## Yefeh Anaf on Esther Rabbah, Petichta

###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah, Petichta 3:1
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah, Petichta 3:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/s/Petichta/r/3:1)

**באניות בעניות.** כי בלא"ה מאי נ"מ אם יהיה באניות או ביבשה ברגל. ויען כי כל השבוים עניים הם לכן מפרש כי זה יהים עניות ממעשים טובים:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah, Petichta 3:2
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah, Petichta 3:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/s/Petichta/r/3:2)

**שכיעור ורע.** כי עבד שברח מרבו בחזירתו אליו יבוש מעצתו. וזה מה שאמר שכיעור. וגם ישים דגלו בכבלים ויצערהו. וזה שאמר ורע:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah, Petichta 3:3
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah, Petichta 3:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/s/Petichta/r/3:3)

**בשלשה מקומות** כו'. כי בשביל שלש סבות חפצו ישראל לשוב למצרים. הא' מפני פחד המצרים. ולסבה זו אמרם התורה אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם וגו'. הב' להרבות סוסים ופרשים. ולסבה זו אמרה ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס וגו'. הג' לסחורה ולמזונות כי הארץ רחבת ידים. ולסבה זו אמרה והשיבך ה' מצרים באניות בעוני וחוסר כל. ובשלשתן כפרו כי בימי סנחריב ירדו מצרים לעזרה להרבות סוסים וכמו שמפורש שם בכתוב ועל סוסים ישענו וגו' ועל פרשים כי רבו וגו' וסוסיהס בשר ולא אל. ובימי יוחנן בן קרח שבו מצרים מפני פחד נבוכדנאצר כמבואר שם בכתובים. ובימי אלכסנדריא עברו שם לבוא לסחור בארץ ולחיות בריוח והצלחה:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah, Petichta 3:4
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah, Petichta 3:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/s/Petichta/r/3:4)

**אבא הוא נשרא** כו'. אע"ג דשלוחי מצוה אינן ניזוקין ואיך היתה להם מצות נר חנוכה למכשול. אמנם במקום דשכיח היזקא שאני כדאמרינן בסוף פ"ק דקדושין והכי היה ההיזק שכיח ולא היה להם לסמוך על נס. וגם כיון דרבץ עליהם החטא במה שהיו במצרים הלכך לא עמדה להם זכות מצות חנוכה:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah, Petichta 3:5
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah, Petichta 3:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/s/Petichta/r/3:5)

**ע"י שהחזרתי** כו'. ולדבריו יהיו ואין קונה לטובה כי לא יקנו אותם וישלחום לנפשם. ולדעת רב יתפרש לעבדים ולשפחות לא יקנום אבל יקנום להשמידם וכדלקמן:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah, Petichta 3:6
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah, Petichta 3:6](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/s/Petichta/r/3:6)

**טמיקא.** פי' נכסי המלך ולכן אמר על דפשט ידי' בטמיקא ונחשב כהרוגי מלכות לכן נתנו נכסיו לאסתר כדין הרוגי מלכות שנכסיהן למלך ולא ליורשי המן:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah, Petichta 3:7
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah, Petichta 3:7](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/s/Petichta/r/3:7)

**מעשה בפרוצפיה** כו'. המעשה הזה הובא פה לפרש את הכתוב ואין קונה כי הישראלים לא יקנו את השבויים משום שלא יניחום:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah, Petichta 3:8
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah, Petichta 3:8](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/s/Petichta/r/3:8)

**מי לקח** לו חבר כו'. ולכן לא היה קונה לקנות את ישראל לעבדים כי גם חבר ואשה לא בטח איש אז בימי המן לקנותם:


###### Yefeh Anaf on Esther Rabbah, Petichta 3:9
[Yefeh Anaf on Esther Rabbah, Petichta 3:9](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Esther%20Rabbah/s/Petichta/r/3:9)

**כיון שראו** כן כו'. דבא עליהם דבר שלא נמצא בתוכחה צווחו כולם ווי ובא לתרץ למה פתח בויהי: