## Yefeh Anaf on Esther Rabbah Parasha 7

###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:1:1
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:1:1)

**זה שאמר הכתוב.** משום דק"ל למה אמר אחר הדברים האלה ולא אמר אחר כן. ומהאי טעמא דריש לקמן אחר הרהורי דברים ומדריש גם כאן אחר הדברים שדבר רע לבטל בנין ביהמ"ק ובא הכתוב לומר דמשו"ה גדלו ה' כדי להשמידו אח"כ. ולכן דריש ע"ז את הכתוב ואויבי ה' כיקר כרים וגו' וכן בפרוח רשעים וגו' וכדמפרש ואזיל:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:1:2
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:1:2)

**משל לאדם** שהיתה לו סייחה כו'. מה שהזכיר במשלו החזירה מובן הוא כי קאי על המן. אמנם מה שהזכיר את הסייחה והחמורה ולא הספיק באחת מהן. וגם מה ענין אל המשל בתה של חמורה מה שהיתה מנשבת בשעורים נראים הדברים כי בא במשל הזה לתרץ הקושיא מדוע הרשעים ישליו עתקו וגם גברו חיל. והצדיקים יחיו חיי צער ומצוק. וכמו שמצינו שהרשעים מרובים בבנים והצדיקים אינם נפקדים אלא באחד וע"י הדחק וכמו שמצינו שהאמהות היו עקרות והרשעים זרעם נכון. וכמ"ש בב"ר גבי ואת הקיני ואת הקניזי חזירתא רעיא בעשרה ואמרתא ולא בחד. ובאגדת שמואל פ"ב. ה' שמעתי שמעך יראתי אברהם עשה רצונך ונתת לו בן למאה שנה. אחאב עבד עבודת כוכבים והוליד שבעים בנים וכן ביתר הצלחות בתבל ולפי שזה לטובת הצדיקים שלא יאכלו שכרם בעוה"ז ולא ירום לבבם ויחטאו. ולרעת הרשעים עד ומשלם לשונאיו וגו'. והנה יש מהצדיקים המכירים את זה. ויש שאינן מכירים ומהרהרים קצת עד שילמדום. ויש שמדקדקים שלא ליהנות בעוה"ז אפי' במושג בידם ומסגפים את עצמם פן יכשלו בתענוגי העולם. או פן יאכלו שכרם בעוה"ז כר' שלא נהנה באחד מעשרה אצבעותיו לכ"א משל לאדם שהיה לו סייחה וחמורה וחזירה. והנה החזירה היא כנגד הרשעים ששמנו עשתו לרעתם וכמו בהמן. והסייחה והחמורה משל לצדיקים הנושאים עול התורה ועושי מלאכת ה' שהצלחתם מצומצמות כדי שלא ישמנו ויבטלו ממלאכת ה' וגם יזיקם רוב המאכל. והסייחה משל לאותן שאינן כ"כ צדיקים ומהרהרים אחר מדותיו של הקב"ה כסייחה שאינה סובלת משא כולי האי. והחמורה משל לצדיקים גמורים המטים שכמם לסבול משא כבד. ולפי שאלו מהרהרין ואלו משיבין להם ומלמדים אותם. אמר שהסייחה חשבה טעות מה שנותן לעושי המלאכה במדה ולבטלנים שלא במדה והחמורה השיבה כי זה לרעתם וכנ"ל וכנגד המסגפים והמתענים הביא מה שבתה של חמורה מנשבת בשעורין. כי יראה לאכול מהשעורים פן יהיה לרעתה וכרוב מאכל החזירה והחכמים יודעים כי אין המאכל גורם. ואין רע בעיני ה' שיהנה האדם בצרכיו בעוה"ז. ואין המאכל מזיק רק כשהוא בטל ממלאכת שמים עי"ז. אבל הנהנה ועושה מלאכת שמים אין חטא הלא מצינו כמה צדיקים שזכו לשני שולחנות:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:2:1
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:2:1)

**הכל אומרים** גוליר הרג. ולא ידעו את עז קנאתו ולכן נטר והרימו ונשאו ואח"כ נקם את נקמתו ממנו. למען ידעו הכל את עוז קנאתו על קללת בנו:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:3:1
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:3:1)

**אם יעלה** לשמים שיאו לרומא. משום דק"ל כי השמים גבוהים הרבה מהענן והעב ואיך יאמר אח"ז וראשו לעב יגיע הלא פוחת הרבה מהגובה שאמר תחלה. ומשום שאפשר לפרש לעב על המלאכים כדמפרש בשוח"ט ובמכילתא על עביו עברו לה"ק שפירוש לשמים לא לשמים ממש אלא לשון רום וגובה כמו שמי קורה ומהשתא יתפרש עב עננא כפשוטו:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:3:2
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:3:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:3:2)

**חמיין ליה** ולא חכמין ליה. פי' רואין אותו ולא יכירוהו. ור"ל שאין לפרש כפשוטו שיגוע ויאמרו עליו איו. דא"כ יודעיו מבע"ל דרואיו משמע בעודם רואים אותו. ועוד דבתריה כתיב עין שזפתו ולא תוסיף. אלא הכא אפי' בחייו מיירי שבעודם רואים אותו יאמרו איו כי לא יכירוהו וזה מפני השתנותו לגריעותא:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:3:3
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:3:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:3:3)

**ר' פנחס** הוי משתעי כו'. משום דק"ל למה כתיב אחר הדברים האלה וכדכתיבנא לעיל לכן מתרץ דזה נמשך על ויתלו שניהם על עץ כי כן יקרה להמן וכמשל מהארי והשועל. אשר השועל בשירו אמר כי כאשר ישמחנו העורות מהחיות הטורפות הסוככות עלינו למעלה כן ישמחנו העור מהאריה אשר למטה כי גם הוא טורף טרף הוא. וכן הוא בנמשל כמו שנתלו בגתן ותרש אשר היו צוררי יהודה וישראל שהרי קצפו על שררת מרדכי כדלעיל וישראל שמחו על זה כן אמרו שנזכה לשמוח על מפלת המן צוררנו. ומי שפרע מן הראשונים נראה דהיינו שבעת שרי פרס ומדי שנהרגו לפי שיעצוהו על ביטול בנין ביהמ"ק כדכתיב לעיל:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:4:1
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:4:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:4:1)

**הרהורי דברים** היו שם כו'. ומפרש אחר הדברים אחר הרהורי דברים וכמו שדרשו בחזית על פסוק אשכול הכופר מה דכתיב אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם אחר הרהורי דברים שהרהר אברהם. וכן בב"ר פנ"ה אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם אחר הרהורי דברים שהרהר אברהם. וכ"ה שם פפ"ז גבי יוסף וכן דורש כאן אחר הרהורי דברים שהיה להמן שהרהר להעזר מאסתר אשר מלכה תחת ושתי כי ושתי היתה מנגדתו כדאמרינן לעיל על פסוק ויאמר ממוכן שהיתה מסטרתו בקונדיקון. והאמין כי באסתר יושע מצד הקורבה. ואח"ז כשנתגדל בקש להשמיד את כל היהודים ולא זכר את ברית אחים:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:4:2
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:4:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:4:2)

**כל הנכרים** קרובים אלו לאלו מצד מנהגם שאוכלים יחד ויתחתנו יחד. ועובדים עבודת כוכבים אחת. משא"כ ישראלים רחוקים מהם בכל הענינים האלה. ולכן קותה נפשו עליה או מצד קורבת משפחה או מצד קורבת המנהגים:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:5:1
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:5:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:5:1)

**שני עשירים** עמדו בעולם. משום דלא פירש הכתוב הטעם למה נשאהו ורוממהו אחשורוש על כל השרים. אף כי הוא היה הקטן בין שבעת שרי פרס ומדי שהוא ממוכן כדאיתא בפ"ק דמגילה. ונותן המדרש הטעם שנשאהו בשביל עשרו ורב בניו. ועיקר מאמר זה של ב' עשירים הוא במ"ר פכ"ז לענין הנאמר שם ג' מתנות בעולם חכמה גבורה ועושר ע"ש:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:6:1
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:6:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:6:1)

**טמנו גאים** פח לי. משום דק"ל למה הסתכן מרדכי ועבר את מצות פי אחשורוש ולא השתחוה לו. לכן אמר כי המן חשב פה נלכוד את ישראל שישתחוו לעבודת כוכבים אשר מדינא הוא כי עליה יהרג ואל יעבור:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:7:1
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:7:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:7:1)

**נסן שוה.** לפי הענין נראה שהוראת נסן הוא מלשון נסיון או מלשון נס ודגל ופי' שעומדים על משמרתם תחת דגלם ולא יסוגו אחור. וכמו שיוסף לא הטה את לבו להפצרת פוטיפרע יום יום כן לא נטה לב מרדכי להשתחוות להמן אף כי שמע כזה יום יום. ושניהם היו בני רחל יוסף ומרדכי מבנימין. ותלה חסידותם ברחל. אולי משום שצניעות אמם רחל עמדה להם. וכמו דאמרינן כעין זה בפ"ק דמגילה בשכר צניעות שהיתה ברחל זכתה שיצתה ממנה שאול:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:7:2
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:7:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:7:2)

**ויקראו לפניו** אברך וכאן כתיב ונתון הלבוש והסוס וקראו לפניו וגו'. ושתי הקריאות דומות זו לזו. כי לפי' התרגום באברך אבא למלכא הכוונה בזה שהוא חשוב בעיני המלך מאד. וכן היה במרדכי שקראו לפניו אשר המלך חפץ ביקרו. ולפי פירוש המפרשים אברך שלפניו יכרעו ויפולו כן הוא בקריאת ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו שכל העולם ישתחוו לו. וגם לפי מה שמפרש בב"ר אברך אב בחכמה ישוה ג"כ לאיש אשר המלך חפץ ביקרו דמשמע שהוא איש חכם וזכה ליקר וכבוד. וע' בב"ר פפ"ז ששם יש שינויים בנוסחאות ושם פירשנו לפי הנוסחאות אשר הוא שם:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:8:1
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:8:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:8:1)

**מה אמר** להם מרדכי. כי בוודאי לא עבר על מצות המלך אחשורוש בלי טעם ומביא את הכתוב ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה ודריש אשר יעשה עצמו לפסל ומסכה. וכן מה שמביא את הכתוב חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו ומדריש בפ"ק דסוטה על מי שיש בו גסות הרוח וגם המן התגאה ברב עשרו אשר חשב כי זה כחו לאלוהו:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:8:2
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:8:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:8:2)

**אמרין ליה** ונימרין ליה. זה מדריש מדכתיב ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי משמע כי מרדכי הרשה להם להגיד לו את טעמו מדוע לא ישתחוה והמה יראו הימצא המן תשובה לדברי מרדכי. או דבריו יעמודו נכונים וקיימים:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:8:3
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:8:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:8:3)

**היתיב ועדיין** לא נולד בנימין. פי' כי מה שהשתחוה זקני יעקב אין ראיה כי הוא היה צריך לפייס את עשו אחיו בשביל הברכות והשתחוה לו מדרך מוסר אחרים שנפרדו זה מזה ימים רבים ולשכך את חמתו אבל אשתו ובניו שהשתחוו לא לצורך היה רק להראות לו הכנעתם וכיון שרחל ויוסף השתחוו בקש המן כן גם מיוצאי ירך בנימין וע"ז השיב לו מרדכי כי בנימין עדיין לא נולד. ומביא ע"ז את הכתוב כי הגיד להם אשר הוא יהודי ודרשינן לעיל יהודי יחידי. ופי' שהוא עושה מעשה יחידי ואינו עושה כאחיו:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:9:1
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:9:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:9:1)

**תחשכנה עיניהם** מראות. ודריש המ"ם של מראות למי"ם הסבה ופירשו כי תחשכנה עיניהם בגיהנם בשביל שראו רק לעשות רע בעוה"ז. משא"כ בצדיקים שרואים רק לעשות טוב לכן יראו ישרים וישמחו:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:9:2
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:9:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:9:2)

**הה"ד ויראו** בני האלהים את בנות האדם. דמיותר הוא והיה לו לומר רק ויקחו להם בני האלהים מכל אשר בחרו. ופשיטא שראו אותן מקודם אלא שבא לתלות את הקלקלה בראיית עיניהם כי היא סבה פעולת הרעה. וכן הוא גם וירא חם די היה לו לכתוב ויגד חם. וגם וירא עשו כי רעות בנות כנען לפי משפט הלשון היל"ל וידע עשו כי לא יצדק בזה ראיה חושית. וכן וירא בלק בן צפור וירא בלעם כי טוב בעיני ה' שיתפרש ע"כ וירא כמו וישמע. כי בלק לא ראה בעיניו מה שעשה ישראל לאמורי רק שמע מפי אחרים. ולכן דריש כי הכתוב תולה את רעתם בראיית עיניהם. וכן וירא המן אפשר דדרשו כי לא שייך ראיה על ההעדר וכמו שדרשו בשמ"ר כמה דרשות גבי וירא כי אין איש. ורק לתלות את הקלקלה בעיניהם. וכן גבי צדיקים דרשו בהפך שמראה עיניהם מוסיף אורה לפי שמראיהם מעלה אותם למעלה ודרשו זה מן וירא והנה באר בשדה וירא והנה הסנה דהפעל וירא מיותר הוא וכן וירא פינחס מקשה במ"ר וכלם לא ראו [וגבי וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל דרשו ממה דכתיב וישא כי הלא עיניו היו נשואות למעלה אל המלאך מן השמים. והאיל היה בארץ והיה לו לומר וישפיל עיניו וירא והנה איל. ולכן דריש לפי שמראות עיניהם של צדיקים מעלה אותם למעלה העליונה גם בהביטם למטה בארץ]. ותכלית הדברים כתב בעל נורא תהלות במזמור ק"ז הוא. להראות לנו שהחושים עוזרים אל השלימות וביחוד חוש הראות ופעמים הם סבת הנפילה והעדר השלמות:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:10:1
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:10:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:10:1)

**בזוי בן** בזוי כו'. פי' כי המן חפץ לנקום נקמת עשו על בכורתו אשר אבד וכן איתא בתרגום. וזה שדרש הן נבזה בעיניך מרדכי ואתה תקנא קנאת דבר הנבזה בעיני בעליו. הלא בזוי אתה בן בזוי:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:10:2
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:10:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:10:2)

**נמשלו ישראל** לצורים כו'. בא לדרוש ויבקש המן ווי להמן מה שבקש. וכמו שמביא במשל ווי לקידרא וזה שמסיים חייך רישך מתורם חלף רישיהון כו'. ולא ידעתי מ"ט לדרוש כן דלא אשכחן דדרשי הכי אלא בפ' היין דכתיב וי י"ד זמני כדאיתא בב"ר פל"ו אבל הכא מ"ט לדרוש טפי מגבי ויבקשו לשלוח ויבוקש הדבר וימצא וכהנה רבות דלא דרשינן [ואולי משום דכאן בא לנתינת טעם היל"ל לכן בקש להשמיד את כל היהודים. וממה דכתיב ויבקש דריש על לשון וי]:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:10:3
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:10:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:10:3)

**נמשלו ישראל** לצורים. זה מצד האבות אשר הם יסודי העולם כי בשבילם נברא העולם. ואמר עוד נמשלו כאבנים זה מצדם כי הם שומרי תורה ועושי צדקה ומשפט ולכן זכותם חזק וקשה הוא. ובשביל זה הקם כנגדם מעובדי כוכבים וחפץ לאבדם ישבר בין בשביל זכות אבותם ובין בשביל זכות מצותם. ומה שמביא את הכתוב ושברה כשבר נבל יוצרים אע"ג דהאי קרא בישראל כתיב. אבל לדוגמא בעלמא מביא את הכתוב הזה כי יתפרש ושברה כי הבוטחים בישראל על מצרים ישברו כשבר נבל יוצרים פי' כאשר ישברו אלה החפצים לאבד את ישראל ועכ"פ נשמע מזה כי המה נדמו לנבל יוצרים. והכוונה נפלה כיפה על קידרא כו' פי' בין אם המה יבואו לתגר ריב בישראל וזה נפלה קידרא על כיפה וזה כעין המן וסנחריב. ובין לעתיד כשישראל יתגר מלחמה עם מתקוממיהם וזה נפלה כיפה על קידרא ווי לקידרא כי היא תשבר בין כה וכה:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:10:4
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:10:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:10:4)

**פורפירא דמלכא כו'.** מתחלה אמר כי מצד זכות אבות וזכותם לא נתן ה' להמן להשמיד את ישראל. ועתה אמר כי גם מצד שמו הגדול ית' אשר נקרא על ישראל לא יעזוב ה' לאויביהם להשמידם ויקנא לעמו. וזה שמביא מפורפירא שהקב"ה מתפאר בהן וכדכתיב ישראל אשר בך אתפאר והמן חפץ לקנותם ולעשות בהם כאדם העושה בשלו:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:10:5
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:10:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:10:5)

**משל דהמן רשיעא למה"ד כו'.** פי' כמו העוף אשר בקצפו על הים למה שטף את קנו חפץ בסכלותו להעתיק את הים בחרטומו ולקבוע קנו במקום הים. כן המן לפי שראה השפלת עמלק באה לו מישראל חפץ להעביר את ישראל מן הארץ ובני עמלק יעמדו במקומם. כי חשב כשזה קם זה נופל. וע"ד אמלאה החרבה:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:1
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:11:1)

**הריני מפיל** גורלות. כי המן הלך לקראת נחשים ושמע אל מעוננים הדורשים את העת המוכשרה להרע או להיטיב. ולכן רוה"ק משחקת עליו האם על עמי ידו גורל ולא ידעו כי בני ישראל אשר המה נחלת ה' המה למעלה מן המזל ולא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:2
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:11:2)

**אם לא** בריתי יומם ולילה וגו'. והכתוב הזה מדריש במכילתא בשלח על ברית מילה שהיא נוהגת ביום ובלילה וכן מדריש בפרק ששי בפסחים על התורה:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:3
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:11:3)

**וכתיב והיתה** בריתי בבשרכם. משום דהאי קרא ואתה את בריתי תשמור מדריש בויק"ר פכ"ח במצות העומר לכן מביא גם את הכתוב הזה דמפורש ביה ברית בבשרכם:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:4
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:11:4)

**ובניך נמשלו לכוכבים.** דכתיב והנכם היום ככוכבי השמים לרוב וכן ומצדיקי הרבים ככוכבים:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:5
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:11:5)

**אם תאבדם** האיך אנו קיימים. כי כל העולם קבלו אור הדת והאמונה מישראל. ונמשלו גם הם ככוכבים רבים אשר אין להם אור עצמי רק מקבלים אור מהשמש. ואם אור ישראל יאסף מאין יקבלו העמים את אורם:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:6
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:6](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:11:6)

**עקור את השבת** ובטל אותה. פי' שלא יודע בעולם הפרש בין יום השבת לשאר הימים. כיון שיבטלו ישראל השומרים את השבת ומעידים בארץ כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת. הלא יאמרו כי אין הבדל בין יום השבת לשאר הימים. ויבטל האות מחידוש העולם הלא יפלו בשגיאת הכופרים האומרים כי העולם קדמון:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:7
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:7](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:11:7)

**חזר לחדשים.** קשה כיון שאין הגורל נפל בימים מה בצע בחקירת החדשים אחרי שאי אפשר אלא בימי השבוע. וי"ל שלפי שז' כוכבי לכת שולטים בעולם על סדר ימי בראשית. כי ביום א' שולט חמה ובב' לבנה וכן על סדר חל"ם כצנ"ש והוא הנקרא מזל יום כדאיתא בשלהי שבת. או על סדר השעות והוא הנקרא מזל שעה כדאיתא התם. והמן היה דעתו כי מזל יום גורם. והיה חוקר אם יש כח במזל על ישראל. ולפי שישראל דבקים בה' כל הימים וע"י זה נדחה מעליהם שלטון השבעה הכוכבים הנזכרים והוא מ"ש ששרו של יום אמר וכו'. ע"כ לא מצא נצוח ישראל מצד ממשלת שבעה הכוכבים הנז' וחקר אם מצד ממשלת י"ב המזלות המושלים כל אחד בחדשו המיוחד אפשר למצוא נצוח ישראל באחד מהם שיהיה כח המזל שולט בהם. ומפאת אותו כח יוכל להכניעם כי לא תעמוד זכותם רק לדחות כח הז' הכוכבים הנז'. והראהו ה' כי גם מדי חדש בחדשו נמצא להם זכות לדחות כח המזל זולת באדר:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:8
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:8](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:11:8)

**בתמוז זכות** הארץ. ולא ידעתי מהי יליף ואי מיירי בביאה ראשונה או שניה [ע' בסדר עולם רבה פי"א מלחמתה של יריחו ושל עי ושל גבעון היו בתוך ג' חדשים בשלשה בתמוז ויאמר לעיני כל ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון וידום השמש עכ"ל. ואז היתה התחלת כבוש הארץ ויסוד נצחונות ישראל כי אז נהרגו רבים ממלכי הארץ ונמס לב גם המלכים הנשארים]:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:9
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:9](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:11:9)

**בתמוז חמשה כו'.** אז נשתברו הלוחות ובטל התמיד והבקעה העיר ושרף אפוסטמוס את התורה והועמד צלם בהיכל. ובאב חמשה נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר כדתנן במסכת תענית בפ"ד:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:10
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:10](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:11:10)

**זכות השלמת** החומה. ואע"ג דבימי המן אכתי לא הוה זה וכן זכות חנוכה וזכות עזרא דבסמוך אבל המגיד מראשית אחרית חשיב להו זכותייהו מהשתא:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:11
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:11](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:11:11)

**זכות שרה** אמנו שבו מתה. ונחשבת מיתתה לזכות משום שמתה בשביל צער שמיעת העקידה כדאיתא בב"ר לכן חשיבה זכות העקידה שבשבילה מתה:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:12
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:12](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:11:12)

**הה"ד ויעשו** כן בני הגולה וגו'. וס"ד וישבו ביום אחד לחדש העשירי לדריוש הדבר. הרי שזכה חדש העשירי דהיינו חדש טבת:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:13
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:13](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:11:13)

**ועל צלם** מיכה. והא דאמרינן בפר"א פרק ל"ט כי בפעם הא' והב' נגפו בני ישראל לפני בני בנימין משום שקצף הקב"ה למה קנאו בזנות ולא קנאו בפסל מיכה (וע' בחלק דף ק"ג) וי"ל דבתר הכי כשנפלו לפני הארון ושבו אל ה' ונעתר להם אז קנאו גם על פסל מיכה ועל אותה שעה הוא דקאמר שנתקבצו בכ"ג בו על פילגש בגבעה ועל פסל מיכה. אבל קשה איך הם לא ביערוהו דכתיב עד יום גלות הארץ ולפחות עד שחרבה שילה היה קיים ומעשה פילגש בגבעה בימי משכן שילה היה:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:14
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:14](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:11:14)

**ולא מצאו** בו שום זכות. ואע"ג דבאחד לחדש משמיעין על השקלים. אבל אז עדיין לא נהגו בזה ועמ"ש בפ' דבסמוך:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:15
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:15](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:11:15)

**בא לו** מזל דגים כו' ולא נמצא לו זכות. והנה מה דמדריש בב"ר פצ"ז הכתוב וידגו לרוב מי ששמו כשם הדג דהיינו יהושע דכתיב נון בנו. אפשר דהמדרש שלנו ימאן בדרש הזה כי נון אינו משפת עברית. אבל שם איתא עוד מאמרים מה דגים הללו אין עין שולטת בהם או מה דגים הללו גדלים במים כך ישראל גדלים בתורה. וגם לפי פשטא דקרא שירבו כדגים. מ"מ יש זכות למזל דגים ולמה אמר כאן ולא מצא בו זכות. י"ל משום דאמרינן שם ג"כ מה דגים הללו אינם נתפסים אלא בגרונם כך בניך נתפסין בגרונם ולכן לא נחשבו הדגים לזכות משום דיצא שכרו בהפסדו:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:16
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:16](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:11:16)

**והוא לא** ידע שבשביעי באדר מת משה ובשביעי באדר נולד כצ"ל. וילפינן זה מקראי בקדושין דף ל"ח ע"א:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:17
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:11:17](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:11:17)

**כשם שהרגים** בולעין כך אני בולע אותן. כי הוא חשב אשר המזלות מושלים על העובדי כוכבים וכדכתיב אשר חלק ה' אלהיך על כל העמים ולכן הוראתם כי המה יבלעו את ישראל. והוא לא הבין כי ונהפוך הוא אשר המזלות שולטים עליהם לבלעם וכמו שמוכיח ר"ח מהכתוב ונהפוך הוא. ור"ת מחזק את הדברים מהכתוב ולא דבר ה' וגו':


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:12:1
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:12:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:12:1)

**ישן לו מעמו.** ודריש מדכתיב ישנו עם אחד ולא כתיב יש עם אחד לכן דריש משורש ישן או שנים לאידך לישנא. ואע"ג דמדרך הלשון הוא לכלול הכנוי עם הפעל ואח"ז להזכיר גם את השם וכמו ותראהו את הילד הנה מאכילם את העם הזה. מ"מ היכא דאיכא למדרש דרשינן. ודעת המן היתה משום שראה שהסתיר ה' פניו מישראל חשב שכח ה' הוא כאחד משאר הכחות אשר בצבא מרום שיש בהם שינוי מצד התחלפות מצבם באורך הזמן וכמ"ש לקמן כבר הוא זקן ונחלש כחו לכן הוא ישן לחדש כחו ואילותו. ולא ידע כי אין שינוי ואין שנה לפני הקב"ה ורק דרך מליצה אם יחפוץ ה' להפליג המכות יאמר ויקץ כישן אדני:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:12:2
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:12:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:12:2)

**לא קלנדס** ולא סטרנליא. תפס בשני החגים האלה משום דאדה"ר עשאן כשראה שהיום גדול והמה עשאו אותם לשם עבודת כוכביהם כדאיתא בפ"ק דע"ז ולכן חשב זאת לחטא לישראל מדוע לא ישמרו אותם. משא"כ שאר החגים אשר עיקר יסודם הם לעבודת כוכבים אין לטפל עון בזה על ישראל שלא ישמרו כיון שהם נגד אמונתם:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:12:3
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:12:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:12:3)

**כל מה** שהיה המן מקטרג את ישראל כו'. כי בכתוב לא נאמר הטעם למה ולמלך אין שוה להניחם. כי גם אם דתי המלך אינם עושים ודתיהם שונות מכל עם. מ"מ יכול להניחם. ובפ"ק דמגילה אמרו רז"ל טעמים שונים ע"ז כי יבזו את המלך במה שאינם שותים מהיין אשר נגע בו אף כי לא יתעבו את הכוס אם נפל בו זבוב וכדומה. אבל המדרש מפרש ולמלך זה מלכו של עולם וזה הוא תשובה על קטרוג של המן ומיכאל סנוגורם אמר אבל ולמלך זה הקב"ה אין שוה להניחם פי' להניח וליטוש את עמו ישראל. כי בין אם יהיו זכאים ובין אם יהיו חייבים מ"מ הקב"ה למען שמו הגדול לא יטשם ולא יעזבם לנצח:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:12:4
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:12:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:12:4)

**אם יתן** את כל הון ביתו זה המן הרשע. זה הוא כעין פתיחא אקרא דאם על המלך טוב וגו' ועשרת אלפים ככר כסף דדריש האי קרא על אהבת ה' את ישראל דכתיב כי עזה כמות אהבה דהיינו אהבתי אתכם כדאיתא בחזית וקאמר שמאהבת ה' אותנו מי שירצה ליתן הון ביתו בעד ישראל להזיקם כהמן שנתן עשרת אלפים ככר כסף שוחד למלך להכחידם לא יועילנו. וז"ש באהבה בוז יבוזו לו מפני אהבת ה' אותנו יבוזו לו שיבטל ה' כוונתו ויהיה לבוז כמו שקרה להמן. וטעם הפתיחא אפשר מפני שיש מפרשים כי אותן עשרת אלפים ככר כסף שאמר המן לשקול לאו מביתו הוא ויהיב ליה שוחד דזה היה פגם בדבריו דנראה אשר באיבה ידבר ולהנקם מהם יחפוץ ולא מצד האמת. ולכן מפרשי כי עשרת אלפים ככר כסף הבטיח לתת למלך מהביזה אשר יבזו מנכסיהם. לכן מייתי זו לפתיחא אל הכתוב אם יתן איש את כל הון ביתו דהמן נתן הממון מביתו לשוחד. א"נ לרמוז מ"ש בילקוט שאמר אחשורוש מתיירא אני שמא יעשה לי כשם שעשה לסיחון ועוג ולל"א מלכים וכו'. א"ל המן כל אותן הדברים היו כשהיה ביהמ"ק קיים והיה הקב"ה רצוי להם והיו מביאים שקליהם אבל עכשיו הוא כעוס עליהם ואני סוכם לך חשבון ס' רבוא בקע לגולגולת שהיא עשרת אלפים ככר כסף וכו'. שלפ"ז משקל כסף זה היה קנטוריא על ישראל שאין עומדת להם זכות שקליהם. ולהכי דריש הכא אם יתן איש את כל הון ביתו שאף שחשב לקנטר ולדחות זכות ישראל בשקליהם. שמר ה' את אהבתו להם וזכות שקליהם בזמן שביהמ"ק קיים עמדה להם גם עתה. וכמ"ש בפ"ק דמגילה גלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו היינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:1
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:13:1)

**בשעה שאמר** המן כו'. כל הדברים אלו גמרא גמירי להו. כי מקרא משמע שמיד נשמע אחשורוש להמן. וגם הוא חפץ להרע להם עוד יותר מהמן וכמ"ש לקמן בסימן כ' שיותר היה אחשורוש שונא לישראל מהמן:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:2
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:13:2)

**למלכין קמאי.** פרעה סיחון ועוג ול"א מלכים ועגלון וסיסרא ויבין וסנחריב ונ"נ ובלשאצר:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:3
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:13:3)

**ורוצה להשליך** גורל בדבר זה כצ"ל:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:4
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:13:4)

**הה"ד אם** לא בריתי וגו'. כדלעיל בפסוק בחודש הראשון. והוא היה מאמין בסגולת תורתנו וקורבתם לפני ה' אלא שלא חפץ להביא צוארו בעול המצות אשר לא נצטווה בהם. ולכן לא שב מדרכיו ומנמוסיו:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:5
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:13:5)

**והקב"ה נקרא** קרוב לישראל. וזה מעלה יתירא שעושה לישראל עיקר והוא קרוב להם וכמ"ש בב"ר על הכתוב אשר לו אלהים קרובים אליו:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:6
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:6](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:13:6)

**והיכן כחו.** ואע"פ שנפרע מנ"נ שנטרד ממלכותו ועם ערודיא מדוריה אפשר שהמן לא הכיר זה בכח ה' וחשב כי איזה מקרה חולי בא לו. ועל נס חמו"ע ודניאל וכדומה חשב כי רק לצדיקים ישא ה' פניו. אבל מכל ישראל כבר הסתיר פניו ולא יחשוף זרוע עוזו למענם:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:7
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:7](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:13:7)

**מיד קבלו** דבריו. ומה שאמר בעוד ג' ימים מי הוא זה אשר מלאו לבו לעשות כן. שמא מצא מקום לערער על זה בשביל שכללו גם המלכה בגזרתם. ואדעתא דהכא לא הסכים:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:8
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:8](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:13:8)

**פלטרין היה** לו לבנות. כוונתו בזה כי פרעה חפץ רק להכניעם לפי שהיו מתקוממים עליהם וכדי שלא ישעו בדברי שקר לכן פקד עליהם לבנות ערי מסכנות. ולכן אין משפט לישראל לנצל את מצרים ולבקש שכר העבודה וז"ש עד שנצלו את מצרים:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:9
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:9](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:13:9)

**ובכשפיו נטל** מקל. אע"ג שאמר לעיל שהאלהים אשר עשה את הנפלאות האלה כבר הזקין אמר כן גם להמפחדים מפני אלהי ישראל. אבל לעצמו חשב שמעשה כשפים הם. והחכמים לא דקדקו במה שכתבו בכתבים כי מה איכפת להו אם הוא הזקין או שמתחלה מעשה כשפים היה:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:10
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:10](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:13:10)

**ומהיכן בא** עמלק כו'. עד מה עשה משה פרנס כו' כל זה איננו מכתבי המן אלא כי היכי דלא תקשי מה תרעומות שלו על מה שעשו בעמלק מכיון דהוא נתן אצבע בין שיניהם שבא עליהם למלחמה והבא להורגך השכם להרגו לכן אמר ומהיכן בא כו' כי תלונת המן היתה יען שלא בא עמלק להלחם עם ישראל להרע להם אלא להכניעם כי פחד פן יעשו לכל העולם כמו שעשו במצרים ובעצת בלעם הוה. הלכך לא היה להם להתאכזר כ"כ כנגדו להפיל כולם לחרב אלא הי"ל לבוא בברית שלום או להרוג קצת ולהכניעם ולהשאיר מהם פליטה:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:11
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:11](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:13:11)

**באו על** סיחון ועוג. ואע"ג שהם פתחו במלחמה ויצאו לקראתם למלחמה. ס"ל כי לא היו ראויים ליהרג מפני זה. כי יפה עשו למנעם עבור בגבולו. כי שומרי המעברות היו:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:12
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:12](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:13:12)

**א"ל אל** תירא מפחד פתאום וגו'. הנה השלשה תינוקות לכאורה נראה ששלשתם אמרו דבר אחד ולא הוסיף השני וכן השלישי על שלפניו. אבל הטעם בזה כי מג' צדדין פחד מרדכי פן תקום עצת המן ומחשבתו. הא' כאשר ראה כי אחשורוש נחפז להסכים לעצת המן ולא חקר ולא דרש איזה עם הוא. ואם ראוי הוא להעשות להם כן. ולכן פחד פן הסתיר ה' פניו מישראל ונתנם ביד עריצים להשמידם. וע"ז התנחם בשמעו מפי התינוק הראשון אל תירא מפחד פתאום. והב' ממה שהלך המן לקראת נחשים והפיל פור ונפל הגורל לרעת ישראל. אבל גם נגד זה התנחם בשמעו מפי התינוק השני עוצו עצה ותופר אף שבא בעצה עמוקה בהוראת המערכות מ"מ הקב"ה הוא מפר אותות בדים וקוסמים יהולל. והג' כי אם באר המן את דבריו באר היטב כי על עם ישראל ידבר ולכלותם בלי תקומה אז לא יכל עוד אחשורוש להמיר את דבריו. וזה אשר פחד מרדכי והתנחם בשמעו מפי התינוק ואני אשא ואני אסבול ואמלט כי הקב"ה עוד ימצא מקום מפלט למלט את ישראל. כי יסלף את דברי המן ויתן מקום לאחשורוש להפוך את דבריו:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:13
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:13](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:13:13)

**הה"ד ובמלאת** הימים וגו'. וס"ד לעשות כרצון איש ואיש ואמרינן בגמ' ואיש זה המן:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:14
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:14](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:13:14)

**ואין העם** האמור כאן כו'. פי' מיתורא דקרא דריש כי גם ישראל היו בכלל כל העמים. אבל אין מקרא יוצא מידי פשוטו כי גם שאר העמים היו שם:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:15
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:15](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:13:15)

**ונתקלקלו בזנות.** וגם באכילה חטאו כדאיתא בחזית על פסוק זאת קומתך. וגם היה אסור לבני ישראל לשבת שם בסעודה כיון שנעשתה על ביטול ביהמ"ק כדאיתא לעיל:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:16
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:16](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:13:16)

**וגם השוה** דעתו. זהו לפנים כדי שיעשו תשובה. כי מקרא מלא הוא ולא דבר ה' למחות את ישראל כדמייתי ליה לעיל על הפסוק בחדש הראשון:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:17
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:17](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:13:17)

**אנו למה** אנו צריכין בעולם. אגדה זו היא לפי הדעה כי צדיק יסוד העולם וכל העליונים ותחתונים לא נבראו אלא בשביל האדם השלם ולכן אמר בדרך משל כי גם החמה והלבנה אספו נגהם:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:18
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:18](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:13:18)

**שנאמר הן** אראלם צעקו חוצה. זה המקרא נאמר על חורבן ביהמ"ק וכן הקרא אלביש שמים קדרות קאי על זה וה"ה על כל צרה שלא תבוא על כלל ישראל:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:19
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:19](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:13:19)

**ונחתמה גזירתם** מה אנו יכולים לעשות. ומה שמצינו בפתיחתא דר' יוחנן באיכה רבתי שהמה עמדו להליץ טוב על ישראל ומ"ש הכא דעמדו מנגד. י"ל דשאני הכא כיון שכבר נחתמה גזרתם אמרו נואש עוד לתחנתם. או כיון שראו אז שלא הועילו לכן התרחקו היום מהתפלל לה':


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:20
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:20](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:13:20)

**יש ושמו מרדכי.** ומה שלא הזכיר את דניאל דהא התך הוא דניאל כדאיתא בגמ' דפ"ק דמגילה ולקמן. י"ל דהמדרש סובר שהמן הרגו וכמ"ש הילקוט בשם המדרש וכ"ה בתרגום. וכיון שעתיד ליהרג לכן לא הזכירו לתפלה זו:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:21
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:21](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:13:21)

**כבר נכתבה** אגרת כליה על ישראל. ומ"מ בא אל משה כי יתפלל אף שסובר כי אחר חתימת הגזר דין אין התפלה מועלת עוד וכדתניא בספרי ובכמה דוכתי עד שלא נחתם גזר דין הוא שומע תפלה ומשנחתם גזר דין סכותה בענן לך. י"ל שבקש ממשה שיבוא בטענה לבטל הגזירה כמו בעגל שבא בטענת אשר נשבעת להם ועתה אם תשא חטאתם ואם אין וגו' למה יאמרו מצרים וגו' וכיוצא. ומרע"ה הודיעו שאם הגזרה נחתמה בטיט מהני גם תפלה לחוד ואם נחתמה בדם אין לה תקנה עוד בשום צד:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:22
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:22](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:13:22)

**אם בטיט** היא חתומה כו'. נראה שאין דרך לחתום הגזירה רעה בדיו כדרך החתימות אלא בטיט או בדם שהוא משונה. וי"א שרמז הטיט לחומר ע"ד זכור כי עפר אנחנו והדם רמז לנפש כי הדם הוא הנפש. והכוונה שאם נדונים בבחינת חומר והוא יצה"ר המטעה לאדם ע"ד אנחנו החומר יש להם מחילה. ואם בבחינת הנפש שהיא יודעת וחוטאת אין מחילה. ואני אומר שלפי שענשם היה אפשר מצד מה שאכלו ושתו ונתקלקלו בסעודה וכדאיתא לעיל ואפשר מפני שהשתחוו לצלם נבוכדנאצר כדאיתא בפ"ק דמגילה ובחזית על פסוק זאת קומתך. ולז"א שאם מצד האכילה שהיא תאוה חמרית יש להם תקנה וזו היא חתימת הטיט. אבל אם חטאו בצלם נבוכדנאצר ושחתו נפשם בעבודת כוכבים אין להם תקנה. וזו היא הדם:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:23
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:23](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:13:23)

**הה"ד ומרדכי** ידע. דהיינו כל הנזכר לעיל שאליהו הודיעו. דאי דידע בגזירה מאי ומרדכי ידע והלא כל העולם ידע דהדת נתנה בפרסום. וגם היה צ"ל ומרדכי שמע ולא ידע לכן דריש כל זה:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:24
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:13:24](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:13:24)

**כיון שהגידו** לאסתר כו'. ומפרש ויגידו לה כי מרדכי הגיד כל זה לנערות אסתר וסריסיה. והמה הגידו לאסתר ולכן הצטערה מאד ותתחלחל:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:19:1
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:19:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:19:1)

**א"ל קולמוס** אתה כותב ועשרת אלפים ככר כסף אתה נוטל כצ"ל. וכ"ה בילקוט. והכוונה כי מיד שיכתוב ידו לאבדם הוא ישקול את הכסף ולא ימתין עד שיאבדם:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:19:2
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:19:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:19:2)

**שית מאה** אלפין כדכתיב כשש מאות אלף רגלי:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:20:1
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:20:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:20:1)

**אחשורוש שונא** את ישראל כו'. ומה שכתיב צורר היהודים יתכן שדרשו על המלך אחשורוש שהיה צורר היהודים ולכן נתן להמן את אשר בקש:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:20:2
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:20:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:20:2)

**דרכו של לוקח** ליתן ערבון כו'. לפי שבכ"מ המוכר עצב והלוקח שמח לכן יתן הלוקח הערבון מיד לקיים המקח. ופירוש עירבון משכון לקנוס את החוזר בו. ומשמע ליה שבדרך זה נתן אחשורוש טבעתו להמן. ול"ד לנתינתה למרדכי דהתם היה סימן השלטתו על המלכות שחותמו של מלך בידו. אבל בהמן שכבר היה מושל בכל אשר לו אין טעם לזה:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:21:1
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:21:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:21:1)

**הכסף בגימטריא** קס"ח. משום דק"ל הלשון הכסף נתון לך הלא הכסף כבר הוא בידו ואיך שייך נתון לך לה"ק שרמז בזה לעץ. ואע"פ שהוא לא הבין במוצא שפתיו רוח ה' נוססה בו בזה:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:22:1
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:22:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:22:1)

**כתיב ויצו פרעה** לכל עמו וגו'. משום דק"ל למה כתיב ככל אשר צוה המן ולא כתיב ככל אשר צוה המלך. דהא אחשורוש הסכים על ידו והוא היה שונא לישראל יותר מהמן. ולזה מביא את הכתוב ויצו פרעה לכל עמו ולא כתיב מלך מצרים כמו דכתיב לפ"ז ויאמר מלך מצרים למילדות וגו' כאשר דבר עליהן מלך מצרים וגו' ויקרא מלך מצרים למילדות וגו'. ולזה דריש משום דלא היה במצוה זו הוד מלכות אשר בכ"מ מצות המלך יוצאת מלמעלה וכדכתיב פלגי מים לב מלך אל כל אשר יחפוץ יטנו. ובגזרה זו היתה עצת ה' להפך כי ה' צוה אשר ביד חזקה ישלחם וכן ונער פרעה וחילו בים סוף ולכן לא נזכר התאר מלך על מצוה זו. וכן הוא הטעם למה כתיב כאשר צום המן ולא כתיב כאשר צוה המלך כי עצת ה' היתה להפך כי ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:22:2
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:22:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:22:2)

**כתיב מגביה** פתחו מבקש שבר. גם בזה בא לתרץ למה כתיב כאשר צוה המן. ומתרץ כי בא לתת לנו טעם למה נמדד לו כמדתו ומחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים שבה על ראשו. משום שפתח פיו בגאה וגאון וצוה דבר אשר לא צוה ה' לכן שברהו ה':


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:23:1
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:23:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:23:1)

**כי בדבר** אשר זדו עליהם. ואמרינן ע"ז בפ"ק דסוטה בקדרה שבשלו בה נתבשלו:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:23:2
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:23:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:23:2)

**ארורים הם** הרשעים כו'. נראה דבא לתרץ למה כתיב להשמיד להרוג ולאבד. ודרש כי המן התחכם להרע יותר מעשו שאמר להשמיד אשר נאמר על כלוי בנים וכדאיתא בויק"ר פ"ז אין השמדה אלא כלוי בנים כמד"א ואשמיד פריו ממעל. וזה מה שאמר עשו שוטה היה קין כו' ולא היה יודע שאביו פרה ורבה אני איני עושה כך פי' שלא אשאיר זרע לאביו ואשמיד את פריו. וכנגד מה שאמר פרעה להרוג כל הזכרים אמר המן להרוג ואמר כי אני אחכם מהם ואצוה לאבד וזה אבוד מחלט מזכר ועד נקבה:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:23:3
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:23:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:23:3)

**ולא היה יודע** שאביו פרה ורבה. פי' ואם יהרגנו בחיי אביו והבנים אשר יולדו לאביו אח"ז יהיו נזהרים ממנו בעצת אביהם. אבל אם חכה עד אחר מות אביו אז מלבד כי אביו לא חשש להוליד עוד בנים כיון דיש לו בנים שנים. אבל גם אם יוליד לא יזהרו ממנו ויוכל לקום על כולם אחרי מות אביהם:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:23:4
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:23:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:23:4)

**שהבנות** נשאות לאנשים כצ"ל ופי' שתהיינה לנשים לאנשים מעם אחר ויהיה שארית לבני ישראל ע"י זה. וכ"ה בויק"ר:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:23:5
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:23:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:23:5)

**אלא הריני** מזדווג עם פטרונן. זה לא יתפרש כפשוטו כי מי הוא האויל אשר יצא למלחמה נגד ה'. אבל פירושו הוא כי יבטל התורה והמצות מישראל ובזה ינתק את המוסרות המקשרות את ישראל לאביהם שבשמים ולפטרונן. וזה שדרשו בשוח"ט ננתקה את מוסרותימו זה התפילין. ובאופן זה פירשו בספרי גבי קומה ה' ויפוצו אויביך ע"ש וכן פירשנו בפתיחה מה שאמר אחז אם אין גדיים אין תישים:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:23:6
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:23:6](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:23:6)

**אלא גבורתו** תצא כו'. פי' שלא ילחם בו בברקים ורעמים שיאמרו סבה טבעית או שמיימית היא אבל בדבר ילחם עמהם שנראה שהוא השגחה פרטית משמים וכדכתיב ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש וגו' ומסיים בקרא והיה ה' למלך על כל הארץ לומר שתכלית המלחמה היתה לעשות הפך כוונתם שרצו לסלק מלכות ה' מן הארץ והוא להפריד הדבוק האלהי ולבטל מצותיו וכמ"ש לפני זה:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:24:1
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:24:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:24:1)

**אנטיגריפון.** לפי הפשט נראה כי הוראתו היא כוונת הכתב וכללות ענינו [ולפי הוראת המלה אנטיגרפון הוא כמו כתב הנשתון (עזרא ד') נשתונה (שם) אשר שרשו הוא שנה והוא אנטי בלע"ז. ומפרש פתשגן הכתב הוא הכתב הנגדי והשני אל כתב הראשון אשר לפני זה ועי']:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:24:2
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:24:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:24:2)

**נבואתן סתומה.** ס"ל כי מה שנאמר להיות עתידים ליום הזה רוח נבואה היתה שנזרקה בהם ע"ד נבא ולא ידע מה נבא. וזה לבשרם מה שעתיד להיות אבל סתומה היתה הנבואה זו. אבל נבואת ישראל היא מפורשת ונאמר שם בברור להיות עתידים ליום הזה להנקם מאויביהם. וקרא את הדבר הנאמר לישראל להיות עתידים ליום הזה להנקם מאויביהם בלשון נבואה משום שלא יכלו לדעת פן ימלטו ויתחבאו מפניהם ולא היל"ל רק להיות עתידים ליום הזה ולרדוף אחרי אויביהם. אפס בנבואה נאמרה כי תמצא ידם להנקם מאויביהם:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:25:1
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:25:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:25:1)

**מאן דאמר** רחמנא ותרן. פי' אף דכתיב ה' רחום וחנון ארך אפים ודרשינן ארך אפים אף לרשעים אבל לא יוותר רק מאריך אפיה וגבי דיליה. אבל איננו מעביר על כל פשעים:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:25:2
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:25:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:25:2)

**יתותרון מעוהי.** ובפרק הפרה הגירסא יותרו חייו ופירש"י יופקרו חייו וגופו. שמורה אל הבריות לחטוא. ולפי הגירסא דידן יתפרש שיותרו קשרי בני מעיו ויצאו בתחלואים:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:25:3
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:25:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:25:3)

**אבל מאריך רוחיה וגבי דידיה.** פי' אם לא ישוב. אבל אם עושה תשובה כתיב נושא עון ופשע וחטאה ונקה. וכן כתיב נושא עון ועובר על פשע:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:25:4
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:25:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:25:4)

**אתם מכרתם את אחיכם** מתוך מאכל ומשתה. כדכתיב וישבו לאכל לחם וגו' הלא מכרו אותו בישוב הדעת במתינות וברוח שקט וזה חמיר טפי מהאיש החוטא בקצפו וכדאיתא בב"ר וישבו לאכל לחם עבירתן זכורה להם. וכנגד זה היה ענשם שאף שנתישב אחשורוש וישב לאכול ולשתות לא שב ממחשבתו הרעה:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:25:5
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:25:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:25:5)

**כך אני אעשה** לכם. ואף ששבט ראובן ויוסף ובנימין לא היו אשמים בזה מ"מ נוסרו גם המה בשביל שכל ישראל עריבין זה בזה. ועוד דהעולם נידון אחר רובו. ובפרט שבעיקר העון שנענשו משום שהשתחוו לצלם או משום שנהנו מסעודתו היו כולם שוים ולכן אין לחוש מה שהיה מקרה המכירה מתוך מאכל ומשתה אשר העון הזה איננו כולל לכל השבטים:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:25:6
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:25:6](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:25:6)

**היה אחד** מישראל כו' עד והעיר שושן נבוכה צ"ל אחר המאמר של ר' יששכר דכפר מנדי. ומאמר ר' יששכר הוא דבק לדברי ר' חנין. וזה שייך על והעיר שושן נבוכה:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:25:7
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:25:7](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:25:7)

**הה"ד והעיר** שושן נבוכה. דאל"כ מאי מבוכה היתה השתא הלא ליום י"ג נאמר להיות עתידים אלא שנראה שלא היו מניחין לבני ישראל לבזבז ממונם בתקותם לירשו ולכן היתה שערוריה וקטטה בעיר מעתה כשרואים שישראל רוצה לקנות שום דבר:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:25:8
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah 7:25:8](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/r/7:25:8)

**עד היכן** מתוקנת. דאע"ג דאיהו מחיל מ"מ מה שחטאו לה' שעברו על כי יגנוב איש נפש מאחיו אין בידו למחול: