## Yefeh To'ar on Shemot Rabbah Chapter 42

###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:1:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:1:1)

**לך** רד ר' תנחומא בר אבא פתח. משום דק"ל כי שחת היא פעל יוצא ולמה לא נאמר את מי שחת. ולכן אמר עברו על הכל ושחתו מעשיהם וקאי שחת על המעשים:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:1:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:1:2)

**הרי** קול שהיה קול. כלומר זה ודאי יקרא קול אחר שכל אלה ענו קול אחד ולזה ימשל לקול הברקים הנזכרים המרעים לארץ ולדרים:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:1:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:1:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:1:3)

**עברו** על הכל. פי' על כל המעשים דעבודת כוכבים שקולה ככל המצות. אבל אין לפרש על נעשה ונשמע דהא אמרינן לעיל פכ"ז שברתם נעשה הזהרו בנשמע וכן בסמוך קאמר עברו על העשיה ומ"ש ושחתו מעשיהם פי' טיב הכנתם שהיו כמלאכים לפי שהקדימו נעשה לנשמע וכדאיתא בפרק רבי עקיבא:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:1:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:1:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:1:4)

**אם** מניח אני את ישראל. מלהליץ עליהם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:1:5
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:1:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:1:5)

**הזכר** להם כשבקשת כו'. ואע"ג דזה לרע להם כיון שקבלוה ולא קיימוה הלא גרועים הם משלא קבלו כלל וכמ"ש ז"ל שקשה הלומד ואינו מקיים ממי שאינו לומד שזה דומה לנוטע האילנות ושוב עוקרן וזה דומה למי שאינו נוטען מתחלה והיינו יוחן רשע בל למד צדק. וכן בריש ע"ז שבני שעיר טוענים לעתיד כלום קבלנוה ולא קיימוה משמע שהמקבל ואינו מקיים גרוע יותר וי"ל שמשה הליץ עליהם שאף שעברו באחת יש להם זכות במה שקיימו השאר והם צדיקים לגבי בני שעיר שלא קבלו ולא קיימו כל עיקר והקב"ה השיב שהנה עברו על העשיה כלה מאחר שעבדו עבודת כוכבים ועבודת כוכבים שקולה ככל המצות וכמ"ש ז"ל וה"ל כאלו אין מקיימים שום עשיה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:1:6
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:1:6](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:1:6)

**הזכר** לבחוריהם. ס"ל דנערי בני ישראל הם הבחורים שלא טעמו טעם חטא שהם חשובים מאד לפני הקב"ה כדאיתא בתנא דבי אליהו וכן פירש הרמב"ם לפי הפשט:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:1:7
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:1:7](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:1:7)

**מה** שאמרת בסיני אנכי ה' אלהיך. וישראל אמרו על כל דבור הן כדאיתא במכילתא וה"ל כאלו הם אמרו ה' אלהינו והודו כי ה' הוא האלהים. וגם בעשותם את העגל לא עשאוהו רק לאמנעי ולא כפרו בעיקר:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:1:8
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:1:8](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:1:8)

**מה** עשיתי לך. וכן מ"ש ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא הכי קאמר ראיתי והשגחתי תמיד את העם הזה להיטיב לו ע"ד ופניתי אליכם ועכ"ז עם קשה עורף הוא ולא פנו אלי לראות בטובתי ומה טעם זה הדבר:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:1:9
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:1:9](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:1:9)

**לא** בשביל כבודך. שאע"פ שהיה מבחר המין הנה עלותו במדרגה ההיא היה מתנה מאת ה' לזכות הצבור כי אין זכות אחד מספיק למדרגה ההיא ולכן אמר לו שעכשיו גם הוא בירידה שלא יזכה לעלות למדרגת הנבואה ההיא:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:3:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:3:1)

**נתנדה** משה. ענין הנידוי שהרחיקו ה' ממדרגת הנבואה כמו שהמנודה מרוחק וכן נדויו של יהודה שהבדילוהו אחיו מהם והורידוהו מגדולתו ומה שאמר שנזעף היינו שגער בו כדרך הנזיפה. ואע"ג דנידוי חמיר מנזיפה קאמר ונזעף לומר דנידוי זה אינו אלא קרוב לנזיפה שהיה נבדל ממדרגת נבואתו בנזוף לא שנידוהו בפי ח"ו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:3:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:3:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:3:2)

**וכי** עמו של משה היו. ואע"ג דנקראו על שמו מפני שנתן נפשו עליהם כדלעיל בפ"ל אין זה אלא אחר שאמר מחני נא מספרך וכן בכל דוכתי שהתפלל עליהם מסר נפשו עליהם אבל השתא לא נתן נפשו עליהם שיקראו בשמו. ובמכילתא יליף שנקרא על שמו מהכתוב הזה ולפ"ז פליגי אהדדי ומ"ד הא לא אמר הא. ולא ס"ל לאגדה זו שנקראו עמו של משה בשביל שחטאו וכדלעיל בפ' שלפני זה. כיון דבאמת היו עם ה' לא היה להם לאבד את השם הזה בשביל שחטאו ולכן משני מפני שהם לבדם דברו עלי כזבים ואמרו כי לא פדיתם ואיך יקראו עמו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:3:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:3:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:3:3)

**יש** אדם מחניף דבר טוב בדבר רע כצ"ל:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:3:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:3:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:3:4)

**שיתפו** אותו עמהם כו'. עיין ברמב"ן שאמרו שכח הצורה הזאת העלם ממצרים שהם מודים שה' הוציאם ממצרים כי שמו הגדול הוא המוציא אותם משם אבל יקחו זה במקום היד הגדולה המחרבת ים השמה מעמקי ים דרך לעבור גאולים. וזה דרך נסתר אבל פירושו שהמה חשבו שאין ה' יכול לשדד המערכות ולא פדאם אלא בזמן זה שהמזל היה עומד לשלוח עבדים. וחשבו שזה מזל שור שהוא לפני מזל טלה שהוא מזל מצרים ולכן נצחו כמ"ש בה"ע גבי אשר ילכו לפנינו ולכן עשו העגל כנגד מזל שור. וזה שאמרו אלה והעגל פדה אותנו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:4:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:4:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:4:1)

**זה** משה. ואיקרי אדם סתם כי הוא מבחר המין וזה כל האדם. א"נ משום דאיתא בפסיקתא גבי איש האלהים כשם שגוזר אדם על אשתו כך הקב"ה משה גוזר עליו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:4:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:4:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:4:2)

**בשרם** מושלך. דריש מדכתיב ויפול מן העם שהיו נופלים כדומן על פני האדמה ולא יקברו למען יפחדו הנשארים:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:5:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:5:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:5:1)

**מרדות** הם צריכים. פי' להכניע את ערפם הקשה ואין המרדות הריגת הפושעים כדרבנן אלא יסורים להשיבם מקשיות ערפם. ונראה כי המרדות הזה הוא מה שנהג עמהם כמנודים כמ"ש ז"ל גבי ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה. ואע"פ שלא חטאו אבל לפי שלא מיחו בחוטאים צריכים מרדות ומ"ש הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם פי' אם תניחני מהתפלל עליהם אז אכלם. ואם תתפלל עליהם אז לא ינקו לכל הפחות ממרדות. ולרבנן יתפרש מרדות הם צריכים להרגם ולבער את הפושעים מן העולם. [ויש לעי' בזה ברד"ל]:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:5:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:5:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:5:2)

**אל** ירע לך על שאמרתי לך לך רד כו'. נראה דהכוונה בזה כי רדיה נוכל בירידת הענין ופנית המחשבה אל ענין פחות ושפל וכמ"ש הרב בח"א ע"ש שהאריך וכן אמר ה' למשה לך רד מגדולתך להעניש לפושעים וזה ירידה לאיש אלהים כמוהו וזה שמביא בדור הפלגה וסדום דכתיב גבי הקב"ה כ"י וירד:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:5:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:5:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:5:3)

**ואני** הייתי יודע מה הם עתידים לעשות אמרתי לך לאו. בתמיה האם אמרתי לך שבשביל זה לא תקבלם אחרי כי אין האדם נידון אלא לפי אותה שעה כדאיתא בב"ר פנ"ג. ולכן צדקת בטענתך כי לעולם לא מקבלים השבים. ועתה כאשר חטאו נמצא שעמך הם כי מפני טענתך לא מחיתי בך לקבלם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:7:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:7:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:7:1)

**נעשו** כזבים. פי' טמאים כזבים ומצורעים ודריש סרו מלשון סורו טמא:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:7:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:7:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:7:2)

**עשו** מחרף. כדלעיל גבי הנה אנכי הולך למות:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:7:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:7:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:7:3)

**כמה** ימים שנים. וקרא במ"ת קאי דלפני זה כתיב התשכח בתולה עדיה כלה קשוריה וזה משל לישראל במ"ת שנקראו כלה והיו מקושטים בעדי עדיים שנתן להם אז ודורש את הכתוב ועמי שכחוני אחר ב' ימים ששרו אמונה. ואלו הימים איו מספר כלומר במספר הימים לא יבואו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:8:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:8:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:8:1)

**הקשתם** את הדרך על ראשו. דריש דלה"ק מן הדרך אשר צויתים לומר שטעו כטועה בדרך אלא שמהרו לטעות בתחלת הדרך שלא כדרך בני אדם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:8:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:8:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:8:2)

**לא** בשני. פי' ביום הכ' אלא מן יום הא' כי ביום ראשון חשבו לחטוא ואע"ג דרשב"ח אמר לעיל כי שני ימים י"ל דתרי תנאי אליביה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:8:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:8:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:8:3)

**אלא בשלי.** והא דאמרינן לעיל ויקומו לצחק שחטאו גם בג"ע וש"ד וכן הרגו לחור י"ל דהחטאים האלה היו אחר שאכלו ושתו ונשתכרו. ומה שהרגו לחור היתה עיקר כוונתם כדי שלא ימחה בידם לעשות את העגל. ולכן עיקר חטאם הוא בשל הקב"ה בשל העגל:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:8:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:8:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:8:4)

**חוץ** ממשה שאמר כל דברי הנביאים ושלו. אולי הכוונה כמו שאמרו לעיל פכ"ח קבלו נבואתם מסיני ושם הי' הכל משה חוץ משתי דברות הראשונות. או דהכוונה כמו שאמרו בפ"ק דתענית מי איכא מידי דלא רמזה משה באורייתא. והיינו טעמא משום דמאלה המצות ילפינן שאין לנביא רשאי לחדש דבר מעתה כדאיתא בפ"ק דמגילה ולכן צ"ל שכל מה שחדשו הנביאים רמוזים בתורה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:8:5
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:8:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:8:5)

**אמר** הקב"ה כך אני מרפא אותן. זה הוא דרשא אחריתי על מסכה ודריש כמו בשתי מלות מסו כה ופי' של מסי הוא רפואה בארמית. וכה הוא כמו כך והיראת הדברים היא כי גדלה חטאתם עד לאין מרפא. והיש רפואה להם על כך.


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:9:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:9:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:9:1)

**חצופים** הם. מן המדרש הזה נראה דלא כמו שמפרש רש"י בביצה בפ' אין צדין ג' עזים הם שהם קשים לנצח ועוד שם מפני מה ניתנה תורה לישראל מפני שהן עזין ופירש"י שהן עזים ונתנה להם התורה שיתעסקו בה והיא מתשת כחם ומכנעת לבם. ונראה שהיא ז"ל מפרש שהם חזקים בכח ולא נראה כדבריו. אבל פירושו שהתורה נתנה להם מפני שהם שומרים אותה ולא יפנו לשחוק וללעג מתקוממיהם. וכמו דאיתא בחזית בפסוק יונתי אצלי הם יונה אבל אצל מתרוממיהם הם כמין חיות לפי שהם אומרים מה אתם רוצים מן השבת ומן המילה כו' ע"ש:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:9:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:9:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:9:2)

**מה** כתיב בהם ויהי ביום השלישי וגו'. ואלמלא שהם קשים לא הי' ראוי לכל זה. דדברי חכמים בנחת נשמעים ולא בקולות וברקים:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:9:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:9:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:9:3)

**וכי** משה הי' תופש. פי' מה זה שאמר הניחה לי הלא גם אם יתפלל משה והקב"ה לא ישעה לתפלתו מי יכריחנו לשמוע בקולו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:9:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:9:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:9:4)

**ומתחיל** לבקש להכותו. כלומר עושה כמבקש להכותו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:9:5
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 42:9:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/42:9:5)

**מיד** התחיל. נראה דמפרש ויחל מלשון התחלה ועמ"ש הרמב"ן בחומש והטעם כי עד עתה לא נתן לבו להתפלל עליהם שחשב כי לא יעתר בעידן ריתחא: