## Yedei Moshe on Bereshit Rabbah Chapter 98

###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:2:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:2:1)

**כך היתה** עדת קרח וכו'. מה שהתפללה חנה עליהם לפי ששמואל היה מבני קרח נ"ל:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:3:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:3:1)

**א"ל שמע ישראל.** ובתנחומא איתא ביקש לגלות את הקץ ונסתם א"ל שמא יש פסול במטתי מיד פתחו ואמרו שמע ישראל מכאן זכו לקריאת שמע ונ"ל בן המחבר לפי דאי' גדולים צדיקים יותר ממ"ה שמ"ה אין מזכירין את השם רק אחר ג' תיבות וישראל מזכירין אחר שתי תיבות והנה כאן קשה על שביקש לגלות את הקץ והלא אית' כי יום נקם בלבי למ"ה לא גלי' אלא ע"כ שצדיקים עדיפין וא"כ בל"ז לא היו אומרים שמע ישראל שמה מ"ה עדיפין משא"כ עכשיו שביקש יעקב לגלות הקץ קשה והלא מ"ה אינם יודעים אלא ע"כ צדיק עדיף עכשיו פתתו ואמרו שמע ישראל וגו' ודו"ק היטב:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:3:2
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:3:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:3:2)

**שמע ישראל** ממערת המכפלה. ותמוה מאד פי' מדרש זה ונ"ל ג"כ ליישב ע"ד הנ"ל לפי שאי' שאמר יעקב שמעו לאל שקרא עצמו אל אל הוא ישראל אביכם מה הקב"ה מחלק עולמות א"כ לפ"ז אף שמ"ה אינם יודעים יעקב ידע שהוא אל וא"כ הדרא קושיא לדוכתי' מנ"ל לומר השם אחר ב' תיבות רק דאית' שיעקב חטא בשתי אחיות מכח שאסור להשתמש בשרביטו של מלך וא"כ ע"כ אין הפירוש שקרא עצמו יעקב אל ודו"ק ואי' שלא נקבר רחל במערת המכפלה לפי שיהיה גנאי ליעקב שנשא שתי אחיות וא"כ ממערת המכפלה יש ראיה לומר השם בק"ש אחר שתי תיבות וק"ל:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:4:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:4:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:4:1)

**חטאת במים.** פי' בשכבת זרע:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:4:2
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:4:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:4:2)

**אפשר** שהוא עתיד להיות בששה שבטים העומדים בראש הר עיבל וכו'. ובגמרא איתא וז"ל אמר רשב"ג כל האומר ראובן חטא וכו' מוצל אותו צדיק מאותו עון ולא בא אותו מעשה לידו אפשר עתיד זרעו לעמוד בהר עיבל וכו' ויבא חטא זה לידו פי' שלא היה להקב"ה להביא חטא זה לידו והקשה בעל חדושי אגדות והלא אחז"ל הכל בידי שמים ופי' הוא דה"ק אם בא החטא לידו לא היה להקב"ה להעמידו בהר עיבל אמנם גירסת גמ' לאו הכי הוא עכ"ל ח"א ונ"ל דה"פ דאלו ואלו דברי אלהים חיים וה"ק לפי דאית' רגלי חסידיו ישמור שהקב"ה משמר את הצדיק גמור מן שוגג וידוע שעון הוא מזיד וחטא הוא שוגג וא"כ ה"ק מוצל אותו צדיק מאותו עין ולא בא אותו מעשה לידו פי' שאם הי' בא לידו המעשה בעצמו במזיד לא היה הקב"ה מצווה להעמידו בתוך השבטים האומרים ארור שוכב עם אשת אביו רק שמא תאמר שהיה שוגג לז"א ויבא חטא זה לידו פי' שהקב"ה משמר את הצדיק מן השוגג ודו"ק:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:8:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:8:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:8:1)

**עד כי** יבא שילו זה מלך המשיח. פי' ע"ד שאמר הכתוב כל איים יובילו שי לו ותיבת שי לו מרמז לשתי תיבות הללו שילו ועי' פי' מ"כ שיצא מן הפשוטא ופירש מה שפירש:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:9:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:9:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:9:1)

**אוסרי לגפן** עירה גפן שכחה רע. כלומר אפילו הפחות והגרוע שבגפן יצא ממנו משא חמור אחד ולשורקם שהוא מעולה צריך ב' חמורים להטעינם מפירותי':


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:9:2
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:9:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:9:2)

**אני נאסר לגפן.** מפרש גפן ישראל ועירה הוא עיר בן אתון ושורקה אלו ישראל כדלקמן כדכתיב ואנכי נטעתיך שורק והכוונה כשיבא משיח שהוא עני ורוכב על החמור על עיר בן אתונו אז והים ה' דבוק בישראל לגמרי שלא יעזבם עוד משא"כ מתחלה שלפעמים היה רחוק וה"פ דקרא מאוסר אני לגפן פי' מקושר בו ולשורק כשיבא עירו ובני אתונו והמקרא מסורס כמו אוסר לגפן ולשורקה עירה ובני אתונו וק"ל וכן מצאתי הגירסא א"נ אני נאסר קאי על יעקב שאמר אוסרי בחירק תחת הרי"ש פי' שאמר יעקב אני נאסר עם ישראל עד שיבא משיח פי' שזכותי יעמוד להם בגלות כדאי' שכל זמן שישראל בגלות נקראים על שם יעקב או י"ל דקאי על השכינה ע"ד עמו אנכי בצרה וק"ל:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:11:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:11:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:11:1)

**הדין יונה** משל זבולון. פי' שהיה עוסק בו לכן אמר יונה זה דקיימין בי' כי אם לא תימא הכי נקרא אפקרות' כדאמרי' בגמ' ההוא דאמר הנהו רבנן נקרא אפקרותא וק"ל:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:11:2
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:11:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:11:2)

**הה"ד ויעל** הגורל לבני זבולון ה"ג וסיפא של זה הפסוק של ויעל הגורל כתיב ומגת חפר וגם אצל יונה כתיב אשר מגת החפר ממילא משמע דמזבולון אתי וק"ל:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:11:3
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:11:3](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:11:3)

**אילן גובבתא** דציפורי. פי' מ"כ הערוך לא פירשו אבל מצאתי פירושו שיש מקום בציפורי שיש בו תל גבים מים וע"כ נקרא גת החפר דגת וגבי חדא היא כדאיתא בפ' הפרה המפנה מעין לתוך הגת או לתוך הגבי עכ"ל:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:11:4
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:11:4](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:11:4)

**מאשר היה** דכתיב וכו'. ויונה מצידון היה והא דכתיב גבי זבולן וירשתו על צידון יכולים לומר עד צידון ולא עד בכלל:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:11:5
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:11:5](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:11:5)

**ירך שיצא** ממנו. כך היא גירסת מ"כ א"ל א"א להולמו הלא ר"י הביא ראיה שצידון היה משל אשר לכן הגירסא שלפנינו היא מחוור ירך שיצא ממנה וה"ק ירך שיצא ממנה והיא אמו מצידן היתה ועוד יש לפרש גירסת ממנו אבל מילת ירך שיצא לא קאי על אב או אם אלא פי' ירך הוא הבן וה"ק בן אחד מזבולון דהיינו יונה היה מצידון שיקרא צידוני על שם אמו שיהיה משם וק"ל:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:11:6
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:11:6](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:11:6)

**אמרת נעמן.** קיימתתא לממרנא כצ"ל פי' אמריך נעימן שקיימת דברי שנינו וק"ל:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:11:7
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:11:7](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:11:7)

**ד"א וירכתו** על צידון ר"א אומר וכו' פי' שלא תקשה לך צידון אצידון שבזבולון כתיב וירכתו על צידון ופעם כתיב צידון גבי אשר דכתיב אשר לא הוריש את יושבי צידון לז"א תרי צידון הוי וכן ר"י כך אמר ודו"ק היטב כתבין מדרש הזה:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:12:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:12:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:12:1)

**ה"ג יששכר** חמור גרמיה שהחמור גרם שנולד יששכר כדאי' לקמן פרשה צ"ט ע"ש:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:13:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:13:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:13:1)

**אפי' שופט** וכו' לא היה מעמיד כי שבט דן ירוד שבשבטים היה ע"י פסל מיכה וכן את האחד שם בדן וק"ל:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:13:2
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:13:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:13:2)

**בטנה תרין.** אמו של החמור היה לה תאומים בבטנה וחמור זה היה אחד מהם ולהכי קריי' טריי' דהיינו ג' וזה יורש שהיה חלוש מאד וז"ש היא דעתיה דר' אבון דקמפרש חמור חמור חמורתים דהיינו ג' האם והתאומים ובין למר ובין למר פירושו טרייה שלישי בלשון יון:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:13:3
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:13:3](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:13:3)

**מלמד** שברא לו הקב"ה מעין מבין שיניו וכו'. פי' מבין שיניו של שמשון זה קאי אדלעיל על מה שאמר אפילו צרצר של מים לא היה יכול לפשוט ידו וליטלו ולמ"ד שהמים היה בארץ אפשר שנפל על המעין ושתה עד ששבה נפשו אליו אבל בגמרא דסוטה משמע שנברא מבין שיניו של חמור שכן אי' שם הוא נתאוה לדבר טמא וכו' ע"ש כפי' רש"י שקאי על לחי החמור:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:14:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:14:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:14:1)

**מה נחש** מצוי בין הנשים. ול"נ לפי שהסיתה לחוה ולא לאדם נראה שדעתה מעורבת עם נשים יותר מאנשים וק"ל:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:14:2
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:14:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:14:2)

**אילו מה** שהיו על שפת הגג. דכתיב הרואים בשחוק שמשון וא"א שיראו בו אלא העומדים על שפת הגג:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:14:3
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:14:3](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:14:3)

**הכל בקיווי.** פי' כל הדברים יזכה האדם להם ע"י קווי וקא מביא ראיה על חמשה דברים דהיינו יסורים וקדושת השם וזכות אבות וכו' והנה נדפס בדפוס אמשטרדם חמשה נקודות קודם מלת בקווי וצ"ל הנקודה אחר מלת בקווי ודו"ק:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:15:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:15:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:15:1)

**וישמעאלים** מגדלים שער. כתב בעל מ"כ שהוא טעות אבל מצאתי פירושו דה"ק לפי שהיו מגדלים שער כישמעאלים ולא היה הפרש ביניהם לולי שצעקו עננו וע"י זה הכירו אותם אבותיהם ועזרום וק"ל:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:17:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:17:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:17:1)

**הה"ד** ותשלח ותקרא. פירוש שרוצה לפרש אילה שלוחה על ברק שרץ ונשלח מדבורה:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:18:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:18:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:18:1)

**בן פרות** רבות יוסף. כצ"ל ורצון ר"א לדרוש ממלת פורת ג' ענינים פרות ופירות ופרעון כמו שמביא אחר זה עלי לפרוע וכל זה דרשו ממלת פורת הכתוב שתי פעמים והגירסא כך היא אמר רבי אבון בן פרות רביתה יוסף בן פירות רביתה יוסף בן פורת רבות יוסף בכולן כתיב וגו' היא דהוא אמר עלי לפרוע וכו' כן נראה לי ודו"ק ואחר זה מצאתי גירסא זו ברש"י לעיל פרשה ע"ח ונהנתי מאד:


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:20:1
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:20:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:20:1)

**מי גרם** לך שלא להדחות גרסינן. וה"פ שלא נדחה מן האתנים דהיינו שבטים מן אבני אפוד על ידי קשיותו שחזרה ממנו ולא בא על אשת פוטיפרע וכו':


###### Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:20:2
[Yedei Moshe on Bereshit Rabbah 98:20:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/98:20:2)

**אף הם** לא טעמו טעם יין. וא"ת א"כ מ"ש יוסף מיקרי נזיר טפי מאחיו וי"ל דיוסף משובח ע"ז דהוא ידע שאחיו בשלוה וגם הוא בשלוה משא"כ אחיו היה מחויבים לצער כי לא ידעו מה היה לו א"נ י"ל דה"ק הוא היה נזיר לגמרי עשא"כ הם לא שתו יין ומ"מ לא היו נזירים שאסורים בחרצנים וזגים וכו':