## Yedei Moshe on Bereshit Rabbah Chapter 56

###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 56:2:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 56:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/56:2:1)

**קודם אמר רבי יצחק** צריך להיות מהו מרחוק:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 56:4:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 56:4:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/56:4:1)

**השה בני.** מלת בני יתר (א"א):


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 56:4:2
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 56:4:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/56:4:2)

**השה** יתר:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 56:5:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 56:5:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/56:5:1)

**שבת עובר אורח** היאך מה דאת אמר חדל להיות לשרה עיין מ"כ פירושו ובעיני פירש דחוק הוא משני טעמים. האחד כי לפי פירושו האי שבת עובר אורח על האורחים ה:א כבר היו אומרים נשמו מסלות ועוד האיך מביא המדרש ראיה מן תיבת חדל על תיבת שבת וגם אין צריך לפרש מלת שבת זיל קרי בי רב. ול"נ שהמלאכים כשראו שרוצה לשחוט את בנו אמרו שבת עובר אורח ר"ל שהמלאכים קראו ליצחק עובר אורח לפי שנולד לשרה אחר שעבר עליה אורח כנשים וגם לזה אמרו עובר לשון יחיד אבל לפי' מ"כ היה להם לומר עוברי אורח וכי הפר ברית קאי ג"כ על יצחק כנ"ל וק"ל:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 56:5:2
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 56:5:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/56:5:2)

**ומי יאמר** לך כו'. לשון אב"א ומי יאמר לך שאין הפסוק של וישם אותו על המזבח ממעל מדבר אלא במה שאמרו מלאכי השרת דדלמא לגופא איצטריך כתיב הכא ממעל לעצים וכתיב התם ממעל לו מה התם במלאכים אף כאן רמז במה שאמרו מלאכי השרת עכ"ל:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 56:9:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 56:9:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/56:9:1)

**ר' בנאי אמר כו'** עד רבי פנחס אמר כו'. משמעות דורשים איכא בינייהו ר' בנאי סבר מלת תחתיו לא שייך אלא לשון תמורה או חליפין ור' פנחס סבר הגם שאם היה נקרב יצחק ואח"כ היה קרב האיל שייך ג"כ תחתיו כמו ביותם שמלך בחיי עוזיהו שנצטרע ונחשב כאילו מלך עוזיהו ואח"כ מלך יותם אחר מיתת אביו עם היות שמלך בחייו כן האיל הזה כשהיותו נקרב בחיי יצחק נחשב כאילו נקרב יצחק כבר ואח"כ האיל (עכ"ל אב"א):


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 56:9:2
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 56:9:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/56:9:2)

**כהדא דתנן** כאימרא כדירים עד סוף המאמר משנה היא בירושלמי פ"ק דנדרים ולא ראיתי שום פי' נפקותא מזה הא דתנן ול"נ שהוקשה להם הלא כל דברי אברהם ויצחק היה שם כמו שכתוב בפסוק ואיה השה לעולה וכן אלהים יראה לו השה כל מקום דכתיב שם הוא דבר רך והיאך הביא איל נאחז בסבך בקרניו וכל מקום שנאמר איל לא פחות משנה לזה מביא ראיה מהא דתנן כו' האומר כאימרא דהיינו כשה סבר ריש לקיש ובר קפרא כאילו של יצחק דלא יניק כי לא היה לו אם. כי היה נברא ערב שבת בין השמשות. לכך הגם שהאיל היה גדול מתוך שלא היה יונק תופס אותו לשון שה כנ"ל וק"ל:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 56:11:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 56:11:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/56:11:1)

**משל לאחד** ששמר את אגינו. שבולת נהר והקפיץ גם בנו עמו הנה לפי פי' מ"כ צריך למחוק הספר הרבה במקום ששמר צ"ל ששטף במקום אגינו צ"ל גינה. אבל לי נראה שצ"ל אנונה רק במקום והקפיץ צ"ל והקביץ של בנו עמו רק אקדים לך פי' של מלת אנונא פי' הערוך כלל מזון הצומח מן הארץ נקרא אנונא ובעל מוסיף ערוך פי' בלשון רומי סיפוק ומזון וחדא היא וכן בבראשית רבה פ' מ"ז משל לאוהבו של מלך שהיה מעלה לו אנונה וכן בפ' פ"ח ותשא אשת אדוניו היתה אומרת לו אני חותכת אנונא לך א"ל ה' נותן לחם לרעבים ובסוף ויקרא רבה פ' בהר סיני ואף הוא אנונא גבי דוד וכ"ד מתנות אנונים איתנסב ובריש ויקרא רבה יהיב אנונה ושתק וכן הרבה והכי פירושו משל למלך ששמר את אנונה שבולת מים ר"ל שהיה למלך סביב אוצר מזונותיו שקורין בל"א שפייכע"ר והיה סביב זה האוצר נהר גדול לשמירה מפני הגנבים או החיילות הבאים למלחמה והקביץ גם את של בנו עמו שהיו גם אוצרות בנו בתוך זה השמירה מעולה לשון והקביץ שייך אצל אוצרות מזון כמו שנאמר ביוסף ויקבצו כל אוכל השנים וגו' כך ביקש אברהם גם על בנו שלא יבא לנסיון כנ"ל וק"ל:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 56:11:2
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 56:11:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/56:11:2)

**ר"ח אומר ע"מ כן וכו'.** פי' דפליג על רבי יהושע ב"ל דאמר ששינו את מקומן והלכו להם ע"ד שאחז"ל משנה מקום משנה מזלו ממילא משמע שלא היה רצונם בנסיון זה. לז"א ר"ח אדרבה ע"מ כן ירדו וכו' והיה זה להם לרצון ולמה יברחו משם וכו':