## Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah Chapter 5

###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:1:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/5:1:1)

**כתיב מן גערתך ינוסון** והאי קרא כתיב בענינא המדבר מבריאת שמים וארץ. ומפרש שהקוות המים היתה ע"י הגערה:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:1:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/5:1:2)

**משל למלך כו'** באמת אין המשל דומה לנמשל כי המלך באשר הוא אדם האמין מראש כי הפקחים טובים מהאלמים ובאחרונה ראה כי לא כן הוא אבל הקב"ה היודע מראש מה שיהיה ידע כי יקומו דור המבול ודור אנוש ודור הפלגה וימרדו בו. וגם אחרי ימי המבול שבו המים למקומם ולא חפץ ה' שיכסו את כל הארץ. אבל המשל הזה הובא הנה רק להגיד לבני אדם כי טוב להקב"ה קילוס המים. ולכן כאשר חטאו ב"א פעם אחר פעם בחר הקב"ה כי המים ישטפם והמים יספרו כבוד אל. מאשר להניח מורדים ופושעים לגור בארץ:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:1:3
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:1:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/5:1:3)

**ומה היו אומרים כו'.** קילוס המים הוא ע"כ על דרך העברה יען כי גם במים נחזה גבורות ונפלאות היוצר בראשית וכל הרואה את שאון גלי הים יאמר אדיר במרום ה'. ומה שאמר ומה היו אומרים הוא על דרך כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:1:4
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:1:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/5:1:4)

**עמד דור אנוש כו'.** ע' לקמן פכ"ג סי' י"ב וי"ג:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:1:5
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:1:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/5:1:5)

**הה"ד ויהי הגשם כו'** כן הוא דרך המדרש להביא כתוב לראיה דבר אשר זיל קרי ביה רב הוא ועמ"ש רש"י ז"ל:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:2:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/5:2:1)

**כל העולם כולו מים במים כו'** והמים היו מגיעים עד כסא הכבוד וכדאיתא במדרש שוח"ט מז' צ"ג והעולם היה רק כאניה הצפה בלב ים ואיך התכנסו כל המים האלה במקום אחד. ומתרץ כי לפני זה באשר המים הם ספוגי התפשטו למרבה בשביל הרוח אשר בא בתוכם. ואח"ז עצר במים וכבשן ונצטמקו כי יצא הרוח מהם ונתמעט שטחם ויכלו להתכנס במקום אחד וע"ע שם בשוח"ט:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:3:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/5:3:1)

**היו אומרים אלו לאלו כו'** פי' הגלים אשר התרוממו והתפרדו מתהומות המים אמרו זה לזה. ויען כי בקרא לא נאמר רק כי ה' אמר אשר המים יקוו אל מקום אחד. אבל לא כתיב איפה הוא המקום אשר יקוו. וע"ז אמר כי זה הבינו המים מעצמם. והגלים הראו לגלים האחרים את דרך הים:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:3:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:3:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/5:3:2)

**ר"א אמר קלטן הים.** ולא ס"ל כי המה הבינו מקומם מנפשם אבל הים קלטן ומשכן אליו. וכ"ה דעת ריב"ן כי בהכרח נמשכו אל הים באשר לא היה להם מקום לפני זה כי עלו הרים וירדו תהומות בלי מנוחה. ובן עזאי ובן זומא סברי כי הקב"ה הראה להם מקומם:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:3:3
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:3:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/5:3:3)

**דריש ר' אבהו אוקינוס גבוה מכל העולם.** ואף כי משטחיות הכתוב אל מקום זה יסדת להם משמע שירדו במקום עמוק מביא דרשת ר"א כי האוקינוס הוא גבוה:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:4:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/5:4:1)

**בשעה שאמר לו עלה אל הר העברים.** והקב"ה העלהו שם להראות לו כל הארץ. ואיך היה אפשר לו לראות כל המקומות וכל הגבולים ממקום מצבו. אם לא שקול ה' נהג אותו והדריכו להכיר את כל המקומות. כן הדריך קול ה' את המים אל מקומם המוגבל להם:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:5:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/5:5:1)

**תנאים התנה הקב"ה כו'** ומפרש יקוו לי המים כי לעתיד יקוו לי המים לעמוד כנד כי יעברו שם גאולים וכ"ה בילקוט יקוו המים מה שאני עתיד לעשות בהם. ורז"ל באו בזה להעביר מאת ה' התחדשות הרצון. כי אם נאמר אשר בעת אשר יעשה הנס אז יתחדש הנס הלא יהיה שינוי רצון בבורא אשר לפני זה לא היה. לכן אמרו כי מראשית הבריאה היה הכח הזה צפון בקרבם אשר בבוא העת להעשות הנס יחליפו את טבעם. ולמשל אנחנו ידענו כי הברזל הוא כבד ונופל על הארץ אם איננו מדובק במסמר. אפס אם יבוא איש ויציב את המאגנעט לנגדו אשר ימשכהו אליו כי לא יפול. הלא זה איננה התחדשות בברזל. כי כן טבעו מאז להמשך אל המאגנעט רק הטבע הזה הוא צפון מאתנו כן הצפין הקב"ה הטבע בכל דבר אשר הצדיק הפועל עליהם ישנה בהם את הטבע הנגלית לנו בהם. ואין זה שינוי הטבע בעצם הנברא רק זה הוא טבע צפון בקרבו מאז אשר נברא. ומה דמצינו לפעמים כי המה מאנו לשמוע בקול הצדיק המפקד עליהם ורק בהכרח ובלחץ עשו וכמו בחולין גבי גנאי נהרא ובתנחומא פ' אחרי גבי השמש ויהושע. זה הוא רק לבאר היטב דרך מליצה את הנס ויספר מקודם את טבעם הגלוי ואח"ז איכה פעל הטבע הסתור בקרבם:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:5:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:5:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/5:5:2)

**והנה הביא** פה שמונה דברים על צווי ה' להעשות פלאות. וזה לנגד שמונה התכליות אשר הפלאים נחוצים להם. הא' הפלא נחוץ להאמנת הנביא שיאמינו בדבריו אשר דבר בשם ה' וזה היה בים כמ"ש ויאמינו בה' ובמשה עבדו. הב' להרבות כבוד הנביא שיוקירו את דבריו לעד ולעולמי עולמים וזה היה במה שהשתיק ה' את השמים ואת הארץ למען ישמיע משה את שירת האזינו הקדושה הנאמנה לעד. הג' להנקם מהפושעים וזה היה בהעמדת השמש ליהושע עד יקום גוי אויביו. הד' להכין מזון ופרנסה לאדם קשה יום ולזה הביא את המזון אשר העורבים כלכלו את אליהו. הה' לפרסם השגחתו בעולם. וזה היה בחנניה מישאל ועזריה אשר נודעה אז השגחת ה' לכל העמים. הו' להציל את הצדיק משוסיו וזה היה בדניאל בגוב אריות. הז' ללמד את הבאים בסוד ה' נפלאות וסתרי חכמה וזה היה ביחזקאל במראות האלהים. הח' להוכיח את העם שישובו בתשובה וזה היה ביונה במעי הדגה שהצילו ה' כדי שישיב בתשובה את נינוה:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:5:3
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:5:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/5:5:3)

**שישתקו לפני** משה עי' ספרי ריש פ' האזינו:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:6:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:6:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/5:6:1)

**בשביל והאלהים עשה שייראו מלפניו.** כי לפני זה כתיב ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים [פי' מה שעשה בששת ימי בראשית] הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע. ולא ישתנו לעולם. והאלהים עשה פי' אם עושה דבר לפעמים אשר נשתנו ממעשה ימי בראשית וכמו במבול זה היה בשביל שייראו מלפניו:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:7:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/5:7:1)

**כל העולם כלו מים במים** וחולק על מה דנאמר למענה כי המים היו מעורבים ברוח ובשביל זה התפשנוו למעלה וז"ש כלי מלא בתוך כלי מלא. ומביא את כל המקומות אשר המועט החזיק את המרובה בדרך נס וכדרך המדרש וק"ק למה שייר הא ואת כל העדה הקהל אל פתח אהל מועד דמדריש בוי"ר דמועט החזיק את המרובה:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:7:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:7:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/5:7:2)

**ארך החצר וכו'** וכל ישראל עומדין שם שכולם היו ?בעולם ביוהכ"פ:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:7:3
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:7:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/5:7:3)

**זקפן כו' צמדן כו' צמצמן כו'** כי התורה תסיר מהאדם הקנאה והתאוה והכבוד המוציאין את האדם מן העולם. וכנגד הכבוד אמר זקפן שהתורה תתן כבוד ללומדיה. וכנגד הקנאה אמר צמדן שכל אחד הכיר את מקומו ולא יקנא בחבירו. וכנגד התאוה אמר צמצמן שכל אחד יצמצם את עצמו ויסתפק במעט אשר בידו:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:7:4
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:7:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/5:7:4)

**ממה שהחזיק שני בדי הארון כו'.** כבר פירשנו לעיל כי שמה היתה השפעת אור ה' והשגחתו על ישראל. וז"ש צמצמן כו' כי מזה המקום תדעו כי אל חי בקרבכם:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:7:5
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:7:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/5:7:5)

**ארבע אמות לכל אחד** להשתחויה בפישוט ידים ורגלים וקומות איש הוא ד' אמות. ואמה לכל צד שלא ישמע תפלת חבירו ויטרדו זה את זה. או שלא ישמע החטאים על מה שחבירו מתודה ויתבייש ואע"ג דאסור להשמיע קולו בשעת התפלה זה להגביה קולו. אבל להתפלל בלחש אשר האיש העומד קרוב לו בתוך אמה יוכל לשמוע שפיר דמי. ואגב מוכח מזה כי גם בזמן שבית המקדש קיים היתה התפלה נוהגת:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:7:6
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:7:6](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/5:7:6)

**האריכי הרחיבי כו'** ולפ"ז אין אנו צריכים לומר כי המועט יחזיק את המרובה רק כי ירושלים תתרחב. והובא הנה לא לחזק את מה שנאמר לפני זה רק משום דדריש את הכתוב בעת ההיא יקראו וגו' הובא גם הדרש הזה:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:9:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:9:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/5:9:1)

**יתושין וזבובין כו'** אע"ג דהמה בכלל שרץ העוף ושרץ הארץ. ונבראו קודם שנברא האדם. ואיך יאמר כי אז נתקללה הארץ להוציא המינים האלה. אבל הפירוש כי הארץ נתקללה אז שתתעפש במקומות שונים ותולידם למרבה:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:9:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:9:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/5:9:2)

**שעברה על הצווי** ואז לא נפקדה על עונה כדי שלא יהיה הנזק לאדם ועכשיו כאשר גם האדם חטא אמר הקב"ה ארורה האדמה על עונה הראשון אשר נשאתי לה עד עתה בעבורך:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:10:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:10:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/5:10:1)

**שנבראו בו גבורים** כי ביום השלישי נראה היבשה והעפר אשר ממנו יוקח ברזל ונבראו העצים ידות לכלי זיין אשר בידי הגבורים ודריש יום שלישי יום הגבורים. ואע"ג דיום שני רביעי חמישי ששי לא דריש מ"מ היכא דאיכא למדרש דרשינן:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:10:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 5:10:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/5:10:2)

**כיון שנברא הברזל כו'.** משל הוא בפי אנשים וכן אמרינן בפרק אחד דיני ממונות היינו דאמרי אינשי מיניה וביה אבא ניזל ביה נרגא. וז"ש עץ מכם אל יכנס בי. כי הדרך הוא לעשות יד של עץ לברזל. ואם לא תהיה לו יד גם הברזל לא יזיק: