## Yedei Moshe on Shemot Rabbah Chapter 25

###### Yedei Moshe on Shemot Rabbah 25:1:1
[Yedei Moshe on Shemot Rabbah 25:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:1:1)

**לחם מן השמים הה"ד כל אשר חפץ ה' עשה.** פי' לפי שקשה למדרש למה שינה הקב"ה הטבע לתת מן מן השמים והיה ראוי להיות מן הארץ וז"ש הה"ד כל אשר חפץ ה' עשה כדאי' במכילתא וז"ל חביבים ישראל ששינה להם הקב"ה מעשה בראשית והוריד להם מן מן השמים שהוא נגד הבריאה שהיה במעשה בראשית:


###### Yedei Moshe on Shemot Rabbah 25:1:2
[Yedei Moshe on Shemot Rabbah 25:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:1:2)

**הברכות מן השמים.** וקשה מאי נ"מ אם הם מן השמים או מן הארץ וי"ל לפי שכשיבואו מן הארץ יכולים אח"כ להשתנות ע"י מזלות מן השמים משא"כ שכשיבואו מן השמים לא ישונה אח"כ ע"י מזל השמים כן מצאתי בספר יפה עינים:


###### Yedei Moshe on Shemot Rabbah 25:3:1
[Yedei Moshe on Shemot Rabbah 25:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:3:1)

**בחורים היו טועמים וכו'.** וקשה למה לי זאת והלא אי' לעיל שהי' המן נשתנה לכל אחד כפי טעם שרצה לטעום וי"ל שלפעמים יאכלו כאשר יזדמן מבלי מחשבה ועוד שלפעמים אדם מבקש תאותו אף שמזיק לו לטבעו לבריאת גופו לזה הוצרך הקב"ה לשנות הטעם שיהיה בריא לגופו וכשיראה האדם שהקב"ה מזמין לו הטעם מה שהוא טוב לגופו לא ישאל לילך אח"כ אחר תאוותו מה שמזיק לגופו וזה שמדייק בספרי שירד המן לכל אחד לפי כחו פי' לפי בריאת גופו שלא יזיק לגופו וק"ל:


###### Yedei Moshe on Shemot Rabbah 25:6:1
[Yedei Moshe on Shemot Rabbah 25:6:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:6:1)

**המים מלמעלן והלחם מלמטה.** פי' התבואה על השדה עושה מלמטה מן הארץ והגשם מלמעלה אבל הקב"ה וכו':


###### Yedei Moshe on Shemot Rabbah 25:7:1
[Yedei Moshe on Shemot Rabbah 25:7:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:7:1)

**ולמה לא אמרו שירה על המן.** פי' בל"ז לא הי' קשה קושיא זו שהייתי אומר הואיל והמן לא היה בזכותם אלא דרך מתנה ואין לאדם שמחה ונחת רוח במה שניתן לו דרך מתנה בזכות אחרים ולכך לא היו אומרים שירה משא"כ עכשיו שיליף שהמן ירד בזכותם קשה שפיר מ"ט לא אמרו שירה:


###### Yedei Moshe on Shemot Rabbah 25:7:2
[Yedei Moshe on Shemot Rabbah 25:7:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:7:2)

**באר שהי' חביבה להם וכו'.** וזה שמסיים הפסוק עלי באר ענו לה פי' שניתן להם רשות מן השמים לומר שירה כמו שמצינו שכתיב והם יענו השמים ומה שאמר כאן ענו לה קאי אשמים וק"ל:


###### Yedei Moshe on Shemot Rabbah 25:7:3
[Yedei Moshe on Shemot Rabbah 25:7:3](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:7:3)

**וכן לעתיד וכו'.** וקשה והלא לעתיד לא יהיה אכילה וי"ל דאתי' כמ"ד לחם אבירים אכל איש לחם שמלאכי השרת אוכלים אותה א"כ לעתיד אף שיהיו כמ"ה מ"מ יאכלו את המן שהוא מאכל של מ"ה מאכל רוחני:


###### Yedei Moshe on Shemot Rabbah 25:10:1
[Yedei Moshe on Shemot Rabbah 25:10:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:10:1)

**להראות מעשיהן.** פי' החטא מה שהותירו מן המן שיתכרסם הדבר:


###### Yedei Moshe on Shemot Rabbah 25:10:2
[Yedei Moshe on Shemot Rabbah 25:10:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:10:2)

**כיון שכעס שכח.** והקשה יפ"ת והלא הי' ראוי לומר להם דין זה שלא ילקטו בשבת וירד להם ביום ו' ב' עומרים תיכף ביום א' כמו שאמר להם כל הפרשה של מן והשכחה הי' ביום א' והכעס הי' אח"כ ביום ב' כשהותירו וי"ל שמשה מתחלה לא אמר להם בכוון ביום א' שהיה סובר לומר להם ביום ו' ודבר בעתו מה טוב אמנם כשראה שהותירו והבאיש היה ראוי לומר להם שביום ו' אף שיותירו לא יבאש רק מתוך הכעס שכח לומר ביום ב' כנ"ל:


###### Yedei Moshe on Shemot Rabbah 25:11:1
[Yedei Moshe on Shemot Rabbah 25:11:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:11:1)

**משל למלך וכו' עד העובר ביניהן חייב.** והטעם שב"נ חייבים על שמירת שבת לפי ששבת מורה על חפישת מן המזלות וב"נ הם תחת המזלות ועוד ששבת מורה על עוה"ב ע"ד ו' אלפים הוה עלמא ואלף ז' הוא עוה"ב ואין לדור של נח חלק בעוה"ב:


###### Yedei Moshe on Shemot Rabbah 25:12:1
[Yedei Moshe on Shemot Rabbah 25:12:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:12:1)

**מה כתיב אחריו אז תתענג על ה'.** ושם נאמר והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך והוא כמו ג"ש שכל מה שאתה גוזר אני מקיים אבל פי' מ"כ לא עמדתי על דעתו:


###### Yedei Moshe on Shemot Rabbah 25:12:2
[Yedei Moshe on Shemot Rabbah 25:12:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:12:2)

**מכאן הי' ר"י אומר לכל ביתא חבל לכוותא.** פי' הגם שהי' למקנה לשתות כיון שלא היה להם מה לשתות לא יספיק גם למקנה כי הם ישתו ולא המקנה כי אדם קרוב לעצמו ונמצא שלא יספיק לא להם ולא למקנה וימותו שניהם לז"א אני ומקני וגו' אבל הי"א מתרצים שאמרו אני ומקני שבוודאי אם היו שותים הם לבדם היה מספיק אלא שחביב להם המקנה כמו חייו וירצו להשקות גם כן המקנה ולא יספיק לשניהם ודו"ק אבל מתנת כהונה פירש פירוש אחר: