## Yedei Moshe on Bereshit Rabbah Chapter 26

###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 26:2:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 26:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/26:2:1)

**ראוי לכל עונשים.** תירוצא הוא ר"ל בן מאה שנה ימות. ולא מיתה ממש אלא שיהא ראוי לעונשין אם יתחייב מיתה בב"ד ימיתו אותו ב"ד:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 26:5:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 26:5:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/26:5:1)

**רשב"י קורא להון בני דיינים.** פירש"י דייני סדום היו וע"כ היה מקלל למאן דקרא להון בני אלהים מפני חירוף וגידוף אלא יקראו אותן בני דייני:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 26:5:2
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 26:5:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/26:5:2)

**עד שכתבו להם גמומסיות וכו'.** ר"ל שהיו מנאפים עם זכר ובהמה תמיד כמו עם אשתו שכותבין לה כתובה כך היו מנאפים בזכר ובהמה ולא דרך עראי אלא תמידות כנ"ל:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 26:6:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 26:6:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/26:6:1)

**אין הרוחות הללו נידונות לפני לעולם** כצ"ל וכן מצאתי בספרים ישנים ר"ל שאינן חיים ליום הדין ואינם נידונים:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 26:6:2
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 26:6:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/26:6:2)

**ליסגי ליסגי.** עי' פי' מ"כ וגם דברי רש"י. ול"נ דקושיא היא וליסגי ר"ל הוספה. הוספה והוספה ב' פעמים. לזה רבנן אמרי לא אוסיף לבני נח לא אוסיף לדורות וכו' כנ"ל. ואחר זה מצאתי בספרים ישנים הגרסא ליסגי לסגי. לפ"ז נ"ל דהכי פירושו דקשה שתי פעמים ל"ל ומתרץ לא אוסיף הראשון פירושו ליסגי כמשמעו דהיינו שלא אקלל עוד ולא אוסיף השני לסגי ר"ל הגם באם אקלל לא יסגי שלא יהא קללה מרובה כ"כ כנ"ל לזה עיקר:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 26:6:3
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 26:6:3](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/26:6:3)

**אני אמרתי שתהא** רוחי דנה בהם והם לא בקשו. ר"ל אני אמרתי שבעצמי ובכבודי אדין אותם והם לא בקשו. זה לפיכך אדון אותם ע"י שליח והם היסורין אני אמרתי שאני אדון בהם ר"ל הגם ששלחתי עליהן יסורין גם זה כאילו הקב"ה בעצמו דן אותם כי מצינו כמה יסורין של אהבה והם משל הקב"ה:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 26:6:4
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 26:6:4](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/26:6:4)

**והם לא כחשו.** ר"ל עזבו עונם הרי אני משיגמן אלו באלו (בל"א פר וויררען) ר"ל שאדון אותם ע"י אנשים רשעים כיוצא בהם ויאבדו כולם ע"ד דאטפת אטפוך וסוף מטיפיך יטופון כנ"ל והביא דברי ר"א לראיה שהקב"ה אין מוסר אדם לאדם אלא לרשע כיוצא בו ומתוך כך יהיו הרבה חייבים ויאבדו כולם אבל אם היה דן הקב"ה בעצמו את החוטא לא היה נאבד רק החוטא אבל עכשיו יאבדו כולם החוטאים והשלוחים כמו על דאטפת כו' ורבי נתן אומר אף זאב וכלב הם שלוחי מקום וגם הם ידאגו על שיאבדו איזו נפש הגם שהם שלוחי מקום ע"ד מגלגלין זכות כו' ומכ"ש אדם שהורג לחבירו הגם שהוא שלוחו של מקום ורב חנן הוסיף אפילו מקל ורצועה נדונים עבור זה ומכ"ש אדם הנשלח מאת המקום ב"ה שיאבד גם הוא כנ"ל:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 26:6:5
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 26:6:5](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/26:6:5)

**כיום הדין.** צריך לומר ביום הדין והוחלף כ"ף בבי"ת:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 26:6:6
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 26:6:6](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/26:6:6)

**אינן דנין רוחן בעצמן.** עיין מ"כ מה שפי' ג' פרושים וכולם אינם שוים לי מלשון המדרש. ול"נ דהכי פירושו שהרשעים אינן דנין רוחן בעצמן ר"ל בעודו שהרוח בעצמו דהיינו בגוף ר"ל שלא רואה חובה לעצמו בחייו וסבר שמה שעושה בעוה"ז כדין עושה. ולמה זה. לזה אמר המדרש שב"ו הן ר"ל מצד החומר. הרי אני מביא להן מיעוט שנים וכו' ר"ל אמתיו להן אותן מעט שנים ימי חייו ואח"כ אשגמן ביסורין בגיהנם ע"ד שאמרו בגמרא ליום הדין הקב"ה מרכיב חיגר על הסומא ודן החומר עם הרוח כנ"ל. וכל הלשון שיגם שבמדרש הוציאו מבשגם הוא בשר. ועוד יש לפרש ועיקר הוא אינן דנין בעצמן שב"ו הם ר"ל שהרשעים אינן משומין על לב שהם ב"ו אלא הם סבורים שיחיו לנצח על כן אני מראה להם שהם לאו כלום שאמעט להם ימים וגם בא תן המיעוט לא יהיה להם שום טובה אלא יסורין. כך שמעתי מפי בני הר"ר ליב ונכון הוא:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 26:6:7
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 26:6:7](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/26:6:7)

**שגמיו.** פי' העצים שמשימים לרוחב הדלת מאחוריו לחבר לוחות הדלת לעשותם כלוח אחד וכן פי' הרמב"ם בפ' עשירי ובפרק כ"ב ממסכת כלים:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 26:7:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 26:7:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/26:7:1)

**שהיו עונקין** לגלגל חמה כו'. עיין מ"כ ול"נ דהכי פירושו שהיו גדולים כל כך כשהיה היום יום שמש בלי ענן היה עומד בפני תמה ומתוך זה היה חשך כיום מטר ואומרים הורד לנו מטר ר"ל היום ירד מטר באיזו מקום לזה היו נקראים ענקים שהיו מעניקין החמה כפי' רש"י בחומש:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 26:7:2
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 26:7:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/26:7:2)

**בני נבל גם בני בלי שם וגו'.** פסוק הוא באיוב ל' והוא מדבר מדור המבול: