## Yefeh To'ar on Shemot Rabbah Chapter 43

###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:1:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/43:1:1)

**כך** פתח ר' תנחומא. משום דבעי לפרש ויחל משה שעמד בקלות ראש כדמסיים לכן מתחיל בפסוק זה דכתיב עמד בפרץ לפניו ומ"ש רחב"ח ע"ז שהעמיד פנים כ"י כנגד הקב"ה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:1:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/43:1:2)

**מסביר** פנים. י"ג אינו מסביר. ולפ"ז פירושו שאינו נושא פני הדיין אלא מעמיד פנים כנגדו עד שיודה לו. שנאמר ואתנה את פני אל ה' האלהים לבקש וגו'. ודריש ממה דכתיב ואתנה את פני ולא את לבי כי הלא המתפלל מכין את לבו לתפלה לכן מפרש שהעמיד פנים. ואע"ג דלא מצינו בתפלת דניאל דבר אשר יורה על העמדת פנים בשלמא בתפלת מרע"ה נמצא למה ה' יחרה אפך וגו' אבל דניאל אמר רק וידוי העוונות ובקשת סליחה ברחמים. י"ל דכתיב אח"ז ועוד אני מדבר ומתפלל משמע שדבר עוד דברים אשר לא נזכרו בקרא:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:1:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:1:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/43:1:3)

**מה** עשה משה נטל את הלוחות. ס"ל לרשב"ן שבשעה שה' נתן את הלוחות הוא שעשו ישראל העגל והקב"ה היה תופס בטפחיים ומשה בטפחיים ובקש ה' לחטפן מידו וגברה ידו של משה וחטפן כדאיתא בהדיא במסכת תענית בירושלמי ודלא כר' לוי או כרבנן דלעיל פמ"א:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:1:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:1:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/43:1:4)

**לקדש** אשה עד שהסרסור הולך קלקלה כו' כצ"ל. ופי' שהלך וקדשה ועד שחזר והלך מאצלה מיד קלקלה ולפ"ז כבר נתקדשה למלך וקריעת הכתובה כדי כשתדון כפנויה שתכחיש ותאמר פנויה הייתי וכן בנמשל ישראל כבר היו מקודשים לה' אלא שראה שידונו כאלו לא נתקדשו עדיין. ולקמן פמ"ו מדמה לאשה שנשאה כבר וכן הוא לפי המשל בתנחומא שהניח אשתו עם השפחות ע"ש:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:1:5
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:1:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/43:1:5)

**ומה** שנתן לו המלך כצ"ל. פי' החפץ מה שנתן לקדשה והוא קרע את הכתובה וגם החפץ מה שהיה בידו לקדשה לקח בידו להראות כי עוד לא קדש אותה אחרי שהחפץ בידו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:1:6
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:1:6](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/43:1:6)

**בקלות** ראש. דריש ויחל לשון חולין [ונראה דדריש ויחל כמו ויקל בחילוף החי"ת בקו"ף אשר החילוף הזה מצוי מאד בשפת עברית]:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:1:7
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:1:7](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/43:1:7)

**הה"ד** חמת מלך. דריש ויחל מלשון לא יחל דברו שהוא לשון ביטול לומר שבטל חמת ה' והיינו את פני ה' שפי' פנים של זעם ע"ד פני ילכו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:2:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/43:2:1)

**מדבר** במשה. וכיוצא בו בפרק יש נוחלין כל שיש לו צער או חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים שנאמר חמת מלך:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:2:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:2:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/43:2:2)

**שנאמר** עיר גבירים. ובמשה קמיירי בהורדת התורה כדלקמן בויק"ר פל"א:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:3:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/43:3:1)

**כמין** דורון. נראה דהיינו מה שמסר נפשו על ישראל כדרך שאמרו במכילתא על ואם אין מחני נא מספרך וזה כמין דורון שבא לבטל חרון אף במנחה וכן רצה משה לפייס את ה' עם ישראל בהיותו הוא דורון וכפרה תמורתם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:3:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:3:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/43:3:2)

**לשון חלוי** כצ"ל כי בערבית קורין למין מרקחת הנעשה מדבש חלוה ובמגילה בלשון זה אנא שדרי ליה חוליא ושדר לי חורפא:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:3:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:3:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/43:3:3)

**ולא** עשה. ופי' מעולם לא עשה משה כדבר הזה כי מעולם לא בא מעשה כזה לידו שיצטרך להתפלל שיעשה המר מתוק אלא כשעשה ישראל העגל ואמר זה לומר שהבין שמסורה זו לא הוצרכה לו אלא לכאן ולמי מרה לא הוצרך שהרי כבר צעק אל ה' שיעביר המים ויביא מתוקים. ומה דאיתא במדרש כיון שבאו ישראל למדבר זה ט"ס הוא כי גם מתחלה היו במדבר אבל צ"ל כיון שבאו ישראל למדה זו או שצ"ל לדבר זה במקום למדבר:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:3:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:3:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/43:3:4)

**אמר** לו משה דבר שלעולם לא בקשת לאבד כצ"ל. והיינו מ"ש לפי שאין דבר בעולם שאין לצורך ולכן אין לבקש שיעברו מן העולם ואיך אתה מכלה את ישראל והסופרים טעו וכתבו רבש"ע במקום דבר של עולם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:4:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:4:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/43:4:1)

**שהתיר** נדרו. אע"ג דאמר קונם הנאתו על בני עירו אין אחד מהם יכול להתירו מפני שנוגע בדבר של תועלתו מתיר כדפי' הריב"ש בסי' ת"ו וכ"ה שיטת הטור. והכא הוא תועלת למשה בהתרה זו שמתעלה ע"י ישראל כי בירידתן נאמר לו לך רד כדלעיל. י"ל כיון דאמר ליה ואעשך לגוי גדול לית ליה הנאה אדרבה היזק שאע"פ שמ"מ נתקיים בו כמ"ש ז"ל מ"מ הוא לא יגע עכשו ולפי מחשבתו הוא מפסיד. ובענין כל המאמר זה עי' בעין יעקב בפר' אין עומדין שכתב בשם הרשב"א שהכל הוא דרך משל. והאריך שם בדברים אשר יקובלו על הדעת:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:5:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:5:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/43:5:1)

**פתח** לו הקב"ה. פי' במה שאמר ה' אלהיך ולא אמר אלהיכם כדי שיהיה להם פתחון פה לתשובה. אף שידע הקב"ה שהמה יחטאו גם אם אמר אלהיכם. ומפרש ויחל משה את פני ה' אלהיו ע"י הפנים שנתן לו ה' במה שאמר כי הוא אלהיו ולא אלהיהם. וז"ש במדרש אפשר שלא נעשה בהם מה"ד על שבטלו את הדבור ששמעו מפי הגבורה וכדלעיל בפמ"ב ואמר לו משה כי הדבור הזה היה אלי ואנכי לא בטלתי:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:5:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:5:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/43:5:2)

**שמא** להם אמרת. והא דאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדולה לדברי ה' קאמר דאפי' את"ל שחטאו אני אומר שתשא להם חטאתם ואם אין מחני נא:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:5:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:5:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/43:5:3)

**לפיכך** חזר וכתבה בל"ר. פי' בפר' קדושים דווקא דשם נשנו עשרת הדברים כדאיתא בתו"כ. אבל בלי זה הטעם מצינו כמה פעמים וחללת את אלהיך אני ה' אלהיך וכדומה בלשון יחיד:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:6:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:6:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/43:6:1)

**ר"י** אומר למה הדבר דומה כו'. נראה דדריש למה ה' יחרה אפך בעמך. למה יחרה אפך על החוטאים הלא רבים הם בעמך אשר מקיימים את התורה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:7:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:7:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/43:7:1)

**עמך** חטאו. דהיינו הערב רב כדלעיל פרשה מ"ב. והוא שאמר משה למה ה' יחרה אפך בעמך על ישראל אף על גב שהערב רב עשו את העגל ולא ישראל מ"מ כעס ה' על ישראל שלא מיחו בידם שנטפלו קצת להם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:7:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:7:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/43:7:2)

**שלא** יאמרו לעשות עבודת כוכבים. ואע"ג דכל עבודת כוכבים אין בה ממש והבל היא בלי מועיל מ"מ האדם נענש על זה. בשביל טעותו להאמין בהבלים. אבל בעגל לא האמינו בו כמ"ש האבן עזרא ומפרשים רבים ולא חשבו לעבודת כוכבים ממש ורק בדרך מנהיג וכמ"ש לעיל:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:7:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:7:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/43:7:3)

**ולמדו** מהם בניך ואף הם עשו העגל. כי המצרים עבדו לטלה שהוא הבכור באפודת חגורת המזלות וכשראו ישראל מפלתו חשבו כי מזל שור הבא אחריו באפודת המזלות גבר ממנו ועשו ישראל עגל כנגדו. וז"ש שלמדו ממצרים כי מעבודת המצרים נתעו לעבוד במזלות:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:7:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 43:7:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/43:7:4)

**ואם** תאמר בשביל שהחמיץ יינו כו'. פי' לכן לא יחוס על הוצאות הכרם כי לא ניחא לי' בכרם רע כלל מ"מ כיון שהוא רע רק בשביל שהוא נער ובהמשך הזמן יעשה יין יפה יש לו לחוס להוצאותיו ולהניחו עד שיעשה יין יפה וכ"ה בנמשל בישראל כיון שהחרטה מצויה בהם הלא יעשו אח"ז יין טוב: