## Yefeh To'ar on Devarim Rabbah Chapter 1

###### Yefeh To'ar on Devarim Rabbah 1:1:1
[Yefeh To'ar on Devarim Rabbah 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Devarim%20Rabbah/r/1:1:1)

**לכך התירו שיכתבו לשון יונית.** והא כרשב"ג דאמר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא לשון יונית כדתנן בפ"ק דמגילה ואמר ר"י התם מ"ט דרשב"ג אמר קרא יפת אלהים ליפת וגו' ומקשה ואימא גומר ומגוג ותי' ר"מ דכתיב יפת אלהים ליפת יפיותו של יפת יהא באהלי שם ופירש"י יפיותו של יפת הוא לשון יון שלשונו יפה מכל בני יפת וא"ת אם טעם דרשב"ג מקרא למה קאמר התם לא התירו אלא בס"ת ומשום מעשה דתלמי וכו' וי"ל דמדרבנן נאסר לשון יונית ומשום חומרא דלה"ק עדיף ובתר הכי התירו משום מעשה דתלמי:


###### Yefeh To'ar on Devarim Rabbah 1:11:1
[Yefeh To'ar on Devarim Rabbah 1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Devarim%20Rabbah/r/1:11:1)

**שיגאל את בניו בב' אותיות הללו דל"ת נו"ן.** שלכן אמר דן אנכי שאע"פ שעניינו שיפרע מהמצרים מדלא קאמר לשון עונש ופריעון וקאמר דן ואינו דין כמשמעו כי לא מצינו שעמד ה' בדין עמהם צ"ל דקאמר הכי לרמז שיגאלם בב' אותיות אלו וב' אותיות אלו היינו שם בן נו"ן דל"ת ונראה שהוא שם בן דל"ת במלואה שעולה נ"ד ולפי שמצינו שבשם בן ע"ב גאלם הוצרך לומר שהבטיחו שלפחות בשם נ"ד יגאלם ואם יזכו ייטיב עוד בשם ע"ב ולפי ששבו בתשובה במצרים זכו לזה:


###### Yefeh To'ar on Devarim Rabbah 1:11:2
[Yefeh To'ar on Devarim Rabbah 1:11:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Devarim%20Rabbah/r/1:11:2)

**כתוב על גליון.** תפלטני נראה כוונתו בזה עוד לפרש עתה תשימני לראש גוים באופן אחר דעד הנה פירשו על ישראל כמו תפלטני דלהכא בהדי תפלטני בסמיך מהו אומר וכו' ולפי הדרך ההוא פירושו מוסב על אמרו תפלטני וכו' שאינן לא יהיה לו דין אצלם וזה תשימני וגו' שבא לפרש עצמו באיזה אופן שיהיה להיות להם דין אצלו דהיינו שתשימני לראש ומלך ע"ז בא להתפלל שלא יעשה לו כך ומעתה אמר ועוד אמר וכו' דהשתא מפרש גוים על שאר אומות והוא כשיקיים הש"י במקומו דקאמר תפלטני מריבי עם כלומר מלמלוך על ישראל רק תשימני לראש על גוים אחרים שהם צייתנים שזהו עתה לשמע אוזן וגו' ור"ב מפרש למה כ"כ קשה לדין את ישראל ומסיק לפי שמוסרים דין לשמים ומסיים המדרש מי הוא פי' למי ראוי לדון לו יתברך שהוא רואה ואינו נראה ולא יוכל הנדון לריב עמו ולהכי נקט אלהי אלהים שהוא דיין על כל השופטים וק"ל:


###### Yefeh To'ar on Devarim Rabbah 1:15:1
[Yefeh To'ar on Devarim Rabbah 1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Devarim%20Rabbah/r/1:15:1)

**ומשמש בהן את אביך.** דאל"כ מה עניינם בית רבקה אחר שהיו לו נשים אלא להיות שם מוכנים לעת שימושו את אביו הא פליגא אמ"ד בב"ר שלא היה מטמינם ביד נשיו. ואותן הבגדים היו בגדי מלכות מדכתיב החמודות סתם משמע הנחמדים מכל בגדים שבעולם ולמ"ש בב"ר שהיו בגדי נמרוד ניחא טפי שהיו בגדי מלכות:


###### Yefeh To'ar on Devarim Rabbah 1:20:1
[Yefeh To'ar on Devarim Rabbah 1:20:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Devarim%20Rabbah/r/1:20:1)

**חזרנו על כל המקרא ולא מצינו וכו'.** ומסיים בב"ר אפשר יעקב אמיתי היה ומרמה בו אלא וכו'. ואע"ג דמותר לשנות מפני הסכנה ואמרו בפ"ק דעבודת כוכבים נתלוה לו כותי בדרך ירחיק לו את הדרך ויליף לה מיעקב מ"מ מפני זה לא היה יעקב משקר שהרי נמלט מפחד עשו שהכיר בו שנכמרו רחמיו עליו ומ"מ למדו מכאן להרחיק הדרך שאף שכיון לעלייה מושיעים בהר ציון מה צורך לו לזה אלא ללמד בפשט דברו להרחיק הדרך: