## Yefeh To'ar on Shemot Rabbah Chapter 51

###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:1:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/51:1:1)

**כך** פתח ר' תנחומא כו'. המדרש בא לפרש הוראת פקודי כי הוא איננו מלשון מסירה במה שמסר משה ללוים דא"כ למה מזכיר איתמר ולא את פקודת אליעזר וכמו שהקשה הרמב"ן אבל הוראתו מלשון חשבון ומנין שניתן החשבון ממשה לאיתמר על כל הזהב שקבץ וכדמסיים הוא קורא לאחרים ומחשב על ידיהם ולזה מייתי את הפסוק איש אמונות רב ברכות ודורשו מקודם בענין אחר כדרך המדרש ואח"ז לענן הוראת פקודי:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:1:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/51:1:2)

**הקב"ה** מביא ברכות ע"י. וכדרך שאמרו רז"ל באיוב מעשה ידיו ברכת כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך וכן אמרו בב"ר פל"ט באברהם. ומה דלא פירש רב ברכות שהכל מברכין אותי דא"כ היה לו לומר איש אמונות יבורך או יתברך ומדכתיב רב ברכות לכן מפרש כי ע"י תבאנה רב ברכות:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:1:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:1:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/51:1:3)

**ומהן** היה סופו ותפתח הארץ את פיה. נראה דדריש לא ינקה מלשון ובעל השור נקי שפי' שיצא נקי מנכסיו. וזש"ה כי אץ להעשיר לא ינקה אין די לו במה שינקה ויאבד נכסיו. אלא שגם הוא יאבד עם ממונו. וזה ההפך מאיש אמונות שמביא ברכה לעולם אבל האץ להעשיר מלבד שיאבד ממונו גם הוא יאבד עמהם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:1:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:1:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/51:1:4)

**אשר** פוקד אין כתיב כאן. כי אם תפרש פקד מהוראת מסירה הי' לו לומר אשר פקד משה כי משה מסר לאיתמר. ולכן מפרש פקד מהוראת חשבון והמחשב הי' איתמר ובדבר משה נעשה החשבון:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:2:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/51:2:1)

**עליו** נאמר כלומר על משה יצדק יפה מה שנאמר בקרא ולא יחשבו את האנשים וגו' כי בכל הנאמנים רמיז קרא שאינן צריכין לתת חשבון וכדמפרש ואזיל וכ"ש במשה רועה נאמן ועם כל זה נתן חשבון מענותנותו וכדלעיל. ומסיים ולא יחשבו זה דורו של יואש כו' פירושו אף כי הכתוב מיירי בדורו של יואש מ"מ מדכתיב ולא יחשבו בלשון עתיד קאי על כל הנאמנים וכמ"ש בפ' השותפין אין מחשבין בצדקה עם גבאי צדקה והביאו זכר לדבר מהאי קרא:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:2:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:2:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/51:2:2)

**שנו** רבותינו משום דבעי לפרש אלה פקודי המשכן שנתן משה חשבון לפי שהיה גזבר וכדלעיל קא מהדר לתרוצי על זה מה שיקשה על זה שהי"ל להתרחק מן החשד ואגב אורחי' מפרש נמי כפל המשכן שנתן חשבון גם על המשכן שעשה מהנותר כדמפרש ואזיל:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:2:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:2:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/51:2:3)

**אלא** בשעה שאמר לו הקב"ה כו'. פי' הדברים כיון שמשה צוה להביא רק בשני בקרים. מזה יצא משה מן החשד שיאמרו כי אם חפץ לתועלת נפשו אז צוה להאריך הזמן ולהביא יותר כדי שישאר גם לו יותר וכ"ה בתנחומא ע"ש:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:3:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/51:3:1)

**מהו** משכן שתי פעמים. אגדה זו לא ס"ל מה שנאמר לפ"ז שעשה משה עוד משכן להעדות מהנותר. ומתרץ בשביל שנתמשכן כו' ואע"ג דבמעשיו לא שלטה בהן יד כדלעיל מ"מ כיון דהמשכן דומה למקדש שנחרב ה"ל כאלו המשכן נתמשכן:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:5:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:5:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/51:5:1)

**ארשב"י** בשעה כו' כדי להוכיח שהמשכן נתמשכן ביד מתקוממי ישראל מייתי סמך ממה ששם שמים מתחלל בחורבנו. כי הם אומרים שאין יכולת ח"ו למעלה להציל מידם וכמו שהי' מחרף ומגדף אדריאנוס ורחב"א מוסיף כי כוונתם הוא ג"כ לנגוע בכבוד ה' במה שנוגעים בביהמ"ק אלא מבלתי יכלתם לעלות למעלה פושטים ידיהם בביהמ"ק. ולכן הי' ראוי שיתעורר הקב"ה על שמו ולא להניחם אלא שביהמ"ק נתן למשכון בידם וכמו שב"ח נפרע מהמשכון כן רצה ה' שיפרעו מהמשכן חטאת ישראל ולא מישראל עצמם ולכן אינו מוחה בידם מה שעושים בביהמ"ק. וז"ש ועל מה כל אלו ע"י שנתמשכן. וע"ע בזה בתנחומא ובבחיי באריכות:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:6:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:6:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/51:6:1)

**שכח** האלף כו'. מדברי הבחיי נראה דדריש מדכתיב האלף ושבע המאות בה"א הידיעה. וזה אינו כיון דנזכר לעיל מאת הככר אלף ושבע מאות צ"ל עתה בה"א הידיעה וכמ"ש הוא ז"ל לפי הפשט. אבל דרשו מדהל"ל ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים לעשות ווים לעמודים וכמ"ש ויהי מאת ככר הכסף לצקת. לכן דריש כי מאת ככר הכסף נודע לו בתתו את החשבון כי הם לצקת והשארית לא נודע לו אז וכאשר נודע לו אח"ז או עשה מהם ווים לעמודים. ובספר הבחיי גריס בהך אגדתא יצתה בת קול ואת האלף וגו' עשה ווים לעמודים. ולפ"ז א"ש טפי מה דכתיב עשה ולא לעשות כדאמר לצקת:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:7:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:7:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/51:7:1)

**שהם** יגעים בה. י"ל דקאי על תורה שבע"פ התלויה בתורה שבכתב ובתורה שבע"פ יש יגיעה ועיון להבין איך היא יוצאת מתורה שבכתב:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:7:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:7:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/51:7:2)

**התורה** והקרבנות והגיהנם והגליות כצ"ל כי בזכות התורה והקרבנות ינצלו משני מיני עונשים הגיהנם והגליות ועמ"ש בזה בב"ר פרשה מ"ד:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:7:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:7:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/51:7:3)

**וגליות** מנין דכתיב והנה אימה חשכה אימה זו בבל שנאמר איום ונורא הוא כצ"ל ובב"ר מביא ראיה אחרת על זה. וכן מה שנאמר כאן שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיה נראה משם דמלת בגזרותיה ל"ג לה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:8:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:8:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/51:8:1)

**מהו** אלה. כי בכ"מ שנאמר אלה פסל את הראשונים כדלעיל בב"ר פי"ב ויקשה מהו אלה דהא ליכא פקודים לפני זה דנפסלינהו ומשני דכתיב אלה לרמז שבא לכפר על חטאם שאמרו אלה אלהיך ישראל:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:8:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:8:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/51:8:2)

**לא** היו ראוים שישלוט מה"מ בהם כו'. כי ההעדר הוא כרוך בטבעי כל חומר ולכן יאמר מה"מ למה נבראתי הלא כל הוה נפסד מטבע ההעדר הכרוך בחומר. ותהיה התשובה ע"ז כי הדבקים בחומר באמת ימותו אבל אלה הדבקים בה' שהם רוחנים וזה זיו הדרו שהלבישם הקב"ה ואין המות שולט ברוחני. וז"ש חירות ממלאך המות כי בעת קבלת התורה נדבקו ברוח ויצאו לחפשי מההעדר הכרוך בחומר. וזה הוא כוונת כל המאמר הזה. הפוך בה והפוך בה דכולה בה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:8:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:8:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/51:8:3)

**משל** לבחור שנכנס למדינה כו'. הנה להשוות המשל לנמשל היל"ל מקודם ראה אותם גובים לתיטרון ואח"ז גובין לצדקה. כי מעשה העגל הי' קודם הקמת המשכן. ורק בא לרמז בזה כי מקבלי התורה היו מטבעם נוטין לטוב וראשיתם היו טוב ונכשלו ברע וכמ"ש בריש הסימן לא היו ראוים שישלוט מה"מ בהם דמשמע מטבעם היו כן:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:8:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 51:8:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/51:8:4)

**וכן** לעתיד לבוא שנאמר הנה אלה מרחוק יבואו. טעם הדרשה זו כי אלה הוא כנוי הרומז לדברים אשר הוא לפנינו ולא על הנסתרים וכמו ולמי אלה לפניך והי' לו לומר הנה רבים מרחוק יבואו ורבים מצפון ומים ורבים מארץ סינים וכן בקרא מי אלה כעב תעופינה היל"ל מי הם אשר כעב תעופינה ולכן דרש דאתא למימר שנתרצה להם באלה. והכוונה בזה כי באמת חטא העגל נשמר לדורות רבים וכמ"ש וביום פקדי ופקדתי וגו'. ובעגל חטאו באלה. ולעתיד יוסר העוון הזה לגמרי ויתרצה הקב"ה להם באלה וכמו דאיתא בברכות בפ' אין עומדין גבי גם אלה תשכחנה אמרו ישראל שמא לא תשכח לי מעשה העגל אמר לה גם אלה תשכחנה חזינן שפחדו פן נשמר עדנה חטא העגל. ויתכן שעל עון עגלי ירבעם שהיו תחלת סבת גזרת הגלות ונאמר שם אלה אלהיך ישראל קאמר הכא שלעתיד יתרצה באלה שלא ממנו כלל: