## Yefeh Anaf on Ruth Rabbah Parasha 3

###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:1:1
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:1:1)

**קטן וגדול שם הוא.** זה נמשך על הא דאמור לעיל כל מה שאת יכולה לסגל מצות ומע"ט כו' מביא לזה הני ד' קראי כי ענינם לומר שכל זמן שאדם בעוה"ז יכול להרע ולהיטיב ולשנות עצמו כמו שירצה ולא בעוה"ב שהוא נשאר באותה מדרגה שהלך שם בין טוב ובין רע. והנה הד' מקראות הם האחד כה יעשה ה' לי וגו' בסוף פ' שלפניה. והשני הכתוב הזה קטן וגדול שם הוא. והשלישי הוא כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת והרביעי הוא מעוות לא יוכל לתקן וגו' המובאים פה בפרשה זו:


###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:1:2
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:1:2)

**אינו יכול להעשות גדול.** אין זה חולק למ"ש גבי והשבע לעשיר אינו מניח לו לישן ת"ח מוליכין אותו למדרשו של שם וכו' עד היכן כו' משמע דמוסיף בגדולה תמיד. דהתם מי שהוא גדול בעוה"ז שהוא מוסיף והולך שם אבל מי שהוא קטן אין לו שום עלייה שם:


###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:1:3
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:1:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:1:3)

**מכעיס את יצרו.** ובזה מצטער תמיד וכשמת ונעשה חפשי מן המצות תשקט מלחמת היצר עמדו:


###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:1:4
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:1:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:1:4)

**ר' מיאשא בר בריה דר"י.** מייתי הכא לפרש קטן וגדול שם הוא כי שם הוא ניכר באמת מי שהוא קטן ומי שהוא גדול. ולא כמו שהוא בעוה"ז אשר לפעמים הקטן גדול הוא באמת וכן להפך:


###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:1:5
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:1:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:1:5)

**ולא מקרא מלא הוא כו'.** ודרש את הכתוב זאת לא זאת תתקיים כאשר היא כי השפלה בעוה"ז הגבה בעוה"ב והגבוה בעוה"ז השפל בעוה"ב:


###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:2:1
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:2:1)

**ולא נמצא מתפלל על הרשעים.** אין הקושיא למה יתפלל על הרשעים שישובו בתשובה כי זו בוודאי תפלה טובה וישרה היא אך הקושיא היא כיון שהם כפרו בעיקר או עבדו עבודת כוכבים ולפני הפושעים כאלה נועלים שערי תשובה וכשטת הרמב"ם בהל' תשובה ולכן מקשה מה תועיל להם התפלה אם התשובה לא תועיל להם ומתרץ ר"י יבוחר כתיב כי התשובה מועלת גם לאלה שפשטו ידיהם בזבול. ודריש יבוחר מן בית הבחירה כי גם להם יש בטחון. אבל בירושלמי פ' הרואה משמע דדריש זאת מאל כל החיים יש בטחון ודריש יבוחר מן יחובר כי גם אלה אשר נתחברו לרשעים אשר פשטו ידיהם בזבול יש בטחון שתשובתם תקובל. ובקה"ר משמע דדריש את הקרא כי מי אשר יבוחר ביצר הטוב וכו' אל כל החיים יש בטחון אפי' אלו שפשטו ידיהם בזבול. ולפ"ז אל כל החיים הוא דרשא אחריני לכלול גם הרשעים שפשטו ידיהם בזבול. וקרוב הדבר כי גם פה במדרש הכוונה היא כמו בקה"ר. אך קיצר בלשונו:


###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:2:2
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:2:2)

**קטני עובדי כוכבים כו'.** שהם אינם אשמים כי התעום אבותיהם בכזב. וכן חיילותיו של נ"נ אנוסים היו במצות נבוכדנאצר:


###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:2:3
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:2:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:2:3)

**שאל לר"י בר חנניה כו'.** הן אדריאנוס חשב כי אין שארית לנפש. והיא נפסדת במות הגוף לכן אמר כי הוא באשר הוא חי טוב ממשה רבינו ע"ה אשר כבר מת. וריב"ח הוכיחו כי נפש הצדיק קיימת לעד אחרי אשר גם פעולותיו קיימות עדנה וזה מובן כי כל נפסד מוליד דברים נפסדים הדומים לו. ורק הנצחי יוכל להוליד דבר נצחי ואחרי כי דברי מרע"ה נצחים וקיימים מזה מוכח כי גם נפשו לנצח תחיה. ואף שיקרה לפעמים שיש ביטול לתורה אך זה רק דרך מקרה ולימים מעטים. אבל היא קיימת לעד ולנצח נצחים. ואין קושיא ממה שאמר הכתוב כי לכלב חי וגו'. כי זה נאמר רק בעניני הגופניים ולא בעניני הנפשיים:


###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:2:4
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:2:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:2:4)

**רזא היא דלא מתגלי לבר נש כו'.** כי אם האדם לא ידע את יום מותו אז כל ימיו הוא בתשובה. משא"כ אם ידע יום מותו אז הדיח את זמן התשובה עד קרוב ליום מותו. וגם אם ידע יום מותו אז הצטער כל הימים כי יתקרב אל המות משא"כ עתה התקוה תנחמהו כי יאריך עוד ימים על פני הארץ:


###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:2:5
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:2:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:2:5)

**א"ל ע' שנין.** ואע"ג דמזה יכול לדעת מתי ימות אם ימנה ע' שנים מיום הולדו. י"ל או דלא ידע דוד יום הולדתו או כי עדיין יהיה מסופק אם הע' שנים הם שלמות או מקוטעות. כי לפעמים חדש אחד בשנה חשוב שנה:


###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:3:1
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:3:1)

**אבל לע"ל מי שהוא מעוות כו'.** דריש ממה דכתיב לא יוכל לתקון ולא כתיב אינו יכול משמע דלעתיד מיירי:


###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:3:2
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:3:2)

**וחסרון לא יוכל להמנות יש מהרשעים כו'.** כי מפרש את הכתוב וחסרון מי שהחסיר נפשו מן התורה והמצות בחייו לא יוכל להמנות עם הצדיקים בג"ע וכתרגומו ולכן מייתי ענין כזה המלהיב את לבב השומעים לרדוף אחרי תשובה ומע"ט:


###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:3:3
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:3:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:3:3)

**לאחר מיתתך ג' ימים.** כי אחרי ג' ימים צורת הפנים משתנית והכרס נבקעת כדאיתא בקה"ר על פסוק ותשבר כד וע"ש עוד דיש שנויים רבים בנוסחאות:


###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:3:4
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:3:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:3:4)

**ואתה היית ספיקה בידך כו'.** כלומר למה לא התבוננת ג"כ על האנשים אשר מתו לפניך כי זה הוא אחרית הרשעים:


###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:3:5
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:3:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:3:5)

**שהעולם הזה דומה לשבת כו'.** פה נמצא שלשה דמיונות להעוה"ב. האחד לשבת והשני לים והשלישי למדבר. ואפשר שזה כנגד שלשה עולמות הבאים אחרי המות. את עולם הנשמות מדמה לשבת שאין שם שום מעשה אלא מנוחה כי אין שם גוף בעל מעשה. ואת עולם התחיה והוא ימות המשיח לדעת קצת ועז"א עוה"ז דומה למדבר שאע"פ שיש שם גוף ומעשה אין בו זכות וחובה שאין שם יצר הרע אלא עושים רצון ה' בלב שלם. וזה כמדבר שמציאות הדברים אפשריים שם אבל אינם נמצאים. והג' הוא אלף השביעי וכמ"ש בפ' חלק שיתא אלפי שנין הוה עלמא וחד חריב ועז"א עוה"ז דומה לים כי כן אמרו שם שהצדיקים עושה להם הקב"ה כנפים והם טסים על פני המים. ויתכן ששלשה הדמיונות הוא כנגד ג' ההבדלים אשר בין עוה"ז לעוה"ב. הא' שהעוה"ז הוא תחת הזמן ולכן נקרא בכ"מ תחת השמש. ולענין זה הוא מדמה לשבת וע"ש אשר הבדלם הוא בזמן. והב' במציאותם ובעצמותם. כי העוה"ז הוא גשמי ועוה"ב הוא רוחני ועז"א עוה"ז דומה ליבשה כו' שההבדל בין יבשה לים הוא בעצמותם וביסודותם שזה עפר וזה מים. והג' מצד השיתוף והחברה. שבעוה"ז בני אדם משותפים זה עם זה. כי האדם הוא מדיני בטבע. והעוה"ב אין להם עסק זה עם זה. כי כל צדיק יש לו מדור לפי כבודו ועז"א העוה"ז דומה לישוב שהוא מצד קיבוץ האנשים בו. משא"כ מדבר השמם וכל אחד בודד שם במעונו:


###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:4:1
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:4:1)

**דילמא ר"ח רבה ור"ש ב"ח כו'.** מייתי הך מימרא הכא בשביל הכתוב כי המות יפריד ביני ובינך דמשמע שלאחר המות לא יראו זה את זה וכן הוא כאן בסוף הסיפור:


###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:4:2
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:4:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:4:2)

**לעין באורייתא כו'.** פי' עסקין בתורה ושמעו קול אנשים מתאוננים ואומרים מה יעשו אלו האנשים העניים בחג הפסח. ואמרו כי לזה אשר יש לו יקנה צרכיו ואשר אין לו ילך לאדוניו במקום אשר יעשה מלאכה והוא ילוהו. ואמר ר"ש הלא גם בידי אין כל. לכן אלך גם אנכי לאדוני וזה הקב"ה ויתן לי. וילך ויתפלל בבקעה של טבריה כי הקב"ה יתן לו כסף. וירא כי יד אחת שלוחה אליו והושיטה לו מרגלית. ויביא אותה אל רבינו הקדוש וישאלהו מאין לך החפץ היקר הזה אשר הוא ראוי למשנה למלך (ויעץ לו לבלי ימכרנה) אבל הא לך שלשה דינרין והכין לכבוד יו"ט ואחר החג נעביר קול למכרה ואשר יחפוץ לתת מחירה יקנה אותה. ויקח את השלשה דינרין ויקנה את צרכי החג ויבוא לביתו. ותאמר לו אשתו שמעון האם החילות לגנוב. הלא כל רכושך הוא מאה מנה. ומאין לקחת את אלה הקנינים. ויספר לה את המקרה אשר קרה עמדו. ותאמר אליו התחפוץ כי בחופתך לעתיד תחסר מרגלית אחת מאשר בחופות חביריך. ויאמר לה ומה לנו לעשות. ותאמר אליו להשיב את הקנינים למוכריהם ואת הדינרים לאיש אשר הלווך. והמרגלית לבעליה וכאשר שמע רבינו את הדבר הצטער מאד וישלח להביאה אליו ויאמר לה למה הרבית לצער כה להצדיק הזה. ותאמר אליו התחפוץ כי חופת אישי בעוה"ב תחסר מרגלית אחת מאשר בחופתך. ויאמר לה רבינו הלא גם אם יחסר שם. האם לא תמצא ידנו למלא שם את החסרון. ותאמר אליו אם נוכל לראות פנים פה בארץ. אבל הנחזה פניך שם. אתרי כי לכל צדיק יש מדור בפני עצמו. ובשמעו את דבריה הלך שמעון והחזיר את המרגלית. ומה שאמרה כי בעוה"ב לא יתראו הצדיקים זה את זה לא כן הוא. ומאמרים רבים במדרשות יעידו כי יתרועעו יחד. אבל היא כוונה בדבריה אחרי כי לכל צדיק יש מדור לפי מעשיו. לא יוכל איש שם למלא את החסרון:


###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:5:1
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:5:1)

**ותרא כי מתאמצת וגו'. אריב"ס מתה ונזדרזה גרסינן** כאשר הגיה בעל אות אמת. ודריש מתאמצת מיתה וזירוז כלומר שהיתה מתה כדי ללכת עמה:


###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:5:2
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:5:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:5:2)

**השוה אותה הכתוב.** ולכ"א אתה הלא כתוב כבר דההליכה היתה אתה כדכתיב אל אשר תלכי אלך. והיה לו לומר ותרא כי מתאמצת היא ללכת ודי:


###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:6:1
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:6:1)

**אותו היום קציר העומר היה.** דכתיב ותהום כל העיר ואיך נתקבצו שם כל יושבי העיר. ומשני דקציר העומר היה. ולפי שאז מתקבצין כל העיירות לשם כדתנן כל העיירות הסמוכות וכו'. לכן התאספו שם כל בני העיר. וצריך להיות דמבית לחם היו קוצרים השעורים למצות העומר. והמה באו בית לחם בתחלת קציר שעורים ואמר לקמן כל מקום שנאמר קציר שעורים בקצירת העומר הכתוב מדבר. ויש אומרים כי לכבודו של אבצן התקבצו שם. כי השיא בנותיו. ור"ת בש"ר עזריה כו' אמרו כי לגמול חסד עם בועז באו כי מתה אז אשתו:


###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:6:2
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:6:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:6:2)

**והיתה זו יוצאת וזו נכנסת ודברים בעונתן כצ"ל.** ופי' כי הדברים היו בעתם ובמועדם אחרי כי מיד שזו מתה ויצאה כבר באה רות תחתיה. ודייק ממה דנקרא ה' צבאות כי מקציב צבא וזמן לכל דבר:


###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:6:3
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:6:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:6:3)

**זו היא שמעשיה נאים כו'.** וזו היתה התמיהה הלא נעימה היתה במעשיה ולכן היתה צלחה בכל דרכיה כי לשעבר היתה מהלכת כו'. ומדוע קרה לה כל אלה כי עכשיו היא מהלכת יחפה. וע"ז השיבה וה' ענה בי וגו' כי ה' מצא את עוני. ולא כאשר דמיתם כן הוא. ובפרק הספינה איתא הזאת נעמי הראיתם נעמי שיצתה מא"י לחו"ל מה עלתה לה. וה"ק גם המדרש הזאת שמעשיה נאים שיצתה מא"י וראו מה עלתה לה כי לשעבר כו' והיא מצדקת עליה את הדין שבעונה לקתה. ולא נכון לה השם נעמי:


###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:7:1
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:7:1)

**מלאה הלכתי בבנים כו'.** ולא מפרש מלאה בעושר ורכוש. כי כל מה שקנתה אשה קנה בעלה ולא שייך עליה מלאה. ואמר מלאה בבנות. אף שלא נזכר בנות בכתוב מ"מ כיון דבלי בנות לא ימלא האדם חובת מצות פריה ורביה. לא תקרא מלאה בלי בנות. ומה שלא זכרן הכתוב אולי משום דלא חשיבי או שהיו נשואות בא"י ונשארו שם ומתו. ולהי"א שהיתה מעוברת דריש מלאה ע"ד כעצמים בבטן המלאה:


###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:7:2
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:7:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:7:2)

**ענה בי מדת הדין.** ורמיזא מדת הדין במלת וה' כי כל מקום שנא' וה' הוא ובית דינו:


###### Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:7:3
[Yefeh Anaf on Ruth Rabbah 3:7:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20Anaf%20on%20Ruth%20Rabbah/r/3:7:3)

**כל ענויי לא הוה אלא בי.** כלומר שהיא המעונה והנכאבה ולא בניה ובעלה שהם מתו ושם ינוחו. ומה שמסיים לפי שבעוה"ז כו' זה הוא מדרך המדרשים לסיים בדברי נחמה וכוונת הדברים אף כי אין רע יצא מאת ה'. בכל זאת תתיחס הרע לה' כדי להתם פשע ולכלות אשם וזה הוא לטובה אבל לע"ל שלא ימצא עוד עון אז ישיש ה' להיטיב תמיד באשר הוא אל טוב וחנון: