## Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah Chapter 41

###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:1:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:1:1)

**לא עקומים ולא סיקוסים.** הנכון כגרסת הילקוט והערוך לא עומקי ולא סקוסים. ופי' כי עומקי הוא כנגד השרשים מתחת וסקוסים הוא כנגד ראשו ממעל. והשיווי לשרשים הוא כי שרשיהם רבים מתחת ולכן קיומם לעד ורבוי נטעי נעמניהם שהם בניהם וצאצאיהם. והכוונה בגובה הקומה לקמן במ"ר פ"ג הוא גדולת מעלה וכמו גדולת מרדכי. ויתכן עוד כי בא לרמז. כי כמו שהתמדה בארז ותמרה רבה מאד משני הצדדים מלמטה ומלמעלה. כן מתן שכר הצדיקים אין להם סוף מב' הצדדים לא באיכות ולא בזמן:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:1:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:1:2)

**אי מה התמרה הזו אין עושין ממנו כלים כו'** ת"ל כארז. והכוונה בצדיקים דעושים מהם כלים שהם משפיעים טובה על כל הארץ כמו הכלים דמתהנים בהם בני אדם:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:1:3
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:1:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:1:3)

**תלמוד לומר כתמר יפרח** כצ"ל. ופי' כי בניהם אשר הם פירותיהם ישוו להם וכדכתיב תחת אבותיך יהיו בניך. וכ"ה בחזית. ואע"ג דמצינו ג"כ כי תחת חטה יצא חוח. מ"מ על הרוב ידבר וזה שאמר עוד מה תמרה זו אין בה פסולת כו' בא להשוות בני הצדיקים אשר הם פרים גם בזה כי אין בהם פסולת. ואע"ג דלא ישוו במעלתם. כי יש מהם בעלי מקרא כו' מ"מ בכולם יש תועלת. וזה שמדמה צדיק כתמר יפרח. מדמה גם פרחי הצדיקים לפרחי התמר. ומ"ש במדרש כך ישראל כו' הכוונה על הצדיקים אשר בקרב ישראל. אבל במ"ר פ"ג משוה. כי דמיון הפירות והפסולת יליף מכתובים שונים ולפ"ז קאי הדמיון מפסולת על כלל ישראל:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:2:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:2:1)

**והכל היו אומרים כו'.** זה ע"ד כי אבן מקיר תזעק ולכן גם קורות ביתו אמרו על דבר שרי. ודריש מסמיכות הכתוב ואת ביתו על דבר שרי. ולא כתיב וינגע ה' על דבר שרי אשת אברם את פרעה וגו' ואת ביתו. וכן דריש לקמן פנ"ב ע"ש:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:2:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:2:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:2:2)

**עלו דטולמוסין כו'.** מדברי רש"י בכתובות פ' האשה שנתארמלה דף י"ז ע"א גבי לה מן טורמיסין נראה דגרס גם פה טורמיסין שכתב י"מ כההיא דאמר בב"ר (פ' מ"א) על טורמיסין למקרב למסאנא דמטרוניתא אנשים רקים עכ"ל ומפרש שעבדי פרעה הריקים נכנסו בשליחותו לחלוץ מנעלה. ובערוך הגירסא למקרב למסאגא ופי' כי פרעה המוכה נכנס בגדר שרה ומסאגא הוא מלשון סוג וגדר וכמו בויק"ר פכ"ג אבל גירסתנו יותר נכונה שבא פרעה המוכה להתקרב למנעלה וכן הוא בתנחומא ירד מלאך מן השמים והשרביט בידו בא פרעה לשלוף מנעלה היה מכהו. וכן מפרש רש"י את פירושו לפי גרסתנו. ור"ב מפרש על דבר שרי משום שחפץ להזדקק לשרה ולהתעסק בה גם אחרי אשר כבר הוכה:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:2:3
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:2:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:2:3)

**אין אמרת מתי מחינא.** וזה על דבר שרי כי בפקודתה נגע אותו בנגעים ובמכות. וכן דריש על דבר שרי אשת אברם כי באחרונה דברה לו ואמרה אליו אשת אברם אנכי ולא אחותו:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:3:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:3:1)

**וילך למסעיו במסעות שהלך כו'.** מסע נקרא גם המקום אשר יחנה שם וכמ"ש רש"י ז"ל על פסוק בכל מסעיהם. ודורש פה למסעיו כמו במסעיו הלמ"ד במקום בית כמו כי איש הרגתי לפצעי יתפרש כמו בפצעי. וידוע כי אותיות בכל"ם מתחלפות לפעמים זו בזו:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:3:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:3:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:3:2)

**עמדו ד' נביאים וחתמו גזר דינם כו'.** פי' כי נגד הארבעה חטאים אשר חטאו לישראל באו הארבעה נביאים לחתום גזר דינם. וכל אחד מהנביאים חותם את גז"ד נגד אחד מהחטאים. ישעיה האומר כי בליל שודד ער מואב זה רמז על חטא הראשון וכדאיתא בילמדנו כי בליל שודד ששכרו את בלעם לקלל את ישראל וכתיב ליני פה הלילה. וירמיה אמר וירש ישראל את יורשיו זה נגד חטא השני שהכו את ישראל וירשו את עיר התמרים כדכתיב בשופטים ג' י"ג ובעונש זה יהיו ישראל שובים לשוביהם ויירשו את יורשיו. ויחזקאל שאמר ונתתיה למורשה זה נגד חטא השלישי שכשבאו על יהושפט היתה כוונתם לגרש את ישראל מארצם ולשבת בה כדכתיב בדה"ב כ' י"א. וצפניה אשר אמר כי מואב כסדום תהיה הוא נגד חטא הרביעי של ידו פרש צר על כל מחמדיה. כי צפניה אמר שמעתי חרפת מואב וגו' ובבואם אל בית ה' חרפו וגדפו את ישראל כדאיתא בפתיחתא דאיכה רבתי שנטלו הכרובים והיו מחזירין אותן בכל חוצות ירושלים והיו אומרים לא היו ישראל אומרים אין אנו עובדי עבודת כוכבים כו'. ובזה מתורץ שפיר למה לא מביא עוד נבואות הנאמרות בתנ"ך על עמון ומואב. כי לא חפץ להביא רק הארבע העומדות נגד ארבעה הפשעים:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:4:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:4:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:4:1)

**שני אהלים כו'.** מדכתיב אהלים דייק דאין דרך להזכיר בתארי העושר אלא בקר וצאן עבד ושפחה ולא אהלים. א"נ דדייק מדכתיב אהלים ל"ר ולא אהל לשם המין כדכתיב בקר וצאן. שגם באהלים נמצא היחיד בשם המין כמו ויט אהלה ואהל ישרים וזולתם. לכן דריש על רות המואביה ונעמה העמונית אשר היתה אמו של רחבעם בן שלמה והנשים נקראות אהל כמו כי שלום אהלך שובו לכם לאהליכם וזולתם. וטעם הדרש הוא שבזכות אברהם היה ללוט ההולך ברגליו זכות שיצאו ממנו ב' פרידות טובות להדבק בזרעו:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:4:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:4:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:4:2)

**היכן מצאתיו בסדום.** פי' שמאז שם ה' עינו עליו שנתן פליטה בעבורו לבת לוט. והטעם דתלה מציאותו בסדום ולא באנשי דורו כי אז היו לו אחים הגונים וגם בין בני ישראל בזמנו היו רבים הגונים ולא יקרא מציאה אלא לגבי אנשי סדום שלא נמצא בכלם זרע כשר רק דוד שעתיד לצאת מלוט:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:5:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:5:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:5:1)

**בהמתו של אברהם אבינו כו'.** עיקר הוכחת ריב"ם הוא אשר המריבה היתה באופן זה כדי למצוא טעם למה כתוב פה והכנעני והפרזי אז יושב בארץ אשר אין ענין כלל למריבתם. רק שזה הוא תשובה על טענת רועי לוט כי עוד להם המשפט לשבת בארץ:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:5:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:5:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:5:2)

**אמר להם הקב"ה כו'** אין הכוונה כי הקב"ה אמר להם ע"י נביא. כי ע"י איזה נביא אמר להם. אבל הכוונה שהכתוב מקנטרן שאין הדין עמהם. ומ"ש אמר להם הוא לישנא קלילא. וע' בזה ברש"י על הכתובים אלה:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:6:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:6:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:6:1)

**וכי אחים היו.** אף כי גם קרובים נקראו אחים כמו הכי אחי אתה. על פני כל אחיו נפל. וכן רעים נקראו אחים כמו ושרת את אחיו ועוד רבים. מ"מ עיקר לשון אחוה הוא על ההדמות וההשתוות אשר בין זה לזה וכמו"ש הרב במו"נ פ"ז ח"א. ולכן נקראו האחים בשם אחים משום שע"פ רוב דומים ושוים הם בענינם. וכן הרעים אע"פ שאינה קרובים משום שיש דבר המשוה זה לזה. אבל באברהם אשר היה צדיק גמור ולוט שהיה רשע שלא היה מקפיד על הגזל ורעה את בהמותיו בשדות אחרים ובחר משכנו את אישים ופועלי און כדלקמן שפיר מקשה וכי אחים היו כיון שאין דמיון ביניהם כלל. ולכן משני שהדמיון ביניהם היה בקלסתר פניו וע' לקמן פ' ע"ד על הכתוב ויאמר יעקב אל אחיו:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:6:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:6:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:6:2)

**להתערב בזרעו של אברהם.** כי לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה':


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:6:3
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:6:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:6:3)

**לשני בני אדם שהיו להם שתי כורים כו'.** פי' המשל כי הוא אומר לו מאיזה צד שתחקור תמצא כי החטים שלי כי אם תחקור מהחטים אז תחזה כי החטים שלי וממילא השעורים שלך. ואם תחקור מהשעורים אז תחזה כי השעורים שלך וממילא החטים שלי. וכן אמר אברהם ללוט. אם תחקור מהשמאל תדע כי דרכך הוא לשמאל. לסדום שטופי זמה כמוך. וממילא ישאר לי הימין. ואם תחקור מהימין הלא תדע כי הימין שלי הוא כי דרכי הוא דרך הימין וממילא ישאר לך דרך השמאל:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:7:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:7:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:7:1)

**סוף שמאכילים אותו מבשרו.** זה ע"ד ונהמת באחריתך ככלות בשרך וגו' כי מרוב זנותו יכלו לחמו בשרו ושארו:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:7:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:7:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:7:2)

**כל הפסוק הזה לשון ערוה.** אף כי פשט הכתוב בוודאי לא כן הוא מ"מ דריש כיון דהאריך הכתוב לפרוט כל הפרטים ע"כ יש בו גם רמז וכוונה שניה לזה:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:7:3
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:7:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:7:3)

**כאינש דבחר פורנא דאימיה.** דריש מה דכתיב ויבחר לו לוט. אשר מלת לו נראה כמיותרת. לכן דרש דבחר חלקו הראוי לו:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:8:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:8:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:8:1)

**וללוט אחיו אינו מדבק.** ואע"ג דלא נשא הארץ אותם לשבת מ"מ אם היה שלום ואהבה ביניהם היו יכלו לשבת יחד ולצמצם את מקומם וכדאמרינן כד רחמתין עזיזא אפותיא דספסירא שכיבין וזה אין קושיא כיון דהוה גזלן ובחר בזנות וכפר בה' איך יקרבהו אברהם כי לא היה לדחותו מפניו בב' ידים ולהרחיקו מאליו אבל היה לו לקרב אליו ולהשיבו בתשובה. ובלי ספק בחברת אברהם נרפא לוט מחטאיו:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:8:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:8:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:8:2)

**גרש לץ זה לוט.** ונקרא לוט לץ משום זד יהיר לץ שמו והוא היה מתיהר לאמר שהארץ שלו היא. ונכון עוד לומר שהיה מתלוצץ על אברהם במה שבטח להוליד לעת זקנותו:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:8:3
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:8:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:8:3)

**ומי שיש לו הן בשפתיו כו'.** מפרש חן שפתיו כמו איש חן שפתיו:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:8:4
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:8:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:8:4)

**נעשה לו הקב"ה כרע.** פי' כי מלבד האהבה עוד נחשב כריע ושותף להקב"ה במעשה בראשית וכדאמרינן בהבראם בזכות אברהם נברא העולם. וכן ארז"ל בשבת פ"ק כל הדן דין אמת לאמתו נעשה שותף להקב"ה ואברהם הלא עשה משפט וצדקה בארץ:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:9:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:9:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:9:1)

**מה עפר הארץ כו'.** ולכן משוה אותם לעפר ולא לחול או לכוכבי השמים. וע' במ"ר פ"ב למה"ד למי שיודע ג' אומניות כו' וכיון שהקב"ה הוא אוהבם לכן דריש כי המשילם לעפר לשבח משא"כ בלעם שלא חפץ בברכת ישראל ע"כ לרעה נתכוין במה שאמר מי מנה עפר יעקב:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:9:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:9:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:9:2)

**יהיו מפוזרים מסוף העולם כו'.** אפשר דבא לרמז על הגליות או ע"ש הכתוב וזרעו יהיה מלא הגוים וע"ע בע"ז פ"ק על הפסוק כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם מה שדרשו שם:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:9:3
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:9:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:9:3)

**דממגיגין מחתיך.** ומפרש את דבריו דמלחלחין מחתיך. וזה דרך משל שמצערין אותה תמיד כמי שמתעסק במכת אדם ומלחלחה תמיד או פירושו כמו האיש שלא יניח למכה שתתרפא כן לא יניחו להשכיח צרתם. ובא לנחמו בזה כי משקשקין ליה כי זה הוא טובתם. אשר ע"י זה נמסים עונותיהם והולכים להם ע"י היסורין:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:9:4
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 41:9:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/41:9:4)

**ומעבירין רריה.** בערוך גורס ומבירין רדיה וזה ע"ד על גבי חרשו חורשים. אבל ממה דמביא את הכתוב שחי ונעבורה נראה דגרסינן ומעבירין ורדיה הוא מענין מרכבות כדתרגם בירושלמי אופן מרכבותיו רדוותיה וענינו שהיו מעבירים עליהם פעמי מרכבותם בעברם בשוק: