## Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah Chapter 14

###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:1:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/14:1:1)

**ואיש תרומות יהרסנה זה אדה"ר.** מדלא כתיב ואיש עול ההפך מן מלך במשפט לכן דורש על אדה"ר.


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:1:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/14:1:2)

**שהיה גמר חלתו כו'.** פי' החלק היותר משובח [ובירושלמי איתא חלה טהורה היה] כי נברא ממיטב הארץ. ובכ"ז חטא והרס את הארץ:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:1:3
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:1:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/14:1:3)

**כאשה הזאת שהיא משקשקת כו'.** הכוונה שביצירת האדם כביכול הקב"ה בעצמו התעסק כאשה שעוסקת בגיבול העיסה. וז"ש כך בתחלה ואד יעלה מן הארץ לגבל את העפר ואח"כ וייצר ה' אלהים וגו' מהגיבול הזה:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:2:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/14:2:1)

**יצירה לז' כו'.** ולפ"ז בא לרמז פה על יצירת האנשים הנולדים אח"ז ולא קאי על יצירת אדה"ר. (וע' בזה ביד"מ כי הם דברי היפ"ת). ומה שאין הציור מתחיל אחר הקליטה כי אחר ג' ימי הקליטה יבדל הקצף והנפח מהזרע. ולז' ימים מתחלת המתיחה שהוא הציור:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:2:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:2:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/14:2:2)

**נוצר לז' ימים** ונולד לח' או לט' חדשים גרסינן. [והנה היפ"ת האריך בזה בסתירת דברי ר"ה פה עם דבריו בפ"כ סי' ו' כי לפניו היתה הגירסא שם משונה מאשר לפנינו. ולפי נוסחתנו השמטנו את דבריו כי אין סתירה ביניהם]:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:2:3
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:2:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/14:2:3)

**מנין שהנולד לז' חי** כצ"ל:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:4:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:4:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/14:4:1)

**יצ"ט ויצה"ר.** פי' שהיה מרגיש בין טוב ובין רע גם לפני החטא לפי שהוא בעל בחירה. אך לא היה נוטה רק אל צד הטוב והמושכלות וכשחטא נטה אל המפורסמות והיינו לדעת טוב ורע וכאשר האריך בזה המורה בח"א פ"ב. ובילקוט בזכריה גריס אבל בהמה אין לה אלא יצר אחד וזה דרך אחד הטבעי מבלי לנטות ממנו ימין ושמאל:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:5:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:5:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/14:5:1)

**יצירה בעוה"ז כו'.** ולב"ש תהיינה גם היצירות מתחלפות. ולא כיצירת העוה"ז תהיה יצירת העוה"ב. ולב"ה מרמז לנו רק כי תהיינה שתי יצירות בזמנים מתחלפים אבל אופן היצירה יהיה שוה בשתיהם. והנה היצירה בעוה"ב היא לאחר תחיית המתים ומזה הוכיח הרמב"ן בשער הגמול כי עוה"ב הוא עולם התחיה אבל בגמ' ובמדרשים בכ"מ מוכח כי עוה"ב הוא בכמה פנים. בין על הנצחי אשר אחר המות. ובין על ימות המשיח ובין על אחר התחיה. והנה טעם מחלוקת ב"ש וב"ה הוא בזה. כי בעוה"ז היצירה שומרת דרכי הטבע. ולכן מתחיל בעור ובשר והחלקים אשר יפרדו מהם יתקשו והיו לגידים ועצמות. משא"כ בעוה"ב תהיה היצירה נסי. ונס בתוך נס כי מן הקשה יתרכך והיו לעור ובשר. וב"ה סובר כי הקב"ה לא ירבה בנסים שלא לצורך ותהיה התחיה קרובה לדרכי הטבע במה שאפשר:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:5:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:5:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/14:5:2)

**חיים וחסד עשית עמדי וגו'.** מסיים בכתוב הזה שלא יאמר האדם כי הכל הוא בדרך הטבע. לכן מביא הפסוק ופקודתך שמרה רוחי. כי אם השגחת ה' לא שמרה את רוחי אז הטפה לא היתה מצלחת לעשות את מעשיה:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:6:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:6:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/14:6:1)

**את האדם בזכותו של אברהם.** הדרש הזה איננו מיתור הה"א הידיעה דלא יבוא על שם עצם פרטי כי אדם פה משמע שהוא תאר המין וכמו האיש הגבר דבאים בה"א הידיעה אבל מייתורא דאת האדם קדריש. והיה יכול לומר וייצר ה' אלהים עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה וכמו דכתיב ויצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה וגו'. ולכן דריש כי בא פה לרמז אשר העולם נברא בזכות אברהם וכמ"ש בהבראם בזכות אברהם וגם אדם הראשון נברא בזכותו שהוא יתקן את קלקול אדה"ר. ולולא אברהם לא היה נברא כי מי יתקן את קלקולו:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:6:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:6:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/14:6:2)

**ולמה קורא אותו גדול.** דאי משום דגדול הוא בשנים הא אדם הראשון גדול בזה מכולם ואי משום דגדול במעלה הא שלשה אבות שקולים הם לפני הקב"ה כדלעיל ספ"א. ומשני דהיה ראוי להברא לפני אדה"ר ונחשב כאלו נברא וא"כ גדול הוא בשנים מכולם וגם במעלה אין גדול ממנו:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:6:3
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:6:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/14:6:3)

**אמר הקב"ה שמא יקלקל כו'.** הנה ספיקא קמי שמיא ליכא. ובוודאי ידע הקב"ה כי אברהם לא עמד בפתויו של נחש. ורק משום כבודו של אברהם אמר בלשון שמא:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:6:4
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:6:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/14:6:4)

**בנוהג שבעולם אדם שיש לו קורה כו'.** הוא בא לחלוק על הטעם שלפניו ונותן טעם אחר למה נמצא אברהם באמצע כדי שיגן בזכותו על שלפניו ועל שלאחריו דאלו נברא בראשון אז לא קמה זכותו לדורות שלאחריו הרחוקים ממנו מאד. ואברהם היה באמצע הדורות דשתא אלפי שנין הוי עלמא כדאיתא בפ"ק דע"א. שני אלפים תהו [היינו הדורות שלפני אברהם שלא היה ביניהם תורה] וב' אלפים תורה. וב' אלפים ימות המשיח ואברהם בזכותו סבל הדורות של ד' אלפים כי הדורות של ימות המשיח אינם צריכים לזכות אברהם כי אז יהפך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' וגו':


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:6:5
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:6:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/14:6:5)

**אמר ר"ל מכניסין את המתוקנת כו'.** לפי הגירסא שלפנינו נראה כי מה שנאמר למעלה אצל דברי ר"ל למה קורא אותו גדול כו' איננו מדברי ר"ל אך הוא דברי המדרש הנותן טעם למה נתאחרה לידת אברהם. וראב"כ נותן טעם אחר. ור"ל מחזק דבריו הראשונים ונותן ג"כ טעם חדש למה נתאחרה בריאת אברהם כי מכניסין את המתוקנת זה אברהם לבית של מקולקלת אשר קלקל אדה"ר ואין מכניסין כו'. ולכן נברא אדה"ר באחרונה:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:7:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:7:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/14:7:1)

**עפר זכר כו'.** דריש מדכתיב שניהם עפר ואדמה. אבל במקומות שכתיב עפר לבד או אדמה לבד. כל אחד כולל ב' מיני העפר ואין הבדל ביניהם בהוראתם:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:7:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:7:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/14:7:2)

**ע"י שהוא עשוי בנפיחה כו'.** ולא נעשה על הסדן והאבנים ככלי חרס. וכיון דיש תקנה לדבר הנעשה בנפיחת בו"ד מכ"ש שתהיה תקנה לאדם שנעשה במה שנפח הקב"ה רוח חיים באפיו:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:8:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:8:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/14:8:1)

**ממקום כפרתו נברא** זה ראשו שנברא מא"י אבל כל גופו הוצבר מכל העולם או מבבל כדאיתא בפ' אד"מ. ויען דהראש הוא עיקר בנין האדם ובו המוח לכן אמר שנברא על כלל האדם ואף שנברא ממקום כפרתו ויש סבה שיתכפר וכמ"ש לקמן בפ' צ"ו על הקבור בא"י. והלואי שיעמוד בחטאו. ועד"ה אם עונות תשמר יה אדני מי יעמוד:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:8:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:8:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/14:8:2)

**לפי שבעוה"ז בנפיחה כו'.** זה הוא ענין אחר ואין לו חבור עם מה שלפניו וכן הוא דרך המדרש בכ"מ כשמוצא דבר מתחלף מהנוהג בעוה"ז לנוהג בעוה"ב אומר לפי שבעוה"ז:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:8:3
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:8:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/14:8:3)

**שנאמר ונתתי רוחי בכם וחייתם.** הכתוב הזה כתיב במתי יחזקאל וסובר כמ"ד דמשל היה וכוונת המשל היא על הגאולה העתידה אשר תהיה נצחית. ומדהמשיל הגאולה לנתינת הרוח במתים להחיותם ממילא שמעינן שאז תהיה התחיה בנתינה ותהיה נצחית כגאולה:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:9:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:9:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/14:9:1)

**חמשה שמות נקראו לה.** נמשך על מה שאמר לפני זה לפי שבעוה"ז בנפיחה כו' ומביא ראיה מן רוח אל הנשמה. לכן אמר כי ה' שמות נקראו לה והכל אחד הוא או דקאי על הכתוב דכתיב נשמת חיים. לנפש חיה ואמר דהכל אחד הוא ובא ללמד לנו פה כי הנפש אשר באדם אחת היא ואצולה ממרומי שמים. אך כחותיה נפרדים. ולא כדעת המחקרים האומרים כי גם הנפשות נפרדות הן לפי כחותיהם. ועל כח הצומח אשר באדם אמר נפש זה הדם. כי מן הדם יצמח האדם. אבל לא שהדם בעצמו הוא הנפש. ונקרא כח הצומח בשם נפש כי הוא מפיש ומגדל את האדם. ועל כח התנועה אשר באדם נקראת רוח שהיא עולה ויורדת ומביא לאסמכתא את הכתוב מי יודע רוח בני האדם העולה וגו'. ועל כח הדעת והשכל נקראת בשם נשמה כי היא מפי ה' הנותן דעת ותבונה והדעת הוא שלמות האדם. ועל כח החיוני אמר שנקראת חיה. ודרך כלל נקראת יחידה כי היא יחידה בגוף המכלכלת כחות רבים:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:9:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:9:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/14:9:2)

**הה"ד אם ישים אליו לבו וגו'.** זה הוא מאמר בפ"ע. ואנשמת חיים דקרא קאי דמוכח כי החיות תלויה בנשמה:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:9:3
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:9:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/14:9:3)

**הה"ד נר ה' נשמת אדם וגו'.** אין זה נמשך על האמור מלפני זה שמחממת את הגוף ומביא לראיה דמקרי נר ה' אשר האור מחמם אבל הוא מלתא באפי נפשה וקאי על האמור בקרא ויפח באפיו נשמת חיים. ומביא ע"ז את הכתוב נר ה' נשמת אדם אשר ר' מאיר אמר ע"ז כי הנשמה שואבת חיים מלמעלה ולכן נקראת נשמת חיים שבנשימתה היא שואבת חיים. ומ"ש ממלאה את כל הגוף זה קאי על האמור שם בכתוב חופש כל חדרי בטן. ואינו שייך להכתוב ויפח באפיו ור"ל בשם ר"ח אמר כי נקראת נשמת אדם משום שהאדם נושם תמיד. וזה הוא מחסדי ה' ולכן צריך להודות לה' על כל נשימה ונשימה:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:10:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:10:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/14:10:1)

**מלמד שעשה לו עוקץ כו'.** כיון דכתיב ויהי האדם לנפש חיה ולא כתיב ויהי באדם משמע דהיה לו דמיון קצת בגופו כחיה ולא נבדל ממנה בתכלית רק בנשמתו. והטעם בזה כי עיר פרא אדם יולד. וכבד לאדם להתרומם למעלת אנושי ולכן נברא בעוקץ. אמנם מפני תכונת נפשו ושכלו אשר זה הוא כבודו יש בידו האפשרית להשליך מעליו רוח עיר פרא ולהיות אדם לכן ניטל ממנו. למען ידע שאתו ויתרונו בארץ:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:10:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 14:10:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/14:10:2)

**לעי באורייתא בליליא כו'.** כי לא אברא לילה אלא לגירסא. ולכן אין לו מנוחה כי בלילה עליו לעמול בתורה וביום לבקש מזונותיו: