## Yedei Moshe on Bereshit Rabbah Chapter 32

###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 32:3:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 32:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/32:3:1)

**זה שכוונו וכו'** רש"י גרס זה שכן. פי' לפי שקשה שתי פעמים ויעש ל"ל דכאן כתיב ויעש נח ואחר זה ד' פסוקים כתיב עוד ויעש נח לזה אמר המדרש דהראשון קאי על עשיית התיבה והשני לביאת התיבה או להכנסת הבעלי חיים והלשון שיכן כמו שייך ר"ל זה הפסוק שייך לעשיית התיבה אבל הפסוק השני שייך להכנסת חיה ועוף. וכן הוא בפרשה שלאחר זה ויעש נח זה שיכן לכנות בהמה ר"ל זה שייך על הכנסת בהמה וחיה כו' ותיבת שיכן ושייך משורש אחד הם כנ"ל וכן משמעות מתוך רש"י בחומש שפי' על ויעש הראשון זה עשיית התיבה ועל ויעש השני פרש"י זה ביאתו לתיבה כנ"ל: בפי' מ"כ בד"ה כלומר הן וכו'. טעות סופר ודבור זה צריך להיות בסמוך אהן ודבורן כזב:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 32:5:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 32:5:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/32:5:1)

**ברפיון.** במתנות כהונה פי' הערוך באויר. והענין שהיה תלוי באויר לפי דאיתא לעיל סדר בראשית פרשה כ"ב בפסוק ויהי בהיותם וגו' שא"ל קין להבל ארעא דאת קאים עליה דידי היא לפי שקין נטל קרקעות וא"ל להבל שיפרח באויר ומשום זה הרגו ולפיכך נשתלם במדה כנגד מדה שנתלה באויר ולא נקבר והמחהו המים כדי שלא יהיה לו קבורה כנ"ל ועיין במדרש קהלת בפסוק אם יוליד איש מאה וגו' ונפשו לא תשבע מן הטובה פי' שלא היה משמח בחלקו וסיפא דקרא גם קבורה לא היה לו ודרשו שם על קין:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 32:6:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 32:6:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/32:6:1)

**ר"י ור"נ ר"י אומר** שנת המבול אינה עולה מן המנין א"ל ר"נ וכו' נראה דקמפלגי בפלוגתא דר"י ור' יוחנן לעיל פרשה כ"ה שר"י ס"ל שלא שמשו כלום המזנות וס"ל כר"י דהכא ורבי יונתן שס"ל ששמשו רק שלא היה רשומן ניכר ס"ל כר"נ וא"כ עולה מ"מ למנין תקופות וחשבונות ודוק:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 32:8:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 32:8:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/32:8:1)

**מאיליהן כו'.** מת שהקשה יפ"ת למה לא דייק שמאיליהן באו מכח קושית האיך ידע אותן שלא נעבדה בהן עבירה נ"ל דזה אינו קושיא כלל שזה היה יכול לידע כדאיתא לעיל בפסוק זכר ונקבה יהיו אם ראית נקבה רצה אחר זכר אל תקבלהו ולפיכך הוצרך המדרש לשאול וכי קניגי אנא וכו' פי' היאך ידע להבין בכל מין איזהו הוא זכר ואיזו היא נקבה כדפי' בעל מ"כ אלא ע"כ שבאו מאיליהן ודו"ק כנ"ל:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 32:9:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 32:9:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/32:9:1)

**כעל ב' קורות.** והקורות שטות על פני המים שאינן הולכין במהירות כן פירש"י ול"נ כעל ב' קורות י"ל שהתיבה היתה הולכת לאט כאותן ספינות קטנות שהולכין על ספינה ב' אנשים ומושכין את הספינה בב' קורות בל' רוסיא דראנגי"ש אחד מצד זה והב' מצד הב' ואותן ספינות הולכין לאט מאד כך היתה הולכת התיבה ולא כאניות שייט ההולכין ביום א' כמה מאות מיל אלא כל הילוכה לא היה יותר רק כמטבריא לסוסיתא מקומות קרובות זו לזו כנ"ל ובירור המדרש כך הוא דרבי פנחס לטעמיה שמתחלה א"ר פנחס שהיתה תיבתו הולכת כמו ספינה שעומדת בשפת הנהר ואותן ספינות מנהיגין אותן עם ב' מקלות שקורין בל' רוסיא דראנגי"ש (ובל' גמ' בב"ב מלחות) כי אותן המקלות מגיעין עד התהום כי אצל שפת הנהר אינו עמוק ועומדים על הספינה ב' בני אדם ולכל א' יש לו מקל א' ומנהיגים בהם את הספינה וכן הוא גם עתה במדינתנו ואותן ספינות הם הולכין לאט אבל אם היתה הולכת כשאר ספינות ההולכין בלב ים אותן הולכין חיש קל מהרה וכתיב ותרם התיבה שמשמעו שלא היתה הולכת מהרה לז"א שכל ימי המבול לא היתה הילוכה יותר אלא כמן טבריא לסוסיתא. ומה שאמר טבריה כו' י"ל שהיו יודעים שמטבריא לסוסיתא היה מהלך עם אניה קטנה של ב' מקלות מהלך מ' יום כימי המבול והתיבה היתה הולכת כאניה כנ"ל לכן אמר שיעור זה וכן מצינו שים של טבריא היה קטן ולא עמוק ולא הולכין עליה רק אניות קטנות כנ"ל (כבעל ב' קורות צ"ל ר"ל כאותן אניות שקורין בעל ב' קורות הגם כעל ב' קורות ג"כ נכון אלא זה יותר נכון):


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 32:10:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 32:10:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/32:10:1)

**הד"ד וכל כלי יוצר.** טעות דפוס וצ"ל והדין ר"ל והדין הוא פסוק השלישי כל כלי יוצר וגו' עיין ישעיה ותבין משמעותיו בפי':


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 32:11:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 32:11:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/32:11:1)

**אף הן היו בכלל מאוספין.** עיין מ"כ בשם רש"י ואילולי פירושו הייתי אומר היו בכלל מאוספין דהיינו בכלל ואספת אליך אל התיבה ר"ל שיקח רק מכל מין דגים שנים לקיום המין כמו משאר ב"ח והמותר נמוחו אך שברחו לים אוקיינוס ר"ל אותן שנים שנים מכל מין ברחו לים אוקיינוס ומשם פרו ורבו אותן שנים שנים ולא היה צריך להם התיבה כי חייהם במים ולא כמו שאר ב"ח שלא היה להם מקום לנוס כי היה מים בכל העולם והוצרך להם התיבה אבל הדגים איתן שנים שנים ברחו לים אוקיינוס והמותר נמוחו בים ולפי פרושי מתורץ כי לפרש"י קשה איך ברחו לים אם נגזרה עליהם שימותו הלא כתיב ואנה מפניך אברח אלא רק אותן שברחו ראוים לברוח מכל מין שנים לקיום המין אבל המותר באמת נמוחו וק"ל. ולזה פליגי הי"א על ת"ק דאמר פרט לדגים שלא נמוחו הדגים כי אם היו נימוחים לא היו היום דגים בעולם כי לא מצינו שלקח נח לתיבה שום דג כמו שאר ב"ח אבל הי"א אומרים שאותן השנים ברחו לים ולא היה צריך להם התיבה והמותר נימוחו אבל לפירש"י מה פליגי את"ק הלא גם הת"ק אמר פרט לדגים לכן נראה כמו שכתבתי ולפי הי"א מכל אשר בחרבה מתו לאו דוקא בחרבה אלא כמו אשר בעולם מתו והעולם נקרא חרבות כמו שמצינו בפסוק ולת"ק דאמר פרט לדגים פי' הרמב"ן בחומש שהמים היו למטה קרים. והנה לא יקשה לך לפי פירושי למה היו אותן שנים צריכין לברוח לים אוקיינוס הלא גם שם יש דגים כשאר מים לקיום המין. והנה אשיב לך שני תירוצים. הא' שיש בזה הים כמה מיני דגים שאינם באוקיינוס ועוד שבים אוקיינוס אפשר שלא יש שם שום דג כלל כי הוא מסבב העולם ואין לו שום קרקע מתחתיו אלא הוא תלוי בדיבור של הקב"ה ובלא"ה מוכח שאין שם דגים לפי שעמוק מאד בלא יסוד ואמרינן בגמרא וינצלו את מצרים כמצולה שאין בה דגים משמע במקום עמוק אין דגים ומכ"ש במקום עמוק בלא קרקע כי צריכים לדגים קרקע משני טעמים. האחד עבור מזונות. והשני שצריך לו מקום להניח הזרע שהזכר מניח טיפה אחת על הארץ והנקיבה מנחת לובן שלה ג"כ ומזה נולד הדג וזה א"א בלא קרקע ע"כ מן ההכרח שאין שם דגים רק אותן שנים שנים ברחו לשם מפני רתיחת המבול עד אחר זמן המבול וחזרו אחר כך כנ"ל: