## Yedei Moshe on Bereshit Rabbah Chapter 48

###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:1:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/48:1:1)

**ותתן לי מגן ישעך זה אברהם.** נ"ל לפי שאומרים מגן אברהם:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:2:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/48:2:1)

**ואחר עורי נקפו זאת וגו'** אמר אברהם אחר שמלתי את עצמי כו'. ר"ל אחר שמלתי את עורי כי אברהם לא היה מל אלא עור כי היה נתמעך בתשמיש כמו שאמרינן לעיל גבי את ישמעאל. נקפו זאת הרבה גרים דבקו בזאת הברית ר"ל ע"ד דאמרינן לעיל (דף פ"ד ע"א) שלא לנעול דלת בפני הגרים ר"ל לפיכך מל אברהם עצמו לעת זקנתו שלא יאמרו הגרים הזקנים אין חפץ ה' בנו לפיכך אמר אחר שמלתי את עורי דהיינו לעת זקנה שלא היה בי אלא עור בזה הרבה גרים ידבקו בזאת הברית ר"ל עכשיו אפילו זקנים יתגיירו. נקפו פי' אילה שלוחה כמו נקבו:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:2:2
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:2:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/48:2:2)

**אילולי שעשיתי כן כו'.** נ"ל דסמיכות הפרשה קא דריש וכן אילולי שנית ג"כ סמיכות קא דריש:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:6:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:6:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/48:6:1)

**כתיב פחדו בציון חטאיה וגו'** כל הדרשות האלו אינם שייכים כאן אלא בשביל סיפא דקרא הולך צדקות קדרש זה אברהם מביא זה הפסוק:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:6:2
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:6:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/48:6:2)

**היו מוקדים כו'** פי' היו שורפין כמו על מוקדש:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:7:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:7:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/48:7:1)

**כתיב והיה טרם יקראו גו'** צ"ל וכתיב כוי"ו דקאי אלמעלה ר"ל סיוע למה שאמר הקב"ה מיכן לתפלה:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:7:2
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:7:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/48:7:2)

**על כל שבח ושבח כו'** אלעיל קאי דאמר כשישראל נכנסין כו' לז"א ר' שמואל לא די כשהציבור נכנסין כו' אלא אפילו על כל תהלה ותהלה של יחיד הקב"ה משרה שכינתו כו' דכתיב יושב תהלות ותהלה מצינו אצל יחיד דכתיב תהלה לדוד וגו':


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:8:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:8:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/48:8:1)

**הה"ד שלח ידיו בשלומיו** פירוש שלקח הערלות מן גמולי חלב והם שלימים נטל מהם הערלה ונתן עליהם וחילל הקב"ה את בריתו כי היה מהול והקב"ה מכסה את המילה שלא יכיר אברהם נמצא שחילל הקב"ה בריתו:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:9:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:9:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/48:9:1)

**אמר עד שלא מלתי היו העוברים ושבים כו'.** פי' ר"ל עכשיו שמלתי אין אני רואה שום אדם נתארח אצלי והוא לא ידע שהקב"ה עשה זה שלא לצערו כפירש"י בחומש:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:9:2
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:9:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/48:9:2)

**הה"ד וישא עיניו וירא.** וירא בשכינה וירא במלאכים אין לו פירוש כלל. ולי בן המחבר נראה דה"פ לפי שקשה על אברהם היאך השתחוה לשלשה מלאכים והלא אין חולקין לתלמיד כבוד במקום רב לז"א וירא בשכינה וירא במלאכים לפי שביקש אברהם מהקב"ה שימתין עד שיכניס אורחים והקב"ה נתרצה לזה והמתין. ואיתא היכא דפליג ליה רביה יקריה מותר לחלוק כבוד לתלמיד אף במקום רבו בזה יובן מכח וירא בשכינה פי' שראה שהשכינה המתינה בשביל שיעשה אברהם כבוד א"כ היה דומיא דפליג ליה רביה יקריה ומותר לחלוק כבוד לתלמיד וק"ל:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:9:3
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:9:3](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/48:9:3)

**א"ר לוי** א' נדמה לו בדמות סדקי ואחד בדמות נווטי וא' בדמות ערבי פירש הערוך שני פירושים עיין מ"כ. ונ"ל דרבי לוי לשיטתיה דאמר בזה המאמר שנתן אברהם סימן אם ינהגו כבוד זה בזה אני יודע שהם אנשים מהוגנים קשה ליה דלמא הא' היה אדון והשנים עבדים ולא שייך זה הסימן לזה אמר שנדמו לאברהם כאילו כל אחד מין אחר או ממקום אחר. ונמצא הסימן מכוון אם ינהגו כבוד זה לזה או י"ל שהוציא זה מדכתיב ג' אנשים מנינא ל"ל אלא כל אחד היה מין אחר. ומה שאמר סדקי ונווטי וערבי לאו דוקא אלא שר"ל ג' מינים היו וק"ל:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:9:4
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:9:4](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/48:9:4)

**אם השכינה ממתנת אנשים גדולים הם.** ר"ל ואם לא ימתין השכינה אלא יחלקו כבוד זה לזה. הגם אפשר שלא יהיו אנשים גדולים וחשובים מ"מ יהיו אנשים הגונים. וכיון שראה שהנהיגו כבוד כו' הוציא זה מדאמר אברהם לאחד מהם אדוני כדמפרש ואזיל:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:10:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:10:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/48:10:1)

**לגדול שבהם.** זה מיכאל מדכתיב ביום ההוא יעמוד מיכאל שר הגדול:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:10:2
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:10:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/48:10:2)

**לגדול שבהם** אמר ומניין היה יודע זאת אברהם אלא שראה שכבדו אותו וכל זה מה שאמר רבי לוי שתי פעמים אם אני רואה ששכינה ממתנת כו' ואם אני רואה שמכבדים אלו לאלו. הוציאו זה מדכתיב וירא וירא שתי פעמים:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:11:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:11:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/48:11:1)

**כי על כן עברתם על עבדכם.** א"ר יהושע מיום שברא הקב"ה כו'. נ"ל דקשה לרבי יהושע וכי דרך בני אדם כשבא אורח לביתו יאמר לו בא ואכול כי אתה באת עבור אכילה לז"א ר"י מיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו הייתם מזומנים לבא אצלי. והכי קאמר אברהם וסעדו לבכם כי על כן וגו' לשון בתמיה וכי אתם באתם אלי בשביל האכילה אלא אתם הייתם מזומנים לבא אצלי מששת ימי בראשית ואגב שבאחר תסעדו אצלי ומביא רבי יהושע ראיה כמו שאמר פרעה יהי כן ה' עמכם אם אשלח ורצון פרעה היה שלא לשלוח וממילא לא יהי' ה' עמכם כך הכא כי על כן וגו' ר"ל לא על כן באתם בשביל האכילה אלא מזומנים הייתם לבא אצלי מששת ימי בראשית כנ"ל אבל לפי מ"כ אין צריך לר"י שום ראיה:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:11:2
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:11:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/48:11:2)

**כאשר דברת יהי רצון כו'** הוציא זה מדכתיב כאשר דברת ללא צורך אלא שאמר לו שתעשה עוד סעודה אחרת לבן זכר כאשר דברת עכשיו ומלת כאשר דברת תחלת דברי המדרש.


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:14:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:14:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/48:14:1)

**מיכאל מירתת כו'** אבל רפאל לא מירתת לפי שבא עבורו לרפואתו. וכדמפרש ר"ת אזלת לקרתא משא"כ מיכאל וגבריאל שהלכו לסדום היה האכילה נגד רצונם ע"כ הוו מרתתים:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:15:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:15:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/48:15:1)

**וכל מקום שנקודה רבה על הכתכ כו'** כאן מקשים המפרשים למה מרבה בנקודות וטוב שינקוד המיעוט והיינו דורשין האותיות המרובות שלא ננקדו. הנמוקי יוסף מתרץ בשני פנים וגם החזקוני ובעל יפ"מ כל אחד מתרץ לפי שכנו ואין רצוני להאריך. ול"נ לפי דאמרינן בירושלמי דפסחים פרק מי שהיה טמא ר' סבר אע"פ שאין שם אלא נקודה אחת מלמעלה אתה דורש הנקודה לפיכך היו אנשי כנסת הגדולה מנקדים את המרובה שיהיה אליבא דכולי עלמא כנ"ל:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:15:2
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:15:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/48:15:2)

**שאף לשרה שאלו איו אברהם** ואין להקשות הלא היה אברהם עמהם תחת העץ ויאכלו כבר אמרו בהשוכר את הפועלים אפילו שהיו יודעים היו שואלים למדך תורה דרך ארץ כו' וכן פרש"י בחומש:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:16:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:16:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/48:16:1)

**והוא אחריו זה המלאך.** לשון רש"י לפי שהמלאכים היו יושבים לחוץ תחת העץ והיה האהל מאחריהם. שאחוריהם אל אהל שרה ומפני שהיו אומרים לאברהם שוב אשוב אליך וגו' באתה שרה לצוות ולשמוע דבריהם הבהיקה החצר מיופיה וכיון שבא האורה מאחרי המלאך הרגיש המלאך וכן מנהג העולם שמרגיש באור מאחוריו יותר משלפניו עכ"ל רש"י ז"ל ולפירושו מנ"ל המד' זה שהביט מאחוריו והרגיש אור וגם אינו שייך במלאכים הבטת אחור ואולי דברי נבואה הם ול"נ שמתחלה דורש המדרש מלת אחריו דקאי על ישמעאל ומלת והוא קאי על המלאך שהיה ישמעאל מפסיק בין שרה להמלאך מפני היחוד ואמר והוא ר"ל מלת והוא זה המלאך שהיה אחורי ישמעאל אך שקשה להמד' למה הניח ישמעאל את המלאך לאחוריו ולא היה מהפך את פניו להמלאך כדרך בני אדם שמקבלין פני אורחים לא כנגד אחור אלא פנים אל פנים לזה אמר המדרש שהביט לאחוריו ר"ל ישמעאל הביט לאחריו והרגיש אור המלאך והיה ירא מהביט לפיכך לא הפך פניו אלא והוא אחריו וכו':


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:19:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 48:19:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/48:19:1)

**לבראתן כו'.** אני יכול להחזירם לימי נערותן איני יכול כי אין כל חדש תחת השמש: