## Yefeh Anaf on Eichah Rabbah, Petichta

###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah, Petichta 26:1
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah, Petichta 26:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/s/Petichta/r/26:1)

**ר"נ פתח** הוי אריאל אריאל. גם לו קשה למה תלה הקינה בעיר אשר נשארה בדד לכן מתרץ כי בשביל שחטאו במה שבטלו עלית פעמי רגלים להכי היה עונשן שנשארה העיר בדד כדרך שעשו הדרכים בדד שהיו שוממין מבלי באי מועד. וזה שדרש חגים ינקופו על העדר פעמי רגלים:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah, Petichta 26:2
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah, Petichta 26:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/s/Petichta/r/26:2)

**שנה נפקא** ולא היו עולין כו'. ודריש חגים מלשון חגיגת הרגל וינקופו מלשון כריתה וכמו ונקף סבכי היער. וכן תרגם המתרגם ומ"מ דריש ג"כ חגים מלשון היגי והזמי בחלוף ה"א בחי"ת וכ"ה הגירסא בילקוט ולדרש וה יתפרש ינקופו מלשון הקיף או לשון הוצאה והנפק:


###### Yefeh Anaf on Eichah Rabbah, Petichta 26:3
[Yefeh Anaf on Eichah Rabbah, Petichta 26:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Eichah%20Rabbah/s/Petichta/r/26:3)

**קורת רוח** לישראל בירושלים. כ"ה הגירסא בילקוט. ופי' מצד אוירה שהיה נוח לדור בה טפי משאר דוכתי כמ"ש גבי כלילת יופי משוש כל הארץ וכן מ"ד שהיתה רחבת ידים וכמ"ש ולא אמר אדם לחבירו צר לי המקום שאלין בה: