן שהוא סוד היצירה מטטרו"ן:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 85
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 85](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/85)

**[ו' דברים נאמרו בשדים]
**(חגיגה טז, א) (שם) ששה דברים נאמרו בשדים, ג' כמלאכי השרת, ג' כבני אדם כו. כי הם מחציין ולמעלה דמות מלאכי השרת, ומחציין ולמטה דמות אדם:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 86
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 86](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/86)

ואמרו כי אמן של שדים נעמי הולידה אותן מהנפילים, לכך חציין מצד אביהן דומה למלאכי השרת ומצד אמן לבני אדם. והענין כי הם מעץ הדעת טוב ורע, שעד חציו טוב, ומחציו ולמטה רע. וז"ש "מפלגא ולעילא דהורמין ומפלגא ולתתא דהורמיז". ולכן אותן ג' דברים שנוגעין למעלה מחציין הן דומין למלאכי השרת. וג' דברים שהן למטה מחציין הן דומין לבני אדם:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 87
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 87](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/87)

וענין הג' דברים כי אין קומתן אלא נגד הו' קצוות. שלמעלה עלמא דחירו. ולכך נקראו 'רוחין' נגד הרוח שהוא בו' קצוות. וגם נגד המלכות אין להם כידוע. ולכן אשה אין לה זקן. וכן בסוד השערות דדכורא שחורות כו' כידוע (בעץ חיים שער אריך פ"ה כלל ב'). ולכך אין להם גופות ונפשות, וכל שליטתם ברע נגד נצח-הוד-יסוד שהן לבר מגופא כמ"ש באדרא רבא אתכללו בפרט וכלל, עי"ש. לכן ג' דברים נגד חג"ת הן כמלאכי השרת, ונגד נה"י ג' דברים כבני אדם:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 88
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 88](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/88)

**[ד' רגלי המרכבה]
****ליקוט. ד' רגלי המרכבה.**אלוה חסד.אלהים דין.הוי"ה אדנ"י קו האמצע כולל שניהם:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 89
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 89](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/89)

והנה הוי"ה נטיל לימינא ואדנ"י נטיל לשמאלא. עתה חשוב אלוה במלוי יודי"ן‏ רכ"ב, ועם הוי"ה הוא רמ"ח מצות עשה. ואלהים במילוי יודי"ן‏ ש'. ועם אדנ"י הוא שס"ה מצות לא תעשה. ובפשוטם גימטריא כוסי רוי"ה‏:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 90
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 90](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/90)

**[לא כאברהם שקראו הר]
****ליקוטים שונים
****ליקוט. (פסחים פח, א) לא כאברהם שקראו הר כו'.** ג' הר שדה בית בנוקבא בג' מקומות שהיא קבועה מלכות עטרה, יסוד, ת"ת. והן באבות כסדר מלמטה למעלה בסוד ואנכי נטעתיך שורק‏ וזהו סוד אברהם בסיהרא צדק במערב, ויצחק קץ ח"י, ויעקב במקומו. אבל משה מלגאו בדעת והן ד' מקומות שלה בקו האמצעי והוא ד' אותיות דילה, ד' תיקונין א'ח'ד' שהן י"ג תיקונים. וסוד שם של י"ב, וסוד י"ב גלגלים, ד' דמות אדם, ד' שביסודות:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 91
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 91](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/91)

וזהו סוד "מי זאת הנשקפה כמו שחר כו׳" (שיר ו, י), ששם בסוד שחורה יו"ד דשם כמ"ש בספרא דצניעותא דל"ל חיוורא כמ"ש בז"ח ש"ה, ואז מקטנת עצמה שלא נשתייר בה אלא ספירה אחת. ואח"כ יפה כלבנה בסוד דוד חי וקיים, ונכללת מנצח הוד יסוד. ואח"כ "כחמה". ואח"כ "איומה כנדגלות" בסוד הדעת שהוא איום כמ"ש ריש פרשת תרומה דחילא ואמתני, ואז היא שלמה בעשר ספירות כי בכל ספירה אמצעי נכלל מכל הג' קוים והוא סוד שם י"ב כנ"ל, והן במ"ס ונקרא הר שדה בית. הר מקום הפתוח, וכן נקרא בהיכל הראשון 'הרי נחשת', ונקראים נחשת על שם "ונוצצים כעין נחשת קלל", דכלילן בסומקא כמש"ש. שדה ביסוד הרחם, מקום הזריעה. בית בת"ת, כתפארת אדם לשבת בית, ששם ישובא דעלמא. ומשה מלגאו כי נגד ג' ראשונות אין גופא כמש"ש:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 92
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 92](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/92)

וכן בסוד זיווג עיבור יניקה ומוחין. כידוע זיווג בסוד טיפה ספירה אחת. ובעיבור מקופל ראשו כו', וזהו סוד תלת כלילין בתלת, כי כל הגוף אינו אלא ו' קצוות כמש"ש והוא התפשטות הגוף בלידה. ויניקה שנגמר כוחו לילך וליקח, וכל איברי גופו. ואח"כ מוחין בכניסת הנשמה והשכל בו שהן אינן אלא רוחא, והוא הנר"נ שבתוכו במל"כ שהן חג"ת וכמש"ש. אבל נה"י הן לבר מגופא כי אין נר"ן שוכנין בתוכן רק חיים מההתפשטות הנר"ן, והן ג' דרגין, ג' פעמים ג', וכל ג' ספירות הל זע"ז בזה הסדר, וחג"ת על גבי נה"י, ובעיבור בתוכן, וכח"ב בתוך חג"ת, אבל עיקרן הן על גבי חג"ת, והוא ג' פרצופין העליונין שאינן מתלבשין אריך אנפין אבא ואמא והוא ג' ראשונות של כללות האצילות שלכן ז"א אינו אלא ו' קצוות, רק' התפשטות ג' ראשונות בתוכו הן ג' מוחין שלו אבל עיקרן הן למעלה וזהו התלבשות הפרצופין החמשה. וידוע שגם בעיבור ויניקה המוחין בתוכו שהוא הנר"נ במל"כ אלא שהן זה בתוך זה, וביניקה מתפשטין חג"ת ונעשין על נה"י, ובגדלות שורין גם ג' ראשונות אריך אנפין אבא ואמא עליהם. וזהו הגדלות. והן הכל זה על זה. וזהו גדלות בקומתו:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 93
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 93](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/93)

**[אלו ואלו דברי כולי]
****(עירובין יג, ב) אלו ואלו דברי אלהים חיים** הבינה. ושם הכל אחד. דביום השביעי הוא יום אשר לא נזכר בו לילה, "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע כו' וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר" (זכריה יד, ז), וכן שימש האור ביום הז' כמ"ש (במדרש רבה וירושלמי פרק ח' דברכות) ששימש האורה ל"ו שעות עד מוצאי שבת והיא משפעת לשניהם לחו"ג, בית שמאי ובית הלל, כמ"ש במקום אחר שי"ן ימנית ושמאלית, אלא שבה הכל רחמים לבד מסטרהא כו', אבל בה הכל שורש אחד. אבל הלכה כבית הלל דכוס של ברכה אף שמקבלו בב' ידיו חוזר לימין (ברכות נ"א א' ובזוהר בכמה מקומות), וכן כאן עשה אזניך כאפרכסת כו' (חגיגה ג, ב) אבל לענין הלכה כו'. ואף דבית שמאי חריפי אמר אליהו ז"ל (עי' בספר הקנה) דלכך אין הלכה כמותם משום דחריף אין לו מנוחה לכן מניחו בימין, וכן אמרו הטבעים שכל חריף שכלו הולך בעקמימות ח"ו לא על התנאים ואמוראים שכל דבריהם ק"ק מכל מקום היא נוחה יותר במתון ומיושב, וכל קושיא מצד הקליפה לשבר אותה והם היו תקיפי קדושה והיו משברין הקליפות והיו צריכין לזה מצד השמאל אבל מי שאינו תקיף והולך בזה הולך בחשכים. ואף שבית שמאי אומרים בכסף שמתקדשת ברחמים, ובית הלל אומים בפרוטה של נחשת אמר אליהו ז"ל (עי' בספר הקנה) כי הפרוטה היא מצדה שמזרעת מים אדומים וחוזרת ללבן דאתבסמת, כי פרוטה הוא "מצפץ" "ברחמים", כי היא א"ת ב"ש כמ"ש בזוהר ש"ה ובה אתבסמת מאלהים מלא להוי"ה, אבל לבית שמאי לא אתבסמת אלא בכסף ממש שהוא הוי"ה בהכאה‏. והלכה כבית הלל:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 94
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 94](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/94)

וז"ש (ריש קידושין ועדיות) "וכמה היא פרוטה? אחד כו'" ר"ל ששיעורה בכסף, וכמש"ש (קידושין יב, א) אחד מששה באיסר, דאוזלי איסרי, דהולך הכל אחר הכסף אע"ג שהיא נחשת מכל מקום שרשה ומדתה הכל בכסף:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 95
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 95](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/95)

ובית הלל אומרים בפרוטה ובשוה פרוטה פרוטה גימטריא אלהים מלא דיודי"ן, ומתמתקת בחילוף הוי"ה‏, ושוה פרוטה גימטריא **כו"ש ופר"ה** שהן שני דינין דזו"נ **ש"ך** דזכר עם **ו'**, ו**פ"ר** דנקיבה עם **ה'**. ומתמתקין בב' חילופי הויות דב' פאות דאריך אנפין שהן דזו"נ, שני המאורות הגדולים, עם ו"ה, והן תורה מימינו אש דת מימינו אש הן בחו"ג והן חו"ג הנ"ל ששניהם גימטריא תורה:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 96
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 96](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/96)

**[ציצית]
****ציצית** ב' שלישי ענף ואחד גדיל שכלולה מג' קוין, וחסד וגבורה הן ענפין דמתפרדין כמ"ש בתיקונים צ"ב ב' וש"מ, וגדיל בת"ת. 
ובכל אחד ד' אותיות שם י"ב מלך כו', ולכן י"ב גודלין. 
וה' קשרין וי"ג חוליין בסוד שמע כו' אחד, וה' חומשי תורה ות"כ חמשה חלוקי אבנין כו' חמשה ואלף, י"ג בריתות, ולכן נקרא ח"י עלמין. 
וכל חוליא משולשת שנכלל מג' יה"ו, וכנ"ל, וכן יה"ו במילואו הוא ט"ל. וי' פעמים הוא שמים, טל השמים. וידוע ששמים הוא יה"ו, וארץ ה' אחרונה. לכן טל השמים.והכנף הוא ה' אחרונה. לכן ד' כנפים ד' כנפות הארץ:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 97
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 97](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/97)

ועשיית הציצית לקשור שמים וארץ וכמ"ש (סוטה י"ז א' וש"מ) דומה לרקיע כו', והוא קומה שלימה ב' שלישים ענף ואחד גדיל והכנף ד' של הויה. והוא תרי"ג שבהקומה. שלכן בעשרת הדברות כלולות תרי"ג מצות בתרי"ג אותיות מכוונות שבהן, כי עשרה הן שיעור הקומה והוא גבוה עשרה ורחב ד', וכאן רחב ד' והן חגת"ם, ולכן ח' חוטין ב' הויות חסד וגבורה, ד' מצד צד וד' מצד זה, ונאגדין ביחד בגדיל והן ג' פני חיה. והכנף פנים הרביעי שקושר כולם:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 98
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 98](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/98)

**[שתין אתוון ידיען]
****שתין אתוון ידיען** בפרשה ראשונה של קריאת שמע (כ"מ בז"ח פרשת לך ולכן ל"ל כאן כמ"ש רבינו בביאורו על התיקוני זהר כ"ט א') הן אותיות דהוי"ה, ועם ב' אותיות **ע"ד** הגדולות שהן ב' עדים דזו"נ, דגם בנוקבא עד סופו של בשכמל"ו. וז"ש (ריש פרק נדה) משמשת בשני עדים אחד כו':


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 99
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 99](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/99)

**[ג' סעודות]
****בענין ג' סעודות** אז תתענג כו' חשיב כסדר במעלה, כי כבוד יום קודם לכבוד לילה (פסחים קה, א) וכבוד לילה קודם לסעודה ג' שאין בה משום כבוד שכבר יצאו בשחרית אלא משום ....(נשמט ת"א. ולפ"ד רבינו א"ש מאמר ר"ש בזוהר פרשת יתרו ע"ז הפסוק וע"ש היטב) וידוע שהן נגד ג' אבות יצחק בסיהרא בנוקבא, יעקב בז"א, אברהם בעתיקא קדישא סוד החוורא, חסד עליון. והן כסדר מלמעלה אברהם יצחק ויעקב. ולכן גם כן בסעודה שלישית אין כל כך כבוד כמו בתפלת ערבית שהוא מאריה דביתא, אבל אברהם ויצחק הן השושבינין. וסעודת מוצאי שבת הוא דוד מלכא שהוא גר צדק, שבצדק הן הגרין מאומות, ולכן הוא סעודת חול נגד ג' הסעודות. ונגדה חלוץ עצמות והיית כגן רוה. (להליקוט הנ"ל כיון רבינו בביאורו על התיקוני זהר נ"ה א' ד"ה תקיעה כו' חשיב כסדר האבות וכמ"ש במ"א):


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 100
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 100](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/100)

**[ג' מינים באגודה]
****טעם למה הלולב** והדס וערב באגודה ולא האתרוג, כי היא ניתנה לאדם לחברה כמ"ש השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, וכן תפילין של ראש עם תפילין של יד לחברן גם כן על ידי האדם שקשור וחבוש בשתיהם. וכן נקודות וטעמים לאותיות על ידי קריאת האדם. וכן תורה שבכתב עם תורה שבעל פה. וכמה בחינות הן שבכל אחד בחינה אחרת, וכללן תרי"ג והפרטים רבים:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 101
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 101](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/101)

**[בניסן או בתשרי נברא העולם]
****הא דפליגי ר"א ור"י** אם בניסן נברא העולם או בתשרי פירשו הקדמונים (עיין בתוספות ר"ה כ"ז א') שהמחשבה בתשרי והמעשה בניסן. והענין כמ"ש שרצה הקב"ה יתברך לברא במדת הדין וראה שאין מתקיים שיתף מדת הרחמים. וחדשי החמה אור ישר, וחדשי הגשמים אור חוזר. לכן הותקן ראש השנה לדין, ותשר האותיות בהיפך אותיות דנוקבא שהחדשים של הגשמים ו' קצוות שלה. אבל ניסן אביב, וי"ב הוא ג' כמ"ש בתיקונים, והן כסדר (אב"ג):


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 102
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 102](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/102)

ולכן פליגי ר' אליעזר ור' יהושע. דר' יהושע מתלמידי בית הלל ור' אליעזר מתלמידי בית שמאי. והן חסד וגבורה. ואף שהאר"י כתב להיפך שם בבחינת תקונים דרישא דנייחין בנוקבא כו':


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 103
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 103](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/103)

**[רמ"ח ושס"ה]
****רמ"ח איברים באדם ואין כפולים אבל שס"ה גידין הם כפולים דופקים ושאינן דופקים**. וכן שס"ה ימים כפולים ימים ולילות. לילות שובתים וימים אינם שובתים. 
וכן הוא במצות יש שס"ה לא תעשין בשב ואל תעשה ויש שהן בזירוז הרבה כמ"ש (קדושין לט, ב) "ורמינהי ישב ולא עבר עבירה נותנין כו' התם שבא לידו דבר עבירה וניצל":


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 104
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 104](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/104)

לכך הנשים גם כן חייבים לפי שהם גם כן בקום עשה. וכן הגבורות כפולות שהוא נוטל שני חלקים ונותן לה חלק א' ומכל מקום נשארו בו:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 105
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 105](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/105)

**[פורים נגד יום הכפורים]
****ענין פורים** שהוא נגד יום הכפורים, כי י"ח ימים טובים בשנה שנים שנים, שבעה שבעה‏ . והנה ח' ימים מהם שאין גומרין את הלל‏, וכנגדן ח' ימי חנוכה. ולכך אין צריך שמחה, כי הימים האלו בכלל שמחה אף בראש השנה כמ"ש הגאונים וכמ"ש בעזרא (נחמיה, ח)‏, רק ביום הכפורים שאין בו אכילה ושתיה נגדו פורים. ולכן בו הרבה משתה כי אין לך יום טוב בישראל כיום הכפורים וערב יום הכפורים בשביל שמחה של ה"כ ניתקן ובשביל שמחה של תשובה גם כן שא"א בשעתה, ומרי בריה דרבינא הוה יתיב כו' (פסחים סח, ב):


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 106
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 106](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/106)

וכולן קבלת התורה: יה"כ כמ"ש בסוף תענית, ופורים כמ"ש (שבת פח, א) הדר קבלוה בימי כו', ולכן הוא נגד יום הכפורים וכנ"ל:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 107
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 107](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/107)

**[איל ואילת]
****איל ואילת** דכר ונוקבא, שהן ראשי תיבות **א'**דום **י'**רוק **ל'**בן **ת'**כלת, ובדכורא ג' גוונין:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 108
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 108](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/108)

**[עץ החיים מהלך ת"ק שנה]
****עץ החיים** מהלך ת"ק שנה הוא יסוד שהוא אילנא דחיי, כי ה' ספירות עד הוד נוטלין מהדעת ה' חסדים וה' גבורות, אבל יסוד נוטל התרין אחסנתין מאבא ואמא שהן חיי המלך כמ"ש במתני' בסוף תז"ח ולכן נקרא חי עלמין והילוכו לאבא ואמא ליטול מהן הוא דרך ה' ספירות ובתוכם עובר החיים לו:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 109
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 109](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/109)

וידוע שבמלכות הוא מספר כי אין דבר שבקדושה פחות מעשר, ובזעיר אנפין כ"א מאה, ואמא לאלף וז"ש "אלף בינה", ובאבא רבבות. וזה שקנא שאול בדוד, כי שאול הוא מרחובות הנהר, אבל דוד חי וקיים מסטרא דאבא גם כן כנ"ל, והחכמה תחיה בעליה. ולכן דוד חי שבעים שנה כמ"ש במתני' הנ"ל עאל לגבי אבא ואמא ואשלים כו'. וזהו ת"ק שנה. והוא צבאות. ועם הויה אלהים שבנצח והוד הוא ברי"ת, שהוא מילוי נהר‏:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 110
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 110](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/110)

ובחכמה הוא סיום המספר. כי בכתר אין מספר לכן נקרא אין סוף שאין מדה ומספר שם כמ"ש במאמר ק"ה. ואף שבכל ספירה אין מספר רק במלכות מכל מקום היא מגלה המספר אל מה שלמעלה, מ"מ בה אין מתחיל המספר אלא מחכמתה עיניך ברכות בחשבון, תקופות וגימטריאות פרפראות לחכמה עליונה, וכמ"ש בפרשת תרומה נקודה עלאה כו' נקודה כו' ולכן מסיים המספר ברבוא:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 111
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 111](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/111)

**אי"ק
****[סוד האותיות]
****א'** בכתר. ורמוז בג' רישין. ולפי שכתר כולל הכל לפיכך רמוז בו כל העשר ספירות י' בג' ראשונות, ו' בו' קצוות, י' במלכות. עוד ד' במלכות. וכן רמוז בו כל שם הויה וכל הכ"ו אותיות:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 112
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 112](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/112)

והושם הא' בראש השמושים ובראש כל האותיות והשמוש בו למדבר בעדו אשמור, אדבר כו' לפי שהכתר אינו מושג לזולתו. וכן פי' שם אהי"ה אני מושג לעצמי, מה שאין כן בשם הויה. והושם בראש השם אהי"ה וכן בראש שם אדני שהוא כתר מלמטה למעלה. וכן שם אלהים שהוא הכסא כתר בעולמות הנפרדים. וכן רוב השמות כמו אכתריאל שהוא כתר אל, ונתוסף האלף בו כנ"ל. וכן אדירירון וכיוצא:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 113
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 113](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/113)

והיפוכו של אלף פלא, במופלא כו':


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 114
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 114](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/114)

ומילואו **אל"ף**‏ שהוא ראשון ואחרון ואמצע של מוצא האותיות‏, כי הכתר כולל הכל מלך מלך ימלוך כו':


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 115
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 115](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/115)

וב' בחכמה. וכן כולם עד יסוד עד ט' כמ"ש לקמן. ומן יו"ד חוזר בכתר עד צ'. ומן ק' חוזר עד ץ'. אלא שג'‏ פרצופים שכוללין הכל, כי ג' ראשונות כחדא שאבא ואמא במזלא אתכלילין. וכן הם ג' שמות הכוללין. וכן בעולמות בי"ע, וכן באדם ובכל המדריגות. והוא סוד **אי"ק בכ"ר** בסוד כהן לוי וישראל. תרומות מעשר ומעשר כידוע:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 116
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 116](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/116)

והאחדים בג"ר כתר או בינה. העשיריות בז"א. וכן מתחיל שם הוי"ה. והמאות בנוקבא. ואי"ק בכ"ר בג' פרצופים בכולם עד יסוד. וכן בנר"ן באדם וכן בכולם כנ"ל. כי המלכות של כל פרצוף הוא כתר של האחר, ומלכות של מלכות נגלית ביותר, והוא חוזר לאלף, והוא כח השם כ"ח אתוון, והוא א' של אדני מלמטה למעלה א' בכתר, והוא במילואו אי"ק לרמוז שכולל כל ג' הפרצופין:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 117
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 117](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/117)

וכתבו הראשונים שאלף אין באחוריים, שבהיפוכו הוא גם כן אלף והוא רומז לכתר שאין בו אחוריים כידוע. וכן הוא ברל"א א"ב אין לאלף אחוריים:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 118
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 118](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/118)

ויוד העליון פונה למטה עינא פקיחא דלא נאים ונטיר תדירא, ויוד התחתון פונה למעלה רדיפא דהאי מחשבה, מטי ולא מטי. וכן בכלל העשר ספירות נוקבא פונה תמיד למעלה אלהים אל דמי לך, וכן ישראל למטה אני לדודי ועלי תשוקתו:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 119
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 119](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/119)

יו"ד בכתר סתום מכל צדדיו, שחורה אני ונאוה כו' והוא דומה לאל"ף שבצורתו גם כן יו"ד במילוא, ועם קוצו הוא כ"א כמנין אהי"ה. ובצורת יו"ו הוא כמנין הויה. והיו"ד הוא כולל כל העשר ספירות במיינו ובמילואו כמ"ש בפרשת ויקרא י' בג' קוצין ו"ד:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 120
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 120](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/120)

ק' גם כן כתר מאה ברכות מבריכה העליונה, מאה אדנים, והוא מקומו של עולם בכתר כידוע שעליו הכל. וקו"ף במילואו הוא מקום. והיא נתמלאה מאהי"ה ומהויה שעליה שמילואם דיודי"ן מקום. וז"ש "ק' קדוש", כי קדוש בכתר כמ"ש בפרשת נשא על פ' נזיר:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 121
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 121](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/121)

וכתבו הראשונים של לשון היקף וכל הקפות בק', וזו סמך שהוא בכתר, שכתר גם כן מלשון היקף מכתיר, כתרוהו, וכן הגלגלת:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 122
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 122](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/122)

והק' נחלק לשנים מצה פרוסה, ב' פעמים נ' פלאות כמ"ש בפרשת תצוה ק"פ ב' (ח"ב קפ, ב) דיוקנא דילה בתרי נונין רזא דמאה, וכמ"ש בסוף פרשת לך לך צ"ב ב' (ח"א צב, ב) חצות לילה והאי דקאמר חצות כו' לכן נו"ן כלילא בתרין נונין וכשהיא בחו"ג אתקריאת ק' וכד נהירא אנפהא בסטרא דחסד אתקריאת נו"ן ויהי בנסוע הארון כו' ויפוצו אויביך כו' ובנחה כו'. וזהו סוד של שרי אלפים באלף ומאות וחמשים בק'. ועשרות ביו"ד. וזהו סוד שאין שר לחצי רק במאות. וידוע ששיעור קומת המלכות אינה אלא ד' ספירות, וכן עצמותה אינה רק ד' ספירות הנשקפה כו' ברוך כו' ג' ראשונות וספירה האחרונה שהן אותיות שם אדני **אי"ן** בג' ראשונות, **ד'** מלכות שבה. וכשמקבל מז"א אז נעשית בת עשר ספירות שמקבלת מוא"ו. ומעיקרא נקראת דל"ת ד' ספירות דילה, וכשמקבלת עוד ו' ממנו נעשית ה"א שהוא ד"ו כמ"ש בפרק ד' דספרא דצניעותא "ה' דל"ת הות כו'", וקבלתה ממנו ה' חסדים או ה' גבורות ממותקות שהן מנצפך שלכן הן כפולות שמקבלת ממנו ועיקר' נשאר בו. ועוד אלף כלילותה והוא באות אלף שבו נעשית א' והוא גם כן אלף אלף אכסדראין דדעת שרוי בהו בסוד חמשה ואלף תתר"ו דרגין כמ"ש במ"א:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 123
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 123](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/123)

**בכ"ר
****בכ"ר** בחכמה כמ"ש בסוף הקדמת הזוהר י"ג ב' (ח"א יג, ב) פרשתא קדמאה קדש לי כל בכור דא דאיהו קדש בוכרא דכל קודשין עילאין:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 124
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 124](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/124)

ב' ידוע שהיא בחכמה ב' דבראשית שבה התחילה התורה שנקראת ראשית, כי הכתר נקרא אין ובה ראשית הגילוי ראשית חכמה כו', וכמ"ש בת"י בחוכמתא כו'. וידוע הוא בזוהר ובתיקונין ובהרבה מקומות. וכן **ר'** בחכמה כנ"ל ראשית חכמה, והיא נקודה בת עין שהיא בשעת המולד נקודה קטנה שממנה ואז נקר' שחורה אני ונאוה. וזהו סוד ג' שמות **יכ"ש בט"ר צת"ג** ושם **נג"ד** שהיא אז נגד השמש. והענין כי הכתר הוא אין ואינו נראה כלל והוא בשעת דיבוקה ואח"כ נראית נקודה חדא והוא המולד, ואז נקר' י' חכמה שלה, ואח"כ שנתמלאת בעיגול והוא ש' בינה, שבת, נקודה בהיכליה, בסוד שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו, שבת העיגול ומקדשי הנקודה כמ"ש בה"ז ושתי שבתות עיגולא בריבועא, את לאסגאה תחום שבת, ו' קצוות דילה בד' רוחות ב"פ עם מלכות רביעית לכל תלת:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 125
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 125](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/125)

וכן **כ'** בחכמה כמ"ש כל משיחה בכף מושחו כמין כף, ומשיחה משמן הקדש ידוע מקומו. ונברא העולם בב' ברכה והוא מקום הברכה כמ"ש בפרשת במדבר קי"ח א' (ח"ג קיח, א) וש"מ הרבה, וכמ"ש חכמה נחית בברכה בימינא דכהנא קדושה כו' בסוד יב"ק וכמ"ש על פסוק יברכך שהן ו' מתנות שהן בז' כפולות יברכך בחכמה כו' איהו ברוך כו' והתורה מתחלת בב' ומסיימת בלמ"ד בל"ב נתיבות פליאות חכמה כו' ונברא העולם בב' והעולם דומה לאכסדרה כו' ובב' כלול הכל כל מה דהוה ולא הוה ויהויין כו' והיא בית הכל ושם התחלת דו פרצופין, זו"נ, כמ"ש באדרת האזינו ו"ד של יו"ד של השם. אבל בכתר השם ושמו אחד כמ"ש עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו אחד, ר"ל בכתר קודם הבריאה בב'. ולכן ב' שנים. וכמ"ש במחשבה עלה לבראות שנים ולבסוף במעשה נבראו א', ר"ל במחשבה הם ד"ו פרצופין ו"ד של יו"ד, אבל במעשה בינה, הם אחד שנעשה אות א' ה' של השם. וזהו סוד הנסירה כמ"ש בפרק ב' דספרא דצניעותא וזהו סוד של כל העולם וכל התורה וכן ג' שותפין באדם ב' וא'. והתורה שמתחלת ב' א' והוא המייחד כמ"ש הציע השמים כו' ואומרים לב' מי בראך ומראה בעוקצה לאחריה לא', ורמוז בה כל הג' פרצופים בעוקץ הנ"ל. לכתר כנ"ל, והב' מורכב מד' ו-וא"ו ד"ו פרצופים כנ"ל. הרי כאן הכל:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 126
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 126](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/126)

וכף מורה על ד"ו פרצופים לבד שהוא בז"א פרצוף ב' ולכן חסר העוקץ. ור' מורה על מלכות לבד. לכן חסר גם כן הוא"ו והוא במולד כנ"ל. ובכף הוא גם כן הברכה כנ"ל משמן משחת קדש. וזהו סוד **בך** יברך ישראל ב' וכ', והוא סוד ב"כ שהוא כ"ב גליפן, ושם של כ"ב. וכן הג' אותיות הן **ברך**, והוא"ו הוא **ברוך** מהם. וזהו סוד ברוך. וכן כל הצירופים **רכב, כבר, כרוב** הכל שם כידוע. ושם במאזניים התחלת המתקלא מדכורין ונוקבין והן כפות המאזניים כף זכות וכף כו', דכורין ונוקבין במאזניים לעלות כנ"ל. וכף בהיפוכו פך פך השמן. והוא בגימטריא ק' ברכות. ו**ר"ש** הוא ירושה והשמדה, והוא אדון כל הארץ, שזה השם עוקר דיורין ומושיב דיורין בחכמה דילה, ושם בזו"נ שלה כף זכות כף כו' כנ"ל, כי היא המורשת ומקדשי תיראו אני ה', וכאן הוא השם 'אני' כמ"ש בפרשת בראשית ו' א' (ח"א ו, א) והנקודה אני ואמרו אני אני נאמן לפרע ואני נאמן לשלם שכר וכמש"ש בזוהר ששם הוא מקום היראה ומקדשי תיראו, דא נקודה דאמצעיתא דאית לדחלא כו', וכמ"ש ראשית חכמה יראת ה', אם אין יראה אין חכמה, דחד דרגא אינון בז"א ונוקבא, וכמש"ש ז' ב' (ח"א ז, ב) בראשית ר"ח פתח ראשית חכמה יראת כו' ב' תרין אינון דמתחברין כחדא ואינון תרין נקודין כו' בגין דאיהו אילנא דטוב ורע, זכה בר נש כו' ועל דא שארי בהאי אתר יראה ודא כו':


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 127
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 127](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/127)

ובהיפוכו מלמטה למעלה הוא שר אדון כל הארץ. ועיין בז"ח ריש ש"ה שהיא שר השרים כמ"ש מלך מלכי כו' אדון האדונים. ובהתמלאותו מיסוד, באר מים חיים נעשה **שיר השירים**. ואמרו ג' ספרים ש"ה חכמה. ואמרו הראשונים כי ברי"ש הוא ירושת עולם הבא והוא צרור החיים. וכן הוא כי צרור החיים הוא בחכמה, כי שם מקום החיים כידוע, וכמ"ש החכמה תחיה בעליה, ונקרא נשמה שם 'חיה'. וכן נקראת השכינה 'חי' במקום הזה. וכן כל החיות. וכאן הוא עץ הדעת טוב ורע כנ"ל לכך כאן היראה כנ"ל, ונאחז הרע בר'. לכן צריך ליזהר כאן הרבה שלא להחליף ד' בר' ד' דאחד גדולה והוא עד להזהר במהימנותא להדבק באשת חיל יראת ה', והוא סוד בן המצרי שכתוב "ויקב" חור בדלת, ר"ל בעוקץ הד' סוד גדול ונורא. ועיין בפרשת אמור ק"ו א' (ח"ג קו, א) נקיב מה כו' ה' בתראה הוה נוקבא דינקא כו' ועל דא כתיב איש אמו ואביו תיראו דחילו דאימא אקדים לאבא וכו'. וענין הדחילו שם כי יראה תלויה באלהים כמ"ש רק אין יראת אלהים כו', את האלהים ירא, וכן אמרו בכ"מ ירא אלהים. ובמילואו וריבועו הוא **ר"ש**‏. ולפיכך הוא עץ הדעת טוב ורע בשם הזה. וזה שכתוב "אל תמר בו", "כי לקח אותו אלהים" להקרא בשמו את האלהים ולא את השם כמ"ש בסוף ספרא דצניעותא. ומהלך ת"ק שנה בר"ש. ואמר "לעולמו די" סוד הגבול והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה, שמשם ויפח באפיו נשמת חיים מקום החיים. ושם הוא צרור החיים. ואמרו שבר' ינוחו כל ושם משלם שכר טוב ליראיו כי אין מחסור ליראיו:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 128
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 128](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/128)

**גל"ש
****גל"ש**. בבינה. גימל גומל דלים, גומל חסדים טובים, ביום הגמל את יצחק, גמול עולם הבא. והיא הנהר היוצא מעדן. וב' נהרות הן. א' יובל שמו היוצא מעדן, והשני נקרא גם כן 'נהר יוצא מעדן' והוא ברית קדישא, כי הוא מלך שהשלום שלו, ברית קיימא, מרא דברית. ושני שבתות הן שבת ביסוד ושבת הגדול בבינה. שביעי מלמטה למעלה ושביעי מלמעלה מלמטה. ולכן אמרו שבגימל הוא צורת הנהר פשיטו דברית, והוא הדעת ברית דלעילא:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 129
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 129](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/129)

וענין ב' הנהרות הן ב' הצינורות לחבר ג' הפרצופין שלכן הוא ל"ב נתיבות שכל פרצוף הוא מעשר ספירות וצנור הב' הוא בט' אלא דשם טוביה גניז בגויה אור הגנוז לפי ששם הם דודים אבל כאן נהרא דלא פסק לעלמין והוא קלא פנימאה בגרון דלא פסיק לעלמין, נביעו בחשאי, קול גדול ולא יסף:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 130
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 130](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/130)

**למ"ד** מגדל הפורח באויר דאיהו מלך גדול כמ"ש בז"ח ש"ה וש"מ, וכתב שם "ובא אליה מלך גדול דא אות למד דאיהו מגדלא דפרח כו' ואיהו מגדל ה' אשר שמתי חול גבול לים וכחול ארבה ימים אריכו דיומין". ואמרו הקדמונים כי הלמד מחבר עולם השכל עם עולם הבנין:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 131
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 131](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/131)

**שי"ן**. ידוע שהוא בבינה, תשובה, ש' שבת, ושם הוא השבת את שבתותי כו' כנ"ל:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 132
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 132](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/132)

גל"ש**. היפוכו****שלג**. אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, כי שם הכפרה יום הכפורים והתשובה. משם העלאת הדינין לשרשן להמתיקן והחזרת השנים קדמונית להתברך, וכולן מתברכין, ולשון של זהורית מתלבן, ובשין וראו כי שם ה' כו' ואמרו זו היא תפילין של ראש, ווראיית שם ה' הוא בשי"ן של תפילין שהוא שם ה'. ושי"ן מלא גימטריא שם ה'‏. וג' ראשין בה שכוללת ג' ראשונות כתר חכמה בינה, או חכמה בינה דעת. ובה שלשה שארה כסותה ועונתה, ר"ל הויה בניקוד אלהים, ואלוה, וה' צבאות. ולפי שצבאות הוא שתים צבא מעלה וצבא מטה, שהן זו"נ של הדעת ונחלק בא' של צבאות לפיכך גם כן שי"ן של ד' ראשין ובה המרכבה של אבות א'י'י', והוא שי"ן של ג' ראשין, ועם דוד הוא של ד' ראשין, ועל דמסטרהא כו' לכך יש ש' סבולת. וכן מילואו רומז לזה והיא מהפכת יצחק לישחק, ויין ישמח כו' יין דחדי לכלא:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 133
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 133](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/133)

**דמ"ת
****דמ"ת**. בגבורה. כי היא יוצא קודם. וכן במשכן זהב וכסף ונחשת. וברקיעים מעון מכון כו':


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 134
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 134](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/134)

דל"ת בגבורה, כי מצדה דלת בלא נהורא, גוונין סתימין. ואמרו לעולם יכנס אדם שני פתחים כו' שנאמר לשקוד על דלתותי כו', ואמר בזוהר שהן מעון מכון, שאף שבחסד אות ה' מכל מקום דלת הות אלא נתמלא אורה כמ"ש בספרא דצניעותא ובפרשה משפטים ק"ד א' (ח"ב קד, א) ד"ה אמאי דא בהדי דא אלא ד' באתדבקו דרע בהדה איהו דלת מסכנא כו' ולבתר לצמחא בסטרא דטוב ולנפקא ממסכנו לעתירא וכדין ה' כו'. והן אור וחשך. ועיין בזוהר בראשית י"ז א' (ח"א יז, א) וכמה דחשך תיאובתיה לאתכללא באור כו' ובגין כך אפיק דרגי' כו', עי"ש דאור אפיק יסוד יום בשלימות ובתוספות, וחשך אפיק מלכות לילה בגריעות. והן גם כן שני דלתות יסוד ומלכות. והן אי"ן י"ש מלמטה למעלה. והוסיף בהן הדלתות אדנ"י שד"י והן שני דלתות שבאשה חותם בתוך חותם, ציון וירושלים, שערי צדק:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 135
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 135](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/135)

ותדע מה שאמרו שהתי"ו בגבורה היינו כשהיא ע"ק אבל בלאו הכי היא במלכות. וכן מ"ם ודל"ת המאירין בה הכל במלכות. והוא ד' של אחד:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 136
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 136](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/136)

**מ"ם** הוא מים שהוא גבורות גשמים, ונידונו בה דור המבול ופרעה וסיסרא וכיוצא, וכמ"ש במ"ר משל למלך שהיה לו לגיון קשה כו' וכמ"ש במים אדירים, מים עזים. ובמ"ם ב' ממי"ן על ב' מים מיין נוקבין ומיין דוכרין. מ"ם פתוחה להשפיע ומ"ם סתומה לקבל. ואין שלשי ביניהן כי מתחברין יחדיו ונעשין בשר אחד. וירד מבול מ"ם יום. וכן התורה שנתנה בגבורה למ"ם יום. וכן האדם שנוצר ממים למ"ם יום:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 137
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 137](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/137)

**ת'**. אמר באדרא רבא קכ"ט א' (ח"ג קכט, א) מהאי מצחא נהרין ת' בתי דינין כו', וכמ"ש והתוית תיו על מצחות כו' ואמרו ת' תחיה ת' תמות. ותחיה הוא כד אתגליא עת רצון, וכלא משתככין ואתדן לחיים:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 138
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 138](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/138)

ואמרו הראשונים שת' הוא מדת הדין הקשה, ומתהפכת לרחמא על ידי קטורת כו'. וכן אמר בפרשת בראשית ב' ב' (ח"א ב, ב) שריאת את ת' כו' הואיל ואנת זמינא למהוי רשים על מצחות כו' ועוד דאנת חותמא דמות הואיל כו'. ואמרו שזה סם המות הנתון בקטורת סיומו באות ת' ומתהפכת כו' כנ"ל. וכן בז"ח ש"ה "כיון דאתפתח האי שית נפקא ברכאן לעלמא אימתי אתפתח האי שית כד אעדיאו מיניה חד עקימו דיתיב לרגליה וכיון דההוא שית אתעבר אתעביד שיר ואתפתח אוצר הטוב". וידוע שאוצר הטוב בגבורה. רק דאבנא ע"פ בארא וגליל האבן מע"פ הבאר אז יפתח ה' לך את אוצרו הטוב. ולכן מתעשרין בקטורת כי מצפון זהב יאתה, הרוצה להעשיר כו'. ואמרו שחתמו ת' של דם על מצחות כו' והוא אותיות **דמ"ת** דם. וכן **מת**. וכן **דת** כמ"ש אש דת. וכולן מתהפכין לחסד דדלת נעשה ה' כמ"ש בזוהר ויקהל רי"ט ב' (ח"ב ריט, ב) "קטורת קשיר קשירו נהיר נהירו אעבר זוהמא ד' אתעביד ה' כו'", עי"ש. וכן ת' אעדי העקימו כנ"ל. ורזא דאות מ"ם עיין בפרשת פנחס רל"ז (ח"ג רלז, א) בארוכה. ואמר שם "נחית וסליק כו' וכלא אתנהיר בקטורת":


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 139
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 139](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/139)

**הנ"ך
****הנ"ך**. בחסד. בהיפוכו **כהן**. "הנך יפה רעיתי", "הנך כו'". ויפה מצד החסד. ויופי של האשה בשדים בהוד יפיה מקום החסד:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 140
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 140](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/140)

**ה'** בחסד כנ"ל, כי אות ד' כד אתמלאת נהירא אור ה' של אברהם הא לכם זרע. ונתברכו אברהם ושרה בה' אז הולידו, וכל הולדה בחסד. וכל האמהות ה' בשמותן, לבד רחל לכן אמרה בא אל שפחתי כו' שיש לה ב' ההי"ן והיא הימין הפשוטה לקבל שבים כמ"ש למה כרעא דה' תלויה דאי עייל כו' וכמ"ש כל הבא לטהר כו' פתח קטן של הה' ובה נברא העולם, כי עולם חסד יבנה, ה' בהבראם:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 141
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 141](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/141)

וכן **נ'** כמ"ש באות ק' דאתנהירת בסטרא דחסד. והנ' כתבו שהיא הנותנת נשמה לישראל כי שם אוצר נשמות שבגוף. ועין בפרשת פקודי רנ"ג א' (ח"ב רנג, א) בגין דבהאי היכלא קיימין כל נשמתין וכל גופין כו' וכד יסתיימון כו':


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 142
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 142](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/142)

**ך'** הוא הראשון מאותיות מנצפ"ך בה' ספירות הבניין, ומתחלקת עד צ' בהוד. אבל לפי שכאן הת' בגבורה בא המ"ם בת"ת עד ש**ץ** ביסוד ו**א** במלכות כנ"ל:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 143
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 143](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/143)

**וס"ם
****וס"ם** בת"ת:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 144
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 144](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/144)

**ו'** ידוע. וכן **ס'** ששים גבורים מגבורי ישראל, שתין כו'. ס' אותיות דברכת כהנים. ס' רבוא דדיירין בגוה. מ"ם סתומה [**ם'**] כנ"ל:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 145
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 145](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/145)

**זע"ן
****זע"ן** בנצח:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 146
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 146](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/146)

**ז'** כי שם מלחמת ישראל וכמ"ש ויז נצחם על בגדי, מארי נצחין עביד גבורתא שם נצח ישראל כו'. וכל נצחין בזיין כמ"ש, ושם הוא בני ישראל כידוע. והן **ע'** נפש, ולכן הוא ע':


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 147
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 147](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/147)

**חפ"ף
****חפ"ף'** בהוד:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 148
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 148](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/148)

**ח'** בהוד כי שם רחובות הנהר על השמינית, שם הוא **פ**דות **פ**ורקנא באות פ':


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 149
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 149](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/149)

**טצ"ץ
****טצ"ץ** ביסוד:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 150
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 150](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/150)

**ט'** ידוע שנקרא טוב הרואה טי"ת בחלום כו'. וכן צדיק ידוע. וא'‏ כנ"ל:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 151
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 151](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/151)

**סוד ח"ק ט"ר י"ש [כ"ת]
****סוד ח"ק ט"ר י"ש** ג' עולמות בריאה יצירה עשיה. בראיה כולו טוב. ויצירה עץ הדעת טוב ורע. ועשיה כולו רע. ושורשן למעלה חכמה ובינה שניהן רחמים. וחסד וגבורה ונצח והוד שהן ג' הכללות ג' שמות שכוללן הכל. א"א ז"א ונוקבא. אהי"ה והשם בכתיבתו ובקריאתו:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 152
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 152](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/152)

וכן באדם ב' מוחין טוב. ב' לבבות טוב ורע, ב' יצרים. בבטן כבד וטחול רעים. שהן כוללין הכל ראש בטן גויה‏:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 153
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 153](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/153)

ג' עולמות גן עדן, וגיהנם, ועולם הזה מורכב מטוב ורע. וכן ג' חלקי אנשים. צדיקים יצר טוב שופטן בשני הלבבות. רשעים כו' בינונים כו'. והן מוכנים לג' עולמות הנ"ל. בגן עדן רק צדיקים. בגיהנם שתי בנות הב הב שהוא חק בשני יצרים ששניהם רעים והם התאוני והכעסני, שור וחמור, והכלב מורכב מהם לכן צועק הב הב. והגיהנם מחולק ה' מדורין בפ"ע ששם עולין, וב' מדורין שאול ואבדון‏ "כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לֹא יַעֲלֶה" (איוב ז, ט) (רק לעתיד לבא "ממית ומחיה מוריד כו'" כמו עדת קרח, אבל אבדון אין תקנה. וזהו סוד כרת והאבדתי כו')‏. וזהו סוד **ה"ב**. וכל המדורין הן כפולין כמ"ש בהיכלות הקדושים שבעה ושבעה מוצקות כן שם בסטרא דדכורא ונוקבא שהן ב' בנות הנ"ל כעס דכבד ושחוק דטחול, ולכן ב' פעמים **ה"ב**:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 154
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 154](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/154)

ו**י"ש** זוכין הצדיקים בגן עדן:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 155
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 155](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/155)

אבל **כ"ת** הוא עין לא ראתה, **כ'** דכסא ששם כל יקר שלכן אזדעזע עלמא בירידתה, ובתוכה **ת'** עלמין דכסופין:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 156
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 156](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/156)

**המשך ליקוטים (סוף ספר במדבר)
**הערת ויקיעורך: ליקוטים אלו נמצאים בדפוס בסוף ספר במדבר. והבאתים כאן כדי שכל הליקוטים יהיו בדף אחד ויקיעורך


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 157
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 157](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/157)

**[י"ב צירופי הוי"ה]
****י"ב צרופי הוי"ה** הוא על דרך שם י"ב ד' פעמים ג'. לד' תקופות, וד' דגלים, וד' טורי חושן. והן ג' בכל אות. וזה סדרן:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 158
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 158](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/158)

ועוד י"ב צרופי הלילה בסדר אחר. וזה סדרן:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 159
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 159](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/159)

‏(א)והנה היודין הן מהופכין והווי"ן הם כסדרן. 
(ב)וההי"ן הם ב' ראשונים מהופכים והשאר כסדרן אלא שב' האחרונים קודמין לב' האמצעים. ששה צירופין של ה' הם א' ב' ג' ד' ה' ו'. 
(ג)ושל לילה הם. ב' א' ה' ו' ג' ד'. **בא"ה וג"ד**. 
ואינון י"ב צרופים הם ג' דרגין. (ד) אחד עולה ויורד, ואחד בזמן הגלות דאזלין זכרים ביחד נקבות ביחד ותלכנה שתיהן, ואחד לעתיד לבא עצם מעצמי ובשר מבשרי על כן יעזוב כו'. ולכל א' ד' אותיות ה' בימינא וה' בשמאלא וא' שכל את ידיו. ובכל זה זכרים על נקיבות וב' נקיבות על זכרים שם הראשון לעתיד לבא כסדר שם השמיני שכל את ידיו שם החמישי ושם העשירי נקיבות על זכרים ושם השני עולה ויורד ושם הששי שכל כנ"ל, שם הרביעי ושם התשיעי נקיבות כו' כנ"ל, שם השלישי ושם השביעי והאחד עשר והשנים עשר בגלותא. הכל כנ"ל:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 160
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 160](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/160)

(א) **והנה היודין הם מהופכים.** פי', ג' צירופים של יודין דלילה הם מהופכים משם יום. בשל יום יהו"ה הוא הראשון ובשל לילה הוא השלישי, בשל יום יהה"ו הוא השני, ובשל לילה הוא גם כן השני בשל יום, יוה"ה הוא השלישי, ובשל לילה הוא הראשון. והאמצעי לעולם שוה גם בהפוך. וצירוף הווי"ן שוין בשל יום ובשל לילה:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 161
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 161](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/161)

(ב) **וההי"ן הם ב' ראשונים מהופכים.** הי"וה הוא הראשון בשל יום, ובשל לילה הוא השני. וכן היה"ו הוא השני בשל יום, ובשל לילה הוא הראשון. והשאר כסדרן פירוש, כאן חשב צירוף הג' של ה' ראשונה יחד עם ג' צירופין של ה' אחרונה והם ד'. וזה שכתב אלא שב' האחרונים קודמין לב' האמצעים פירוש, שב' האחרונים מה' אחרונה הם ההי"ו ההו"י, והם של יום, ובשל לילה ההי"ו הוא באמצע והוא צירוף הג' מה' ראשונה. ההו"י היא צירוף הראשון מה' אחרונה:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 162
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 162](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/162)

(ג) **ושל לילה הם ב' א' ה' ו' ג' ד'.** פירוש כנ"ל ב'א' כי ההי"ן ב' ראשונים הם מהופכים ה' ו' ג"ד כנ"ל שהשאר כסדרן אלא שב' אחרונים קודמין לב' האמצעים וזהו ה' ו' קודמין לג' ד' כנ"ל. ולפי שחשב צירוף הג' מה' ראשונה לג' צירופים של ה' אחרונה ובאמת הוא חלוק לכן הסימן בא"ה וג"ד על דרך הכתוב "בא גד" לידע שהוא צירוף ג' מה' ראשונה:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 163
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 163](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/163)

(ד) **אחד עולה ויורד.** הוא הצירוף של י'תהלל ה'מתהלל ה'שכל ו'ידוע אותי כמ"ש בתיקונין שה' אחרונה עולה ליו"ד וה' ראשונה יורד לוי"ו. וכאן בא לחלק בג' כללים. לעתיד לבא יהיה השם כסדר. ולפעמים הם עולה ויורד. ובזמן הגלות הזכרים ביחד והם י"ו, והנקיבות ביחד ה' ב' ההי"ן. ומפרש והולך. וא' שכל את ידיו הוא שם הששי, הוא הוי"ה. וכן שם שמיני והי"ה. ועתה תבין כל דבריו:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 164
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 164](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/164)

**[שם הויה בכולא]
****שם הויה בכולא** דא‏ אדם ראש וגוף וידים ה' נגד ה'. וכן בכל חי בכנפים וידין. וכן בשושנה תפוח ושרביט ועלין ה' ה'. וכן בכולן:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 165
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 165](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/165)

**[ה' ד"ו ד"י]
**שם הויה ה"א ראשונה **ד"ו**, והשני **ד"י** שהיא חכמת שלמה דכרסייא. אבל הראשון הוא הנהר. והנה הוא ב' יוד מלא. וכן אם תחשוב רגל שמאלי לב' בחינות בכללות ופרטות הוא ב' פעמים יה"ו והוא מ"ם ומ"ב שהוא ב' אודנין והן ב' דעות במקומן ואח"כ מתפשטין:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 166
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 166](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/166)

**[רמון מצא תוכו אכל כו']
****סוד רמון מצא תוכו אכל כו'.** הענין שהציצו במט"ט שעליו בקש משה "הראני נא את כבודך ויאמר לא תוכל לראות את פני" שהוא שר הפנים כמ"ש בז"ח במדרש הנעלם עי"ש, ובו מתעלם שמו של הקב"ה. שבכל אבי"ע בתוך נקודה הפנימית של אותו עולם מתלבש עשר ספירות שהן רזא דאלהות, ובחוץ מלביש ביצירה מט"ט, ובעשיה סנדלפון. ואפילו בארץ עולם השפל גם כן בית המקדש מלביש עשר ספירו. וזהו "לשום את שמי שם". ולזה הזהירה התורה "לא ממקדש אתה מתירא כו'". וכן בכל העולמות:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 167
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 167](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/167)

ובזה טעה אחר במט"ט. וכן זהו טעות כל הקדמונים, כל אותן שטעו. ומט"ט הוא נוריאל, שד' חיות במלכות והוא בחינת יסוד, נקודה האמצעית של הה"א. ו**רמון** של מט"ט הוא גימטריא **נוריאל**. ובתוכה מתלבש יסוד שהוא **ט"ט**. ואחר סבר שמט"ט הלבוש גם כן משותף. אבל רבי מאיר מצא **רמון** סודו, "מתוכו אכל" ט"ט שבו, "וקליפתו זרק". וז"ש רבי עקיבא מאי דרש שלא הציץ על מט"ט צבאות אות הוא בצבא שלו, שהוא בדרגא דיסוד שנקרא אות. ולכן אסור להציץ בו כל המסתכל בקשת. וזהו סוד "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן כו' הוא מראה דמות כבוד ה'". ואמרו בתיקונים שיחזקאל ראה ביצירה מגו מט"ט. וזהו "כמראה הקשת". ורבנן אמרי "לא ברוח כו'" שאלו ג' טעו באותן ג' קליפות כמ"ש בפרשת פקודי בזוהר עי"ש, ובהקדמת תיקונין. ועליו נאמר "משכני אחריך נרוצה" שאמרו בזוהר כד סליק נשמתא לרקיע מט"ט אומר לנשמתא סק סק והצדיק אומר משכני כו':


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 168
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 168](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/168)

**[בעץ חיים שער מ"ן דרוש ה']
****מ"ש בעץ חיים בשער מ"נ בדרוש ה'** בענין אור מ"ר‏ שָגו כל האחרונים בפירושו. שהנה כך ביאורו. שממזל עליון נמשך ד' יודין משם ע"ב, ואינן מתלבשין ומתעבין כלל. והוא אור. ואח"כ נמשך משם ע"ב דשם עוד ד' יודין, ומתלבשין ג' יודין האחרונים בג' יודין דשם ס"ג שבמזל עליון ומתלבשין עוד בשם קס"א דמזל תחתון אלא שאין קס"א עולה בחשבון כלל וזה נק' **מים** על שם ד' יודין שבע"ב השני וג' יודין דשם ס"ג וב' כוללין. וכן הוא נמשך כל המאמר דשם, דלא כפירוש האחרונים דג' יודין מע"ב הראשון נתלבשו שגגה גדולה היא, וחסרון שם בדרוש ההוא שכתב והגונין שג"כ נמשך בחי' לבוש הנזכר הנקרא מים מהד' יודין עצמן שבמזל הח' ומתלבשין בג' יודין דשם ס"ג דשם ויורדין אל מזל י"ג שהוא נקרא 'ונקה' כו'. והענין שירד עוד פעם א' שם ע"ב, כי הראשון אי אפשר להתלבש כמש"ש. והוא כי ד' **אור מים רקיע עור** הוא **ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן** כמש"ש, והוא בד' אותיות השם כידוע. וידוע שיו"ד מלבד שהוא בעצמה עוד נכלל בהא ראשונה בסוד "ונהר יוצא כו'", אבל יו"ד הראשונה אין נכלל כלל. ואף מהיו"ד השניה נשאר קוץ בזויות הה"א שאינו מתלבש בה"א והוא הבחינה ראשונה מד' יודין. והכלל כי ד' ארמ"ע הם ד' אותיות והן גם כן ד' יסודות שבגוף, כי רקיע הוא אויר המכריע כידוע, אש, ומים, ועור הוא עפר. וכן ד' ר"ת של אמר"ע כד' ראשי תיבות של ד' יסודות ארמ"ע. והבן כל זה. ויותר נראה שד' יודין השניים מתלבשים בקס"א ואח"כ כשבאין אל אבא ואמא מתלבשים אז בשם ס"ג שבהם, אבל מקודם לא היה שם ס"ג כלל. וכן עיקר. וטעות סופר שם מ"ש "ואז זאת הבחינה השניה ג' יודין של שם ס"ג" וצ"ל "שם ע"ב" והוא ברור כשמש. דו"ק מאד:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 169
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 169](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/169)

**[לא אשית תהלים ק"א]
**"לא אשית כו'" (תהלים, קא). חשיב כאן ז' דברים נגד ז' היכלין דמסאבותא, ז' שמות של יצה"ר. ואח"כ ד' דברים נגד ד' רגלין דסטרא אחרא. והן י"א ארורים, "**ז"ד** יהיר", וחשיב מלמטה למעלה עד העליונה שהוא נקרת כרת. וז"ש "להכרית כו'". ואמר ד' דרגין של תמימות נגד מדתו:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 170
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 170](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/170)

**[וכל מעשיך בספר נכתבין]
**פירשו הראשונים "וכל מעשיך בספר נכתבין" הוא האויר שהוא ספירי, וכל מעשה או דיבור נחקק באויר והאויר חיוני ונעשה בריה שלימה, והוא פועל האדם. וכמו שהעולם נברא בספר וספר וסיפור כן כל מעשה האדם, כי בצלם אלהים כו'. וג' ספרים נפתחים בראש השנה, של צדיקים כו' (ר"ה טז, ב), כי כל קלין ומעשים לא אתאבידו ובראש השנה נפתחים גן עדן וגיהנם, ואף שלכל מעשה של אדם יש פרט מיוחד, מכל מקום כולם נכללין בכלל אחד והם מלבוש האדם. ולכן צדיקים נכתבין כו' למעלה שגן עדן גבוה מהארץ שלנו, ושל רשעים לגיהנם למטה, ושל בינונים תלוין באויר העולם הזה, עד יוה"כ. והענין שנסתבכו בה המפרשים העיקר הוא שכאן מיירי לענין העולם הבא. וצדיקים ורשעים אף החתימה בראש השנה ושל בינונים אף הכתיבה ביום הכפורים. וענין הדין בעולם הזה דעבדין ליה יום טב (קידושין לט, ב), אבל דין העולם הזה לכל אדם בשוה והכתיבה כולם בראש השנה והחתימה כולם ביום הכפורים (עיין מ"ש רבינו באורח חיים סוף סימן תקפ"ב). וכן התפלות של הגאונים בג"ר על העה"ב כי העה"ב שם בחג"ת אתפשטות' דבינה. ובג"א על העה"ז כי שם מלכות ואין בין מים עליונים למים כו' וכמ"ש בריש קו המדה:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 171
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 171](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/171)

**[אדם בהרכב גוף נפש ורוח]
****סוד בריאת האדם** בגוף שבתוכו נפש הבהמית, והיא יסודו. ונפח בו רוח האדם שהוא נקרא האדם באמת אד'ם כידוע. והוא סוד מ"ה וב"ן‏. שהמ"ה בא בתוך הב"ן, להוציא הברורין ולהשלים אותה. והוא סוד "אדם ובהמה" [ואותיות **בהמה בה מ"ה**]. ולכן הקרבנות מהבהמה שהוא בירורי הב"ן. וסוד המיתה ותחיה הכל בנפש הבהמית, מלכין קדמאין. והכל בסטרא דלמכות אני אמית ואחיה. ורוח ונפש הם נגד זו"ן הנהגת העולם. ומזה תבין סודות גדולות בפגם העוונות שהרוח מסתלקת מהנפש אפילו בחיים חיותו ולכן הרשעים בחייהם כו'. ומעלת המצות בן איש חי:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 172
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 172](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/172)

**[ספר יצירה פ"ד]
****המשך ליקוטים סוף הספר
**בספר יצירה מחלק האיכיות עם האברים חכמה בעין ימין, שיחה ברגל ימין, וכן כולם. הענין הוא כי האיכות כל א' תולה באבר מיוחד כמו שרואין בחוש מי שיחסר ממנו הביצים יחסר הקול, וכן הזקן, וכן כל אבר ואבר. והן רמ"ח איכות. ולא דיבר בספר יצירה אלא הכללים שהם כ"ב. ולא עוד אלא אפילו השערות כמו הזקן שבבחור מורה על כח אדם ובזקנותו כשמלבין מורה על רחמנותו. וכל שער ושער מורה על איכות מיוחד שאין חבירו מורה. אלא בכללן הן י"ג איכות וט'. והענין כי הן מותרי מוחא. וכפי מספר הכחות שבמוח כן מספר השערות. וכן השערות שבראש אלא שהן מכחות שבאוירא, משכן הנשמה. והן גבוהין יותר והן מכוסין והן נגד הכוכבים כידוע, לכן הם י"ב תיקונים נגד י"ב מזלות וא' כוללן נגד התלי. והכוכבים הן בב' מקומות בדעת ויסוד, אלא שבדעת הם נעלמים לכן הוא ברקיע. וכן באדם שערות הראש מכוסים. וכל מזל יש לו הוראה מיוחדת וכן כל כוכב שבמזל:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 173
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 173](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/173)

וסוד הענין שכל אבר יש לו איכות כי כולם הן תולדות הספירות וכל אחד יש לו פנימיות וחיצוניות. ובפנימיות פועלת האיכות ובחיצוניות האיברים. וכן הוא בתרי"ג מצות שכל אחד הוא מעשה מיוחד ויש לכל אחד כוונה מיוחדת. ולכן המצות בלא כוונה כגוף בלא נשמה. ומיום שחרב בית המקדש נסתמו מעיינות החכמה ונשארנו כגוף בלא נשמה עד יערה רוח ממרום עלינו תחיית הגוף והנשמה:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 174
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 174](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/174)

והנה מבואר למעלה שתרי"ג אברים בגוף ותרי"ג איכות בנפש קבועים בגוף אף לעכו"ם. ועוד יש תרי"ג איכות בנפש שאין קבועים בנפש אלא מושפעים מהרוח. וזהו תכלית האדם ושלימותו והן באין מעשיות המצות וזהו אור הלבנה בשלימות. וידוע שכל דבר שהוא כפול בא השני בגולם אחד, כמו י"ג תיקונים שהם ב' פעמים י"ב בסוד וקרא ז'ה אל ז'ה, שהתיקון י"ג כולל י"ב תיקונין. וכן תפילין של ראש ותפילין של יד. וכן כמה דברים הידועים. וכן הוא כאן שתרי"ג איכות השניים באים באבר אחד והוא עטרת הברית, ובו נכלל כל התרי"ג מצות גדולה מילה כו'. ולכן אין העטרה מתגלה מעצמו בבריאת הש"י כמו כל האיברים אלא בעשיית האדם במצות הש"י. וכמו שהוא חיבור דו"נ להביא השפע מזכר לנקבה כן הוא בתרי"ג איברים וגידים. כן הוא באיכותם גם כן, להביא מרוח לנפש שהן זו"נ בתרי"ג מצות. וזהו ברית המעור. וברית הלשון הוא דעת, ברית התורה חיבור בין אב"א, בין מוחא וליבא, נשמתא ונשמתא לנשמתא, דלא מתפרדין לעלמין. ולכן הם אחד בגוף. מה שאין כן זכר ונקבה, אף שהם גוף אחד הם פרודים ומתחברים לפרקים. וכן רוח ונפש. ולכן תמיד צריך אדם לב' דברים תורה ומצות:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 175
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 175](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/175)

וביאור הדבר כי תרי"ג מצות תלויות ביסוד עצמו שהוא האבר. ומצות המילה שהיא מצוה המשלמת לתרי"ג הוא בעטרה ובה גם כן הכלל הנ"ל שהיא כלולה מהכל. לכן היא שקולה נגד תרי"ג מצות. וזהו ברי"ת שהיא הנוקבא של היסוד שבה נכללת לאחד בסוד תפילין של יד כנ"ל. ובהחסר מצות המילה כל המצות אינן פועלים כמו זכר בלא נקבה:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 176
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 176](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/176)

וכן הוא בחיבור זכר ונקבה הגופנים כי האבר פועל תרי"ג איברים וגידים והעטרה אבר א' ובהחסר העטרה אינו מוליד. וזהו שכללו במתני' הערל עם פצוע דכא וכרות שפכה, שזהו בגוף וזהו בנפש. והכלל כי האבר הוא משלים לתרי"ג איברים ואיכות הראשונים שבלעדו הם תרי"ב איברים ואיכות, ולכן בו נכללים גם כן תרי"ב בכללות. וכן בעטרה גם כן בכללות נגד האבר, וכל אחר נקרא **ברי"ת**:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 177
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 177](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/177)

**[כקול הסירים תחת הסיר]
**כלומר גם אנא מן קיסיא כמ"ש במדרש כן שחוק הכסיל. כי גדר האדם הוא שכל ושוחק. וזה אין לו שכל ומראה שהוא אדם על ידי השחוק. והוא דומה ממש לקול הסירים כנ"ל:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 178
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 178](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/178)

**[שבת]
****שבת** נקראת כי השכינה היא העולה עד ג' ראשונות "ושמרתם את השבת כי קדש היא", והוא שם **אדני** **אין** ו**ד'**, כמ"ש במ"א. והנה בכתר יש תר"ך עמודי אור, ובחכמה ל"ב נתיבות, ובבינה נ' שערי בינה, וסך הכל עולה **שבת**:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 179
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 179](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/179)

**[השיעבוד קי"ז שנה]
****השיעבוד** היה קי"ז שנה. כי "שממית בידים כו'" (משלי ל, כח). והוא נגד ב' השמות **אל אלהים**. ותחלה כמנין **אל** בחסד היה, בפה רך. וכמנין **אלהים** משנולדה מרים היה בפרך. ואח"כ בבא עת הגאולה נתגלה שם הוי"ה. וז"ש "הלא מעתה קראת לי אבי" שהוא שם הוי"ה בת"ת. **אלו"ף** נעורי ממצרים **אלו"ף** הן ב' שמות הנ"ל והן שעושין הכלי, ואין אשה כורתת ברית כו':


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 180
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 180](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/180)

**[תרע"ד פרשיות בתורה]
****תרע"ד פרשיות בתורה**‏. והנה נ"ד הם ראשי סדרות עם "ויהי בנסוע הארון" (במדבר י, לה) "ויהי העם כמתאוננים" (במדבר יא, א), רק שלא תחשוב ויחי כי אין שם לא פתוחה ולא סתומה. וכן וילך. אם נשארו תר"כ כמנין תרי"ג עם ז' מצות דרבנן. והנה רנ"ה‏ מהם פתוחות כנגד רמ"ח מצות עשה עם ז' מצות עשה דרבנן. ושס"ה סתומות נגד שס"ה לא תעשה:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 181
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 181](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/181)

**[אברהם יצחק יעקב]
**בפרשת עקב, 'זכור לאברהם ליצחק וליעקב...אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו וכולי' (דברים ט, כז). בעד אלו הג' שהם אותיצות שלישית של האבות **ר'ח'ק**, שהוא ר'שעו ח'טאתו ק'שי, דהיינו בשביל אברהם מכפר רשעו מפני שהוא חסד ומכפר אפילו הרשע. ויצחק שהוא דין אינו מכפר אלא על חטא. ויעקב הוא רחמים מכפר הקשי. ולכן היה כתוב על הדגלים **אי"י בצ"ע רח"ק מק"ב**. והיינו שאותיות הראשונות הן השמות של ק"ש והן נגד ק"ש‏. ואותיות השניות הוא נגד תפלות כמ"ש ע'רב וב'קר וצ'הרים אשיחה כו'. ואותיות השלישית הוא ר'שע ח'טא ק'שי כנ"ל. ואותיות הרביעית הוא נגד ג' קדושות ק'דוש ב'רוך וימ'לוך. שהכל נכללין באבות. ועל ידם תכפר אלו הג' הנ"ל:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 182
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 182](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/182)

**זהר חדש שה"ש דף מ"ט ע"א
****ליקוטים שנדפסו בסוף ספר "נפש דוד" להרד"ל
****(מגכי"ק) זהר חדש ריש שיר השירים) (מט ע"ב). פתח ואמר כו' מה דלא אתגלי כו'.** דשמהן שרשן בבריאה וכן בכל עולם בבריאה דשם, ומשם שורש ישראל, מה שאין כן של מלאכים:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 183
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 183](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/183)

**בההוא שעתא כו'.** בפרק ט' דשבת:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 184
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 184](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/184)

**גליפין.** עיין בתקוני זהר חדש במתניתין "בטהירו כו'", ובזוהר ריש בראשית:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 185
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 185](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/185)

**ותושבחתא דהאי.** ר"ל ז"ש אשר תנה כו' ומשבחין ע"ז כמש"ו דכל אינון כו':


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 186
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 186](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/186)

**רתיכא כו'.** ד' הוא רתיכא כמ"ש במלכים וביחזקאל:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 187
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 187](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/187)

**רזא כו' דארבע זהורין.** שהן כוללין כל העשר ספירות שיסוד כולל נה"י, ולכן איקרי צבאות. וכן בינה כולל ג' ראשונות כידוע:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 188
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 188](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/188)

**וכל זהרא כו'.** וכלילותם ביסוד, ומספר שלהן **ברית**‏, שהאלף של **צבאות** נחלק כמ"ש לקמן, דבלא חילוק מספר **תורה** שהן כלל כל התורה כידוע. ועיין פרק ט' דשבת שם. וכן התורה נקראת 'ברית' אם לא בריתי גו', אלה דברי הברית, ובכ"מ. ו"רזין דשמהן גליפין" הן ביסוד ושם תורת עץ החיים. ועיין בריש שמות:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 189
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 189](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/189)

**חד איקרי כו'.** כמ"ש ולחשך קרא לילה, ותקם בעוד לילה, ווילון אינו משמש כו' עיין רש"י שם, וכמ"ש "ואת המאור הקטן לממשלת הלילה":


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 190
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 190](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/190)

**מסתכלאין בי' כו'.** והוא תורה שבעל פה שבהסתכל בה ימצא האור שבתוכה כמ"ש "מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר", שנקרא 'דבר' "סוף דבר", "יִמְצָא טוֹב", והוא נהורא דכרי בה וכמו שמפרש והולך "ובהאי נהורא דכרי כל הטוב", ושם "אור דרזין גליפין". ועיין ריש שמות:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 191
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 191](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/191)

**נציץ ולהיט כו'.** (כמ"ש) ורחל הייתה כו' כולך יפה רעיתי מה יפית כו':


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 192
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 192](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/192)

**ושפירא עילאה.** ה' עילאה בה' תתאה, ה' אור בה' גוונין:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 193
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 193](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/193)

**ונהורי' קמיט כו'.** כמ"ש "אני חבצלת השרון" קודם דאתפתחא בהני נשיקין. ואח"כ "שושנת". וזה סוד מולד הירח:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 194
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 194](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/194)

**דכרי כו'.** כמ"ש "כרוה נדיבי עם במחוקק", וכמש"ל מע"ל ב' ג':


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 195
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 195](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/195)

**כדין כו' בשבעין ותרין כו'.** שאז נקראת ים ועומדת על שנים עשר בקר, שלשה לכל צד כמ"ש "שלשה כו'" מסטרא דג"ר, וכל אחד מתחלק לששה מסטרא דו' קצוות מכל ד' סטרין מסטרא דידה שנקראת דל"ת:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 196
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 196](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/196)

**דאינון כו'.** הידועים:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 197
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 197](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/197)

**דשבעים סנהדרין כו'.** דעיקר השמות הן עי'‏ וע"ל כ"א ב', כ"ד ב'. ושני שמות הן כוללין. של"ה הן עיקרן בדכורא וא' כוללן **וה"ו**, ול"ה שורשן בנוקבא, וראשיתן וכוללן **אנ"י**. וז"ש במתניתין ואלו הב' שמות **וה"ו ואנ"י** ידוע. וידוע דשמע ובשכמל"ו הן ו' קצוות, כל אחד ואחד כלול מוא"ו. והן ע"ב והיא כוללת. שלכן היא על י"ב בקר ו' קצוות דיליה ו' קצוות דילה. וכן בי"ג מדות נחלק בפסוק לשנים ו' עד "אמת", אלא שאלף שבין שני הווי"ן נכלל באלף הראשון והוא "ארך אפים" שנחלק לשנים וא"ו הוא ארך אנפין כמ"ש בעשר ספירות לא אריך ולא זעיר. וכן אמר בתיקונים בכ"מ. והן הי"ג מדות. ולכן בוא"ו י"ב גבולי אלכסונות. והכל נכלל בה ...(חסר).... והן ע"ב, כי הי"ב כל אחד כולל ששה, והן י"ב צירופי הוי"ה וי"ה הכוללין שבטי י"ה שהן ו' קצוות, כי נצח והוד הן י"ה, ושהן עדות דחכמה ובינה. והן נש"ב וע"ב, י"ה באמצעי, והוא שם המפורש ביד ד' אצבעות בג' פרקין ואצבע אחד בב' פרקין, והוא בפסוק "משכני אחריך" ד"פ ג' "משכני כו' הביאני כו' נגילה כו' נזכירה כו' מישרים כו'". וי"ה הן מישרים כמ"ש לקמן. ואלו ד' פסוקים הראשונים הן ד' פרקי המרכבה.פסוק ראשון (שיר א, א) במלכות והוא ד' תיבות רתיכא דילה אדנ"י הוי"ה פשוטה.ופסוק השני (שיר א, ב) מסטרא דשמאל "דודיך מיין", ומשם שלהובי דרחימותא "שמאלו תחת לראשי", מתחלה ההעוררות הזווג, ומשם נתוסף עוד ג' דקו השמאל בג"ה,ואח"כ (שיר א, ג) "וימינו תחבקני" "שמניך טובים", ונתוסף עוד דקו ימין חח"ן, והוא עשר. שלכן בינה נקראת שבע וחכמה יו"ד עשר‏ואח"כ התחברות הגופא (שיר א, ד) עוד ד' כתי"ם, והוא י"ד השם בפשוטו ומלואו, שם המפורש בשלימות:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 198
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 198](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/198)

**[לעולם ישלים אדם פרשיותיו וכו']
****מ"ש לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שמו"ת ואפילו עטרות ודיבון**. ופירושו שאין בו תרגום. והענין כי אלו ט' עיירות (במדבר לב, ג) הן ט' דרגין דנוגה שהיא בקליפה, והוחזרו לקדושה. כי אלו ט' עיירות היו ראשים לכל עבר הירדן, ועבר הירדן הוא מבחינת נוגה שהיא חוץ לארץ ונתקרבה להיות מארץ ישראל. ואלו העיירות ראשיהם, ולכך כתיב "מוסבות שם" (במדבר לב, לח) שהוחזרו בשמות אחרים דקדושה. לבד "שבמה" שהיא אחרונה, מלכות, שלא היו יכולין לגמר' והוא ראשי תיבות של ד' אבות נזיקין. וסמיך כאן לת"ת כסדר האצילות מת"ת כידוע:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 199
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 199](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/199)

ולעתיד לבא יוחזר ג' מאלו הד' לקדושה "ושם העיר מיום ה' **שמה**" (יחזקאל מח, לה), לבד בור אחרונה שתבלע המות לנצח וזהו שחיטתו לעתיד לבא. וזהו גם כן **במה** ג' מאלו "כל המקדים שלום כו' כאילו בנה במה". והוא השור תחלה לקרבנות:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 200
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 200](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/200)

ואלו עיירות הוזכרו כאן בשמותם, לא בלשון הקדש, והן עצמן בכתבן מקליפת נוגה. וקריאת התרגום בשביל קליפת נוגה. והוה אמינא שאין צריך כאן, מה שאין כן בראובן ושמעון שהם בלשון הקדש. והענין כי מחמת התקרבה לקדושה יש בה פסוקים מלשון הקדש ופשיטא שצריך להחזיר אלא אפילו שהן בקדושה מסטרהא, דהיינו אותן עיירות אפילו הכי צריך להחזיר:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 201
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 201](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/201)

ולא קאמר "יגר שהדותא" (בראשית לא, מז) דשם לא הוחזר, שהרי תרגום אונקלוס מתרגם בל"א. והענין שהוחזר שם אבל לא כולו. ולפי' תוס' דצריך לקרות בתרגום ירושלמי והוא עכשיו כתוב בתרגום שלנו היה ניחא טפי להחזיר אותו התרגום אבל ל"נ:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 202
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 202](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/202)

**לקוטים יקרים מהגר"א ז"ל
****סוד חמה.** . על שם נ"ג נהורין. ח' נהורין ומ"ה נהורין:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 203
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 203](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/203)

**חשך.** ג' קליפות שור, חמור, כלב. ומהן באה **ש'כ'ח'ה'** בבא פ' באמצע, שמחצי פומא כו' אותיות האמצעיות כידוע. ושור וחמור הן ב' מדות הכוללות הכל תאוני וכעסני. שהן עשו וישמעאל. סם ונחש. שהוא כועס בכבד והיא מזנת בטחול, ונותנת לו השירים והוא כועס. והן ב' מזלות מאדים ונוגה. ובאדם רוח ונפש. והחמור בו התאוה בשר חמורים כו'. ושור כעס שור נוגח, ריש תורא בדיקולא כו'. וכלב בו שניהם. כח הכעסני ברוח שבא מהגאוה, רוח גבוה. ותאוה בנפש נפש רחבה, כי תאוה נפשך:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 204
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 204](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/204)

**חדקל לחדקל למה קולך נשמע, אומרים לפרת כו'.** מצאתי שהוא על דרש וסוד כמ"ש בפרשת בראשית פישון פי שונה כו', תליתאה עאל בחדקל כו' רביעאה כו' ורזא הוא בחשאי ועל דרש א' עתיר פומבי אבל הוא מוכר סדרות מה שאין כן בפרת מים שאין להם סוף כו':


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 205
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 205](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/205)

**חלוץ הנעל** גימטריא **נפש רוח נשמה** חיה יחידה, אלא שג' עליונות כחדא חשיבי לכן אינן אלא ג' וכמ"ש אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו כו'. "אליו" ר"ל לנפשו. ורוחו ונשמתו נמשכין אחריו. ובחליצה נתרין גם כן כל השלשה בשלשה דברים חליצה ורקיקה וקריאה. חליפה בנפש, ששם כרוך הנחש בנעל וצריך לבטשא בארעא כמ"ש בפרשת חקת. ורקיקה ברוח שבפיו. וקריאה נגד הנשמה. ולפי שהיא כלולה מג' לכן הקריאה ג' פעמים:


###### Yahel Ohr on Zohar, Addenda 206
[Yahel Ohr on Zohar, Addenda 206](https://torahapp.org/share/book/Yahel%20Ohr%20on%20Zohar/s/Addenda/r/206)

**חכמה** הוא ג' כתרים **ח'**כמה **כ'**הונה **מ'**לכות, וכתר הד' הוא **ה** נוקבא של שם הנ"ל. וכן בד' חיות והן ד' תרעין דחכמה, ולכן לא ניתן התורה עד דאשתמודע מלך וכהן ואח"כ נתגלה החכמה. וש"ט‏ היה בישראל. וכן וישמע מה שמע כו' והוא שמא דקב"ה וד' תרעין הן ד' חלקי החכמה במקרא וכו':