## Yefeh Anaf on Eichah Rabbah Parasha 5

###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:1:1
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:1:1)

**ר"י פתח זרזיר מתנים.** בא לפרושי מה היה לנו כי לא התנהגת בנו כמדתך וכמדת כל בשר אשר הוא חס על ממונו ולכן אבדנו:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:1:2
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:1:2)

**אני שלך כו'.** ודריש זכור ה' מה היה לנו כי אסבול יותר מכל העמים אשר על פני האדמה הלא אב אחד לכולנו:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:1:3
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:1:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:1:3)

**הבטה מקרוב כו'.** בא לפרש כפל הלשון על הביטה ראה. ומפרש הביטה את חרפתנו הקרובה לנו בזמן וראה את חרפתנו אשר כבר עברה או שעתידה לבוא בזמן רחוק. ולא קשה לדבריו מן הבט משמים כי עיני ה' הוא בכל מקום ולא אמר משמים אלא לפי הפרסום. ומה דכתיב הבט נא השמימה לא קשה לדבריו דמפרש שהעלהו למעלה מכיפת הרקיע וכדאיתא בב"ר. וגם ל"ק לדבריו דמפרש ראיה מרחוק הכא כתיב וירא כי לא יכול לו דהתם הוא ראיה שכלית וכמו ולבי ראה וע"ז לא שייך לא קרוב ולא רחוק:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:1:4
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:1:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:1:4)

**הבטה מרחוק** והא דכתיב ויבט מראשותיו מפרש רחוק מראשותיו ומביא לראיה מן הבט משמים ואע"ג דשם כתיב ג"כ וראה מפרש הבט משמים מרחוק וראה גם מקרוב. ומ"ש ראיה מקרוב אע"ג דכתיב וירא את המקום מרחוק י"ל דמפרש שראה עמוד אש משמים הקרוב אליו וכדאיתא בפר"א וע"י אותו העמוד ראה את המקום אשר היה מרחוק. וגם י"ל דדריש מרחוק שעתיד המקום לירחק מבעליו כדאיתא בב"ר:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:2:1
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:2:1)

**באיזו הפכה כו'.** כי לא נוכל לפרש נהפכה לזרים שעברה מידינו ובאו לידי זרים דהא דרשינן בת"כ על הכתוב ושממו עליה אויביכם שגם האויבים הבאים אחריכם לא ימצאו עליה נחת רוח. לכן מפרש נהפכה לזרים כמהפכת סדום והיינו כדאיתא לעיל בסוף פתיחתא זורעין כאן והיא נשרפת זורעין כאן והיא נשרפת לקיים מה שנאמר גפרית ומלח שרפה כל ארצה:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:2:2
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:2:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:2:2)

**ירמיה קורא אותה נחלתנו.** פי' לביהמ"ק וחולק על מה שאמר לפני זה כמהפכת סדום וקאי על הארץ ומצינו נחלה על ביהמ"ק כדדרשינן בזבחים אל המנוחה ואל הנחלה מנוחה זו שילה נחלה זו ירושלים ע"ש. ולא כי ירמיה ישעיה ואסף היו מחולקים באיזה דבר. רק ירמיה מקונן מצד נחלתנו. וישעיה מקונן מצד שהוא בית קדשנו ואסף התאונן מצד שהוא קודש ה':


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:3:1
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:3:1)

**ר"ב בשם ר' לוי** עמ"ש באסתר רבתי פ"ו:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:5:1
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:5:1)

**אי דאתינן משכחנא שערא כו'** אולי גזר כי יגלחו שערם ולא ימצאו לכם פאת ראש וזקן והמה לא שמעו בקולו והקשו נגדו עורף ולז"א על צוארנו נרדפנו:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:5:2
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:5:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:5:2)

**ולא תהי מפלי עליהון.** פי' לא תבזה ולא תלעיג עליהם וכמו מפלי בבני ירושלים דלעיל בפ' רבתי בגוים ופי' אף כי הם כבושים תחת ידינו אל תאמר עוד כי נבזים הם ולא יוכלו להרים ראש עוד. וי"ג לא תהי מרפי:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:5:3
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:5:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:5:3)

**ואינון מהלכים בע"כ** והיינו ולא הונח לנו שלא ניתן להם מנוחה:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:5:4
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:5:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:5:4)

**נבוזראדן הוא אריוך.** ופליג על הא דאיתא בפתיחתא דר"י דסכנין דערק ואיגייר:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:5:5
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:5:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:5:5)

**די מן כדון לית אלההון חוזר עליהון.** פי' כיון שנצטערו כ"כ בדרך שלא היה להם גם נחת רוח להתפלל ולא נכמרו רחמיו עליהם נראה שהם שנואים לפניו מאד ולא תקובל תפלתם עוד:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:7:1
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:7:1)

**אמרו דליהוון קיימין בדילנא** כצ"ל. ופי' הכתוב לפי זה בתמיה. האין די לנו צרות על עונותיו כו גם חטאת אבותינו אשר כבר אינה תפקד עלינו:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:8:1
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:8:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:8:1)

**עבדים משלו בנו** אלו מצרים שיוסף ואחיו השתררו עליהם ושוב משלו בנו:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:8:2
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:8:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:8:2)

**פורק אין מידם אילולא משה.** כי כל מקום שנאמר אין הוה ליה בסוף כדאיתא בפסוק אין לה מנחם ולכן אמר כי לבסוף היה להם פורק ע"י משה:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:8:3
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:8:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:8:3)

**עבדים משלו בנו** זה עמון ומואב שדוד ושלמה שלטו בהם. ולבסוף הקב"ה יהיה פורק לנו וגואל:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:9:1
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:9:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:9:1)

**הראשונים ע"י שהריחו מקצת צרתן כו'.** עי' בחזית פסוק כמעט שעברתי ומ"ש שם:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:10:1
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:10:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:10:1)

**כאלין כמרייתא.** היינו תמרים המתבשלים ע"י חמה וכדאיתא בפ' כיצד מברכין ועל הנובלות מאי נובלות בושלי כמרא ופירש"י כמו שרופי חמה. ודרש עורנו אשר נתחמם כתנור נעשה עי"ז כמו נכמרו פי' כתמרים השרופים בחמה. ולאידך לישנא מפרש נכמרו על המראה כי קדר עורנו כתנור שלא הוסק כל צרכו. וכן תרגם המתרגם. אבל אם הוסק כל צרכו אז יתלבן ויש לו מראה נחמד:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:11:1
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:11:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:11:1)

**אל תגעו באשת איש** וצ"ל שהנשואות היו ניכרות במלבושיהון או איזה סימן אחר היה להן ועל הפנויות גזר שלא ילבשו מלבושי א"א:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:13:1
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:13:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:13:1)

**שלא היה ריחים בבבל.** לפי שאין אבנים בבבל והיו שולחים תבואותיהם לטחון בארץ אחרת או דכו אותם במדוכה של נחושת. ומייתי מהכתוב והורדתי בריחים כולם שכל הריחים שבבבל הורדו שמה ע"י ישראל:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:13:2
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:13:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:13:2)

**לשון נקיה הוא.** שלהושיבם בקלון נשאום וקרי לה טחון בלשון נקיה:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:15:1
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:15:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:15:1)

**משבטלה סנהדרין בטל השיר כו'.** פי' מתחלה מלבד שמחת המשתאות היו פוסקים עוד שמחה על כל צרה שבטלה. ועכשיו מלבד כי הצרות לא תבטלנה לעולם ואין לנו לשמוח על ביטולם. שבתו גם שמחת המשתאות הנהוגה בכל עת וזמן הקבוע לה. וז"ש משפסקו אלו ואלו פי' בין המשתאות הקבועות מאז ובין השמחות אשר עשו על ביטול הצרות נאמר הכתוב שבת משוש לבנו הוא על השמחות הנהוגות בבית המשתאות ונהפך לאבל מחולנו הוא המחול הנעשה בעת כי בטלה הצרה נהפך לאבל בשביל כי הצרות מתחדשות לבקרים:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:16:1
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:16:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:16:1)

**דשבשב.** בירושלמי משמע שנקרא כן בשביל שחתך זמורות ולקט הפירות. כי שם איתא שבשב בפעל המורה על מלקט:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:17:1
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:17:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:17:1)

**ע"י שפירשה מבעלה** קורא אותה נדה כ"ה הגירסא בויק"ר. ור"ל שהוא לשון נדוי וריחוק דתרגום נדה רחיקה ועמ"ש בויק"ר:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:17:2
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:17:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:17:2)

**למה על אלה חשכו עינינו.** זה נמשך עם שלאחר זה' על הר ציון ששמם ושועלים הלכו בו על אלה חשכו עינינו וכמו שפירש"י במקרא. דלא תימא על זה וגו' ועל אלה הצרות הנ"ל חשכו עינינו. ועל הר ציון ששמם הוא מילתא באנפי נפשה ונשוא המאמר הוא שועלים הלכו בו או אתה ה' לעולם תשב שאע"פ ששמם לסוף אתה ה' לעולם תשב בו:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:18:1
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:18:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:18:1)

**וכבר היה ר"ג וראב"ע כו'.** עיקר המאמר הזה הובא פה בשביל מעשה השני לפרש את הכתוב שועלים הלכו בו שמזה נראה שהוא השגחה אלהית אשר מקום המקודש יהיה מרבץ לבעלי חיים וכמ"ש הר"י בן שועיב ז"ל:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:18:2
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:18:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:18:2)

**אם כן למכעיסיו כו'.** פי' אם ה' לא יקפח שכר מכעיסיו ויגמול להם טוב על קצת זכיות שבידם. מכ"ש שיגמל רב טוב לעושי רצונו. אף כי ידון אותם עכשיו ביסורים עד שירצו את עונותם המעטים אשר בידם:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:18:3
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:18:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:18:3)

**הגיעו לצופים וקרעו.** כדתניא בפרק אלו מגלחין ומהיכן חייב לקרוע משהגיע לצופים:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:18:4
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:18:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:18:4)

**וזכריה במקדש שני.** שהוא זכריה בן ברכיה שנבא בשנת שתים לדריוש:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:18:5
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:18:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:18:5)

**מה אמר אוריה כה אמר ה' צבאות ציון שדה תחרש.** ואע"ג שהכתוב הזה נמצא בירמיה בשם מיכה המורשתי כבר תירצו התוס' דמכיון דכתיב התם וגם איש היה מתנבא בשם ה' אוריהו בן שמעיהו משמע שדבר אוריהו היה כמו מיכה המורשתי ואע"פ שאין זה מספיק דכיון דסוף הכתוב של וגם איש היה מתנבא הוא ככל דברי ירמיהו. ומאין נוכיח כי גם נבואת מיכה היא בכלל מתנבא. כבר תידץ הרמ"ה כיון דכתיב וגם איש היה מתנבא וגו' וכתיב עוד הפעם שם וינבא על העיר הזאת ע"כ יתפרש מתנבא כדברי מיכה ואח"ז אמר וינבא וזה קאי על ככל דברי ירמיהו. ודע כי אוריהו הכהן ואוריהו בן שמעיהו אחד הוא:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:18:6
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:18:6](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:18:6)

**ואם קיימים דברי אוריה כו'.** הנה באמת דבר ה' נאמנים הם וקיימים בלי עדים ומי הוא המספק באמיתת קיומם. אבל פירושו כי לפעמים דברו בדרך הפלגה וכמו ערים גדולות ובצורות בשמים. וכן ותבקע הארץ לקולם. אבל במה שנתקיימו דברי אוריה וירושלים עיים תהיה דברים ככתבן לכן שמח כי זה לו לעד אשר גם נבואת זכריה עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים וגו' יתקיימו כאשר הם בכתובים ולא נאמרו בדרך הפלגה:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:18:7
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:18:7](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:18:7)

**וכלשון הזה א"ל עקיבא נחמתנו עקיבא נחמתנו** כצ"ל וכ"ה במכות. וכתב ע"ז בעל העקידה בשער פ"ח שאמר ב' פעמים נחמתנו כנגד מה שנחמם פעמים. בראשונה כשנכנסו לרומי. והשניה במעשה השועל ודבריו נכונים הם:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:19:1
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:19:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:19:1)

**וכי יש ישיבה בלא כסא כו'.** בא לפרש את הכתוב אתה ה' לעולם תשב. הלא אתה חי לעולם ולעולמי עולמים אשר זה הוא הכוונה של אתה ה' לעולם תשב. ולכן נכון הוא כי גם כסאך יהיה לדור ודור. וזו היא מקדש ה' אשר שמה השרה הקב"ה שכינתו ונקרא המקדש כסא ה' כדכתיב כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:20:1
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:20:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:20:1)

**ארבעה דברים אמר ירמיה מאיסה וגעילה עזיבה ושכיחה.** מאיסה נופל על דבר הנמאס מצד עצמו. וסחי ומאוס הוא לכל רואיו וגעילה נופל על דבר שאינו מתועב ומשוקץ מצד עצמו רק באשר שאין לאדם חפץ בו ירחיקנו מעליו עד כי תתעב בעיניו. ולכן נמצא תמיד אצל גיעול השם נפש תגעל נפשכם. וגעלה נפשי געלה נפשך וזולתם נראה שראשית הסבה היתה שנפשו קצה בו. ועזיבה הוא כענין גירושין לישא אחרת במקומה וכדרך שאמרו בפרק אין עומדין היינו עזובה היינו שכוחה אר"א אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אדם נושא אשה על אשתו זוכר מעשה ראשונה ואתה עזבתני ושכחתני א"נ לשון הפקר הוא כמו שנאמר לעני ולגר תעזוב אותם. ויתכן שהמאיסה היא כנגד הגלות שהיינו לסחי ולמאוס לפניו ובקרב העמים וכמ"ש בשמ"ר פ"ל על הכתוב כסף נמאס קראו להם בשעה שגלו ישראל כו' ע"ש. והגעילה היא כגגד העדר התורה והעבודה שבגלות ע"ד מלכה ושריה בגוים אין תורה ולכן אנו מרוחקים ונגעלים לפני ה'. וזה הוא ג"כ ענין הקציפה בדברי ריב"ל שהיא מצד החטא ע"ד הן אתה קצפת ונחטא. והעזיבה היא הסתר פני ה' ועזב אותנו למקרי העולם והפקר לכל ושכיחה היא מה שאין זכרונינו עולה לפניו בתפלותינו. וכאלו שכח ה' אותנו וזכות אבותנו. ולא יראה גם זכיותינו:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:20:2
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:20:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:20:2)

**מאיסה וקציפה.** קציפה אחת היא עם געילה וכמ"ש לעיל:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:20:3
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:20:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:20:3)

**והושב ע"י משה.** יש מקשים והלא אחר המאוס מאסת את יהודה כתיב אם יעמוד משה ושמואל לפני אין נפשי אל העם הזה הרי שמאסם. ואיך אמר שהושב בלא מאסתים. ומה שתירצו כי לא מאסתים ולא געלתים קאי בארץ אויביהם. וקרא המאס מאסת קאי בעודם בשבתם בארצם וז"ש שלח מעל פני ויצאו למען לא יהיו נמאסים לפני. אין דברי ירמיה נוטים לזה וכמ"ש אח"ז אנה נצא אשר למות וגו' אלמא השלוח לרעתם הוא. אבל פי' הדברים הוא כי מיאוס כולל לכלותם מעל פני האדמה זה לא יהיה. אבל על הדור ההוא ודאי היה מיאוס ועליהם אמר אין נפשי אל העם הזה שלח מעל פני ויצאו. ופי' הדברים המאוס מאסת את יהודה וגו' מדוע הכיתנו ואין מרפא. המאוס מאסת להכות ביהודה עד שנמות. ואם לא מאסת ביהודה וכדברי משה מדוע הכיתנו וגו' וכדאיתא בשמ"ר פל"א. ודע מ"ש והושב ע"י משה ע"י ישעיה או ע"י עצמו אין פירושו שהשני דחה את הדברים האמורים מפי ירמיה כי המה היו לפני ירמיה. ואם המה אמרו היפך דבריו אז לא אמר ירמיה כזאת. אבל הפירוש הוא כי מדברי משה וישעיה או מדברי עצמו אנו יודעין מה שכוון ירמיה בדבריו. כי הוא ידע ושמע שיש תקוה לישראל באחרית הימים ורק דרך תאניה ואניה אמר כזה:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:21:1
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:21:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:21:1)

**רבש"ע שלך הוא השיבנו כו'.** יש מפרשים כי כנסת ישראל אומרת להקב"ה אחרי כי אתה מקור הטוב וכל טוב מידך הוא לנו לכן ראוי הוא כי אתה תישר דרכינו לשוב אליך בתשובה. ומידך תצא הטובה לנו והקב"ה השיב להם כי העיקר הוא הבחירה אשר היא בידכם. אבל אין זה לפי הפשט דא"כ למה השיבה כ"י שלך היא בוודאי טענת הקב"ה אמת היא. וגם הכתוב שאמרה כ"י שובנו אלהי ישענו אינו מדבר כלל מתשובה. אבל פירוש הדברים הוא כי כ"י תאמר כי הישועה צריכה להיות לפני התשובה כי בראותנו אשר ה' קרוב לנו והושיענו אז נשוב אליך והקב"ה השיבם כי הישועה לא תוכל לבוא אם לא תקדימנה התשובה. וע"ז השיבה כ"י כי הישועה שלך היא כדכתיב שובנו אלהי ישענו. ואח"ז נשובה אליך בתשובה. וז"ש הכתוב השיבנו ה' אליך וקרבנו לישועתך ואז ונשובה אליך בלב שלם וכן נראה במדרש תהלים מז' פ"ה:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:21:2
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:21:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:21:2)

**חדש ימינו כקדם כאדה"ר.** מדלא כתיב כימי קדם לכן דרש כקדם הוא תאר על אדם הראשון שהיה אז בצביונו ובקומתו כן תחדש ימינו:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:21:3
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:21:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:21:3)

**כימי עולם זה משה.** שירדה האש על הקרבן בשמיני למלואים וכן בימי שלמה כשחנך את ביהמ"ק והכי שנו בת"כ והיינו דפי' שנים קדמוניות בימי שלמה. אע"פ שאין הוראה לדבר מלשון קדמוניות מוקמינן ליה בדומה לימי משה בירידת האש:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:21:4
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:21:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:21:4)

**כי מי נח זאת לי.** מפרש כימי עולם כמי שנתחדש העולם בימיו והיינו כימי נח. ובודאי ערבה מנחתו כדכתיב וירח ה' את ריח הניחוח. וכן בהבל כתיב וישע ה' אל הבל ואל מנחתו. ומפרש קדמוניות על הבל שהוא היה הקודם בזמן להקריב קרבן. ואע"ג דגם אדה"ר הקריב שור שקרניו קדמו לפרסותיו כדאיתא בפ"ק דעבודת כוכבים אבל אין זה מפורש בקרא. ועוד שהקרבן ההוא היה על חטאו ופשיטא דאין בו כ"כ ערבות:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:21:5
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:21:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:21:5)

**שלא היתה עדיין עבודת כוכבים בעולם.** יתכן שהאומר כימי משה ושלמה בא לרמז אל שני טעמי הקרבנות. האחד להרחיק מעבודת כוכבים ועז"א כימי משה שבימיו טעו בעגל ובא המשכן וקרבנותיו לטהר העון הזה. והב' להשכין השכינה למטה ועז"א כשנות שלמה כי אז כבוד ה' מלא את הבית ועמדה שם השכינה עד שחרב ביהמ"ק. ור' בא לרמז שני טעמים אחרים. הא' להודות לה' על גמולו שיגמל לנו ועז"א כימי נח כי קרבן נח היה שהודה לה' ששם לו שארית בארץ והצילו ממי המבול. והב' להכניע החומר ולהגביר השכל ועז"א כשנות הבל שעבודת כוכבים לא היתה עדנה בימיו ואין טעם לקרבן רק להדבק בה' בהכנעת חומרו ותגבורת שכלו. ועי' בעקידה שער נ"ז שהביא את המדרש הזה בנוסחא משובשת. גם פירושו עליה לא יעלה לרצון:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:22:1
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah 5:22:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/r/5:22:1)

**ארשב"ל אם מאיסה כו'.** עי' לעיל בפסוק בכה תבכה מ"ש שם: תדמינה ביפינו כל אנחות וקינה, ושפתינו תבענה ירה' תודה ורנה: