## Yedei Moshe on Shir HaShirim Rabbah Parasha 5

###### Yedei Moshe on Shir HaShirim Rabbah 5:1:1:1
[Yedei Moshe on Shir HaShirim Rabbah 5:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/5:1:1:1)

**תלוים באויר.** פי' בתמיה וכי רשעים באויר תלוי ע"כ קושיא כי לא השכינו שכינה לארץ תירוצא הוא פי' שהצדיקים גרמו שהורידו השכינה למטה:


###### Yedei Moshe on Shir HaShirim Rabbah 5:1:1:2
[Yedei Moshe on Shir HaShirim Rabbah 5:1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/5:1:1:2)

**אמר ר"ש בן יוסינא וכו'.** פי' דקאי אדלעיל שנקראו רעים וכו' לפי דאיתא לעיל קערות כסף שתים עשרה אמר ר"י העלה עליהם הכתוב כאילו הקריבו כולם ביום אחד ואמר לעיל מינה שאילו היה אחד מהם הקריב יותר מחבירו לא היה קרבן אחד מהם דוחה שבת וכתבתי לעיל טעמו לפי שהיה נקרא קרבן יחיד ולא היה דוחה שבת משא"כ הואיל והקריבו כלם קרבנם שוה היה נחשבים כולם כאחד וכאלו הם שותפים בקרבן של כל אחד ואחד ולכך היה נקרא קרבן ציבור ודוחה את השבת וזה ג"כ כוונת המדרש כאן אמר רשב"י למה נקרא רעים אלא שכיון להאהיבן לקרבן פי' שכולם היו נחשבים כאחד והיו שותפים בקרבנותיהן וא"ת מנ"ל זה לזה מביא ראיה רשב"י לדבריו ואמר רשב"י ע"כ תדע שהיו חשובים כריעים ושותפים דאל"כ לא היה קרבנם דוחה את השבת וק"ל:


###### Yedei Moshe on Shir HaShirim Rabbah 5:7:1:1
[Yedei Moshe on Shir HaShirim Rabbah 5:7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/5:7:1:1)

**שם המפורש היה חקוק עליו.** פי' שס"ל אין חרות אלא חירות מן מ"ה וא"כ לצורך זה נתנה להם זין ושם מפורש חקוק עליו כדי להראות למ"ה שאין לו שליטה על ישראל ונ"ל דהני תנאי פליגי בהני תנאי דאיתא פלוגתא רבנן ושמואל אם יש בין עוה"ז לימות המשיח רק שעבוד מלכיות ורבנן ס"ל שימות המשיח שוה לכל מילתא לעוה"ב לפי דאיתא בפ' ר"ע ופדויי עוד ישובון שאותן מתנות שנטלו מהם בשעת שחטאו עתידים לחזור להם לימות המשיח וא"כ למ"ד זין הלבישן וכו' א"כ ס"ל שע"כ שלימות המשיח לא יהיה מיתה וא"כ ימות המשיח ועוה"ב שוים משא"כ למ"ד פורפירין הלבישן וא"כ יהיה לימות המשיח רק חירות מן השעבוד ומיתה תהיה וא"כ ע"כ שימות המשיח לא יהיה שוה לעוה"ב ואין בין עוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד וא"כ כל חד לטעמיה ודוק ובהכי פליגי נמי רשב"ג ורבנן גבי בן מאה שנה ימות וכתיב בלע המות לנצח וגו' ח"א בלע המות לנצח זה קאי לעוה"ב והנער בן מאה שנים קאי לימות המשיח ואידך ס"ל שתרווייהו קראי קאי לימות המשיח ובן מאה קאי על א"ה וכי דייקא שפיר תראה שקמפלגי ג"כ בפלוגתא זה ודו"ק:


###### Yedei Moshe on Shir HaShirim Rabbah 5:11:1:1
[Yedei Moshe on Shir HaShirim Rabbah 5:11:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/5:11:1:1)

**שני אלפים שנה כו'.** והענין ב' אלפים שנה הוא מבואר ע"י שאחז"ל שברא הקב"ה עולמות והחריבן ואמר יתהון לא הניין לי ויתהון הניין לי פי' הזוהר שעם כ' אותיות ברא הקב"ה העולמות דהיינו בכל אות עולם אחד והיה מתקיים מאה שנה והן הן העולמות שנחרבו וא"כ כ' עולמות כלין באלפים שנה ובאות ב' נברא העולם המתקיים וז"פ המדרש שדרש בר קפרא למה נברא העולם בב' לפי שהיא לשון ברכה ולמה לא באל"ף לפי שהיא לשון ארירה וק' למה לא כייל שני קושיות בבבא אחד אלא דה"פ שמתחלה שאל למה בבי"ת פי' למה נתקיים זה העולם יותר מהנהו ומשני לפי שהיה ברכה והדר מקשי למה יגרע האל"ף שעכ"פ היה ראוי לבוראה בה עולם המתקיים מאה שנים לז"א בר קפרא לפי שהיא לשון ארירה פי' שלא היה יכול לבוא כלל לשום תכלית הבריאה מה שאין אותם שאר אותיות עכ"פ היו יכולין לבוא לשום בריאה להתקיים עכ"פ לפי שעה ודוק:


###### Yedei Moshe on Shir HaShirim Rabbah 5:11:4:1
[Yedei Moshe on Shir HaShirim Rabbah 5:11:4:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/5:11:4:1)

**לכ"ו דורות.** פירש שהיה קורא תגר כל כ"ו דורות לפי שהיו אשות כ"ו דורות מתוקנים לתקן אותן עולמות שנבראו בכ"ו אותיות עם אותיות מנצפ"ך ועי' בב"ר מה שחדשתי שם:


###### Yedei Moshe on Shir HaShirim Rabbah 5:14:1:1
[Yedei Moshe on Shir HaShirim Rabbah 5:14:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/5:14:1:1)

**חמשה על לוח זה וכו'.** מדכתיב ידיו רמז לי' דברות כי בכל יד ה' אצבעות וגלילי זהב הם הלוחות שהיו נגללים משמע ליה שחלק ב' הידים בב' גלילים יד אחד בזו ויד אחד בזו:


###### Yedei Moshe on Shir HaShirim Rabbah 5:14:1:2
[Yedei Moshe on Shir HaShirim Rabbah 5:14:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/5:14:1:2)

**עשרת הדברים.** נראה דמיתורא דעשרת הדברים קדרש א"נ י"ל מדכתיב ויגד לכם ויכתבם משמע כשם שדברם לישראל הדברות כך כתב בלוחות ומכיון דכל י' דברות בדבור אחד נאמרה בכתיבה ג"כ הכי הוא כל י' יחד היינו שלא נתחלקו הדברות בב' לוחות אלא כל י' בכל לוח:


###### Yedei Moshe on Shir HaShirim Rabbah 5:14:1:3
[Yedei Moshe on Shir HaShirim Rabbah 5:14:1:3](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/5:14:1:3)

**ויכתבם על ב' לוחות.** פי' ג"כ מייתורא דקרא וכי היכא דויכתבם דכתיב גבי ויגד משמע כל י' דברים על לוח אחד ה"נ ויכתבם דאידך קרא ולפי דרש ב' שכתבתי שנפקא מדכתיב ויגד שהכתיבה היתה מעין הגדה וכתיב ויכתבם אח"כ להורות שבכל לוח היה כ' ודוק:


###### Yedei Moshe on Shir HaShirim Rabbah 5:14:1:4
[Yedei Moshe on Shir HaShirim Rabbah 5:14:1:4](https://torahapp.org/share/book/Yedei%20Moshe%20on%20Shir%20HaShirim%20Rabbah/r/5:14:1:4)

**טטרוגא.** פי' בלשון יון מרובע פי' בכל קרן דהיינו בכל לוח היה ב' קרנות ועל כל קרן היה כתוב עשרת הדברות ואית דמפרשין שהיו הלוחות ארכן ו' ורחבן ו' ועובין ו' והיה כתוב ג"כ על על עוביו לדידהו א"ש לפי שקשה הואיל והוו חקוקים האותיות מעבר לעבר כדאיתא מ"ם וסמ"ך בנס היו עומדין וא"כ איך אפשר שהיה ניכר ואין זה הידור אלא שהיה כתוב על עובין וק"ל: